בעוד כחודש ייכנס דונלד טראמפ לתפקיד נשיא ארה"ב. בהתאם להבטחות הקמפיין שלו, הוא אמור לפעול לסיום הסכסוכים המתמשכים בעזה, בלבנון ובמזרח התיכון. בנוגע לאיראן, כהונתו השנייה צפויה להמשיך את הקו של הראשונה, עם חידוש כמעט ודאי של קמפיין "הלחץ המקסימלי", שמטרתו להחליש את טהרן עוד יותר.
בכל אחת מהזירות הללו, טראמפ יצטרך להתמודד עם סוגיית מקורות ההכנסה של ציר ההתנגדות – שלוחות איראניות הפועלות באזור. ארגונים כמו חזבאללה, חמאס, הג'יהאד האסלאמי, החות'ים ושלוחות נוספות הנתמכות על ידי איראן, שומרים על כוחם בזכות מקורות מימון מגוונים, אף שהממשל הראשון של טראמפ החליש את כלכלת איראן באמצעות סנקציות נרחבות.
הפעם, טראמפ יצטרך לפעול מעבר לסנקציות פיננסיות ולפגוע בכל מקורות ההכנסה של הארגונים הללו, ובמיוחד של חזבאללה. הארגון הלבנוני הוכיח עמידות מרשימה בזכות תיק מימון מגוון, הכולל גם פעילות פלילית. פירוק פעילות זו, הנפרסת מאמריקה הלטינית ועד מערב אפריקה ואף מעבר לכך, ידרוש שיתוף פעולה רב־לאומי.
הארגון הלבנוני הוכיח עמידות מרשימה בזכות תיק מימון מגוון, הכולל גם פעילות פלילית. פירוק פעילות זו, הנפרסת מאמריקה הלטינית ועד מערב אפריקה ואף מעבר לכך, ידרוש שיתוף פעולה רב־לאומי
בעוד שרוב הסיקור של המלחמה במזרח התיכון מאז 7 באוקטובר 2023 מתמקד בהיבטים הקינטיים של רשת השלוחות האיראנית, פחות תשומת לב ניתנת למימונה. לאחר חודשים של סנקציות על שחקנים מרכזיים ומקורות הכנסה של חמאס וחזבאללה, הפציצה ישראל באוקטובר האחרון את עמותת "אל־קרד אל־חסן", הנחשבת למקור הכספי המרכזי של חזבאללה.
לפי חוקרים מסוימים, התקיפות פגעו משמעותית במצבו הכלכלי של חזבאללה, שנוסף על כך מתמודד עם קשיים גוברים בגישה למערכת הבנקאות הלבנונית.
חזבאללה מסתמך ברוב תקציבו על תמיכת איראן, שמספקת לארגון "מפלגת האל" מאות מיליוני דולרים בשנה – לפי הערכות מסוימות, עד 800 מיליון דולר. נוסף על כך, חזבאללה פיתח רשת גלובלית של מנגנוני הפקת הכנסה, הכוללת סחר בסמים, הונאה ושימוש במטבעות קריפטוגרפיים. באמצעות פעילות זו, חזבאללה מקשה על המעקב אחר פעילותו באמצעות ניצול פערים משפטיים וסמכותיים בין מדינות שונות.
האתגר המרכזי של ממשל טראמפ יהיה גיוס מדינות מפתח בשרשרת האספקה של פעילות הפשע של חזבאללה לשיתוף פעולה במאבק בפעילויות הבלתי חוקיות של הארגון. עבור חלק מהמדינות מדובר בשאלה של רצון פוליטי, עבור אחרות במגבלות יכולת – ולעיתים מדובר בשילוב של השניים.
מערב אפריקה ממלאת תפקיד מרכזי בפעילות הפלילית של חזבאללה מחוץ למזרח התיכון, בעיקר דרך הפזורה השיעית הלבנונית בחוף השנהב ובגינאה
דיפלומטיה אמריקאית יכולה לסייע ביצירת רצון פוליטי, בעוד ששיתוף פעולה ביטחוני, מודיעיני וסיוע בבניית יכולות יכולים להתמודד עם מגבלות היכולת. עם זאת, בעידן של תחרות בין מעצמות, שבו יריבויות גוברות על שיתופי פעולה, חזבאללה מהמר שהיעדר תיאום בינלאומי יאפשר לפעילויות הפליליות שלו להימשך כמעט ללא הפרעה.
מערב אפריקה ממלאת תפקיד מרכזי בפעילות הפלילית של חזבאללה מחוץ למזרח התיכון, בעיקר דרך הפזורה השיעית הלבנונית בחוף השנהב ובגינאה. חלקים מקהילות אלו תורמים רבות לפעילות הארגון, לא רק בתשלום "זכאת" – מס דתי שנתי וצדקתי – אלא גם בהשתתפות בהברחות ובפעולות הלבנת הון.
כספים אלה מועברים באמצעות רשתות "חואלה" (מערכת העברת כספים בלתי פורמלית), הברחות מזומנים בכמויות גדולות, או עמותות קש. בתוכניות הלבנת כספים קודמות של חזבאללה במערב אפריקה, נעשה שימוש ברשתות של שליחי כספים להעברת המזומנים.
הרווחים מסחר בסמים ומכירת יהלומים, למשל, מועברים דרך חוף השנהב וגינאה לקופת המלחמה של חזבאללה, תוך הקשיית המעקב של רשויות החוק אחר מקורות המימון שלו. רשת הסחר הבינלאומית של חזבאללה משתפת פעולה עם קרטלים מדרום אמריקה, במיוחד ממקסיקו וקולומביה, להעברת כספי סמים דרך מערב אפריקה – רווחים שמחזקים את מצבו הכלכלי של הארגון.
בעוד שלא ידוע כמה ממימון חזבאללה מגיע מפעילות הלבנת כספים במערב אפריקה, ההערכות הן שכ־40% מהכנסותיו מקורן בסחר בסמים.
רשת הסחר הבינלאומית של חזבאללה משתפת פעולה עם קרטלים מדרום אמריקה, במיוחד ממקסיקו וקולומביה, להעברת כספי סמים דרך מערב אפריקה – רווחים שמחזקים את מצבו הכלכלי של הארגון
האופי הטרנס־לאומי של סחר הסמים של חזבאללה אינו חדש. בשנות ה־90 החל הארגון לפקח על גידול פרגים לייצור הרואין וחשיש בעמק הבקאע בלבנון, ורווחיהם מימנו את פעילותו.
בתחילת שנות ה־2000 שיתף חזבאללה פעולה עם רשתות סמים מדרום אמריקה וקיבל דריסת רגל באזור הגבול המשולש – שטח פרוץ בין ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי, שבו קבוצות פשע מנצלות את פערי החקיקה בין המדינות.
באותה תקופה, רווחים מסחר בקוקאין בדרום אמריקה עברו לקופת המלחמה של חזבאללה דרך תכנית מתוחכמת: מכוניות משומשות נשלחו מארה"ב לבנין, שם נמכרו על ידי הפזורה הלבנונית המקומית באמצעות סוכנויות רכב. הרווחים הועברו ממערב אפריקה לחזבאללה בלבנון, באמצעות רשת של שליחים.
מימון טרור קשור זה זמן רב לשיתוף פעולה בין קבוצות טרור לפשע מאורגן בינלאומי, במה שמכונה "קשרי פשע–טרור". אסטרטגיות של סחר בסמים בלתי חוקיים שימשו מודל לקבוצות טרור רבות באזור ומעבר לו. לאחרונה, סם הקפטגון – פנתילין שמקורו בעיקר בסוריה, שם מיוצר כ־80% ממנו – הפך קריטי לתמיכה במליציות הנתמכות על ידי איראן במזרח התיכון.
לאחרונה, סם הקפטגון – פנתילין שמקורו בעיקר בסוריה, שם מיוצר כ־80% ממנו – הפך קריטי לתמיכה במליציות הנתמכות על ידי איראן במזרח התיכון
הסם מספק מימון לציר ההתנגדות האיראני דרך הסחר בו, ומשמש גם ככלי לדיכוי פחד של לוחמים המבצעים זוועות. הקפטגון התפשט במהירות באזור, וכמה מלוחמי חמאס שנהרגו או נשבו על ידי צה"ל נשאו עליהם את הסם, ששימש כנראה לדיכוי פחדים בביצוע מעשי ההרג והאונס.
קפטגון, הסם המועדף על מחבלי דאעש בתקופת שלטונם, הפך משמעותי במיוחד עבור חזבאללה, המספק באמצעותו מימון לפעילותו ומקור למילוי ארסנל הנשק שלו במהלך המלחמה בין ישראל לחמאס. כמו כן, קפטגון הפך לגלגל הצלה כלכלי עבור משטרו של נשיא סוריה בשאר אל־אסד, כאשר אחיו מאהר שולט בסחר בו.
הסם, שכבר הפך לתופעה אזורית, צפוי לדברי מומחים להתרחב לרמה גלובלית בחודשים הקרובים. מתקני קפטגון בשליטת חזבאללה בעמק הבקאע ובדרום לבנון נותרו פעילים ומהווים מקור מימון קריטי, במיוחד לאחר הכישלונות הטקטיים שספג הארגון מאז תחילת הסכסוך עם ישראל לפני למעלה משנה.
בדומה לחזבאללה, גם הפעילויות הפליליות של חמאס מורכבות יותר מהלבנת כספים דרך סחר בסמים. הארגון פועל לגיוון מקורות המימון שלו כדי לצמצם סיכונים. חמאס והג'יהאד האסלאמי ניצלו את טכנולוגיית הבלוקצ'יין לגיוס תרומות במטבעות קריפטוגרפיים, שסיפקו להם מימון גלובלי.
מתקני קפטגון בשליטת חזבאללה בעמק הבקאע ובדרום לבנון נותרו פעילים ומהווים מקור מימון קריטי, במיוחד לאחר הכישלונות הטקטיים שספג הארגון מאז תחילת הסכסוך עם ישראל לפני למעלה משנה
משרד האוצר האמריקאי וגופים נוספים למאבק במימון טרור מתקשים להתמודד עם השימוש של הארגונים במטבעות וירטואליים, במיוחד ב"פרייבסי טוקנס" (Privacy Tokens) – מטבעות קריפטוגרפיים המסתירים את זהות השולח, המקבל וסכום העסקה.
גופים שונים למאבק במימון טרור, כמו משרד האוצר האמריקאי והמטה הלאומי הישראלי ללוחמה כלכלית בטרור, הצליחו לתפוס ארנקים קריפטוגרפיים מארגוני טרור ולהטיל סנקציות על כתובות קריפטוגרפיות ששימשו למימון פעילותם.
לאחר מתקפת 7 באוקטובר 2023, הטיל משרד האוצר האמריקאי סנקציות על Buy Cash – זירת חילופי קריפטו מעזה שסיפקה מימון לגדודי אל־קסאם. במרץ, פרסם המטה הישראלי צו תפיסה נגד Gaza Now, כלי תקשורת שאסף תרומות לחמאס, כולל במטבעות קריפטוגרפיים.
בספטמבר עצרה המשטרה הפדרלית בארגנטינה ארבעה חשודים במימון חזבאללה באמצעות העברות קריפטוגרפיות בהיקף של 1.8 מיליארד פזו.
חמאס השתמש גם במסווה של קרנות צדקה למימון פעילותו. לדוגמה, חבר חמאס באיטליה מוחמד הנון, הקים את עמותת "צדק עבור העם הפלסטיני" כדי לממן את פעילותו הצבאית של הארגון. לפי משרד האוצר האמריקאי, בתחילת 2024 חמאס עשוי היה לקבל עד 10 מיליון דולר בחודש דרך עמותות קש.
חמאס השתמש גם במסווה של קרנות צדקה למימון פעילותו. לדוגמה, חבר חמאס באיטליה מוחמד הנון, הקים את עמותת "צדק עבור העם הפלסטיני" כדי לממן את פעילותו הצבאית של הארגון
איראן, התורמת המרכזית לקבוצות מיליטנטיות כמו גדודי אל־קסאם של חמאס וחזבאללה, מהווה דוגמה בולטת לקשרי הפשע–טרור ולחשיבות הפעילות הטרנס־לאומית. טהרן מעורבת במאמצי הלבנת כספים נרחבים דרך סחר בסמים למימון קבוצות מיליטנטיות בחסותה.
מחוץ למזרח התיכון, באירופה, איראן מסתמכת על רשתות פליליות לצורך מתקפות נגד מתנגדים פוליטיים, עיתונאים המדווחים בפרסית, אזרחים ודיפלומטים ישראלים, ויהודים.
החדשנות של ארגוני הטרור היא גורם קריטי להבנת העמידות של קבוצות כמו חמאס וחזבאללה בפעולותיהן נגד ישראל, למרות חיסול חלק ניכר מהנהגתן. לדוגמה, בתגובה ליכולת המעקב אחר עסקאות ביטקוין, דווח כי דאעש עבר להשתמש במונרו (Monero) כמטבע הקריפטוגרפי המועדף עליו לגיוס תרומות, בשל תכונות הפרטיות הקפדניות שלו. צפוי שארגונים נוספים ילכו בעקבותיו.
כדי להיאבק בצורה יעילה במימון קבוצות מיליטנטיות כמו חמאס וחזבאללה, קובעי המדיניות חייבים לחפש שותפות מעבר למדינות שכבר מסווגות את הארגונים הללו כארגוני טרור. הרעיון להקים "קואליציה של מסכימים" הוא לכל היותר נאיבי, ולכל הפחות בלתי פרודוקטיבי. יש צורך לשתף פעולה עם מדינות המשתייכות לשרשרת האספקה של הפעילויות הפליליות של הארגונים הללו.
כדי לשבש את רשתות המימון הטרנס־לאומיות של חזבאללה, על ארה"ב, ישראל ומדינות נוספות לשתף פעולה עם מדינות בדרום אמריקה ובמערב אפריקה, המשמשות להברחת רווחים
כדי לשבש את רשתות המימון הטרנס־לאומיות של חזבאללה, על ארה"ב, ישראל ומדינות נוספות לשתף פעולה עם מדינות בדרום אמריקה ובמערב אפריקה, המשמשות להברחת רווחים. גישה זו תחייב מאמצים דיפלומטיים לעידוד שותפות עם מדינות אלו, במטרה לקטוע את רשת המימון, תוך התחשבות בעדיפויות המדיניות שלהן.
בין היתר, ייתכן שיהיה צורך לשקול שחרור נכסים מוקפאים על ידי משרד האוצר האמריקאי בתמורה להתקדמות ביוזמות למאבק בהלבנת הון ובסחר בסמים.
כמו כן, ישנם צעדים פרואקטיביים ומעשיים שניתן לנקוט: מעבדות הסמים של חזבאללה לא יכולות להמשיך לפעול ללא הפרעה. בינואר, למשל, ירדן ביצעה תקיפות אווירות בתוך סוריה על מחסני סמים החשודים כקשורים לאיראן. אם הצבא הלבנוני לא מסוגל לסגור את המעבדות בכוח, על בעלי הברית של לבנון לחזק את יכולותיו – ולבצע פעולות דיכוי נרחבות ככל שניתן.
רק שילוב של פעולות קינטיות ולא קינטיות, כולל דיפלומטיה, שיתוף מודיעין ובניית יכולות בינלאומיות, יכול לפגוע ברשת המימון הענפה של חזבאללה. אם ארה"ב ובעלות בריתה לא יצליחו לעקוב אחר הכסף ולשבש אותו ביעילות, חזבאללה ושלוחות איראניות נוספות ימשיכו לממן את פעילותן דרך קשרי הפשע–טרור. אופיים המקושר של קשרים אלו מחייב תגובה מתואמת וטרנס־לאומית, הממחישה שרק רשת גלובלית אחרת יכולה להביסם.
קלרה ברוקארט היא חוקרת ביטחון המתמקדת בדיסאינפורמציה ובקיצוניות אלימה. קולין פ. קלארק הוא מנהל מחקר וחוקר בכיר במרכז סופאן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בהתחשב בכך שה-CIA מנהל את רוב סחר הסמים בעולם, והוא גם שעמד, יחד עם ה- MI6, מאחורי המהפכה האיסלאמית באיראן – המאבק הוא לא באמת בין המערב הנאור לציר הרשע, אלא בין מפיית הריגול, טרור, תעשיית הנשק, סחר בסמים ובעיקר הבנקאים הבינלאומיים – שמנהלים את סחר האופיום כבר מאז המאה ה-17 באמצעות ה-East India Company, לבין האנשים – שנעשקים ומסוממים על-ידם, וגם יוצאים למלחמות כדי להעשיר אותם.
גם סחר היהלומים, המוזכר כאן כאחד ממקורות ההכנסה של חזבאללה, נתון למונופול, שהוקם בדרום-אפריקה לקראת סוף המאה ה-19 ע"י כנופיית רוטשילד ושליחיה.