אבח אכן מזהה דברים במדויק, למשל שביבי הפך כבר מזמן להקשר זהותי, אבל ברשעותו הלא מתוקה אב"ח חושב שהוא חייב לעודד, לשבח, לקלס ולהלל את המופרעות הזו. קרוב אליו בטיפשותו זו הוא הפרופסור נסים מזרחי שמזהה סנטימנט אצל מזרחים רבים, מזהה נכון, אך במקום להתווכח איתו הוא בטוח שתפקידו להצדיק.. (הסנטימנט במקרה של מזרחי הוא הגישה של מזרחים רבים בהעדפת היהודים על אחרים) אבח מסוכן לעצמו ולסביבותיו. וכלל אינו מתוק

תודה על הפוסט. מרחיב את הדעת. המסקנה בסוף בענין הוולגריות הישראלית נכונה מאד מאד, ישראל דוחקת/נדחקת לפינת המופרעים גם בגלל חוסר הבנה בסיסי שלפעמים פחות כוח זה יותר הצלחה. זה חוסר הבנה שלוקה בו כל מי שחושב "רק כוח"

מיכאל נגיב ב"אוטומטית" קורבנית – כולם אשמים במצבה הגרוע של ישראל חוץ ממי שבאמת הורסים כאן כל חלקה טובה. הלו, שונאים את נתניהו כי הוא הורס כאן הכל כבר הרבה זמן. אם ילך – נסתדר מצוין. אנחנו לעומתך לא חייבים דמון כדי להשליך עליו כל קושי שלנו