הבעיה אינה משפטית. היא הרבה יותר עמוקה. חלקים בחברה חושבים שלהרוג ערבי זה לא רק לגיטימי זו מצווה (ראה: לשרוף את חווארה", פצצת אטום וכו'). נראה שחלקים אלו הם עדיין מיעוט שרואה הזדמנות ב"ווידוא הריגה" לממש את תורתם. כל עוד חלקים אלה הם חלק מהממשלה שום חוק ו"חידוד נהלים" לא יפסיקו את ה"הוצאות להורג".
צריך לשים לב שהנוהג הנפסד הזה לא יהפוך לנחלת הכלל. נכון להיום זה הכיוון לשם הולכת המדינה.

ארגונים כמו "בוחרים משפחה" לא נותנים לעובדות לבלבל אותם. הלוחמות האזרחיות והצבאיות הראו שהו לא פחות טובות מהלוחמים, יתכן שאף יותר. במקום לבקש סליחה על האג'נדה של הדרת נשים הם מעדיפים להפיץ "פייק ניוז". בנוסף הם מתעלמים מהעובדה הפשוטה שהנציגים של שלהם ניהלו אג'נדה של "ניהול סיכסוך" שקרסה. הם גם מעלמים ש"משיח לא בא ומשיח גם לא יטלפן".

הדוגמא הטובה ביותר של חילופי שלטון תוך כדי מלחמה על רקע קריסה של קונספציה היא החלפתו של צ'מברלין ע"י צ'רצ'יל. נוויל צ'מברלין שהיה שר האוצר בממשלת בולדווין ובמאי 1937 החליף את בולדווין על רקע דרישה להתחמשות של ברטניה בעקבות השתלטות גרמניה הנאצית על הריין ופלישת איטליה לחבש (אתיופיה) בשנת 1936. מדיניות הפיוס של צ'מברלין כלפי היטלר לא מנעה את כיבוש פולין בתחילת מלחמת העולם השניה בספטמבר 1939. רק בראשית מאי 1940 בעקבות הפיאסקו בנורווגיה וערב הפלישה הגרמנית לצרפת ולארצות בנלוקס הודח צ'מברלין והוחלף ע"י וינסטון צ'רצ'יל. עוד בזמן ממשלת בולדויין התנהל וויכוח בנושא חימוש בריטניה אל מול גרמניה הנאצית. ויכוח זה המשיך בתקופת צ'מברלין שקידם את מדיניות הפיוס שלו מול היטלר.
יש דמיון רב בין התקופה שקדמה למלחמת 2023 לבין לבין בשנים 1936- 1940. בשתי התקופות ראשי הממשלה של בריטניה וישראל ניהלו מדיניות של פיוס מול אויב נחוש להילחם. נתניהו איפשר לכסף קטרי לזרום לחמאס. הוא לא תקף את חמאס למרות שהג'יהד האיסלמי ירה רקטות מהשטח שבשליטת חמאס. הוא דגל במדיניות "ניהול הסכסוך" מול חאמס כדי לחזקו אל מול הרשות הפלשתינית, במקום להכניעו.
את צ'מברליין הדיחו חברי פרלמנט מהמפלגה השמרנית, מפלגתו של צ'מברליין פעלו עם מפלגת האופוזיציה, מפלגת הלייבור למנות את וינסטון צ'רצ'יל השמרני לראש הממשלה. בניגוד לבריטים לא נראה באופק חברי כנסת ממפלגתו של נתניהו שיראו את טובת המדינה ו"יעזו" להדיחו.
לגבי תפקוד הממשלה לאחר האסון ב- 7 באוקטובר יש לי הערה אחת. אני משמש יועץ לגופי תשתית ממשלתיים אל מול גוף רגולטורי (ממשלתי) ששוחט וסוחט את גופי התשתית. מהכרות מצומצמת של המערכת הבירוקרטית הממשלתית אני מופתע שיש מופתעים מחוסר תפקודה. בימים רגילים המערכת הממשלתית, מנקודת המבט הצרה שיש לי, אוכל להגיד שתפקודה בזבזני ולא יעיל וזאת בלשון המעטה. לכן נראה לי מוגזם לצפות שתתפקד בחרום

לא נראה לי שיש כאן איזה מלכוד. המצב מבחינת הקואליציה הוא מצב אופטימלי המשך הלחימה או הפסקתה ממש לא מעניינת אותו והקואליציה שלו. ולראיה אף אחד לא התפטר מהכנסת עד היום.
הוא לא מתכוון להתפטר עכשיו וגם אחרי המלחמה. יש לו 64 ח"כ שנהנים מהמצב. באגף המשיחי אף חושבים שהמצב הוא מצב אופטימלי. לפי "תכנית ההכרעה", של סמוטריץ, גם יש מלחמה וגם המשיחיים אינם משלמים את המחיר. באגף החרדי (כולל ש"ס) המצב הכלכלי אינו מטריד אותם, ממילא השם (או איך שקוראים לו) יביא פרנסה והגנה. לא צריך להתגייס או לעבוד, ממילא יש קהל גדול שהתגייס ויעבוד (כולל המשיחיים). כמו המשיחיים גם הם אינם משלמים את המחיר. הביביסטים הם קהל שבוי. מבחינת כולם הם עושים טובה לגנץ ואייזנקוט שהם מאפשרים להם להיות בקבינט המלחמה.
אם הם יפרשו למי זה בדיוק מפריע ?

לידיעתך בקיבוץ ניר עם לא נכנסו מחבלים לקיבוץ ולא רק זו שיש להם רבשצ"ית רחמנא ליצלן.
הרעיון שבסעד לא נפגעו בגלל שהם דתיים מעניין מאוד. מעניין גם מה אומרים על זה 6 מיליון יהודים שעלו לשמים בעשן.
אני מציע לך לשקול מחדש את ה"חשיבה אמונית-מעשית קוהרנטית עם רגליים יציבות על הקרקע". אני מקווה שאתא לא מציע לנו את המשיח כתכנית עבודה. תשאל את רבי עקיבא ובר כוכבא או/ו את שבתאי צבי או/ו את פרנק.

שלום ירושלמי למה אתה מתחייב על משהו שכלל לא ברור שיקרה ?
הזעם הרב נובע מכך שלא מעט אנשים מבינים שיש סיכוי שאחרי שאבק המלחמה ישקע נחזור לאותו מקום שהינו ערב המלחמה ויתכן שההפיכה המשטרית של יריב לויין תיראה והפיכה פרווה.
כל מעשיו של ביבי מכוונים ליום שאחרי המלחמה. טיפטוף הרעל בא לתחזק קהל לא קטן של ביביסטים. אין בליכוד ח"כ שעברו את השלב בהתפתחות האבולוציונית שאחרי של חסרי חוליות. המפלגות המגדריות האחרות פועלות גם היום כדי לקבל את נתח הבשר שהן חושבות שהן זכאיות לו. לכן בתום המלחמה יהיו לו אותן 60 – 64 אצבעות בכנסת שיש לו היום.
כמובן שתוקם ועדת חקירה (ממלכתית או ממשלתית) ללא סמכויות כנגד הדרג המדיני (ראה ועדת אגרנט), תמרח את הזמן. מכונת הרעל שפועלת עכשיו תעלה הילוכים. כולם, כולל ציפי הכלבה שלי, היו אשמים חוץ מביבי ובבחירות שיבואו או שהימין בראשות ביבי ינצח או שנעבור עוד סיבוב של מספר בחירות ברצף.
לתשומת ליבך כל מה שביבי אומר ועושה בא לשרת את התהליך שתיארתי. נראה לי שחלק לא מבוטל מהמפגינים מבין זאת ולכן הזעם.
לעניות דעתי התהליך יגרור אחריו מרי אזרחי על מלא.

אם הנאמר במאמר נכון וכ- 20 גדודים הוסטו מעוטף עזה לגדה, אזי עוטף עזה הופקר בשיטתיות וברשעות כשהערכת המודיעין שהחמס מורתע משמש אלה תאנה בלבד.
האם הקמפיין של הנהגת המתנחלים כנגד אלוף פיקוד המרכז, שלא תיפקד לדעתם לשביעות רצונם, נשא פרי ? האם הקמפיין השפיעה על חלק מחברי המטכ"ל שלא רצו להתעמת עם המתנחלים או שבחלקם אף באו משורות המתנחלים ? אם התשובה לשאלות היא כן אזי מדובר ברעידת אדמה בעלת עוצמה אדירה שלעומתה רעידת האדמה שהיתה ב- 7 לאוקטובר תיראה כמו רעידת אדמה שמורגשת רק בסנסורים של המכון הגיאולוגי.
האמירה של ח"כ רוטמן, כפי שצותתה ע"י גיא פלג מערוץ 12, שדם המתנחלים "אדום" מדם תושבי עוטף עזה, מקבלת משמעות מצמררת.
גם האמירה של רב חטיבת הנח"ל שחושב שכיבוש עזה והמחיר שנשלם הוא הבשורה הטובה ביותר שהוא קיבל בשנים האחרונות ושצריך להמשיך ללבנון סוריה וירדן (א"י התנ"כית) גם היא מצמררת. השמחה האקסטזית של הרב עמדה בניגוד מוחלט לאירועי ה- 7 באוקטובר.

יש הבדל גדול בין 1973 ו- 2023. היקף ומיקום הכוח שמאחורי מכשול הוא לא רק פונקציה של כוונת האויב והאמצעים העומדים לראשותו. הוא גם פונקציה של היקף השטח שמאחורי המכשול.
ב- 1973 מאחורי התעלה היה חצי האי סיני ובתווך מעברי הגידי והמתלה שהיו מקשים מאוד על דהירה של הצבא המצרי מזרחה. לעומת זאת בעוטף עזה הישובים ממוקמים בצמידות ובקרבת חומת ההפרדה. בגלל הצמידות של הישובים לחומת ההפרדה יש צורך בכוחות הפרוסים לאורך החומה וייתנו מענה מידי לכל איום של האויב.
בעוטף עזה לא רק של היה כח בהיקף הראוי למתן תגובה, אלא שגם לא היה כח שייתן מענה מידי גם בהיקף כוחות קטנים. למרות שעל שמירת חומת ההפרדה הופקדה אוגדת עזה, לא היה במקום שום כח לוחם, פשוט כלום. לפי הדיווחים בתקשורת נלחמו בשטח כוחות מנהלה וכוחות שבאו למקום מיוזמתם.
לעניות דעתי חומת ההפרדה והישובים שמאחוריה ועליהם היא היתה אמורה להגן הופקרו.
איכן היתה אוגדת עזה ? ולמה היא לא היתה במקום שיועדה להיות בו?

כל ילד שקרא רומנים שעוסקים בנושאי מודיעין יודע שמידע שמגיע ממקורות מודיעיניים יכול להיות שגוי מתעתע ולוקה בחסר. לכן כל מערכת הגנתית או התקפית מתוכננת לפעול בתנאים של חוסר מידע מודיעיני ו/או מידע מודיעיני מתעתע.
בימי קדם החומות נבנו כדי לעצור פיזית את האויב. החומה בעוטף עזה מעולם לא היתה מיועדת לעצור את החמאס פיזית בלבד. היא חסרת ערך הגנתי אם מאחוריה אין כוחות שמגנים עליה, גם במקרה של הפתעה גמורה.
מקריאה והקשבה למדתי שיש גוף שנקרא אוגדת עזה. אני יוצא מתוך הנחה שתפקידה של חלקים ו/או כולה היו אמורים להגן על החומה מפני פריצה של החמאס.
לעניות דעתי המחדל העיקרי אינו חוסר המידע המודיעיני. המחדל העיקרי טמון בשאלה, איכן היו היחידות הלוחמות של האוגדה (בניגוד ליחדות המנהלתיות שלחמו בגבורה). מי מיקם את היחידות האלה ולמה הוא עשה זאת ? שאלה נוספת שאני שואל את עצמי למה אף אחד לא מתייחס למחדל הזה ?