בדרך לחלומות הסיפוח רצוי לרמוס כל ערך מוסרי, דתי ואנושי בסיסי

מפגין מחזיק שלט המציג את דונלד טראמפ וולדימיר פוטין מתנשקים במהלך הפגנה נגד טראמפ ביום השבעתו לנשיאות, 20 בינואר 2017 (צילום: Mario Tama/Getty Images/AFP)
Mario Tama/Getty Images/AFP
מפגין מחזיק שלט המציג את דונלד טראמפ וולדימיר פוטין מתנשקים במהלך הפגנה נגד טראמפ ביום השבעתו לנשיאות, 20 בינואר 2017

לא מובן כיצד מעריציו המשיחיים של דונלד טראמפ מתעלמים במופגן מכל ערך אנושי ודתי בסיסי, בכל הנוגע לרמת הכשירות של שוביניסט ומיזוגן, שהביע תמיכה פומבית בארגונים ניאו-נאציים וקבוצות ריאקציוניות רדיקליות.

*  *  *

ההתרגשות של הימין הישראלי מבחירתו המחודשת של טראמפ מרקיעה שחקים, כשחלומות הסיפוח והאמונה שיעניק לישראל חופש פעולה מלא במזרח התיכון משקפת חזיונות משיחיים מנותקי הקשר ומציאות.

התרגשות הימין הישראלי מבחירתו המחודשת של טראמפ מרקיעה שחקים, כשחלומות הסיפוח והאמונה שיעניק לישראל חופש פעולה מלא במזה"ת משקפת חזיונות משיחיים מנותקי הקשר ומציאות

טראמפ ממוקד בביטחון פנים ובשיפור כלכלת ארה"ב. ענייני המזרח התיכון נמצאים במקום נמוך בסדר העדיפויות שלו, כפי שהעיד נאום הניצחון, אשר בניגוד למסורת הרפובליקאית נעדר כל אזכור לבעלת בריתו הגדולה במזרח התיכון.

לאורך כהונתו הראשונה, טראמפ בחר במדיניות בידול ברורה: הוא נמנע מהתערבות במלחמת האזרחים בסוריה, פעל ליציאת הכוחות מאפגניסטן ודרש ממדינות נאט"ו להגדיל את תקציביהן הביטחוניים. גישת "אמריקה תחילה" ליוותה אותו בעקביות, תוך התרחקות מנושאים אזוריים שארה"ב הייתה מעורבת בהם בעבר. בדיוק כפי שנמנע מעימות ישיר עם רוסיה באירופה, כך גם במזרח התיכון – טראמפ העדיף לצמצם את מעורבותו בנעשה באזור.

גם הטענות שמשמיעים ראשי המועצות בגדה המערבית על כך שממשל טראמפ הקודם כבר הוכיח נאמנות עיוורת לישראל – ולראיה התמיכה הבלתי מסויגת בישראל במוסדות האו"ם, העברת השגרירות הישראלית לירושלים כאקט סמלי וההכרה הרשמית בריבונות ברמת הגולן – הן טענות שטחיות שמעידות על חוסר התמצאות בסיסי במרחב הגיאו-פוליטי המשתנה ללא היכר.

מעבר לעובדה שצעדיו בעבר אינם מלמדים דבר לגבי הצפוי לנו בממשלו הנוכחי, הרי שהצעדים שקידם בקדנציה הראשונה לכהונתו הם טיפוסיים לנטייתו ליישום מדיניות שמאדירה את אישיותו ואינה כרוכה בעלויות למשלם המיסים האמריקאי.

מכאן, מדיניות כמו המשך המלחמה הן בלבנון והן בעזה, שעלולה לפגוע בתדמיתו האישית ובהצהרות הבחירות שלו ואף תהיה כרוכה בעלויות כספיות – מנוגדת לתפיסתו האישית.

טראמפ ממוקד בביטחון פנים ובשיפור כלכלת ארה"ב. ענייני המזה"ת ממוקמים נמוך בסדר העדיפויות שלו. כפי שהעיד נאום הניצחון, שבניגוד למסורת הרפובליקאית נעדר כל אזכור לבעלת בריתו הגדולה במזה"ת

כמו כן, עוד לפני השינויים הפרסונליים הצפויים בסביבתו של טראמפ, בלתי מובן כיצד אותם מעריצים בוחרים להתעלם במופגן מכל ערך אנושי ודתי בסיסי לגבי כשירותו של שוביניסט מיזוגן, שמואשם בתשלום "פיצויים" בגובה 130 אלף דולר לכוכבת פורנו להשתקת הרומן ביניהם. כל זאת תוך שימוש בכספים בניגוד לחוקי מימון בחירות, תמיכה פומבית בארגונים ניאו-נאציים וקבוצות ריאקציוניות ואינספור אמירות סקסיסטיות וגזעניות נגד אוכלוסיות הנשים והמהגרים.

הציפייה שהנשיא האמריקאי הנכנס יעניק לגיטימציה מלאה להתנחלויות צפויה להתנפץ במהרה ולא בראשונה, על קרקע המציאות המזרח-תיכונית הסבוכה. מציאות הטומנת בחובה אינטרסים כלכליים ומדיניים מתנגשים בין האמריקאים לישראלים, ובראשם מערכת האינטרסים הקריטית בין האמריקאים למדינות המפרץ.

גם הכשרת ההתנחלויות לא תהפוך אותן לחוקיות, שהרי מבחינת ארגונים בינלאומיים כמו בית המשפט הבינלאומי לצדק, ההתנחלויות הן הפרה ברורה של המשפט הבינ"ל. לכן, אם ייווצר לחץ בינלאומי משמעותי או בעיה הומניטרית שתעורר סערה עולמית, טראמפ, בעצת יועציו, עשוי לשנות את גישתו כלפי ישראל.

חשוב גם להוסיף כי טראמפ כבר הודיע על כוונתו לקצץ בסיוע החוץ האמריקאי ובהוצאות הביטחון של ארה"ב עבור נאט"ו. כך גם הסיוע הנדיב שממשל ביידן העניק לישראל מנוגד לתפיסת העולם של טראמפ.

בכל הנוגע לדינמיקת היחסים בין טראמפ למדינות הגוש האירופי, הקרובות יותר גיאוגרפית למזרח התיכון ונתונות ללחצים מצד הקהילות המוסלמיות בארצן – הרי שאם טראמפ יאמץ מדיניות נוקשה כלפי הפלסטינים, קרוב לוודאי שאירופה תפעיל משקל נגדי ותפעל להגברת הלחץ הדיפלומטי והכלכלי נגד ישראל.

טראמפ כבר הודיע על כוונתו לקצץ בסיוע החוץ האמריקאי ובהוצאות הביטחון של ארה"ב עבור נאט"ו. כך גם הסיוע הנדיב שממשל ביידן העניק לישראל מנוגד לתפיסת העולם של טראמפ

ממשלת ישראל צריכה להבין שטראמפ אולי סיפק תמיכה סמלית והכרה מסוימת, אך כשמדובר במעורבות מעשית, הוא יציב את האינטרס האמריקאי גבוה מעל המחויבות לישראל. במיוחד לאור העובדה שהוא נמצא בכהונה השנייה ואין עליו לחץ להיבחר מחדש. מול מציאות גיאופוליטית דינמית, השינויים בכוורת שלו והאינטרסים המתנגשים באזור, ישראל תידרש לשקול היטב את צעדי המדיניות שלה ולא להישען רק על תקוות ותמיכה משתנה.

ד"ר יעקוב חלבי הוא מומחה למדיניות חוץ של ארה"ב במזרח התיכון ומרצה בחוג למזרח תיכון במכללה האקדמית גליל מערבי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ברל כצנלסון: ''היש עם בעמים, אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס, ממלא את ל... המשך קריאה

ברל כצנלסון:
"היש עם בעמים, אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס, ממלא את לבם, רגש הערצה והתמכרות?…וכאן בארץ ישראל נדבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואלוגית של אירופה, עם תאוות הפגיון שבמזרח".
אין ברירה הפלשתינאצים הצליחו להוכיח. שאם מגיעה להם מדינה. אז בגיהינום. רק שם.

עוד 600 מילים ו-1 תגובות
סגירה