תושבי לבנון מנועים מלהתקדם דרומה לקו הכפרים וסביבתם עד להודעה חדשה, כך הודיע דובר צה"ל אביחי אדרעי ביום שישי ברשת X (לשעבר טוויטר).

????بيان #عاجل إلى سكان #لبنان

⭕️حتى إشعار آخر يحظر عليكم الانتقال جنوبًا إلى خط القرى التالية ومحيطها: شبعا، الهبارية، مرجعيون، أرنون، يحمر، القنطرة، شقرا، برعشيت، ياطر، المنصوري

⭕️جيش الدفاع لا ينوي استهدافكم ولذلك يحظر عليكم في هذه المرحلة العودة إلى بيوتكم من هذا الخط جنوبًا… pic.twitter.com/84UdCZDRxs

— افيخاي ادرعي (@AvichayAdraee) November 29, 2024

ישראל מסרה כי פתחה לפנות בוקר באש לעבר מה שכינתה "חשודים" בכלי רכב שהגיעו לכמה אזורים בדרום לבנון, בטענה שמדובר בהפרה של הפסקת האש עם חזבאללה.

חבר הפרלמנט מטעם חזבאללה חסן פדלאללה האשים בתגובה את ישראל בהפרת ההסכם. "האויב הישראלי תוקף את החוזרים לכפרי הגבול", אמר פדלאללה לכתבים, והוסיף: "ישנן הפרות היום מצד ישראל, אפילו בצורה זו".

למעלה מ-12,500 מטרות של חזבאללה הותקפו ב-14 החודשים האחרונים, בהן 1,600 מרכזי פיקוד ו-1,000 מחסני נשק. כך פרסם צה"ל הבוקר בסגרת סיכום פעולותיו נגד חזבאללה מאז תחילת המלחמה ועד כניסת הפסקת האש לתוקפה.

במתקפה הקרקעית השתתפו 14 כוחות משימה ברמת חטיבה, ובנפרד בוצעו מעל 100 מבצעים מיוחדים.

צה"ל מדווח כי חיסל (ברמת ודאות גבוהה) 2,500 פעילי חזבאללה, אם כי ההערכה היא שמספר ההרוגים עומד על כ-3,500. בין ההרוגים מנהיג חזבאללה רב העוצמה חסן נסראללה וכן 13 חברים בהנהגת הארגון הבכירה ביותר.

כמו כן נהרגו 4 מפקדים של חזבאללה ברמת אוגדה, 24 מפקדים ברמת חטיבה, 27 מפקדים ברמת גדוד, 63 מפקדי פלוגות ו-22 מפקדי מחלקות.

צה"ל מדווח עוד כי תפס כ-12,000 מטעני חבלה ורחפנים; 13,000 רקטות, משגרים ומערכות טילים נגד טנקים ונגד מטוסים; ו-121,000 פריטי ציוד תקשורת ומחשבים.

נתוני צה"ל מהלחימה בלבנון מ-8 באוקטובר 2023 ועד כניסת הפסקת האש לתוקפה ב-27 בנובמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

דיפלומטים אירופאים ואיראנים ייפגשו היום כדי לבחון אם ניתן להתחיל בשיחות רציניות בשבועות הקרובים במטרה להפחית את המתיחות באזור – לרבות סביב תוכנית הגרעין השנויה במחלוקת של טהרן – לפני חזרתו של דונלד טראמפ לבית הלבן בעוד פחות מחודשיים.

הפגישות מתקיימות היום בז'נבה שבשווייץ, המקום שבו הצליחו מעצמות העולם ואיראן להגיע לפריצת דרך ראשונה בשיחות הגרעין לפני למעלה מעשור, ובהמשך להגיע להסכם ב-2015. מדובר בפגישות הראשונות מאז הבחירות בארה"ב, שמטרתן לבחון אם ניתן לייצר מומנטום כלשהו לפני 20 בינואר, אז ייכנס טראמפ לתפקידו.

סגן שר החוץ האיראני והאחראי על תיק המשא בנושא הגרעין, מג'יד תחתרוואנצ'י, ייפגש עם דיפלומטים בכירים מבריטניה, גרמניה וצרפת, הידועות כ-E3, לאחר שפגש אמש את המתאם הראשי של האיחוד האירופי.

סגן שר החוץ האיראני והאחראי על תיק המשא בנושא הגרעין ייפגש עם דיפלומטים בכירים מבריטניה, גרמניה וצרפת, לאחר שפגש אמש את המתאם הראשי של האיחוד האירופי

רמת חוסר האמון בין הצדדים בלטה כאשר מדינות ה-E3 דחפו לפני שבוע להעביר החלטה נגד איראן, שחייבה את הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) להכין דוח "מקיף" על פעילות הגרעין של איראן עד האביב של 2025, למרות התחייבויות איראניות מוגבלות לצמצם את העשרת האורניום.

הפגישות בז'נבה הן יותר בגדר סיעור מוחות, ומתמקדות בדאגות המשותפות לגבי האופן שבו טראמפ יטפל בנושא, אמרו דיפלומטים ל"רויטרס".

שלושה בכירים איראנים אמרו כי המטרה העיקרית של טהרן תהיה למצוא דרכים להסרת הסנקציות שהוטלו מאז 2018, לאחר שנשיא ארה"ב דאז טראמפ פרש מהסכם הגרעין של 2015 עם שש מעצמות העולם.

"הממסד החליט להתגבר על המבוי הסתום בתיק הגרעין… המטרה היא להשתמש בפגישת ז'נבה למציאת קרקע משותפת, ואם נתקדם, וושינגטון תוכל להצטרף בשלב מאוחר יותר", אמר אחד הבכירים.

בכיר אירופי אמר כי המטרה העיקרית היא לנסות להסכים על לוח זמנים ועל מסגרת לשיחות מתוך אמון הדדי, כך שתהיה התחייבות ברורה מצד האיראנים להתחיל במשהו קונקרטי לפני שטראמפ מגיע.

מעצמות המערב מקוות שאיראן תחליט לנהל משא ומתן על הגבלות חדשות על פעילותה הגרעינית, אם כי פחות מקיפות מאלו של 2015, במטרה להגיע להסכם עד הקיץ. בתמורה, הן יחלו להקל את הסנקציות – אם כי הסנקציות הפוגעניות ביותר לכלכלת איראן מגיעות מארה"ב.

חבר הכנסת אביחי בוארון טען בריאיון בתוכנית ברשת ב' כי האשמים העיקריים באירועי 7 באוקטובר הם מי שהחליטו על מהלך ההתנתקות מרצועת עזה. "כל מי שהחזיק בהגה מאז ההתנתקות אחראי למה שקרה ברצועה – בראש ובראשונה מי שהחליט על ההתנתקות, כי זה שורש כל רע".

ח"כ אביחי אברהם בוארון מצהיר אמונים בכנסת, 2 באפריל 2023 (צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ')

בוארון התייחס גם לקריאות של שרים וחברי כנסת לכבוש חלקים מהרצועה ואמר: "צה"ל חייב להישאר שם כל עוד גוף אחר לא נכנס לנהל את הרצועה. הוא צריך להישאר שם גם אם נחליט ליישב אותה וגם אם לא – עד שייבנה שלטון אזרחי נורמלי שיהיה ידידותי לישראל".

בוארון הוסיף: "נוכחות ביטחונית ישראלית בעזה היא חיובית אחרי המלחמה. כשיצאנו מגוש קטיף אמרו לנו שלא יהיו טילים על אשקלון והדרום, הכול התברר כחלומות באספמיה".

על פי סקר של מעריב שפורסם הבוקר, לו הבחירות היו נערכות היום, הליכוד הייתה יורדת במנדט אחד, ל-24, אולם כיוון שהציונות הדתית עוברת את אחוז החסימה, גוש הקואליציה מתחזק במנדט לעומת הסקר הקודם, ועולה ל-51 מנדטים לעומת 59 מנדטים לגוש האופוזיציה, עם 10 מנדטים למפלגות הערביות, שאפשר היה לשתף איתן פעולה אם נתניהו היה עושה את זה קודם.

אם לקדרה התיאורטית מושלך ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט במפלגה מדומיינת, הוא מקבל 25 מנדטים מול ה-21 של הליכוד, ויש לו 66 מנדטים להקמת ממשלה ועוד 10 מנדטים של מפלגות ערביות כדי לא לשבת איתן.