בליל מתקפת הטילים הבליסטיים מאיראן, יממה לפני ראש השנה תשפ"ה, חוו מיליוני אזרחים בישראל רגעי חרדה. באותו הלילה ח"כ עמית הלוי מהליכוד, חבר ועדת חוץ וביטחון, שלח הודעה לתקשורת ובה הצהיר: "יעדי המערכה חייבים להיות ברורים – הפלת משטר האייתולות הקטן בלבנון והמשטר הגדול באיראן".
"כל פעולה צבאית, כלכלית ומדינית צריכה לשרת את היעד הזה, שעלינו לתבוע אותו מעל כל במה בינלאומית. זהו 'הניצחון המוחלט' – וכל שאר היעדים כלולים בו. במילים פשוטות, לישראל אסור להשלים יותר עם מדינה ניאו־נאצית בתוך גבולותיה, על הגבולות ובשכונה כולה, אחרת המלחמה הזו תסתיים כסבב נוסף, עד הסבב הבא".
הלוי שונה מחברי כנסת אחרים מהליכוד, שהעיסוק הפוליטי שלהם מתרכז בעיקר בהצהרות פרובוקטיביות ובחיפוש אחר תשומת לב. הלוי, שמגיע מהאגף הימני במפלגה, בולט בנוכחותו ובפעילותו העניינית יותר לעומת דמויות כמו טלי גוטליב או ניסים ואטורי.
הוא לא היחיד בימין הישראלי הקורא לשינוי יעדי המלחמה באופן הזה. גם ראש הממשלה לשעבר בנט אמר זאת. השר סמוטריץ' אף כתב ברשת X: "את המלחמה הזו נהיה חייבים לסיים בהפלת המשטר באיראן"
הוא גם לא יורד לרמה הנמוכה של דודי אמסלם ושלמה קרעי. בעוד אלה פועלים רבות להתריס נגד "אויבים מדומיינים", לתקוף את התקשורת או להאשים את השמאלנים והאשכנזים בבעיות המדינה, הלוי ממוקד בעניינים מהותיים ואינו נמשך לכותרות רדודות.
עם זאת, הצהרתו של הלוי, שבה קרא לכלול את הפלת משטר האייתולות באיראן כיעד במלחמה, דורשת הבהרה מעמיקה. בשיחת טלפון עם הלוי ניסינו להבין כיצד לדעתו אפשר לממש את המטרה הזו – והאם יש מקום לשינוי רשמי ביעדי המלחמה כך שיכללו גם את הפלת המשטר האיראני.
תשובותיו של הלוי מלמדות על הפער שבין ההצהרות לבין המציאות. הוא לא היחיד בימין הישראלי הקורא לשינוי יעדי המלחמה באופן הזה. גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט אמר זאת. השר בצלאל סמוטריץ' אף כתב ברשת X: "את המלחמה הזו נהיה חייבים לסיים גם בהפלת המשטר באיראן ובחיסול פרויקט הגרעין שלו".
האם צה"ל יכול להביא בפעולות צבאיות להפלת משטר?
"אי אפשר לעשות זאת בפעולה אחת, אלא יש לגבש תוכנית שלמה. זו צריכה להיות פעולה הכוללת היבט מדיני, כלכלי, צבאי וגם חברתי. מצד אחד צריך לדאוג לבידוד איראן, אבל זה קשה לביצוע כיום בגלל הקשרים שלה עם רוסיה, שחברה לאיראן כדי להילחם באוקראינה, וגם בגלל הקשרים החזקים של איראן עם סין. אבל יש עוד רשימה ארוכה של פעולות מדיניות שאפשר לעשות".
"צריך לעבוד עם האופוזיציה האיראנית ולהתייחס לכוחות העצומים בתוך איראן שמתנגדים למשטר. ייתכן אפילו שמדובר ברוב התושבים שם. בעבר היו פרויקטים משמעותיים בהיבט הזה"
איזה פעולות מדיניות אתה מציע?
"הרבה יותר מסנקציות ישירות. צריך לדאוג לסנקציות צד ג' ולפעול להוציא לפועל תוכניות ופעולות שבוטלו בתקופת הנשיא ביידן.
"נוסף על כך צריך לעבוד עם האופוזיציה האיראנית ולהתייחס לכוחות העצומים בתוך איראן שמתנגדים למשטר. ייתכן אפילו שמדובר ברוב התושבים שם. בעבר היו פרויקטים משמעותיים בהיבט הזה. צריך להמשיך לפעול, שזה יהיה יעד.
"לא מדובר במשימה ישראלית בלבד, אלא בינלאומית. צריך להתייחס לאיראן כאל גרמניה הנאצית. כפי שגרמניה השתלטה על חבלי ארץ ומדינות, כך המשטר האיראני, הטוטליטרי והגזעני משתלט על מדינות אחרות ומפתח נשק להשמדה המונית. חייבים לדבר כיום על איראן כפי שדיברו על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה".
במהלך העשור האחרון – וגם לפני זה – ניסו גישות רבות: דיפלומטיה חשאית, סנקציות קשות, הסכם גרעין, נסיגה מהסכם גרעין, חיזוק מפגינים איראנים. למה שזה יביא עכשיו לשינוי המשטר שם?
"אני לא מסכים שנוסה הכול. ביידן נסוג אחורה ממהלכים רבים. הוא תיחם את הסנקציות כך שלא תיפגע הסליקה שלהם. בתקופה הזו לא מאפשרים לפקחים שאינם סינים או רוסים להיכנס למתקני הגרעין.
"הדרך היחידה לאיים על איראן באופן מהותי היא דרך ארה"ב. אם האמריקאים לא מייצרים איום אמין עליהם, אז פעולה צבאית ישראלית לבדה לא יכולה להטות את הכף. אם טראמפ ייבחר לנשיא, אז ייתכן שזה יקרה. תהיה החלטה מודעת של השלטון האמריקאי שהשלטון האיראני הנוכחי חייב לעוף".
"אם האמריקאים לא מייצרים איום אמין עליהם, אז פעולה צבאית ישראלית לבדה לא יכולה להטות את הכף. אם טראמפ ייבחר לנשיא, אז ייתכן שזה יקרה"
אתה מדבר על הפעולות שג'ו ביידן עשה כדי להקל על איראן ומשמיט את העובדה שהיציאה מהסכם הגרעין נעשתה בדחיפת בנימין נתניהו והחלטת דונלד טראמפ – והיא זו שהביאה את איראן לרף הגרעיני.
כמו כן, בניגוד לציפיות שלך מטראמפ, הוא אמר במהלך הקמפיין שהוא יקדם משא ומתן זריז עם האיראנים. כלומר, דיפלומטיה ולא מהלך צבאי.
"טראמפ הוא איש עסקים אבל מסביבו יש יועצים ומיועדים לממשל כמו מייק פומפאו (מזכיר המדינה האמריקאי לשעבר).
"זה נכון שלטראמפ יש את האופי והסגנון שלו, אבל הוא רואה באיראן את האויב מספר אחת. בדירוג האויבים, איראן מעל רוסיה. אני מעריך שההתייחסות שלו לאיראן תהיה שונה ויכינו תוכניות פעולה אחרות. אבל אני מסכים איתך שעכשיו, רגע לפני בחירות, קשה לעשות פעולות שיובילו להפלת המשטר האיראני".
באיזה פעולה צבאית היית נוקט כדי להוביל לכך שהחברה האזרחית האיראנית תתקומם נגד המשטר? זה הרי מרכיב משמעותי לדבריך.
"לא מדובר בפעולה צבאית אחת. אבל אם רוצים להוביל להתקוממות אזרחית פנימית, אני חושב שפגיעה בבסיסים צבאיים של איראן לא תשנה לאזרחים.
"צריך לנקוט בפעולה שפוגעת באופן משמעותי בתשתיות כלכליות, שגורמת לעסקים לקרוס, פעולות במתקני אנרגיה שלהם, משהו שגם יזיז לשאר העולם, כיוון ששוק האנרגיה הוא גלובלי. כאמור, צריך להביא למשהו שיגרום למשטר האיראני לאבד לגיטימיות בעיני העם. אנחנו יודעים שיש כבר כיסי התנגדות עמוקים, אבל זה לא פעולה בלחיצה על כפתור, אלא תהליך".
"צריך להביא למשהו שיגרום למשטר האיראני לאבד לגיטימיות בעיני העם. אנחנו יודעים שיש כבר כיסי התנגדות עמוקים, אבל זה לא פעולה בלחיצה על כפתור, אלא תהליך"
אתה חושב שישראל צריכה לנסח בכתב את יעדי המלחמה מול איראן – וגם מול חזבאללה – כפי שאתה הצעת בהודעה שלך לעיתונות?
"אני מניח שיש דברים שנתניהו לא יכול לומר באופן פומבי, אך אפשר לדרוש אותם ולהגיד אותם במרחבים הדיפלומטיים, בחדרים הסגורים עם המדינות שהן ידידות שלנו.
"בנוגע ללבנון, זה צריך להיות יעד מדובר להפיל את חזבאללה, אף שזה לא כלול כרגע ביעדי המלחמה בצפון. בנושא איראן, זה יותר מורכב".
ישראל טוענת כבר עשרות שנים שאיראן מדברת בגלוי על השמדת המדינה. אתה מציע לדבר עכשיו על חיסול המשטר שם. זה גם בעייתי, לא?
"בשום שלב אנחנו לא אומרים 'השמדת איראן'. הפוך, אנחנו בעד שיח עם העם האיראני. אבל ב־1979 הם ביצעו פעולת השתלטות אלימה על העם האיראני, ובדיוק כפי שאירופה לא הייתה מוכנה להשלים עם התפשטות המשטר הנאצי, ובדיוק כפי שצ'רצ'יל סירב לפשרה עם הנאצים, כך העולם חייב לא לוותר לאיראן.
"היעד צריך להיות הפלת המשטר ולא פגיעה בעם האיראני. אם כי, כאמור, זה צריך להיות מדובר בחדרים הסגורים וכרגע לא יכול להיכלל ביעדים המפורשים של הממשלה. אני, כחבר הרשות המחוקקת, יכול לדבר על כך בגלוי, אבל אני מניח שהממשלה וראש הממשלה לא יעשו את זה.
"באשר ללבנון, אנחנו רוצים לחזור לימים של הגדר הטובה, שכנות טובה. אנחנו לא באים לכבוש את לבנון אבל גם לא נסכים שיהיה שם שלטון צבאי שיפגיז את האזרחים שלנו בצפון. בדיוק כפי שראש שב"כ הגדיר זאת לאחרונה, אנחנו נוודא את זה משני צידי הגדר. אם יהיה צריך לשלוט מבצעית על ההרים והכיפות השולטים על מטולה – כך יהיה".
"בדיוק כפי שראש שב"כ הגדיר זאת לאחרונה, אנחנו נוודא את זה משני צידי הגדר. אם יהיה צריך לשלוט מבצעית על ההרים והכיפות השולטים על מטולה – כך יהיה"
אם כך, אני מבינה שאתה מתנגד לקבוצה הרעיונית הקוראת להתנחלות באזור דרום לבנון.
"אני לא תומך בהתיישבות מעבר לגבול. אם כי ייתכן שבמסגרת הסכם סופי יידרשו תיקוני גבול מסוימים ושליטה צבאית כדי שלא יירו על היישובים שלנו. לבנון יכולה שוב להיות שווייץ של המזרח התיכון. זה בכוחנו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אין קורלציה בין הנימוקים ובין המסקנה האופרטיבית. הצורך בגיוס קואליציה של מדינות והטיעון שאין יריבות עם רוב העם בשום אופן לא מוביל למסקנה שיש לפגוע בכלכלת העולם והריסה של עסקים באירן. הנימוקים למסקנה שיש לפגוע באויב של העם ושל העולם קרי: משמרות המהפכה, תחנות משטרה, אייטולות.. ולהתפלל שיהיה אפקט ואדוות של התקוממות פנימית