בטהרן נערך בסוף השבוע כנס גדול במסגרת האירועים לציון 40 ימים למותו של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה. כמעט כל הצמרת האיראנית הגיעה לנאום בכינוס הזה, שעסק ב"מורשתו של נסראללה".
את הכותרות סיפקו שני האישים הבכירים ביותר במערך החוץ של איראן: שר החוץ עבאס ערקאצ'י וסגן הנשיא לעניינים אסטרטגיים מוחמד ג'וואד זריף. שניהם כיוונו לארצות הברית, כל אחד בדרכו. האחד מאיים, השני מוכיח.
שר החוץ ערקאצ'י איים במרומז כי אם איראן תותקף, היא לא תהסס לפתוח מערכה אזורית – "שלא תסתכם רק במערב אסיה", כהגדרתו. הרמז כאן מופנה בבירור לערב הסעודית, מדינות המפרץ ותעשיית הנפט.
שר החוץ ערקאצ'י איים במרומז כי אם איראן תותקף, היא לא תהסס לפתוח מערכה אזורית – "שלא תסתכם רק במערב אסיה", כהגדרתו. הרמז כאן מופנה בבירור לערב הסעודית, מדינות המפרץ ותעשיית הנפט
את התגובה האיראנית למתקפה הישראלית הוא לא הזכיר, וכנראה לא בכדי: איראן, בהקשר הזה, הורידה את מינון האזכורים והאיומים בימים האחרונים, מאז בחירותו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית.
לעומת שר החוץ, סגן הנשיא זריף היה מרוסן יותר ופנה ישירות לטראמפ, משלב בדברים שלו הושטת יד ואיום מרומז. "האיש הזה (טראמפ) ידוע בחישובים שלו", אמר זריף, "הוא חייב לשקול מה הרוויח ומה הפסיד.
"במהלך כהונתו הקודמת, איראן פרצה מהעשרת אורניום של 3.5% להעשרה של 60% ובמקביל הגדילה משמעותית את כמות הצנטריפוגות שלה. לכן הוא חייב להחליט, האם לדבוק בגישה הלא יצירתית שלו או לשנות מסלול".
ובמילים אחרות, סגן הנשיא למעשה מושיט יד לטראמפ כדי לדבר.
"במהלך כהונתו הקודמת, איראן פרצה להעשרת אורניום של 60% ובמקביל הגדילה משמעותית את כמות הצנטריפוגות שלה. לכן טראמפ חייב להחליט, האם לדבוק בגישה הלא יצירתית שלו או לשנות מסלול"
רמז נוסף לגישושים/איומים בין איראן לארצות הברית ניתן לראות בהגעתו של שר החוץ של עומאן סייד באדר אל-בוסעידי לטהרן בשבוע שעבר. עומאן היא הכתובת שדרכה וושינגטון וטהרן מדברות. כל המגעים השקטים בין המדינות התנהלו תמיד במוסקט, בירת עומאן, כולל בשנים האחרונות בתקופת הכהונה של הנשיא ג'ו ביידן.
לא ברור האם בוסעידי הביא עימו מסר כלשהו מהממשל האמריקאי, אבל עדיין, פגישה כזו – ועוד בטהרן – הגיוני שתהיה משימת תיווך ולא ביקור נימוסין.
בינתיים מי שמשדר את הקו התקיף הוא המנהיג העליון, האייתוללה עלי חמינאי, שרומז על חשיבה מחודשת בעניין מדיניות הגרעין של איראן.
בנאום שנשא בשבוע שעבר באוניברסיטה בטהרן, נשאל חמינאי על ידי אחד הסטודנטים האם לא בשלה העת שאיראן תבנה פצצה תוך זניחת האמנה הבינלאומית לאי-הפצת נשק גרעיני (NPT) שהיא חתומה עליה. התשובה של חמינאי הייתה כללית אבל עם מסר ברור: "איראן תעשה הכול להגן על עצמה ותצטייד בכל כלי נשק שיידרש".
בשבוע שעבר נשאל חמינאי האם לא בשלה העת שאיראן תבנה פצצה. תשובתו הייתה כללית אבל עם מסר ברור: "איראן תעשה הכול להגן על עצמה ותצטייד בכל נשק שיידרש"
כלי התקשורת של האופוזיציה טענו כי השאלה הייתה מוזמנת, מה שבהחלט נשמע הגיוני. המנהיג העליון משדר לאחרונה יותר מדי רמזים כאלה, כולל בעיתון הבית שלו "קייהן" בשבוע שעבר. עיתוי הדברים הללו של חמינאי לא היה מקרי, בדיוק יממה אחרי הניצחון של טראמפ בבחירות בארצות הברית.
באיראן ללא ספק ממתינים לראות מה מתפתח בוושינגטון. הם גם עוקבים אחרי הכוורת העתידית של טראמפ, בדגש כמובן על מי יהיה שר ההגנה. אם אכן טראמפ ימנה שוב את מייק פומפאו לתפקיד – כפי שחוזים רבים מהפרשנים בארצות הברית – זו בשורה רעה מבחינת איראן.
איראן מואשמת על ידי האף-בי-איי כי תכננה לחסל את פומפאו על אדמת ארצות הברית כנקמה על חיסולו של קאסם סולימאני בינואר 2020, ובטהרן רואים בו נץ כלפי המשטר. רק באוקטובר האחרון רמז פומפאו במהלך כנס שבו השתתף בוושינגטון, כי יתמוך בפעולה ישראלית נגד מתקני הגרעין של איראן, שתהיה מגובה על ידי ארצות הברית.
ועדיין נשאלת שאלת התגובה האיראנית לתקיפה הישראלית לפני שבועיים. מתרבים הסימנים והרמזים שאיראן מכינה שיגורים גם מעיראק ואולי גם מתימן. במקרה הזה היא תוכל להעביר מסר ולרחוץ בניקיון כפיה.
מערכת השיקולים הישראלית במקרה של ירי מעיראק שונה לחלוטין. המעורבות האמריקאית במדינה הביאה את ישראל לגזור על עצמה ריסון ואיפוק בשנה האחרונה, למרות שיגורים כמעט יומיומיים של מל"טים על ידי המיליציות השיעיות שמופעלות ישירות על ידי משמרות המהפכה. איראן מזהה את הפער הזה ולא מן הנמנע שתשתמש בו.
המעורבות האמריקאית בעיראק הביאה את ישראל לגזור על עצמה ריסון ואיפוק בשנה האחרונה, למרות שיגורים כמעט יומיומיים של מל"טים על ידי המיליציות השיעיות שמופעלות ישירות על ידי משמרות המהפכה
מעבר לכך, קידום של טילים בליסטיים לטווח של 700-800 ק"מ מישראל יאפשר לאיראן לשגר טילים עם ראשי נפץ גדולים יותר – אם כי לא ברור האם במספרים גדולים יותר כפי שעשתה בשני המטחים האחרונים, באפריל ובאוקטובר.
לאפשרות הזו של שיגור מעיראק יכול להיות גם יתרון מבחינת ישראל: זיהוי מוקדם של ההכנות לשיגור יכול לגרור מכה מקדימה של ישראל, או אפילו של ארצות הברית, שפרוסה באזור בכוחות גדולים מאוד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם