אודיטוריום פונג באוניברסיטת הרווארד התמלא בהדרגה לכ־75% תפוסה ביום שלישי לפני כשבועיים, לכנס שכותרתו הייתה: "אנטישמיות בקמפוסים – הרהורים של חברי סגל ללימודי יהדות באוניברסיטאות מרכזיות בארה"ב".

לאחר שנה של אקטיביזם ואתגרים משמעותיים בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב־7 באוקטובר 2023, שיתפו פאנליסטים מארה"ב וקנדה את תובנותיהם על הלקחים שנלמדו.

עם זאת, העדפות הישיבה של המשתתפים בשורות הקדמיות והאחוריות לא חמקו מעיניו של המנחה, פרופסור דרק פנזלר מהרווארד.

באופן כללי, החוקרים הביעו את רצונם לשמור על דרך האמצע בקמפוס, שבה רעיונות יכולים לזרום בחופשיות באווירה מכבדת, גם בנושאים הנוגעים לישראל ולפלסטין

"הקצוות מלאים, האמצע ריק", ציין פנזלר, שמנהל את מרכז הרווארד ללימודי יהדות ומוביל שותף של צוות משימה אוניברסיטאי ללחימה באנטישמיות, שהוקם בעקבות סערות בקמפוס בשנה החולפת. "זה אומר לנו משהו – משיכה לקצוות, האמצע לא מחזיק".

באופן כללי, החוקרים הביעו את רצונם לשמור על דרך האמצע בקמפוס, שבה רעיונות יכולים לזרום בחופשיות באווירה מכבדת, גם בנושאים הנוגעים לישראל ולפלסטין.

חברי הפאנל דרק פנזלר מהרווארד, מגדה טטר מאוניברסיטת פורדהם, ג'ונתן גריבץ מאוניברסיטת פרינסטון ואלכסנדר קיי מאוניברסיטת ברנדייס, בכנס "אנטישמיות בקמפוסים" באוניברסיטת הרווארד, 10 בדצמבר 2024 (צילום: ריץ' טנוריו)

מגדה טטר, המחזיקה בקתדרה ללימודי יהדות באוניברסיטת פורדהם ונשיאת האקדמיה האמריקאית לחקר היהדות, הביעה צער על "תרבות המדיה החברתית שמאפשרת לך רק לאהוב או לחסום, מהירות תגובה של טווח קצר […] עלינו ללמוד מחדש לחלוק זה על זה, לא לבטל זה את זה.

"יש דברים [בכיתה] שאנחנו לא מסכימים איתם – אנחנו עדיין קוראים אותם, לא חוסמים או דוחים, אלא באמת חושבים מחדש ומשאירים את הכיתה או את הקריאה עם מחשבות חדשות, יהיו אשר יהיו".

סמואלס הציג לקולגה ראיות ממקור ראשון לכך שבעיית האנטישמיות חיה וקיימת: אימיילים מאיימים מתיקיית הספאם שלו, שנשלחו על ידי משתמש בשם "Holocaust Decimate" וגרמו לו להגיש תלונה

פרופסור מוריס סמואלס מאוניברסיטת ייל, מנהל המרכז ללימודי אנטישמיות של האוניברסיטה וחבר בפאנל הכנס, סיפר על מפגש מקרי עם קולגה יהודי אנטי־ציוני בדצמבר האחרון.

בדצמבר 2023 העידו שלוש נשיאות של אוניברסיטאות עילית — קלודין גיי מהרווארד, ליז מגיל מאוניברסיטת פן וסאלי קורנבלות מ־MIT – בפני ועדה של הקונגרס בראשות חברת הקונגרס אליס סטפניק בנושא האנטישמיות בקמפוסים. תשובותיהן – שנתפסו על ידי המבקרים כמשפטיות מדי – הובילו להתפטרותן של מגיל וגיי זמן קצר לאחר מכן.

ד"ר קלודין גיי, נשיאת אוניברסיטת הרווארד לשעבר, מעידה בשימוע לחקירת אנטישמיות בקמפוסים, 5 בדצמבר 2023 (צילום: Photo by Kevin Dietsch / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / Getty Images via AFP)

לדברי סמואלס, הקולגה שלו תפס את הדיון כשעשוע תעמולתי שנועד להכפיש מפגינים פרו־פלסטינים ולדכא מחאות בקמפוס, ובתוך כך להוזיל את האשמת האנטישמיות עד כדי פגיעה באמינותה.

סמואלס הציג לקולגה ראיות ממקור ראשון לכך שבעיית האנטישמיות חיה וקיימת: אימיילים מאיימים מתיקיית הספאם שלו, שנשלחו על ידי משתמש בשם "Holocaust Decimate" וגרמו לו להגיש תלונה למשטרת הקמפוס.

"מאחר שלא פרסמתי שום הצהרה על המלחמה והקפדתי שלא לחתום על שום מכתב או עצומה הקשורים לישראל, לא היה לי ספק שהותקפתי פשוט בגלל שאני יהודי"

"מאחר שלא פרסמתי שום הצהרה על המלחמה והקפדתי שלא לחתום על שום מכתב או עצומה הקשורים לישראל, לא היה לי ספק שהותקפתי פשוט בגלל שאני יהודי. בגלל אנטישמיות", נזכר סמואלס. "בבושה מסוימת, הקולגה שלי התרחק ממני במהירות, אולי מחשש שמחוללי השואה אורבים בשיחים".

אין כניסה לציונים

נושא האנטישמיות המכוונת – או הבלתי מכוונת – חזר על עצמו בדיונים: סטריאוטיפים קלאסיים על שליטה יהודית במדיה או בכלכלה, לצד מקרים שבהם ארגוני סטודנטים אסרו על ציונים להצטרף לשורותיהם, מה שהוביל להדרה של סטודנטים יהודים רבים, אם מתוך כוונה ואם שלא במתכוון.

מחנה אוהלים אנטי־ישראלי באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, 24 באפריל 2024 (צילום: AP Photo/Ted Shaffrey)

אלכסנדר קיי, מנהל מרכז שוסטרמן ללימודי ישראל באוניברסיטת ברנדייס, אמר: "הייתה עלייה מפתיעה באנטישמיות בצפון אמריקה ובעולם כולו. כמה סטודנטים, אנשי סגל, מנהלים וחברי קהילה אחרים באוניברסיטאות פעלו בחוסר תום לב במטרה להשתיק שיח – והמשיכו לפלג, ולעיתים אף היוו סכנה".

חברי הפאנל ציינו כי הסמסטר הנוכחי היה שקט יחסית, והציעו סיבות לכך, כמו אכיפה מוגברת ופילוג בקרב פעילים פרו־פלסטינים. בין הדרכים שהציעו להתמודדות עם אנטישמיות בקמפוס: שיתוף פעולה עם מחלקות לגיוון, שוויון והכלה, או יצירת הזדמנויות לבניית גשרים. עם זאת, לעיתים סטודנטים שהשתתפו ביוזמות כאלה ספגו ביקורת.

חברי הפאנל ציינו כי הסמסטר הנוכחי היה שקט יחסית, והציעו סיבות לכך, כמו אכיפה מוגברת ופילוג בקרב פעילים פרו־פלסטינים

חברי הפאנל מסתייגים מפיקוח על חופש הביטוי בקמפוס או ממעורבות של ארגונים חיצוניים. חלקם גם מתחו ביקורת על אופן ניהול המלחמה של ישראל בעזה — שעל פי נתונים לא מאומתים של משרד הבריאות בעזה, המנוהל על ידי חמאס ואינו מבחין בין לוחמים לאזרחים — גבתה למעלה מ־44 אלף חיים פלסטיניים והרסה את התשתיות בעזה.

דב וקסמן מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, מנהל המרכז ללימודי ישראל באוניברסיטה, הביע צער על מה שכינה אספסוף אלים שתקף את מאהל המחאה האנטי־ישראלית באוניברסיטה.

עימותים במחנה אוהלים אנטי־ישראלי באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, 1 במאי 2024 (צילום: AP Photo/Ethan Swope)

לאחר צוהריים עמוס דיונים, יצאו המשתתפים לחצר הרווארד. עננים כיסו את המרחב ההיסטורי, אך הכנס הצליח לספק תמונה ברורה יותר של מצב האנטישמיות בקמפוסים.

"רוב הסטודנטים, לדעתי, מספר גדול מאוד של סטודנטים, פתוחים, מכבדים, סקרנים, וייתכן שיש להם דעות עמוקות על ישראל או פלסטין או נושאים אחרים", אמר קיי. "רובם מבינים שהעולם מורכב וכי תופעות היסטוריות אינן יכולות להיות מופשטות לסיסמאות או קלישאות".

"רוב הסטודנטים, לדעתי, פתוחים, מכבדים, סקרנים. רובם מבינים שהעולם מורכב וכי תופעות היסטוריות אינן יכולות להיות מופשטות לסיסמאות או קלישאות"

רבקה קוברין, מנהלת שותפה של המרכז ללימודי ישראל ויהדות באוניברסיטת קולומביה, ביקרה במהלך היום במאהל המחאה האנטי־ישראלית שהוקם באוניברסיטה, אך נמנעה מלעשות זאת בלילה מחשש לביטחונה.

אבל היו גם רגעים קלילים, למשל כשקוברין סיפרה על ביקורה במאהל בקולומביה. "מישהי ניגשה אליי ושאלה, 'את פרופ' קוברין?'" היא שחזרה. "אמרתי 'כן…' והיא שאלה, 'תוכלי להיות המנחה של עבודת הגמר שלי?'"