אירוע פחות מוכר מטלטל את היחסים בין גרמניה לאיראן בשבוע האחרון. המתיחות בין המדינות החריפה בעקבות הוצאתו להורג של מתנגד משטר איראני, שהיה בעל אזרחות גרמנית וגרין קארד אמריקאי.
בתגובה, גרמניה החליטה לסגור שלוש קונסוליות איראניות בשטחה, והקנצלר אולף שולץ ושרת החוץ אנאלנה ברבוק פרסמו גינויים חריפים. השליח האמריקאי המיוחד לנושא איראן אף גיבה את ההחלטה. הצעד הבא עשוי להיות סיווג משמרות המהפכה האיראניות (IRGC) כארגון טרור.
נכון להיום שוודיה היא המדינה היחידה באירופה שסיווגה את משמרות המהפכה כארגון טרור. מרבית מדינות האיחוד האירופי – כולל האיחוד עצמו – עדיין לא נקטו צעד דומה.
במהלך תקופת מאסרו ניסו ארה"ב וגרמניה להביא לשחרורו, וטענו כי מדובר בחטיפה ובמעצר של מתנגד משטר, ושיהיו לכך השלכות. על אף המאמצים, המשפט הסתיים בפברואר 2023 בהודעה על גזר דין מוות
בגרמניה גובר הזעם על הוצאתו להורג של ג'משיד שרמהד בן ה־69. שרמהד, שהיגר עם משפחתו להנובר מאיראן כשהיה בן שבע, עבר בבגרותו לארה"ב ופתח שם עסק בתחום המחשוב. עם השנים הפך לפעיל מרכזי בארגוני גולים איראנים המתנגדים למשטר והיה מעורב בהפעלת אתר החדשות "טונדאר" (Tondar).
ב־2020, בעודו ממתין בדובאי לטיסת המשך להודו, נחטף שרמהד על ידי משמרות המהפכה, שהעבירו אותו דרך עומאן לאיראן. שם הוחזק בכלא במשך ארבע שנים, עד שהוצא להורג לאחר משפט ראווה.
במהלך תקופת מאסרו ניסו ארה"ב וגרמניה להביא לשחרורו, וטענו כי מדובר בחטיפה ובמעצר של מתנגד משטר, ושיהיו לכך השלכות. על אף המאמצים, המשפט הסתיים בפברואר 2023 בהודעה על גזר דין מוות.
היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה לאיראן מתוחים בשנים האחרונות. ב־2020 הכריזה גרמניה על חזבאללה כארגון טרור ופשטה על מספר מרכזים המזוהים עם הארגון בתחומה. ב־2023, לאחר הרשעתו של שרמהד, הודיעה גרמניה על המשך אמברגו דיפלומטי על איראן, וגירשה דיפלומטים איראנים משטחה. בתגובה, גירשה איראן דיפלומטים גרמנים משטחה.
ביום חמישי האחרון, לאחר הוצאתו להורג של שרמהד, הודיעה ממשלת גרמניה על החרפת הסנקציות נגד איראן ועל סגירת שלוש קונסוליות איראניות ברחבי גרמניה
ביום חמישי האחרון, לאחר הוצאתו להורג של שרמהד, הודיעה ממשלת גרמניה על החרפת הסנקציות נגד איראן ועל סגירת שלוש קונסוליות איראניות ברחבי גרמניה, מה שמשאיר את השגרירות האיראנית בברלין כנציגות היחידה של איראן במדינה.
סגירת הקונסוליות היא צעד נדיר וחריג מצד גרמניה, שרק בשנה שעברה סגרה לראשונה חמש קונסוליות רוסיות ברחבי המדינה, תוך השארת השגרירות הרוסית בברלין. זהו המהלך השני מסוגו שמוביל משרד החוץ הגרמני, מה שמדגיש את החרפת העימות הדיפלומטי בין גרמניה לאיראן. האקטיביסטית האיראנית הגולה מאסיה אלינג'אד אף קראה להחמיר את היחס לאיראן.
שרת החוץ ברבוק ציינה: "הבהרנו פעם אחר פעם באופן חד־משמעי שרצח האזרח הגרמני יביא לתוצאות חמורות. העובדה שהרצח הזה מתרחש תוך כדי ההתפתחויות במזרח התיכון חושפת את עוולות המשטר הדיקטטורי ואת כוונתו שלא לפעול בדרכים דיפלומטיות נורמליות". ברבוק קשרה את הוצאתו להורג של שרמהד למלחמה שמנהלת איראן נגד ישראל.
14 חטופים ישראלים בעלי אזרחות גרמנית בעזה
בהקשר רחב יותר, מעניין לעקוב אחר האופן שבו גרמניה מטפלת באזרחיה המוחזקים בשבי. מתוך 101 החטופים הישראלים המוחזקים בידי חמאס, 14 הם בעלי אזרחות גרמנית, חלקם חיים וחלקם נרצחו. לאחרונה השתתף השגריר הגרמני בישראל שטפן זייברט באירוע למען החטופים והקריא את שמות כל החטופים בעלי אזרחות גרמנית.
בעוד הענקת אזרחות גרמנית לחטופים לא תסייע ישירות בהצלתם ממנהרות חמאס, בממשל הגרמני הבינו שהמהלך יעניק תמיכה משמעותית למשפחותיהם בעורף – ויפתח להם דלתות בבירות אירופיות נוספות
הסיבה לכך שמספר כה גבוה של חטופים ישראלים הם בעלי אזרחות גרמנית נעוצה בכך שממשלת גרמניה נענתה לפניות של משפחות החטופים והעניקה אזרחות כמעט לכל משפחה שביקשה זאת. במקרים מסוימים, התהליך לקח ארבעה–חמישה ימים בלבד, לעומת הליך רגיל שיכול להימשך כשנה.
בעוד הענקת אזרחות גרמנית לחטופים לא תסייע ישירות בהצלתם ממנהרות חמאס, בממשל הגרמני הבינו שהמהלך נועד להעניק תמיכה משמעותית למשפחותיהם בעורף. האזרחות מאפשרת להן לנצל את מעמדן כדי לפתוח דלתות בבירות אירופיות נוספות.
הגרמנים ביססו את המהלך על קשרים משפחתיים ומידע הקושר את החטופים לגרמניה, ואישרו את הבקשות במהירות. גרמניה מתייחסת ברצינות רבה למעמד אזרחיה ופועלת באינטנסיביות לסייע למשפחות החטופים בכל דרך אפשרית.
גם במקרה של גלעד שליט הממשל הגרמני היה מעורב באופן עמוק במשא ומתן להשבתו, ללא ניסיון לזכות בקרדיט ציבורי. איש המודיעין הגרמני גרהרד קונרד היה מעורב כמעט מהרגע הראשון של חטיפת שליט ועד לשחרורו ב־2011.
כיום הגרמנים ממשיכים לקבל עדכונים שוטפים על מצב המשא והמתן לשחרור החטופים ושומרים על קשר עם המצרים, הקטארים, האמריקאים והישראלים. עם זאת, הם אינם מעורבים ישירות במו"מ
כיום הגרמנים ממשיכים לקבל עדכונים שוטפים על מצב המשא והמתן לשחרור החטופים ושומרים על קשר עם המצרים, הקטארים, האמריקאים והישראלים. עם זאת, הם אינם מעורבים ישירות בקבוצות המשא והמתן הנוכחיות.
בחזרה ליחסי איראן–גרמניה. למרות ההתדרדרות הדיפלומטית בין המדינות, יחסי הסחר נמשכים באופן יציב. בשנת 2023 הסתכם הסחר ההדדי ב־1.44 מיליארד אירו, נתון המסמל ירידה בהשוואה לשנים קודמות אך עדיין מהווה נתח משמעותי.
הייצוא מגרמניה לאיראן באותה שנה עמד על 1.2 מיליארד אירו – וכלל בעיקר מוצרי מכניקה כבדה, מוצרי פארם ותרופות, אופטיקה, אלקטרוניקה ומוצרים כימיים. מנגד, הייצוא מאיראן לגרמניה הסתכם ב־244 מיליון אירו, וכלל בעיקר מוצרים חקלאיים, רפואיים, שטיחים וחומרי גלם. מבחינת איראן, גרמניה היא שותפת הסחר השישית בגודלה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם