JavaScript is required for our website accessibility to work properly. פרופ' יורם קפולניק: משבר האקלים והחקלאות - אתגרים מול מציאות משתנה | זמן ישראל

משבר האקלים והחקלאות - אתגרים מול מציאות משתנה

שטחי חקלאות במועצה אזורית אשכול (צילום: רון רחמים)
רון רחמים
שטחי חקלאות במועצה אזורית אשכול

כיצד יכולה חקלאות ישראלית טכנולוגית לשרוד ואף לשגשג בעולם שבו הטמפרטורות עולות והמשאבים הטבעיים נדלים? בעידן של משבר האקלים, ישראל מתמודדת עם אתגרים משמעותיים אך גם עם הזדמנויות רבות, כשכל פתרון חקלאי חדש שנולד בשדותיה עשוי להכריע את מאזני המזון העולמיים

 *  *  *

משבר האקלים מציב אתגרים משמעותיים בפני הכלכלה העולמית והמקומית, כאשר השפעתו על החקלאות היא אחת הבולטות והמדאיגות ביותר. שינויי האקלים משפיעים על מערכות הביקוש וההיצע העולמיות, מערערים את היציבות הכלכלית ומאיימים על ביטחון המזון ברחבי העולם.

משבר האקלים מציב אתגרים משמעותיים בפני הכלכלה העולמית והמקומית, כשהשפעתו על החקלאות היא אחת הבולטות והמדאיגות. בין השאר, שינויי האקלים מאיימים על ביטחון המזון בעולם

יצור מזון בעידן בו משאבים מתכלים או כשיש צורך בשימוש יתר בתשומות (בשל משבר האקלים) – לא רק מייקר את המוצרים החקלאים, אלא הוא אף עומד בבסיס ההחלטה של חקלאים לא להמשיך לגדל באזורים גיאוגרפיים רבים.

בישראל, המצב מורכב אף יותר. מעבר לאתגרי האקלים, אירועי ה-7 באוקטובר הובילו להחרפת המשבר החקלאי. הפגיעה בשטחי גידול, עזיבת עובדים זרים, יבול ותוצרת שלא טופלו או נאספו והקשיים הביטחוניים – יצרו מציאות מאתגרת במיוחד עבור החקלאים הישראלים. התוצאה היא עלייה במחירי המזון, צמצום בהיקף הגידולים וחשש לפגיעה בביטחון המזון הלאומי.

למרות האתגרים, ישראל ממשיכה להוביל בחדשנות חקלאית. חברות ישראליות מפתחות פתרונות מתקדמים בתחום החקלאות המדייקת, כגון שימוש ברחפנים לניטור שדות וגידולים. חברת SeeTree, למשל, משתמשת בבינה מלאכותית לניתוח נתונים על שטחי יבול, מה שמאפשר לחקלאים לזהות בעיות ולטפל בהן ביעילות. מספר חברות בתחום החקלאות האנכית, מציעות פתרונות לגידול ירקות בתנאים מבוקרים, ללא תלות באקלים או בשטח חקלאי מסורתי.

כיום, פועלות בישראל מספר חברות המפתחות פתרונות ביולוגיים להארכת חיי המדף של תוצרת חקלאית ולהגדלת התפוקה, ותורמות להפחתת בזבוז מזון ולשיפור היעילות החקלאית.

חדשנות זו בתחום האגרוטק מציבה את ישראל בחזית ההתמודדות עם אתגרי החקלאות בעידן של שינויי אקלים, והרחבת התמיכה בה תאפשר ביטחון תזונתי לאומי טוב יותר.

מעבר לאתגרי האקלים, אירועי ה-7/10 הובילו להחרפת המשבר החקלאי בישראל. הפגיעה בשטחי גידול, עזיבת עובדים זרים, יבול ותוצרת שלא טופלו והקשיים הביטחוניים – יצרו מציאות מאתגרת לחקלאים

קרן BARD הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב למחקר ופיתוח חקלאי, תומכת ברעיונות מדעיים כמענה להתחממות הגלובלית. בפטנט עולמי חדש, פרי מחקר משותף של האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת צפון קרולינה, נמצאה יכולת גנטית של עגבניות להניב בטמפרטורות גבוהות. התכונה מאפשרת יבול רגיל בתנאים נוחים ויבול מוגבר בחום. הקרן מעודדת בדיקת רעיונות דומים לפתרונות עתידיים ויחד עם המדענית הראשית של משרד החקלאות יזמה תמיכה לשיפור החקלאות המדברית עם חוקרים בארה"ב.

המפגש בין חקלאות לטכנולוגיה בישראל הוא בולט במיוחד בשנים האחרונות. טכנולוגיות כמו רחפנים לניטור שדות וטיפול במזיקים, רובוטים לקטיף ושימוש בגנומיקה לפיתוח זנים חדשים, ייהפכו לכלים יעילים לשיפור הפעילות החקלאית ולהפחתת הפסדים. השילוב של טכנולוגיה גבוהה עם מודעות אקולוגית פותח לישראל אפשרות להיות בחזית המאבק במשבר המזון העולמי תוך ניסיון לשמר את משאביה הטבעיים.

אולם, טכנולוגיה לבדה אינה מספיקה. ישראל חייבת לפתח תוכנית-אב לאומית למזון ותזונה, הכוללת אסטרטגיה מקיפה לביטחון מזון. זו צריכה לכלול הרחבת מאגרי המזון לשעת חירום, עידוד גידול מזונות מזינים מגוונים בישראל להפחתת התלות ביבוא, והשקעה בחדשנות לשיפור היעילות והתפוקה החקלאית.

בנוסף, יש צורך בהקטנת התלות במדינות אחרות, גיוון מקורות היבוא ועידוד ייצור מקומי של מוצרים אסטרטגיים. חשוב לבצע ניתוח מעמיק של יכולת החקלאות הישראלית לספק את צרכי התזונה הלאומיים, ולהכיר בחשיבות ביטחון המזון כחלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי-חברתי הכולל.

לסיכום, משבר האקלים והאירועים הביטחוניים מציבים בפני ישראל אתגרים משמעותיים בתחום החקלאות והכלכלה. עם זאת, היכולת של ישראל לחדש ולהתאים את עצמה לתנאים משתנים מהווה יתרון משמעותי.

השילוב של חדשנות טכנולוגית, תכנון אסטרטגי ארוך טווח והשקעה בפיתוח בר-קיימא – יכול לא רק להבטיח את ביטחון המזון של ישראל, אלא גם להציב אותה כמודל עולמי להתמודדות עם אתגרי החקלאות והאקלים במאה ה-21.

המפגש בין חקלאות לטכנולוגיה בישראל בולט במיוחד בשנים האחרונות. טכנולוגיות כמו רחפנים לניטור שדות וטיפול במזיקים, רובוטים לקטיף ושימוש בגנומיקה לפיתוח זנים חדשים, ייהפכו לכלים יעילים

לשם כך יש צורך בהרחבת המחקר והפיתוח בנושאים מעשיים, בהגברת שיתוף הפעולה בין אקדמיה לתעשייה, במיקוד בביטחון המזון והתחממות הגלובלית ובשיתופי הפעולה עם חברות ומדענים מארה"ב.

פרופ' יורם קפולניק הוא מנכ"ל קרן BARD  הקרן הדו-לאומית ישראל ארה"ב למחקר ופיתוח חקלאי. קרן BARD הוקמה ע"י ממשלות ישראל וארה"ב למתן פתרונות חקלאיים, ופועלת בהצלחה כבר למעלה מ-45 שנה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
אין שום "משבר אקלים". מי שהמציאו אותו מצד אחד, וגורמים במזיד לתופעות שיאשרו את קיומו המופרך (הצתת שריפות, geoengineering וכו') מצד שני, הם שגורמים למלחמות ומהנדסים מחסור במשאבים שונים. ... המשך קריאה

אין שום "משבר אקלים". מי שהמציאו אותו מצד אחד, וגורמים במזיד לתופעות שיאשרו את קיומו המופרך (הצתת שריפות, geoengineering וכו') מצד שני, הם שגורמים למלחמות ומהנדסים מחסור במשאבים שונים.

השפעת המלחמה על החקלאות איננה פועל יוצא ממנה, אלא תוצאה מתוכננת. הדרת אנשים מהשטחים הפתוחים וריכוז יצור ואספקת המזון בידי האוליגריה הגלובליסטית היא חלק מאג'נדה 21 (המאה ה-21), כשאחת התחנות בדרך היא אג'נדה 2030.

אותם ברונים שודדים שמתכנסים בדאבוס ובמקומות סודיים בהרבה, כשאליהם עולים לרגל "מנהיגים" מכל העולם – שמאל וימין, מזרח ומערב, אוטוקרטים ודמוקרטים, מתכננים שילטון עולמי אחד, ריכוז האנשים ב"ערי 15 דקות" וגם הרבה מעבר לכך (כולם יודעים מה השלב הבא אחרי מחנות ריכוז).

הם כבר מטילים "מס פחמן", כולל על חקלאים, בה בעת שמעלימים מהאנושות פיתוחים ואמצעים קיימים שיכולים לספק אנרגיה נקיה ובזול.

מכיוון שהתקשורת הממוסדת והאקדמיה שייכות להם, לא רק שאינן חושפות את ההונאה ואת המזימה שמניעה אותה, אלא גם מקדמות את תעמולת הכזב.

נ.ב. אין בכך התייחסות לחידושים וההמצאות המתוארים כאן, שמן הסתם הם ברכה גדולה.

לפוסט המלא עוד 618 מילים ו-1 תגובות
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.