דונלד טראמפ מתפלל במהלך דיון שולחן עגול עם מנהיגי הקהילה הלטינית במיאמי, פלורידה, 22 באוקטובר 2024 (צילום: CHANDAN KHANNA / AFP)
CHANDAN KHANNA / AFP
דונלד טראמפ מתפלל במהלך דיון שולחן עגול עם מנהיגי הקהילה הלטינית במיאמי, פלורידה, 22 באוקטובר 2024

שחר של יום קודם

הנוקאאוט שהנחיל טראמפ להאריס בכל החזיתות ובכל המגזרים הוא קודם כל ניצחונה של אמריקה הכפרית, הנושנה והפשוטה, זאת שחשה שהיסודות נשמטים מתחת לרגליה בגלים של הגירה, פשיעה, סובלנות יתר לאחר ואליטיזם מתנשא ● זוהי אצבע משולשת למדיניות הפרוגרסיבית, והמשך הנטישה ההדרגתית של הדמוקרטיה הליברלית כצורת המשטר המועדפת ● פרשנות

בשיאן של המחאות הפרו־פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה בניו יורק באפריל האחרון, כשהקמפוס נשטף בגלי משטמה פרוגרסיביים נגד ישראל בקריאות "מהנהר עד הים" – התרחש אירוע בומרנג מעניין באותה האוניברסיטה: מאיה פלאטק, סטודנטית ישראלית גאה בת 23, נבחרה לנשיאת אגודת הסטודנטים, לראשונה בתולדות המוסד, והצהירה כי תיאבק באפליה נגד סטודנטים בני עמה.

הבחירה המפתיעה של נציגת הציונות המושמצת היוותה ריאקציה סמלית שהעידה יותר מכל תגובה זועמת בקונגרס על שאט הנפש שחשים אמריקאים רבים, אפילו במעוזות הנחשבים לליברלים, ממה שנתפס כמתקפת פרוגרס מוגזמת.

הבחירה הזאת גם המחישה שדעת הקהל בקרב "האיש הפשוט ברחוב" מורכבת לפעמים יותר מהאופן שבו משתקפים הדברים בתקשורת הליברלית, וגם שבמטוטלת ההיסטורית שבתוכה מתנהלת הפוליטיקה בארה"ב יהיו רבים שידרשו "תיקון" שמרני למופעי קידמה שמרחיקים מהם את תחושות "אמריקה הגדולה והחזקה" שעליה גדלו, ושרבים מהם עדיין מאמינים שצריכה להתקיים.

תומכת טראמפ עונדת שרשרת עם הכיתוב: "להחזיר את אמריקה לגדולתה" באירוע קמפיין של דונלד טראמפ במייקון, ג'ורג'יה, 3 בנובמבר 2024 (צילום: Elijah Nouvelage / AFP)
תומכת טראמפ עונדת שרשרת עם הכיתוב: "להחזיר את אמריקה לגדולתה" באירוע קמפיין של דונלד טראמפ במייקון, ג'ורג'יה, 3 בנובמבר 2024 (צילום: Elijah Nouvelage / AFP)

את הבחירה בפעם השנייה מתוך שלוש בדונלד טראמפ לנשיא ארה"ב אפשר לראות גם בפריזמה הזאת: אצבע משולשת לעבר מי שהדרישה לקִדמה אצה לו מדי, עד ששכח שיש ערכים שלא זונחים כל כך מהר

את הבחירה בפעם השנייה מתוך שלוש בדונלד טראמפ לנשיא ארה"ב (טראמפ ימשיך להאמין גם כעת שהוא זכה שלוש פעמים) אפשר לראות גם בפריזמה הזאת: אצבע משולשת לעבר מי שהדרישה לקִדמה אצה לו מדי, עד ששכח שיש ערכים שלא זונחים כל כך מהר.

זהו לא רק ניצחונה המזהיר של המפלגה הרפובליקאית שהתאחדה סביב אדם שבמקור אינו רפובליקאי (ואשר "ערכי המשפחה" המסורתיים שלו כוללים חשדות לאונס ותשלום דמי שתיקה לשחקנית פורנו), אלא בראש ובראשונה ניצחונה של "גוד אולד" אמריקה הכפרית, הנושנה והפשוטה, זאת שחשה שהיסודות נשמטים מתחת לרגליה בגלים של הגירה, פשיעה, סובלנות יתר לאחר ואליטיזם מתנשא.

תומכת של דונלד טראמפ עונדת סיכת "טראמפ 2024" בסמוך לאחוזתו מאר־א־לאגו בפאלם ביץ', פלורידה, 5 בנובמבר 2024 (צילום: Giorgio Viera / AFP)
תומכת של דונלד טראמפ עונדת סיכת "טראמפ 2024" בסמוך לאחוזתו מאר־א־לאגו בפאלם ביץ', פלורידה, 5 בנובמבר 2024 (צילום: Giorgio Viera / AFP)

על פי סקרי היציאה במדינות המפתח, ובעיקר בפנסילבניה שהופכת מבחירות לבחירות לברומטר הלאומי של מצב האומה, הנושאים המרכזיים שהעסיקו את הבוחר האמריקאי הפעם היו: כלכלה, הגירה, פשיעה וזכותן של נשים על גופן (סוגיית ההפלות). אך בניגוד להימור של הדמוקרטים בראשותה של קמלה האריס, חשיבותו של הנושא הרביעי השתרכה הרחק מאחורי שלושת הנושאים האחרים.

גבולות בטוחים ויד קשה נגד פשיעה חשובים יותר מהפלות

טראמפ שיפר את מעמדו בכל המגזרים של אמריקה הכפרית, זאת שמחוץ למרכזי הערים הגדולות. בהשוואה לפעם קודמת, יותר נשים ולטינים הצביעו לו – וככל הנראה גם יותר יהודים (ואפילו ערבים).

כבר עכשיו אפשר להסיק שהאמריקאי הממוצע, ואפילו האמריקאית הממוצעת, מעדיפים גבולות בטוחים ויד קשה כלפי אורחים במדינתם מאשר פסיקת "רו נגד וייד"

גם הרבה יותר צעירים מתחת לגיל 30 לעומת העבר הצביעו לו (קהל שנוהה אחרי המפלגה הדמוקרטית), יותר אזרחים ממוצא אסיאתי, שחורים ולמעשה מכל גוון, גזע, מוצא ומיקום גיאוגרפי שרק אפשר לדמיין. הוא התחזק גם במחוזות הליברליים של ניו יורק וקליפורניה, לצד המחוזות הלטיניים של טקסס ופלורידה.

הסיבות לנוקאאוט הזה, שבטעות הסוקרים העריכו שיהיה "קרב צמוד", מגוונות וידרשו ניתוחים אקדמיים וסטטיסטיים מסודרים. אבל כבר עכשיו אפשר להסיק שהאמריקאי הממוצע, ואפילו האמריקאית הממוצעת, מעדיפים גבולות בטוחים ויד קשה כלפי אורחים במדינתם מאשר פסיקת "רו נגד וייד". או במילים אחרות: הם מעדיפים היררכיה מפעם על עקרונות ליברליים יפים ומתקדמים.

דונלד טראמפ עומד מאחורי זכוכית חסינת כדורים עם הגעתו לנאום בעצרת קמפיין בליטיץ, פנסילבניה, 3 בנובמבר 2024 (צילום: RYAN COLLERD / AFP)
דונלד טראמפ עומד מאחורי זכוכית חסינת כדורים עם הגעתו לנאום בעצרת קמפיין בליטיץ, פנסילבניה, 3 בנובמבר 2024 (צילום: RYAN COLLERD / AFP)

אפשר ומותר למחות ולזלזל במגמות האלה, אבל ראוי לזכור שהן לא צמחו על קרקע צחיחה מדשן: בחלק ממדינות ארה"ב, מדיניות פרוגרסיבית הקשתה בשנים האחרונות לרדוף אחרי פושעים (בקליפורניה לא ניתן היום להגיש כתבי אישום על גניבה של פחות מאלף דולר), לנקות רחובות מהומלסים, או למנוע מהורים לילד בן 10 להיחשף לניסיונות בחילופי מגדר.

אפילו מגה ליברלים חשים שהמטוטלת נעה יותר מדי שמאלה. ומנקודת מבט שמרנית התופעות האלה חמורות יותר מפגיעה בשלטון החוק או בשוויון ההזדמנויות בעבודה, למשל.

טראמפ הימר שאותם לטינים ואותן נשים לבנות מודאגים יותר מכמות הכסף שנשאר להם בסוף החודש מהגסויות המיזוגיניות, הגזעניות והאלימות שלו. והוא צדק

אולי הנתון המדהים מכולם הוא ההצלחה המזהירה של טראמפ בקרב המצביעים הלטיניים במדינות "החומה הכחולה" – מישיגן, ויסקונסין ובעיקר פנסילבניה, שבשלושתן הוא ניצח בבטחה.

זה הנשיא שהצהיר בעימות בספטמבר האחרון שמהגרים ממקסיקו אוכלים לשכניהם את הכלבים והחתולים! זה המועמד שבעצרת בנוכחותו, קומיקאי ביזה את שמם הטוב של הפורטוריקנים! זה המנהיג שהבטיח לגרש לטינים שהגיעו באופן חוקי להשתקע בארה"ב, ושהתחייב לסגור את הגבולות בפני בני משפחותיהם!

כלב עונד כפתור עם תמונה של דונלד טראמפ לאחר ניסיון ההתנקשות בו, מילווקי, ויסקונסין, 17 ביולי 2024 (צילום: Nick Oxford / AFP)
כלב עונד כפתור עם תמונה של דונלד טראמפ לאחר ניסיון ההתנקשות בו, מילווקי, ויסקונסין, 17 ביולי 2024 (צילום: Nick Oxford / AFP)

טראמפ הימר שאותם לטינים ואותן נשים לבנות – חלק מהקואליציה הטבעית וההכרחית לניצחון של המפלגה הדמוקרטית – מודאגים יותר מכמות הכסף שנשאר להם בארנק אחרי שהם מבקרים בתחנת הדלק או בבית המרקחת בסוף החודש, מהגסויות המיזוגיניות, הגזעניות והאלימות שלו. אף שבמטה שלו התכווצו כל פעם מחדש כשתקף אותו הטנטרום, הוא הימר שלציבור זה מזמן לא מזיז. והוא צדק.

האריס לעומתו האמינה שהפעם הגיע סוף סוף תורן של הנשים, ושאף שהן לא ממש התקוממו נגד המיזוגיניה המרושעת שטראמפ הפגין נגד קודמתה הילרי קלינטון, הפעם הן תרכבנה על משק כנפי ההיסטוריה של ביטול החוק המאפשר הפלות. "אנחנו לא חוזרים אחורה", הכריזה שוב ושוב בקמפיין, ושגתה.

מוזר להיזכר כעת, אחרי שהרפובליקאים סחפו את כל המדינות המתנדנדות בפער גדול, באותן נבואות ורודות לפיהן טקסס ואולי אפילו יוטה יתהפכו ב־2016 ויהפכו כחולות

בשיאו של הקמפיין האריס עשתה מאמצים כנים ומרשימים לדבר ישירות לליבה של האישה השמרנית, זאת שהבעל לוחץ עליה לבחור טראמפ, אבל מאחורי הקלפי היא לבדה "ואף אחד לא ידע" כי הצביעה על פי נטיות ליבה להאריס. בחוכמת הבדיעבד, אפשר רק לנחש שהקמפיין המבריק הזה נרשם כעוד סממן של התנשאות אליטיסטית.

בחירתו ההיסטורית של טראמפ לכהונה שנייה שמה קץ ל"קואליציית המיעוטים" של ברק אובמה ב־2008, שהביאה פרשנים רבים בארה"ב להעריך שבעשור שבו אנו נמצאים כעת המפלגה הרפובליקאית תהפוך למיעוט ולא תוכל להיבחר עוד.

תומכות של קמלה האריס מגיבות לתוצאות הבחירות באוניברסיטת הווארד בוושינגטון, 5 בנובמבר 2024 (צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)
תומכות של קמלה האריס מגיבות לתוצאות הבחירות באוניברסיטת הווארד בוושינגטון, 5 בנובמבר 2024 (צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)

מוזר להיזכר כעת, אחרי שהרפובליקאים סחפו את כל המדינות המתנדנדות בפער גדול, באותן נבואות ורודות לפיהן טקסס ואולי אפילו יוטה יתהפכו ב־2016 ויהפכו כחולות. כעת ההערכות האלה נראות מציאותיות בערך כמו חד קרן.

הם יתקדמו, אנחנו נשארים באותו מקום

עבור ישראלים רבים הבחירה בטראמפ היא המשך ההנגאובר מלילה קודר שהתחיל בעוד תרגיל מכוער ופסול של ראש הממשלה: פיטורי שר הביטחון תוך כדי מלחמה עקובה מדם בשבע חזיתות, מסיבות פוליטיות מובהקות וכדי לנסות ולהתחמק מחקירות על מעשים שגובלים בבגידה.

אף שמדובר באירועים שונים בתכלית, שאך במקרה נמצאים על אותו ציר באותה יממה ארוכה – קו ישיר מחבר בין עידן טראמפ השני לבין עידן נתניהו 382: דעיכתה המתמשכת של הדמוקרטיה הליברלית

אף שמדובר באירועים שונים בתכלית, שאך במקרה נמצאים על אותו ציר באותה יממה ארוכה – קו ישיר מחבר בין עידן טראמפ השני לבין עידן נתניהו 382: דעיכתה המתמשכת של הדמוקרטיה הליברלית.

שוב ושוב מוכח שההבטחות הליברליות לשוויון, קידמה, איזונים, בלמים, חירות, חמלה וכיו"ב, אותן הבטחות שבשנות ה־90 חשבנו שכבשו את העולם וגירשו את המשטרים האוטוריטריים לנצח, קוסמים על הציבור פחות ופחות.

פגישה בין דונלד טראמפ ובנימין נתניהו, 26 ביולי 2024 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)
פגישה בין דונלד טראמפ ובנימין נתניהו, 26 ביולי 2024 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

בין אם מדובר במחויבות דתית, בתחושות קיפוח, בנקמה היסטורית באליטות, בנהייה אחרי ערכים שמרניים, או בתחושה שמדובר במשיח ליברלי כוזב – בחירתו המחודשת של טראמפ, הפעם במספרים מוחלטים וככל הנראה באפקט מרובע (נשיא, קונגרס, סנאט והצבעה פופולרית) – מחזקת את ההערכות של חוקרי מדע המדינה על שקיעתה של הדמוקרטיה הליברלית.

ועם זאת, תהיה זאת טעות ישראלית מרה לגזור גזירה שווה בינינו לבינם. באמריקה מתנהל מאבק מטוטלת אמיתי בחסות משטר מסודר עם איזונים, בלמים וכללים שעל אף הזעזועים עומדים במבחן ההיסטוריה. שלטון טראמפ, הזוי ומופרע ככל שיהיה, יסתיים בעוד ארבע שנים והאומה תעבור הלאה.

כאשר באמריקה מפטרים שר ביטחון, יכולה לפרוץ לכל היותר "שערורייה" פוליטית ועסיסית קטנה. כאשר כאן הוא מפוטר באמצע מלחמה עקובה מדם, קיים חשש שהסדר החברתי כולו, ואפילו הצבא, יתפרקו

ישראל לעומת זאת היא מדינה על שטח זעיר (שמינית משטחה של פנסילבניה, למשל) המתמודדת עם משבר משטרי חריף ומתמשך ועם איום קיומי מתמיד. לא "הפרוגרס" נמצא תחת בחינה מדוקדקת של האזרח הישראלי, אלא הזכות לחיים במצב מלחמה, בחברת מהגרים צעירה יחסית ונטולת הגנות חוקתיות, ובסיטואציה של כיבוש צבאי שהופך בהדרגה מזמני לנצחי.

כאשר באמריקה מפטרים שר ביטחון, יכולה לפרוץ לכל היותר "שערורייה" פוליטית ועסיסית קטנה. כאשר כאן הוא מפוטר באמצע מלחמה עקובה מדם, קיים חשש שהסדר החברתי כולו, ואפילו הצבא, יתפרקו.

שלט חוצות גדול בירושלים מברך את דונלד טראמפ, 6 בנובמבר 2024 (צילום: Ahmad GHARABLI / AFP)
שלט חוצות גדול בירושלים מברך את דונלד טראמפ, 6 בנובמבר 2024 (צילום: Ahmad GHARABLI / AFP)

התקווה שטראמפ יעמוד לצידנו בכל גחמה מושחתת של בנימין נתניהו היא משאלת לב נאיבית ומעוררת רחמים. טראמפ כבר הוכיח בעבר שמדיניותו הפרו־ציונית יכולה להשתנות בהתאם לאינטרסים, והוא ממילא לא מרגיש צורך להתחנף כעת לציבור היהודי כדי להיבחר מחדש או לקבל עוד מאה מיליון דולר ממרים אדלסון.

במובן זה, הלכנו אתמול בלילה לישון עם ביבי – וקמנו עם אותו הדבר.

עוד 1,237 מילים
סגירה