"אני משערת שהחדשות האלה הן הלם עבורכם… העבודה על הספר מושפעת מאוד מתנועת ה־BDS נגד ישראל. בשל החרם, מספר אקדמאים החליטו לא להשתתף בכתיבת הספר המשותף. מדובר בעיקר בילידים אוסטרלים, אנשים פרטיים או ארגונים אשר להם קולגות שהם ילידים, אפריקאים או מוסלמים […] הספר יהיה פגום בלעדיהם וזה נוגע במיוחד לשארלוט ואליי. שתינו מהגרות לא קרואות המתגוררות על שטחים בלתי מוסדרים במדינה הקרויה כיום אוסטרליה".
המייל המוזר הזה, שנשלח מהשטח ה"בלתי מוסדר" הקרוי כיום אוסטרליה, נכתב על ידי פרופסור הת'ר אנדרסון, חוקרת ומרצה לתקשורת באוניברסיטת גריפית' בקווינסלנד. הספר המדובר היה אמור להיות פרויקט משותף של מרצים וחוקרים מישראל, פולין, ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה, יפן, הונגריה, הודו ומדינות נוספות.
נושא המחקר החדשני עוסק בקרימינולוגיה ותקשורת, תחת הכותרת: "רדיו הכלא. קולות כלואים ברחבי העולם". המחקר מתמקד במערכות תקשורת פנימיות (רדיו) בבתי כלא ברחבי העולם, אשר משמשות ככלי טיפולי לאסירים.
הרדיו הישראלי, "רדיו פוקוס", הוא יוזמה של קארין עובדיה ונחשב פורץ דרך בתחום הטיפול באסירים. הוא היה אחד משני כלי התקשורת הפנימיים הראשונים בעולם שפיתחו מודל תקשורת פנים־ארגונית לשיקום אסירים
הרדיו הישראלי, "רדיו פוקוס", הוא יוזמה של קארין עובדיה ונחשב פורץ דרך בתחום הטיפול באסירים. הוא היה אחד משני כלי התקשורת הפנימיים הראשונים בעולם שפיתחו מודל תקשורת פנים־ארגונית להפעלת אסירים, תוך דגש על תכני שיקום וקידום אישי של כלואים, כולל אסירים קשים המרצים עונשי מאסר ממושכים.
לאור הצלחת הפרויקט הישראלי, עובדיה פיתחה קשרים עם עמיתים ברחבי העולם, ובשנת 2022 נערך בנורווגיה כנס ראשון מסוגו, בהשתתפות חוקרים בתחום הקרימינולוגיה והתקשורת. בכנס עלה הרעיון לעבוד על ספר משותף – אנתולוגיה הכוללת מחקרים, ניסיון קליני ומערך הנחיות להפעלת מערכות תקשורת פנימיות בבתי כלא.
מאז, מזה כשנתיים, עשרות חוקרים, כותבים ואקדמאים שוקדים על הפקת ספר בינלאומי להפצת הרעיון. אך כעת, בעקבות מייל אחד בלבד ששלח חוקר אקדמי אוסטרלי־ילידי ומוסלמי, הפרויקט נקלע לסחרור ומצוי בסכנת ביטול. המיילים שהוחלפו בין ראשי הפרויקט חושפים גם את רמת הטיעונים וההסברים הבוטים המופנים כיום כלפי אקדמאים ישראלים.
תנועת ה־BDS הגלובלית התחזקה, חודרת לכל פינה, וכעת, לאחר אירועי 7 באוקטובר, ישראלים ניצבים בפני צונאמי של BDS. הציטוטים מתוך ההתכתבות מאפשרים להבין יותר טוב את מה שעובר על החוקרים הישראלים.
מאז הקמתו, שידורי "רדיו פוקוס" נגישים רק בתוך כותלי בתי הכלא ואינם זמינים לציבור הרחב. אוכלוסיית הכלואים כוללת יהודים ומוסלמים, שעובדים בפרויקט זה לצד זה
הפרויקט הישראלי "רדיו פוקוס" פעל במשך שנים בהצלחה רבה בבית הכלא איילון ברמלה, בהובלתה של עובדיה. עובדיה ניהלה את הפרויקט עד לפרישתה לפני כשנה, ומאז עבר הפרויקט לניהול שירות בתי הסוהר. למרבה הצער, הפרויקט נמצא כיום במגמת דעיכה.
מאז הקמתו, שידורי "רדיו פוקוס" נגישים רק בתוך כותלי בתי הכלא בישראל ואינם זמינים לציבור הרחב. אוכלוסיית הכלואים כוללת יהודים ומוסלמים, שעובדים בפרויקט זה לצד זה. תכני הרדיו כוללים סיפורים אישיים של הכלואים, עיסוק בדרכי טיפול, יחסים עם המשפחות שבחוץ ושעות של מוזיקה. הפרויקט זכה להכרה בינלאומית ולפרסים, ומשמש מקור השראה לבתי כלא ברחבי העולם.
עובדיה רתמה שני אקדמאים ישראלים מובילים לכתיבת מאמרים ולעריכה משותפת של הספר הבינלאומי: פרופסור תומר עינת מהמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן וד"ר מוטי גיגי, ראש המחלקה לתקשורת ומרצה בכיר באוניברסיטת ספיר בשדרות.
פרופ' הת'ר אנדרסון מאוסטרליה, שהייתה אמורה להיות עורכת משותפת בפרויקט, היא מרצה בתחום התקשורת החברתית וחוקרת את הדרכים בהן התקשורת יכולה לקדם צדק חברתי, "במיוחד באמצעות רדיו קהילתי ופרויקטי תקשורת בהשתתפות אזרחים".
"אני רואה ששניים מהעורכים עובדים באוניברסיטאות ישראליות. כאקדמאי אוסטרלי ילידי מוסלמי, זה יוצר לי בעיה"
חוץ ממנה, היו שתי עורכות אקדמאיות נוספות: פרופסור אורסולה דוליבה מפולין ופרופסור שארלוט בדפורד מאוסטרליה, כולן חוקרות בתחומים הרלוונטיים. מעבר לחמשת העורכים, היו אמורים להשתתף בספר כותבים וחוקרים מכל רחבי העולם.
מייל מאוסטרלי ילידי ומוסלמי
יום אחד קיבלה פרופסור אנדרסון מייל מקולגה באוסטרליה. היא לא חשפה את שמו, אך צירפה את תוכן הטקסט. כותרת המייל הייתה "אי־מייל מאוסטרלי ילידי־מוסלמי".
בגוף המייל נכתב: "אני רואה ששניים מהעורכים עובדים באוניברסיטאות ישראליות. כאקדמאי אוסטרלי ילידי מוסלמי, זה יוצר לי בעיה. כידוע לך יש כיום חרם אקדמי של BDS על מוסדות ישראליים, כחלק מתנועה בינלאומית רחבה שמטרתה להפעיל לחץ על ישראל לשנות את המדיניות שלה כלפי הפלסטינים".
החוקר האוסטרלי־ילידי־מוסלמי ממשיך ומבהיר כי כוונתו אינה להחיל את החרם באופן אישי על הפרופסורים, אלא על המוסדות הישראליים, "בשל היותם משתפי פעולה עם הכיבוש הצבאי והפרות זכויות אדם". עם זאת, הוא דורש את ההדחה הפרסונלית של הישראלים מהפרויקט.
"אם אפרסם מחקר יחד עם קולגות ישראלים, אהפוך למטרה ציבורית ויצלבו אותי על היעדר סולידריות עם הפלסטינים, סיכון שאיני יכול לקחת. הם צריכים להבין זאת ולהתפטר"
"אם אפרסם מחקר יחד עם קולגות ישראלים, אהפוך למטרה ציבורית ויצלבו אותי על היעדר סולידריות עם הפלסטינים, סיכון שאיני יכול לקחת. אולי כדאי שתנהלו שיחה עם שני העורכים הישראלים, או שהם צריכים להבין זאת בעצמם ולהתפטר. ככל שהם נשארים עורכים של הספר, איני יכול לקחת חלק. וזה ממש חבל כי אני מאוד אוהב את הנושא".
המייל הבודד הזה הספיק לפרופסור אנדרסון ולשותפותיה דוליבה ובדפורד, להודיע על ביטול חד־צדדי של העבודה על הספר. "אנחנו מחויבות לשיטות עבודה של דה־קולוניזציה באמצעות מתן כבוד והבנה לקולותיהם של האנשים הילידים, גם בתחום רדיו־אסירים.
"האווירה הגיאופוליטית הנוכחית לא מאפשרת לנו להתקדם בהפקת ספר העוסק ברדיו־אסירים, ויש חשש שהספר יוחרם על ידי קהילות ילידים ברחבי העולם", סיכמה.
עובדיה קיבלה את התכתובת הזו בתדהמה. היא הופתעה מעזות המצח ומהראייה החד־צדדית של המצב שבו נתונה ישראל, מהעדר כל התייחסות לטבח המחריד שעברו הישראלים ב־7 באוקטובר, ומהכניעה המוחלטת של החוקרות האוסטרליות והפולנית לדרישותיו של אקדמאי אחד.
בשיחה עם זמן ישראל סיפרה עובדיה על מכתב תגובה ארוך ששלחה לחוקרות. במכתב היא הודיעה להן על החלטתה להמשיך לעבוד עם הוצאת הספרים הבריטית ראוטלג', והזהירה מפני המשך התערבות בתוכן הפקת הספר.
"ההחלטה השרירותית שלכן מפלה את החוקרים על בסיס ארץ מוצאם וזהותם, ומעלה חששות משפטיים ואתיים כבדים באשר להתנהלות שלכן"
"האופן בו אימצתן את תנועת ה־BDS אינו רק הפרה של כללים בסיסיים של חופש אקדמי, אלא גם הפרה של ההסכם עם ראוטלג' ועם החוקרים השותפים לכתיבה, שהגישו את מחקריהם בתום לב. ההחלטה השרירותית שלכן מפלה את החוקרים על בסיס ארץ מוצאם וזהותם, ומעלה חששות משפטיים ואתיים כבדים באשר להתנהלות שלכן", ציינה.
הישראלים מכירים את מהלכי ה־BDS כבר זמן רב. מאז 2022 הם ראו כיצד מדינות העולם מחרימות את רוסיה, אך כעת – דווקא אחרי שישראל הותקפה בצורה קשה ותושביה נטבחו, נרצחו, נשרפו, נאנסו ונחטפו – הישראלים נאלצים לשלם מחיר כבד בשל פעילותם של ארגונים בינלאומיים (לא מדינות, בשלב זה) המפעילים רשת גלובלית של חרמות.
תכתובות המייל בין פרופסור אנדרסון לחוקרים הישראלים חושפות שבמקרים מסוימים די במייל אחד מקולגה כדי להניע מהלך, מבלי לתת לצד הישראלי הזדמנות להשמיע את טיעוניו.
העובדה שארגוני טרור ומדינות זרות פתחו במתקפה נגד ישראל אינה מעניינת אותם, והם אינם טורחים לברר את העובדות. בעיניהם, זיהוי עם ישראל נחשב לעניין רעיל בשם קהילות ילידיות ברחבי העולם – אפילו בשטחים בלתי מוסדרים, הקרויים כיום אוסטרליה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם