לאחר שישראל הבטיחה להגיב על מתקפת הטילים הבליסטיים של איראן ב-1 באוקטובר, האיראנים נותרו להמתין בנשימה עצורה. העיתוי והמיקום המדויקים של התקיפה הישראלית הצפויה אינם ידועים, מה שמוסיף לחרדה המורגשת ברחבי המדינה. ההמתנה הזאת מייסרת עבור רבים.

"יש באיראן כמה עיתונאים סדיסטיים שכל הזמן מזהירים וטוענים שהמתקפה הישראלית עומדת להתרחש, אולי בתוך שעות. בלילות האחרונים עשיתי טעות איומה והסתכלתי בטוויטר לפני השינה, רק כדי לראות את הפוסטים של הכתבים המגוחכים האלה שטוענים שהמתקפה עומדת להתחיל. אחר כך אני לא מצליחה לישון – אני פשוט שוכבת במיטה ערה עד 6 בבוקר, מחכה שמשהו יקרה", אומרת לילה (שם בדוי).

לילה, איראנית בשנות השלושים המאוחרות לחייה, חיה בעיר אספהאן שבמרכז איראן, כ-320 ק"מ מדרום טהרן.

שישה ימים אחרי מתקפת הטילים והכטב"מים הרחבה הראשונה של הרפובליקה האסלאמית ב-13 באפריל, צה"ל פגע במכ"ם של סוללת הגנה אווירית באספהאן, שסיפקה כיסוי למתקן ההעשרה הגרעיני התת-קרקעי שליד נתנז הסמוכה. התקיפה הישראלית נועדה להדגים את יכולתה של ישראל לחדור את מערכות ההגנה האווירית של איראן.

תמונה שפרסמה הטלוויזיה הממלכתית האיראנית, בטענה שמדובר בתמונה חיה של העיר אספהאן בבוקר ה-19 באפריל 2024, בעקבות דיווחים על תקיפת כטב"ם בלילה (צילום: Iranian state TV (IRIB) / AFP)

אולם הפעם התגובה הישראלית צפויה להיות הרסנית בהרבה. גורמים ישראלים רמזו שפעולת התגמול תכוון לתשתיות מרכזיות, כגון אסדות גז או נפט, או אפילו לאתרי גרעין או למתקנים צבאיים באיראן. תקיפת מתקני נפט איראניים יכולה לגרום נזק לכלכלה ולשבש את אספקת הדלק העולמית.

נוסף על סמיכותה לאתר הגרעין בנתנז ועל נמל התעופה ובסיס חיל האוויר שלה, אספהאן היא ביתם של בתי זיקוק לנפט ושל מתקנים לייצור נשק, מה שהופך אותה, כפי שאומרת לילה בעוקצנות, ל"מקום מושלם לתקיפה".

הפעם התגובה הישראלית צפויה להיות הרסנית בהרבה. גורמים ישראלים רמזו שפעולת התגמול תכוון לתשתיות מרכזיות, כגון אסדות גז או נפט, או אפילו לאתרי גרעין או למתקנים צבאיים באיראן

לילה, פעילה ותיקה ומבקרת גלויה של המשטר, נעצרה פעמים רבות ובילתה חודשים בבית הכלא בשל השתתפותה בהפגנות נגד הממשלה, בכלל זאת ההפגנות ההמוניות שהתקיימו תחת הסיסמה "נשים, חיים, חירות" ב-2022.

לילה, שמזדהה כ"רפורמיסטית, לא מהפכנית", אומרת שבבחירות האחרונות לנשיאות היא הצביעה למועמד הרפורמיסט מסעוד פזשכיאן. היא מרבה לדבר על המצב באיראן עם התקשורת המערבית. זמן ישראל אימת את זהותה דרך עיתונאים זרים שראיינו אותה בעבר.

אוהדי כדורגל איראנים מניפים שלטים הקוראים לחופש באיראן, לפני משחק כדורגל בין אנגליה לאיראן בגביע העולם באצטדיון הבינלאומי ח'ליפה בדוחא, קטאר, 21 בנובמבר 2022 (צילום: Alessandra Tarantino/AP)

לילה היא גם מבקרת חריפה של המבצעים הצבאיים של ישראל בעזה ובלבנון, אבל מביעה רצון ליחסים טובים יותר לפחות בין שני העמים, שמנהיגיהם, כדבריה "חסרי תקנה".

בסרקזם נשכני, לילה דיברה על המתח שהאיראנים נתונים בו בתקופה האחרונה, על חרדותיהם לנוכח איום התקיפה הישראלית, על דעותיהם על ישראל ועל החיים תחת משטר בלתי פופולרי יותר ויותר.

בסרקזם נשכני, לילה דיברה על המתח שהאיראנים נתונים בו בתקופה האחרונה, על חרדותיהם לנוכח איום התקיפה הישראלית, על דעותיהם על ישראל ועל החיים תחת משטר בלתי פופולרי יותר ויותר

היא ציירה תמונה של מדינה ששואפת להיות מעצמה אזורית, שמבזבזת את משאביה על מימון ארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון, ענקית בעלת רגלי חרס שנשלטת על ידי הנהגה מפוצלת, מבודדת מבחינה בינלאומית, עם אוכלוסייה בעלת חוסן שנאבקת להתמודד מדי יום עם הכלכלה הקורסת ועם הפחד להיגרר למלחמה אזורית.

הריאיון שלהלן נערך לצורך קיצור ובהירות.

ישראלים עומדים על שרידי טיל איראני במדבר הנגב ליד ערד, 2 באוקטובר 2024, לאחר מתקפת הטילים האיראנית על ישראל (צילום: Menahem Kahana/AFP)

איך האיראנים הגיבו למתקפת הטילים הבליסטיים של טהרן על ישראל בשבוע שעבר?
"קודם כול, אני רוצה להבהיר שאני מדברת בשם עצמי ובשם חוג החברים והמכרים שלי, שגם הם מתנגדי משטר וחולקים השקפות דומות.

"בכנות, באופן מוזר, המתקפה הייתה כמעט הפתעה נעימה בשבילנו. אני אבהיר: בתוך איראן, אף פעם לא באמת האמנו שלצבא שלנו יש יכולת לפגוע במטרות משמעותיות בישראל בלי לשים אותנו ללעג.

[אחרי התקיפה, הצבא האיראני טען כי 90% מהטילים ששוגרו לישראל פגעו במטרותיהם, לרבות בסיסים צבאיים. ישראל הודתה כי כמה מהטילים אכן פגעו בבסיסים של חיל האוויר, אבל טענה כי לא נגרם נזק משמעותי. עם זאת, על פי מקורות תקשורת זרים, ייתכן שהנזק היה גדול מכפי שפורסם באופן רשמי.]

"בכנות, באופן מוזר, המתקפה הייתה כמעט הפתעה נעימה בשבילנו. אני אבהיר: בתוך איראן, אף פעם לא באמת האמנו שלצבא שלנו יש יכולת לפגוע במטרות משמעותיות בישראל בלי לשים אותנו ללעג"

"הופתענו לגלות שחלק מהמטרות נפגעו, ונראה שגרמנו נזק מסוים לבסיסים צבאיים בישראל. אבל שלא תבין אותי לא נכון – זה לא אומר שאנחנו שמחים על המלחמה או על פעולת תגמול אפשרית. המנהיגים שלנו תמיד מתרברבים שאנחנו מעצמה אזורית, ואנחנו לועגים להם על זה.

"אבל עכשיו אנחנו יכולים לקוות שאם תפרוץ מלחמה, אולי לא נימחק לגמרי ברגע. אולי נוכל להגן על עצמנו למשך זמן מה".

נהגים חולפים על פני כרזה של נשיא איראן המנוח אבראהים ראיסי, בכביש מהיר בפרוור דרומי של ביירות, לבנון, 21 ביוני 2024 (צילום: ANWAR AMRO / AFP)

מה התחושה הכללית באיראן לגבי פעולת תגמול ישראלית?
"אנחנו יודעים, למרבה הצער, שעל כל טיל שנורה מאדמת איראן תהיה תגובה, והאזרחים הם אלה שהכי יסבלו. ברגע שהתפרסמו החדשות על מתקפת הטילים בשבוע שעבר, פרצה פאניקה רחבה. אנשים מיהרו לתחנות הדלק, כך שנוצרו תורים ארוכים, ואגרו מצרכים כמו שימורי טונה, דברים כאלה. זה היה כמו בתחילת מגפת הקורונה.

[בסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות נראו תורי מכוניות ארוכים בתחנות דלק באיראן לאחר מתקפת הטילים על ישראל בשבוע שעבר.]

"אנחנו יודעים, למרבה הצער, שעל כל טיל שנורה מאדמת איראן תהיה תגובה, והאזרחים הם אלה שהכי יסבלו. ברגע שהתפרסמו החדשות על מתקפת הטילים בשבוע שעבר, פרצה פאניקה רחבה"

"יש אנשים שאפילו מחזיקים תרמיל ארוז ליד הדלת. יש פחד ממשי מאוד ממלחמה כוללת. רבים מאיתנו, בעיקר בני הדור שלי ומעלה, זוכרים את מלחמת איראן-עיראק [המלחמה העקובה מדם בין הרפובליקה האסלאמית החדשה דאז לבין משטרו של סדאם חוסיין, שנמשכה מ-1980 ועד 1988]. רעשי האזעקות, הטילים, ההפצצות, אנשים מתים ברחובות – זה היה טראומטי. מלחמה היא סיוט שמשאיר חותם בל יימחה.

"ככל שאנחנו ממתינים יותר לתקיפה ישראלית, החרדה מחריפה. אם התקיפה כבר הייתה מתבצעת, בין אם על מתקן גרעין, על בסיס צבאי או על עיר, לפחות היה לנו משהו מוחשי להתמודד איתו. חוסר הוודאות הוא בלתי נסבל. אני רק מקווה שישראל תסיים עם זה בקרוב".

ראש הממשלה בנימין נתניהו בסרטון שבו הוא פונה לעם האיראני, 30 בספטמבר 2024 (צילום: צילום מסך: לע"מ)

מהן ההשקפות של האיראנים על ישראל כיום?
"הרבה איראנים עדיין תומכים בישראל, אבל לא מתוך אהבה למדינה, אלא מפני שהם שונאים את המשטר האיראני.

"אחרי 7 באוקטובר הרבה איראנים תמכו בזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני הטרור. אבל עם התמשכות המלחמה בעזה ועליית מספר המתים בקרב אזרחים, נשים וילדים, ראיתי הרבה מהאנשים האלה מתחילים לשנות את דעתם. בייחוד עכשיו, כשישראל מאיימת לתקוף את איראן.

"חלק מהאיראנים גם חגגו בטוויטר את מותו של מנהיג חזבאללה חסן נסראללה – שוב, בהתרסה כנגד המשטר. אבל התרחבות המלחמה עם חזבאללה בלבנון השפיעה על הרבה אנשים באיראן, אולי בגלל החיבור הרגשי לביירות שיש לנו בדמיון הקולקטיבי שלנו, בסרטים ובספרות שלנו".

"יש מיעוט של איראנים שהם פרו-ישראלים ופרו-נתניהו, הם רוצים שישראל תתנקש במנהיג העליון ותתקוף את כל התשתיות במדינה כדי להביא להתמוטטות המשטר. הם לא מבינים שהאזרחים ישלמו את מחיר ההרס"

מה חשבת על הנאום שהפנה נתניהו לעם האיראני בשבוע שעבר?
[ב-30 בספטמבר ראש הממשלה בנימין נתניהו פנה בסרטון לעם האיראני, ואמר ש"ישראל עומדת לצידם" וש"איראן תהיה חופשית הרבה יותר מהר ממה שאנשים חושבים".]

"חשבתי שזו פארסה. מי הוא חושב שהוא? אנחנו לא זקוקים לעזרה שלו. אנחנו נלחמים במשטר הזה בכוחות עצמנו במשך שנים, ונמשיך לעשות את זה בלי התערבות חיצונית.

"יש מיעוט של איראנים, הן בתוך המדינה ומחוץ לה, שתומכים ביורש העצר רזא פהלווי [בנו של השאה שהודח במהפכה האסלאמית ב-1979]. אותם נאמנים הם גם פרו-ישראלים ופרו-נתניהו, הם רוצים שישראל תתנקש במנהיג העליון ותתקוף את כל התשתיות במדינה כדי להביא להתמוטטות המשטר.

"אבל זה באמת מיעוט של אנשים, שלא מבינים שהאזרחים הם אלה שבסופו של דבר ישלמו את מחיר ההרס".

תמונה שפרסמה לשכת המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי חמינאי, שבה הוא נראה יושב (משמאל) לצד נשיא איראן מסעוד פזשכיאן במהלך פגישה עם הנשיא והקבינט שלו בטהראן, 27 באוגוסט 2024 (צילום: KHAMENEI.IR/AFP)

איך האיראנים מרגישים לגבי תמיכת המשטר במיליציות שמשמשות כשלוחיו ברחבי המזרח התיכון?
"אנחנו מתנגדים לכך בתוקף. המשטר מבזבז כסף שצריך להיות מושקע בתשתיות ובצרכים היומיומיים שלנו. במקום זה, הוא מממן את חזבאללה ושלוחים אחרים. האיראנים נאבקים לשרוד – למה אנחנו צריכים לרעוב בזמן שהממשלה שלנו שולחת נשק לחזבאללה, לחות'ים או לחמאס? משמרות המהפכה שולטים בחלק גדול מהכלכלה שלנו.

[אנליסטים מאמינים שמשמרות המהפכה האסלאמית בנו אימפריה כלכלית על פני מגזרים שונים באיראן, כשהם משתמשים לעיתים קרובות בחברות קש.]

"כמו כן, ארצות הברית מניחה למדינות אחרות לחמוק מעונש על פשעים בזמן שהיא מטילה סנקציות על איראן בגלל תוכנית הגרעין שלה, אבל בו בזמן מאפשרת לילדים של אנשי משמרות המהפכה ללמוד באוניברסיטאות אמריקאיות.

"המשטר היום הוא מאוד לא פופולרי. אם המשטר האיראני רוצה לשמור על כוח באזור, הוא צריך לפתור קודם את בעיות הפנים. אנחנו באמת נמצאים בנקודת שבירה כחברה"

"הרפובליקה האסלאמית התפצלה לפלגים שונים. ישנו הפלג הרפורמיסטי שתומך בפזשכיאן, יש פלג פרו-רוסי, פלג שמרני ועוד. כולם נלחמים אחד בשני על כוח ושליטה.

המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי חמינאי, נואם בטקס תפילת שישי בטהרן, 4 באוקטובר 2024 (צילום: KHAMENEI.IR / AFP)

"המשטר היום הוא מאוד לא פופולרי. בבחירות האחרונות לנשיאות, 60% מהבוחרים נמנעו מלהצביע, מהלך מכוון שנועד להראות שהם דוחים את המערכת. בין אלה שהצביעו היו הרבה עובדי ציבור שפחדו לאבד את מקום העבודה שלהם אם לא יצביעו. לכן סביר להניח שההתנגדות למשטר עולה בהרבה על 60%.

"הסנקציות האמריקאיות פוגעות בכלכלה שלנו. אנשים בקושי מצליחים לעמוד בהוצאות, והמלחמה מחריפה את המצב. המטבע האיראני מאוד לא יציב, ושביתות העובדים נעשות תכופות יותר [האחרונות שבהן מצד פועלי נפט וגז ואחיות]. אנחנו נדחקים לפינה.

"העובדה שהמשטר אפשר לפזשכיאן להתמודד על הנשיאות מאותתת שהוא רצה רפורמיסט, בגלל הפער העצום בין השליטים לעם. אם המשטר האיראני רוצה לשמור על כוח באזור, הוא צריך לפתור קודם את בעיות הפנים. אנחנו באמת נמצאים בנקודת שבירה כחברה".