האוטונומיה החילונית האחרונה - עידן קואליציית אברהם

חרדי בחוף הים של תל אביב, אילוסטרציה (צילום: מרים אלסטר / פלאש90)
מרים אלסטר / פלאש90
חרדי בחוף הים של תל אביב, אילוסטרציה

תל אביב, יום חמישי, שעת ערב. קו האוטובוס החילוני 48, שנוסע רק בתוך האוטונומיה, מפלס את דרכו ברחובות השוממים יחסית לעבר שכונת נווה צדק. הפקקים אמנם נעלמו, אבל התושבים מדברים על השינוי כעל גזירת גורל – לא כהקלה.

"הקו הזה," אומרת יעל, אם לשניים בשנות השלושים לחייה, "הוא התזכורת היומית לכך שאנחנו חיים בגבולות ברורים. פעם יכולתי לנסוע לבקר את אחותי בבני ברק בקלות. היום זה לא אפשרי בלי להתאים את הלבוש ובלי לחוות עוינות במקומות מסוימים".

"הקו הזה," אומרת יעל, אם לשניים בשנות ה-30 לחייה, "הוא התזכורת היומית לכך שאנו חיים בגבולות ברורים. פעם יכולתי לנסוע לבקר את אחותי בבני ברק בקלות. היום זה לא אפשרי בלי להתאים לבוש ובלי לחוות עוינות

ברוכים הבאים לישראל 2035 – מדינה של אוטונומיות ושלטון דת מחמיר. מספר שנים אחרי הסכמי אברהם, שהיוו פריצת דרך היסטורית ביחסי ישראל ומדינות ערב, נוצרה כאן ברית פוליטית מפתיעה: המפלגות החרדיות והמפלגות הערביות התאחדו לכדי "קואליציית אברהם" המובילה כעת את המדינה. המטרה המוצהרת – לשמור על מרקם חברתי שמבוסס על כבוד הדדי וערכים דתיים משותפים, היהודיים והאסלאמיים.

אבל מתחת לכסות של מתינות, נחשפת מציאות מורכבת של שלטון דתי שהשתלט על חיי היומיום של אזרחי ישראל. חוקים חדשים ומחמירים קובעים מה מותר ומה אסור בכל תחום בחיים – בחינוך, בחיי המשפחה, בזוגיות, ברחובות, בלבוש, ובמרחבים ציבוריים. המונח "סטטוס קוו" מקבל פרשנות קיצונית שלא הייתה מוכרת בעבר: כעת, כל אזרח מחויב להתאים את אורח חייו לערכי הדת של המגזר השולט במקום מגוריו.

חוקים שמחדדים את הפערים

בכל פינה במדינה ישנם "חוקי צניעות" המשפיעים על המרחב הציבורי, וכל אחד ואחת נדרשים להיצמד לכללי הדת הדומיננטית במקום בו הם נמצאים. בכפרים הערביים, חוקים חדשים מחייבים נשים לכיסוי ראש, בעוד שבתל אביב ישנם חוקי הגבלת פעילות בשבת ואיסורים על מסחר ומקומות בילוי הפועלים בסמוך לאזורים דתיים. התושבים נאלצים לשנות אורחות חיים – ואם לא, הם מסתכנים בקנסות.

"זה לא מה שהבטיחו לנו," אומר דוד, רווק תל אביבי בן 28, בעודו צועד ברחוב דיזנגוף. "אמרו לנו שהאוטונומיות נועדו לאפשר לנו חופש, שלא תהיה התערבות. בפועל, הפכנו לגטו. כל יציאה מהעיר היא כמו מסע ל'ישראל אחרת' שבה אנחנו מרגישים זרים".

מתחת לכסות המתינות, נחשפת מציאות של שלטון דתי שהשתלט על חיי היומיום. המונח "סטטוס קוו" מקבל פרשנות קיצונית: כעת, כל אזרח מחויב להתאים את אורח חייו לערכי הדת של המגזר השולט במקום מגוריו

החוקים מקבלים תוקף נרחב בעיקר באזורים המעורבים, המגדירים מחדש את הגבולות בין מגזרים. התושבים המוסלמים ביפו לא יכולים להחזיק עסקים הפתוחים בשבת, ויהודים בחיפה לא יכולים להפעיל בתי עסק בחגי האיסלאם. "הקואליציה הזו היא לא קואליציה של מתינות דתית", אומר ד"ר ליברמן, מרצה לסוציולוגיה. "זו קואליציה של נוכחות דתית מלאה. היא מבוססת על הסכמה שהכול יתנהל לפי עקרונות דתיים – פשוט שונים, בהתאם למקום".

ג', מוסלמי בן 32 המתגורר בכפר קטן בצפון הארץ, הסכים להתראיין לכתבה בעילום שם, ובכך לחשוף את המורכבות שמאחורי החוקים וההגבלות החדשים שמכתיבה קואליציית אברהם.

"הבטיחו לנו איחוד של כבוד הדדי ושמירה על המסורת", הוא אומר, "אבל בפועל – זה רק נהיה יותר קשה. גם אנחנו, המוסלמים, סובלים מכללי הצניעות המחמירים, ואפילו מביקורת נוקשה על החינוך ה'רך' של הילדים שלנו בבתי הספר המקומיים. היכולת שלי לנסוע באופן חופשי בין ערים כמעט נעלמה, והמשפחה שלי לא מבינה למה אני חייב להקפיד על כללים שבכלל לא קשורים לדת ולמסורת שלנו".

ג' מספר על התחושות המורכבות – מצד אחד רצון לשמר את המסורת, ומצד שני, כמיהה ליותר חופש אישי שמוגבל על ידי אותם כללים נוקשים. "זה נראה כאילו הממשל משתמש בדת כתירוץ לשלוט באנשים, לא משנה מי הם", הוא מוסיף.

תל אביב – מדינה בתוך מדינה

בתל אביב, המונהגת בידי רשות אזורית שהוקמה מכוח החוק החדש, פועל מנגנון המאפשר תחזוקה של "מרחבים חופשיים", כביכול. אבל ההגדרה הזו מתעתעת: בתוך האוטונומיה יש תחושה של מצור – גם אם תושבי תל אביב זוכים להקלות מסוימות.

"הבטיחו לנו איחוד של כבוד הדדי ושמירה על המסורת", אומר ג', בן 32 מכפר קטן בצפון הארץ, "אבל בפועל – זה רק נהיה יותר קשה. גם אנחנו, המוסלמים, סובלים מכללי הצניעות המחמירים"

"פעם, תל אביב הייתה 'מדינה בתוך מדינה' באופן מטאפורי. היום זה בפועל", מסביר יובל, בעלים של בר קטן בנווה צדק. "אני פועל תחת כל כך הרבה הגבלות: אסור לי לפתוח בערבי שישי – לא משנה שיש לי קהל חילוני בלבד. גם הפתיחה במוצאי שבת מוגבלת לשעה מסוימת. הרגשה של עוצר".

ברחובות תל אביב יש תחושת הסתגרות, אבל גם כעס. "כשההחלטות על חיי נלקחות בירושלים, מקום מושבו של השלטון המרכזי, ואין לי שום יכולת לשנות אותן", אומרת רותם, סטודנטית לאמנות, "אני מרגישה מנותקת מהממשלה. זו מדינה שבחרה לשים אותנו בגבולות ברורים, תוך שליטה על כל היבט קטן של היומיום שלנו".

אבל לא רק מי שאינם דתיים מאוכזבים מקואליציית אברהם. הרב האס, דמות מוערכת בקרב הציבור החרדי וראש ישיבה מוכרת בבני ברק, מביע את תסכולו מהאוטונומיה הלא דתית (חילונית) בתל אביב. "מדינת ישראל לא הוקמה כדי להיות מקום למתירנות ולמגמות שמחללות את ערכי היהדות והצניעות", הוא אומר. "השמירה על חומות הדת צריכה לעמוד מעל לכל שיקול פוליטי. האוטונומיה הלא דתית בתל אביב – זהו טשטוש גבולות מסוכן, שלא יעלה על הדעת במדינתנו". הרב האס מסביר כי המצב בתל אביב מהווה "חטא מוסרי הנעשה מתוך פשרה מסוכנת".

אל הרב האס מצטרף השייח' אנקסאם, מנהיג רוחני מוסלמי משפיע באיזור הצפון, שבדומה לחברו היהודי, מביע דאגה רבה מהשארת האוטונומיה הלא דתית בתל אביב. "קואליציית אברהם נועדה להקים חברה יהודית-אסלאמית מבוססת צניעות וערכי משפחה", אומר אנקסאם בכעס, "ולא להעניק מקלט לאורח חיים המנוגד לעקרונות הדת".

הרב האס, דמות מוערכת בציבור החרדי וראש ישיבה בבני ברק, מביע תסכול מהאוטונומיה החילונית בת"א: "ישראל לא הוקמה כדי להיות מקום למתירנות ולמגמות שמחללות את ערכי היהדות והצניעות"

השייח' והרב טוענים שהאוטונומיה בתל אביב מסכנת את חזון הצניעות ואת חיי הדת. לדבריהם, "אף אדם לא צריך להיחשף לפריצות רק מפני שנסע מתל אביב לרמת אביב, שסופחה לאחרונה לשטחי בני ברק". שניהם מביעים חשש מכך שתל אביב מקדמת תכנים ליברלים ומתירניים, העלולים להשפיע לרעה על הנוער המקומי ועל המדינה כולה.

אנקאסם חוזה ש"האוטונומיה בתל אביב לא תמשיך להתקיים זמן רב. לא רק שזו מדיניות שמפרידה בין אזרחים", הוא ממשיך, "אלא שהיא שגויה באופן מוסרי. הציבור הרחב תומך בביטול האוטונומיה הזו משום שהיא אינה מועילה לאיש, ומגבירה את הפירוד בחברה".

מדינה אחת – או תהום?

החזון של "קואליציית אברהם" היה להקים ממשל שמבוסס על ערכים יהודיים ואסלאמיים, מתוך תקווה לשמר מסורת ויציבות חברתית. אבל מתברר שהשלטון הדתי שהשתלט על המדינה שינה אותה ללא היכר.

חוקים מהצד היהודי כוללים הגבלות על חופש הנישואין והזוגיות, על התחבורה הציבורית, סגירת עסקים בשבת ואיסור מופעים פומביים בשעות תפילה. מהצד המוסלמי – חובה על כיסוי ראש לנשים באזורים מוסלמיים, חוקי צניעות וכבוד משפחה, צמצום פעילות בשעות החג המוסלמי, איסור על מכירת משקאות אלכוהוליים באזורים מסוימים והקפדה על כללי המזון.

כעת, על פי חוקי הממשלה, אין כמעט מקום בישראל בו אזרחים יכולים לחיות בלי שמישהו יפקח על לבושם, על אופן דיבורם על מזונותיהם ועל אורחות חייהם. מערכת החוקים שמנהיגה קואליציית אברהם הצליחה לבסס שלטון דתי אפקטיבי, שכללי המשחק בו נקבעים על ידי רבנים ושיח'ים, תוך השארת הציבור החילוני בשוליים.

רבים מזהירים שהמצב הנוכחי הוא מתכון לעימותים. ההבטחות למתינות, הם אומרים, הפכו למעשה לדרך עקיפה של מדינה דתית אדוקה, המונעת מציבור שלם את זכותו לחיות על פי אמונתו. "הרצון של קואליציית אברהם לשלוט באמצעים דתיים לא נעלם. הם הבטיחו קואליציה שמגשרת, והביאו ממשל שבא לכפות חוקים קשוחים", אומרת ד"ר סמדר לוי, חוקרת מדעי המדינה.

כעת אין כמעט מקום בישראל בו אזרחים יכולים לחיות בלי פיקוח על לבושם, אופן דיבורם, מזונותיהם ואורחות חייהם. מערכת החוקים של קואליציית אברהם ביססה שלטון דתי אפקטיבי לפי כללי רבנים ושיח'ים

בעוד היהודים החרדים והמוסלמים האדוקים טוענים שהשלטון מביא שקט, המסר ברור לתושבי האוטונומיות: המשך הפיצול בחברה הישראלית יוביל להקצנה והקשחה נוספות. כשרבנים ושייחים הם הפוסקים האמיתיים במדינה, השאלה שנותרה פתוחה היא האם ישראל תצליח בכלל לשוב למודל של מדינה אחת לכולם – או שהיא צועדת לתהום?

(כל הדמויות והאירועים המוצגים בכתבה מקורם בדמיון והקשר בינם ובין המציאות מקרי בהחלט).

אירית רוזנבלום היא עורכת דין, פילוסופית של המשפט, מייסדת ומנכ"לית הארגון "משפחה חדשה", הפועל להכרה ערכית וחוקתית במשפחה. לרבות כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים. מחברת הספר "בגן של אלוהים – תולדות המהפכה המשפחתית".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
את חיה במדינת היהודים ולא בגרמניה אז על מה את מתלוננת תהגרי לאירופה. מעבר לכך תבדקי טוב טוב אם אחותך מעוניינת בביקור שלך אצלה. אולי היא נגעלת ממך ?! אולי היא מתעבת אותך .... כי גם אני מ... המשך קריאה

את חיה במדינת היהודים ולא בגרמניה אז על מה את מתלוננת תהגרי לאירופה. מעבר לכך תבדקי טוב טוב אם אחותך מעוניינת בביקור שלך אצלה. אולי היא נגעלת ממך ?! אולי היא מתעבת אותך …. כי גם אני מתעב אנשים כמוך …. ותחשבי למה

כתושב בגטו החילוני בעיר החרדית ירושלים (יש גיטאות כאלה בכמה ערים בארץ) אני יכול לומר לך שהמצב הנוכחי נורא, אבל לא איום. בימים ראשון עד חמישי וגם במוצאי שבת ניתן להינות כאן משירת נשים חי... המשך קריאה

כתושב בגטו החילוני בעיר החרדית ירושלים (יש גיטאות כאלה בכמה ערים בארץ) אני יכול לומר לך שהמצב הנוכחי נורא, אבל לא איום. בימים ראשון עד חמישי וגם במוצאי שבת ניתן להינות כאן משירת נשים חילונית, רק בשנה האחרונה ראיתי כאן הופעות של חוה אלברשטיין, שלומית אהרון, נגה ארז, גליקריה, שרית חדד, שירי מימון, מרינה מקסימיליאן, מרגול, נסרין קדרי, ריטה, וגם את הבת שלה משי קלינשטיין. יש כאן מספר הולך וקטן של מסעדות לא כשרות שפתוחות בשבת (במתחם התחנה הראשונה, אבל לא רק). מוניות ספיישל בשבת פועלות כל הזמן, יש תחנות בבעלות ערבית גם במערב ירושלים ויש גם את אפליקציית גט. נכון שאין הופעות ביום שישי בערב, כי כל האולמות סגורים, אבל זהו.
יש יותר מעשר חנויות מזון לא כשר שמיועדות בעיקר לאוכלסיה יוצאת ברית המועצות, לא יודע אם הן פתוחות בשבת או לא. יש בירושלים כפר ערבי שנושק לשכונות יהודיות (פת, גילה, קטמונים), קוראים לו בית צפפא ובו יש חנויות מזון פעילות בשבת. לא יודע מה יהיה בירושלים בעוד עשר שנים, גברת רוזנבלום, ולמרות שהמצב הנוכחי קשה, אין בשנים האחרונות התדרדרות ניכרת.

עוד 1,229 מילים ו-3 תגובות
סגירה