בימים אלה מוצא עצמו בריאן כהן, מנכ"ל מרכז קראפט לחיים סטודנטיאליים יהודיים באוניברסיטת קולומביה, משקיע זמן רב מהצפוי בהסברת המשמעויות שמאחורי פוסטים ברשתות החברתיות בפני הנהלת הקמפוס.

בין היתר, כהן מסביר על ההיסטוריה והסמלים המופיעים בתמונות שונות, כגון תצלום מפורסם של פלסטיני המניף ידיים מוכתמות בדם במהלך הלינץ' ברמאללה בשנת 2000 ועל גרסאות שונות של המשולש האדום ההפוך, המשמש את חמאס לסימון מטרות.

"ההנהלה צריכה לדעת מי זה האיש בחלון [שידיו מוכתמות] כדי להבין למה הפוסט בעייתי", אומר כהן. "באופן אישי, אני חושש לביטחון של כל חברי הקהילה באוניברסיטה; אני יכול לדמיין סטודנט שמקבל השראה לבצע מעשה אלים".

"אנו תומכים בשחרור בכל האמצעים הדרושים, כולל התנגדות מזוינת. לנוכח אלימות המדכא, המצויד בכוח צבאי קטלני, כאשר מוצו כל האמצעים לשלום – אלימות היא הדרך היחידה להתקדם"

מאז תחילת סמסטר הסתיו, "החרמת האפרטהייד באוניברסיטת קולומביה (CUAD)" – קואליציה אנטי־ישראלית המאגדת יותר ממאה ארגוני סטודנטים – משתמשת ברטוריקה ובדימויים אלימים בפוסטים המקוונים שלה.

בהצהרה שפרסם ארגון הגג ב־8 באוקטובר נכתב: "אנו תומכים בשחרור בכל האמצעים הדרושים, כולל התנגדות מזוינת. לנוכח אלימות המדכא, המצויד בכוח צבאי קטלני, כאשר מוצו כל האמצעים לשלום – אלימות היא הדרך היחידה להתקדם".

סטודנט מניף את דגל פלסטין על הגג של בניין המילטון בקמפוס של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, 30 באפריל 2024 (צילום: Pool Photo/Mary Altaffer)

באותה הצהרה הארגון אף חזר בו מההתנצלות שפרסם באביב לאחר הפצת סרטון שצולם על ידי אחד מחבריו, הסטודנט חימאני ג'יימס מאוניברסיטת קולומביה, שבו נאמר: "תגידו תודה על זה שאני לא פשוט יוצא ורוצח ציונים". אף שהסרטון צולם בינואר, האוניברסיטה מנעה מג'יימס כניסה לקמפוס רק באפריל, לאחר שהמקרה משך תשומת לב רבה.

בעקבות זאת, סטודנטים וחברי סגל בקולומביה תוהים מה נדרש כדי שכוחות אכיפת החוק יתחילו לחקור ארגונים המסיתים לאלימות – עבירה שאינה מוגנת על ידי התיקון הראשון לחוקה, בשונה מהפצת דברי שטנה. משטרת ניו יורק וה־FBI סירבו להגיב לידיעה.

סטודנטים וחברי סגל בקולומביה תוהים מה נדרש כדי שכוחות אכיפת החוק יתחילו לחקור ארגונים המסיתים לאלימות – עבירה שאינה מוגנת על ידי התיקון הראשון לחוקה, בשונה מהפצת דברי שטנה

הדים לשנות ה־60 הרדיקליות

"אני מודאג מאוד, כי כבר הייתי בסרט הזה", אומר מיטש סילבר, מנכ"ל היוזמה לאבטחת הקהילה (CSI) – מיזם משותף של הפדרציה היהודית בניו יורק ומועצת קשרי הקהילה היהודית של ניו יורק, הפועל להגנת הקהילה היהודית בעיר.

מיטש סילבר (צילום: באדיבות המצולם)

סילבר שימש כמנהל ניתוח המודיעין במשטרת ניו יורק לפני שהצטרף ליוזמה. כיום הוא מלמד על טרור בבית הספר לעניינים בינלאומיים וציבוריים בקולומביה, ואומר כי הוא רואה קווי דמיון בין ארגונים אנטי־ישראליים הפועלים בקמפוסים כיום לבין ארגון "סטודנטים למען חברה דמוקרטית" (SDS), שפעל בסוף שנות ה־60 והתנגד בין השאר למעורבותה של ארה"ב בווייטנאם.

"הם הפגינו והפגינו אבל שום דבר לא שינה את מדיניות החוץ של ארה"ב. בסופו של דבר כמה סטודנטים התפצלו והקימו את 'מחתרת מזג האוויר' – ופנו לטרור פנימי", אומר סילבר.

בצד הקיצוני יותר נמצאים ארגונים אנטי־ישראליים כמו "סטודנטים למען צדק בפלסטין", "קולות יהודיים למען שלום" וחברים אחרים בקואליציית CUAD, שהשתתפו במפגשי הדרכה עם ארגונים חיצוניים כמו "בימי חיינו" ("Within Our Lifetime") ועם פעילים ברשת "סמידון" לסולידריות עם האסירים הפלסטינים.

אחת ההדרכות האלה כללה כנס וירטואלי שהתקיים תחת הכותרת "התנגדות למתחילים". במהלך המפגש הזה נאמר לסטודנטים ש"אין שום דבר רע בלהיות חבר בחמאס, להיות לוחם בחמאס"

אחת ההדרכות האלה כללה כנס וירטואלי שהתקיים תחת הכותרת "התנגדות למתחילים" ("Resistance 101"). במהלך המפגש הזה נאמר לסטודנטים ש"אין שום דבר רע בלהיות חבר בחמאס, להיות מנהיג בחמאס, להיות לוחם בחמאס". האוניברסיטה השעתה ארבעה סטודנטים ופינתה אותם מהמעונות בשל מעורבותם בכנס.  

"סמידון" קשור לחזית העממית לשחרור פלסטין, שביצעה כמה מפיגועי הטרור הקטלניים ביותר בתולדות ישראל לפני הטבח שהוביל חמאס ב־7 באוקטובר 2023, בכלל זאת פיגועי התאבדות וחטיפות מטוסים.

עימותים באוניברסיטת פרינסטון לאחר שחברי ארגון "הסטודנטים למען חברה דמוקרטית" חסמו בניין של משרד ההגנה בקמפוס, 23 באפריל 1969 (צילום: AP)

בשבוע שעבר ארה"ב וקנדה הכריזו על "סמידון" כישות טרור. ההכרזה הזאת חלה גם על אחד המנהיגים הראשיים של הארגון, ח'אלד ברכאת, שהשתתף בפאנל לעיל בחודש אפריל.

גרמניה והולנד אסרו גם כן לאחרונה את הפעילות של "סמידון" מפני שהארגון תמך בטבח 7 באוקטובר. ישראל מחשיבה את "סמידון" לארגון טרור מאז 2021. לדברי סילבר, אף שהסיווג הזה אמור לשמש כקריאת השכמה להנהלת הקמפוס, אין פירושו שכוחות אכיפת החוק יתחילו לחקור ארגוני סטודנטים.

"הקשר הזה יהיה משמעותי רק בדיעבד, אם תהיה חקירה מעמיקה שתראה קשרים בין 'סמידון' לארגונים בקמפוס. ארגוני הסטודנטים יצטרכו לחצות סף מסוים כדי שזה יקרה"

"הקשר הזה יהיה משמעותי רק בדיעבד, אם תהיה חקירה מעמיקה שתראה קשרים בין 'סמידון' לארגונים בקמפוס. ארגוני הסטודנטים יצטרכו לחצות סף מסוים כדי שזה יקרה", אומר סילבר. לדבריו, בקיצור, הקריאות לאלימות עדיין אינן ספציפיות מספיק כדי להצדיק חקירה רשמית.

זה לא אומר שכוחות אכיפת החוק אינם מודעים לפוסטים המסיתים. כפי שהסביר גורם אחר לשעבר בכוחות אכיפת החוק ששוחח עם זמן ישראל, משטרת ניו יורק, בעבודתה השוטפת, "סוקרת את הרשתות החברתיות הזמינות לציבור", כמו אינסטגרם, פייסבוק ורדיט, כדי לנטר את המתרחש בעיר.

חברי "סמידון" מניפים דגלי פלסטין בהפגנה בברלין, 1 במאי 2023 (צילום: John MacDougall / AFP)

"לקריאות לאלימות אין מקום בקולומביה"

אוניברסיטת קולומביה סירבה לומר אם קראה לכוחות האכיפה החיצוניים לעזרה ואם האוניברסיטה תנקוט צעדים משמעתיים נגד סטודנטים שחתמו על ההצהרה של CUAD מ־8 באוקטובר על תמיכתה הגלויה בהתנגדות מזוינת.

"הצהרות התומכות באלימות או בגרימת נזק נוגדות את עקרונות הליבה שעליהם נוסד המוסד הזה. לקריאות לאלימות אין מקום בקולומביה או בכל אוניברסיטה", אומרת מילי ורט, עוזרת מנהל קשרי התקשורת של אוניברסיטת קולומביה.

"זה לא ייאמן שהאוניברסיטה מאפשרת לקואליציה של 116 ארגוני סטודנטים לפרסם הצהרה הקוראת לאלימות ומגינה על קריאה לרצח ציונים בלי שום השלכות"

כמה סטודנטים וחברי סגל שהתראיינו לכתבה זו אמרו שעמדתה של האוניברסיטה אינה קבילה בעיניהם. "זה לא ייאמן שהאוניברסיטה מאפשרת לקואליציה של 116 ארגוני סטודנטים לפרסם הצהרה הקוראת לאלימות ומגינה על קריאה לרצח ציונים בלי שום השלכות", אומר טל זוסמן, דוקטורנט למדעי המחשב.

"העובדה שלא היו לזה שום השלכות עבור הארגונים האלה היא התנערות מוחלטת מאחריות. בכנות, זה מפחיד ומפלה שמועדון הגינון של ברנרד, לדוגמה, חושב כנראה שרצח ציונים הוא סוג של הצהרה פוליטית לגיטימית. למה הם בכלל צריכים לנקוט צד בסכסוך הזה?" אומר זוסמן.

פעיל אנטי־ישראלי שובר את חלונות הדלת הקדמית של אולם המילטון באוניברסיטת קולומביה כדי להקיף אותו בשרשרת שתמנע מהרשויות להיכנס, 30 באפריל 2024 (צילום: Alex Kent/Getty Images/AFP)

בדומה לכך, איימי ורמן, מרצה במשרה מלאה בבית הספר לעבודה סוציאלית, אומרת שהיא מודאגת מהקריאה הזאת לאלימות. "הרטוריקה האלימה הזאת יוצרת סביבה עוינת בתוך הקבוצות האלה, וכבר דחקה סטודנטים יהודים וישראלים – ולמעשה הרבה סטודנטים סבירים – החוצה ממועדונים החברים ב־CUAD. האוניברסיטה צריכה לפעול במיידי כדי לפתור את זה", אומרת ורמן.

התיקון הראשון הוא לא כרטיס פטור מהכלא

השפה ופעולות ההסתה האחרות ההולכות ומקצינות של CUAD וארגונים אחרים דורשות התייחסות, אומר ריצ'רד פרים, מנכ"ל עמותת שירות אבטחת הקהילה (CSS). הוא מצביע על כך שהתיקון הראשון לחוקה לא מגן על  פעולות כגון השתלטות על בניינים באוניברסיטה, חסימתם או השחתתם.

"כמובן שאני תומך ברעיון שצריך לנטר את הפעילות של כל ארגון המפר את החוק. אני מבין את החשיבות של חופש הביטוי, אבל צריכה להיות מדיניות של אפס סובלנות מצד ראשי האוניברסיטה [לסוג כזה של ביטוי]"

"כמובן שאני תומך ברעיון שצריך לנטר את הפעילות של כל ארגון המפר את החוק. אני מבין את החשיבות של חופש הביטוי, אבל צריכה להיות מדיניות של אפס סובלנות מצד ראשי האוניברסיטה [לסוג כזה של ביטוי]. הם לא צריכים לעצום עיניים", אומר פרים.

"אבל בשיחות שלי עם גורמי אכיפת החוק עולה חשש שאם הם יפעלו בחוזקה, הם יפרו את חופש הביטוי. אף אחד לא רוצה שיאשימו אותו בהפרת התיקון הראשון", הוא מוסיף.

ריצ'רד פרים, מנכ"ל שירות אבטחת הקהילה (צילום: באדיבות המצולם)

גורם מודיעין לשעבר, שביקש להישאר בעילום שם, אמר בשיחה עם זמן ישראל כי גם המחלקה לביטחון המולדת ככל הנראה פוקחת עין על כמה מהארגונים הסטודנטיאליים האלה. ואכן, ב־1 באוקטובר המחלקה לביטחון המולדת, שהוקמה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, פרסמה גיליון מידע תחת הכותרת "משאבים פדרליים לבטיחות בקמפוסים".

המשאב נועד לסייע למחלקות לבטיחות הציבור באוניברסיטאות ולהנגיש משאבים פדרליים "שיעזרו בהיערכות לאלימות ולטרור ובמניעתם ברחבי המדינה שלנו". נוסף על כך, המחלקה לביטחון המולדת פרסמה גם תמסיר על בטיחות בקמפוסים, לפיו על סטודנטים "להימנע מאלימות, הפחדה והטרדה" בהפגנות. המחלקה לביטחון המולדת סירבה להגיב לכתבה.

בינתיים, סילבר מזהיר כי מה שמתרחש באוניברסיטת קולומביה ככל הנראה ימשיך לעצב את המתרחש בקמפוסים ברחבי ארה"ב. "קולומביה היא המוקד של אינתיפאדת הסטודנטים בארה"ב. מה שקורה בקולומביה מקרין החוצה. ראינו את זה עם מאהלי המחאה, ועכשיו יש לנו כאן בקולומביה סטודנט שאמר שלקיחת חיים של מישהו היא טובה לעולם".