הצונאמי המדיני כבר כאן

מהזלזול באזהרות על "צונאמי מדיני" ועד לקריסה בזירה הבינלאומית: ישראל מתמודדת עם צווי מעצר נגד בכיריה, ניתוקי יחסים דיפלומטיים, סנקציות מרחיקות לכת והכרה גוברת במדינה פלסטינית ● בעוד העולם מתרחק, המנהיגות בישראל ממשיכה לדחות פתרונות, להעמיק את הבידוד ולהתמקד בשיח פנימי מפלג ● פרשנות

ראש הממשלה בנימין נתניהו סמוך למשרדו בכנסת, 11 בנובמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90
ראש הממשלה בנימין נתניהו סמוך למשרדו בכנסת, 11 בנובמבר 2024

לפני כמה שנים נהגו בחוגי הימין ללעוג לאיומים מפני "צונאמי מדיני" נגד ישראל – מונח שטבע שר הביטחון לשעבר אהוד ברק. במרץ 2011, במהלך נאום במכון למחקרי ביטחון לאומי, הזהיר ברק מפני קיפאון בסוגיה הפלסטינית, שעשוי להוביל ל"צונאמי מדיני".

מאז, אחת לכמה חודשים התריעו פוליטיקאים ואנשי צבא לשעבר מפני התעלמות ישראלית מהבעיה הפלסטינית, בטענה שהדבר יוביל לניתוק ישראל מהעולם.

בימין, לעומת זאת, נטו לזלזל באזהרות הללו. בשנת 2020 אתר "מידה" פרסם סקירה תחת הכותרת "קיצור תולדות אגדת הצונאמי המדיני", שבה הפכה האזהרה לבדיחה על חשבון השמאל.

במשך כעשור, כמעט עד 7 באוקטובר, נדמה היה שמדיניות החוץ של ישראל נמצאת בשיא פריחתה, כשהשלום המיוחל – או הנורמליזציה – עם ערב הסעודית כבר כאן

הזלזול במשבר הפלסטיני חלחל לרוחב החברה הישראלית. נקודת השיא באופטימיות סביב מעמדה המדיני של ישראל הגיעה באוגוסט 2020, עם החתימה על "הסכמי אברהם".

משמאל: ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הנשיא דונלד טראמפ, שר החוץ של בחריין ח'אלד בן אחמד אל ח'ליפה ושר החוץ של איחוד האמירויות הערביות עבדאללה בן זייד, במהלך טקס החתימה של הסכמי אברהם בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)
משמאל: ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הנשיא דונלד טראמפ, שר החוץ של בחריין ח'אלד בן אחמד אל ח'ליפה ושר החוץ של איחוד האמירויות עבדאללה בן זייד, 15 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

בתקופה ההיא לא רק שלא היה צונאמי מדיני, אלא שהמציאות התבררה כהפוכה. טענתו הממושכת של בנימין נתניהו, לפיה ניתן להשיג הישגים במדיניות החוץ תוך התעלמות מהפלסטינים, הוכיחה את עצמה.

מדינות כמו בחריין, איחוד האמירויות ומרוקו מיסדו יחסים אזוריים עם ישראל, זאת למרות סדרת מהלכים של ממשל דונלד טראמפ שהתעלמו במופגן מהפלסטינים – ובראשם העברת השגרירות האמריקאית לירושלים.

14 חודשים לתוך המלחמה, כמעט שאין אזור בעולם שבו מצבה של ישראל נותר חיובי. הצונאמי המדיני מכה ללא רחם, גל אחר גל. צווי המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו והשר לשעבר גלנט מסמנים את שיא המשבר

במשך כעשור, כמעט עד 7 באוקטובר, נדמה היה שמדיניות החוץ של ישראל נמצאת בשיא פריחתה, כשהשלום המיוחל – או הנורמליזציה – עם ערב הסעודית כבר מתדפק על הדלת.

ואז הגיעה המלחמה הקשה מכולן. טבח 7 באוקטובר והלחימה בעזה מוטטו את מגדל הקלפים. אף שישראל ספגה את הטבח האכזרי ביותר בעידן המודרני, יחד עם מאות חטופים, כיבוש יישובים והפגזות טילים בלתי פוסקות – הקריסה המדינית לא איחרה לבוא.

הפגנה בניו יורק נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו והמלחמה בעזה, 26 בספטמבר 2024 (צילום: John Lamparski / AFP)
הפגנה בניו יורק נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו והמלחמה בעזה, 26 בספטמבר 2024 (צילום: John Lamparski / AFP)

14 חודשים לתוך המלחמה, כמעט שאין אזור בעולם שבו מצבה של ישראל נותר חיובי. הצונאמי המדיני מכה ללא רחם, גל אחר גל. צווי המעצר האישיים שהוצאו נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט מסמנים את שיא המשבר.

השניים מנועים מלטוס ל־124 מדינות ויתקשו אפילו לטוס למדינות אחרות, כמו ארה"ב, סין, הודו והונגריה, בשל חשש מהצורך בעצירות ביניים במקרי חירום או מעבר במרחב האווירי של מדינות שבהן צווי המעצר תקפים.

טורקיה, שבעבר הייתה יעד מועדף על התייר הישראלי, כבר אינה על הפרק. מעבר לכך, מחיר נוסף של המלחמה הוא חיסול מוחלט של יחסי הסחר והאנרגיה עם השכנה הגדולה

צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) משליכים מעבר לראש הממשלה ולשר הביטחון. הם עלולים להתרחב לקצינים בכירים, שרים ואף להרתיע שכבה שלמה של אנשי צבא ישראלים מלצאת מגבולות המדינה.

הצווים האלה מהווים "צונאמי בתוך הצונאמי", שכן הם עשויים לשמש בסיס להליכים משפטיים נוספים במדינות רבות, עם השלכות מרחיקות לכת גם על האקדמיה הישראלית, הספורט, התרבות ויחסי המסחר הבינלאומיים.

דגל פלסטין מחוץ לארמון השלום בהאג, מקום מושבו של בית הדין לצדק. 21 בפברואר 2024 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)
דגל פלסטין מחוץ לארמון השלום בהאג, מקום מושבו של בית הדין לצדק. 21 בפברואר 2024 (צילום: AP Photo/Peter Dejong)

כמובן שהבעיה אינה מסתכמת רק בצווי בית הדין הפלילי הבינלאומי, אלא גם בהחלטות בילטרליות שממשיכות להיערם נגד ישראל. כך, למשל, שרת המשפטים והפנים לשעבר איילת שקד, נחסמה מלהשתתף בכנס של ארגונים יהודיים באוסטרליה, בטענה ש"הגעתה עלולה לעורר מחלוקת".

חברות תעופה בינלאומיות הפסיקו לטוס לישראל, במה שנראה יותר ויותר כחרם על הצרכנים הישראלים ולא רק מטעמי ביטחון. הישראלים נדרשים לחשוש לחייהם באמסטרדם, סרי לנקה, תאילנד, לונדון, פריז, דובאי ואבו דאבי – וזו רק רשימה חלקית מהחודש האחרון.

נורווגיה, אירלנד וספרד כבר הכירו במדינה פלסטינית. במאי 2024, 143 מדינות החברות באו"ם תמכו בהצעה לחזק את מעמדה של הרשות הפלסטינית במוסדות האו"ם

טורקיה, שבעבר הייתה יעד מועדף על התייר הישראלי, כבר אינה על הפרק. מעבר לכך, מחיר נוסף של המלחמה הוא חיסול מוחלט של יחסי הסחר והאנרגיה עם השכנה הגדולה.

אז האם הצונאמי המדיני עדיין מצחיק וראוי לגיחוך מצד אתרי החדשות הביביסטים? הרשימה שלעיל היא רק חלקית. במאי 2024 פרסם המטה לביטחון לאומי אזהרת מסע לשוודיה (!) עבור מי שהתכוון לחגוג את האירוויזיון שם.

מפגינים פרו-פלסטינים במחאה נגד השתתפות ישראל באירוויזיון, מאלמו, שוודיה, 11 במאי 2024 (צילום: Tobias SCHWARZ / AFP)
מפגינים פרו־פלסטינים במחאה נגד השתתפות ישראל באירוויזיון, מאלמו, שוודיה, 11 במאי 2024 (צילום: Tobias SCHWARZ / AFP)

קולומביה ניתקה את יחסיה עם ישראל, ובריטניה, צרפת, גרמניה וארה"ב הטילו שורה של סנקציות על אזרחים וארגונים ישראליים, בטענה לאכיפה לקויה מצד ישראל נגד אלימות של מתנחלים בשטחי הגדה המערבית.

ישראל עדיין בעיצומו של הליך הוכחות בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בעקבות תלונת דרום אפריקה על כך שהיא מבצעת רצח עם בעזה. דיוני ההוכחות צפויים להתחיל בעוד כחצי שנה, אך בינתיים נורווגיה, אירלנד וספרד כבר הכירו במדינה פלסטינית. במאי 2024, 143 מדינות החברות באו"ם תמכו בהצעת העצרת הכללית לחזק את מעמדה של הרשות הפלסטינית במוסדות האו"ם.

נתניהו עסוק בעיקר בלתקוף את שב"כ, צה"ל, התקשורת והמערכת המשפטית. תגובתו הפבלובית לצווי המעצר מהווה מופת של התקרבנות ושיח המכוון לבייס הפוליטי שלו

אבל בישראל ממשיכים להתחפר. נתניהו עסוק בעיקר בלתקוף את שב"כ, צה"ל, התקשורת והמערכת המשפטית. תגובתו הפבלובית לצווי המעצר מהווה מופת של התקרבנות ושיח המכוון לבייס הפוליטי שלו.

"ההחלטה לא תמנע ממני להמשיך להגן על המדינה שלנו", כתב בהודעה לעיתונות. אולם, כיצד הוא בדיוק "מגן על המדינה"? בהארכת המלחמות מעבר לנחוץ, בדחיית פתרונות מדיניים, בליבוי עימותים פנימיים בין קבוצות שונות בציבור ובהפעלת מניפולציות תקשורתיות שנועדו להסיט את דעת הקהל ולהחליש את התמיכה במשפחות החטופים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אשר יקר, הכחשת המציאות היא פטנט טוב להונאה עצמית, אך רע מאד להתמודדות עם המציאות. הצונאמי המדיני שעכשיו מתפרץ מבוסס על ההתעקשות הימנית לשליטה בפלסטינים ולמניעת אפשרויות של חיים בשלום. ... המשך קריאה

אשר יקר, הכחשת המציאות היא פטנט טוב להונאה עצמית, אך רע מאד להתמודדות עם המציאות. הצונאמי המדיני שעכשיו מתפרץ מבוסס על ההתעקשות הימנית לשליטה בפלסטינים ולמניעת אפשרויות של חיים בשלום. זו הסיבה לכך שניהנו מוקצים. כן, בגללך!

טל יקרה. הצונאמי המדיני הביא עלינו צונאמי אמיתי, והפיתרון של ברק יביא עלינו צונאמי יותר גדול. הרי ברק הלך עם ערפאת לקמפ דייויד ועם מה הוא חזר? אי אפשר לצעוק כל הזמן "פיתרון מדיני" כשאי... המשך קריאה

טל יקרה.

הצונאמי המדיני הביא עלינו צונאמי אמיתי, והפיתרון של ברק יביא עלינו צונאמי יותר גדול.
הרי ברק הלך עם ערפאת לקמפ דייויד ועם מה הוא חזר?
אי אפשר לצעוק כל הזמן "פיתרון מדיני" כשאין בכלל פרטנר שמוכן לקבל את קיומינו כאן באיזור.

עוד 772 מילים ו-2 תגובות
סגירה