תכלס:
ישות קטנה מפולגת מאותגרת
לא תשרוד
במקום בו שקר הוא אמת
וערלים שולטים במקום אהבת חינם וחמלה
וקדושת חיים נעקדת
וניכתשת במלחמה נצחית
ואת הרציונליות מחליפים אינטרסים צרים
וצבא פועל לפי פנטזיות משיחיות
של טרנספר ופוגרומים
ועושק וגזל ושחיתות
מחליפים טוהר מידות וחוק צדק
ומינוי בורים ביריונים
מלווה ברמיסת אנשי מקצוע ישרים
ואין עוצר.
אוטוקרטיה פשיסטית תיאוקרטית פירומנית
קלפטוקרטית משעבדת קקיסטוקרטית בורה
תקרוס.
קונספציה
ואף פילוספיה (והדחקה) לא יועילו
בלי שינוי מהותי, עכשיו.

1. לפי הריאליזם הבינלאומי, המשפט הבינלאומי, פרשנות מעשים, הענקת לגיטימציה או שלילת לגיטימציה, וכן התגובות בציבור, בדיפלומטיה ובתחום שיתופי הפעולה — כל אלו מוכתבים על ידי אינטרסים לאומיים ומאזני כוח ולא רק על פי נורמות או משפט.
2. דיון משפטי מדוקדק וניסוחים פורמליים חשובים בעיקר בקרב חוגים מצומצמים. בפועל, כל פעולה נושאת עמה השלכות. מעבר לשאלות יעילות צבאית, קיימות סוגיות מוסר ונורמות בינלאומיות שלא ניתן לעצב לחלוטין בנרטיב: לעניין פגיעה מסיבית באוכלוסייה אזרחית, כמו נשים, ילדים, הרעבת אוכלוסייה, הרס תשתיות אזרחיות ומניעת סיוע. הצדקות ביטחוניות או טיעונים אחרים אינן צידוק אוטומטי כאשר נוצרת פגיעה רחבת היקף, שהרסה עולה על "מסה קריטית" מסוימת – עניין שנבדק בפועל ובראיות.
3. לפי ההגדרה המשפטית, ג'נוסייד הוא כוונה להשמיד "קבוצה" או חלק מהותי ממנה. הפסיקה הבינלאומית מפרשת "חלק מהותי" כאזור גאוגרפי חשוב, או קבוצה שיש להשמדתה פוטנציאל לפגוע בקיום העתידי של הקבוצה כולה, בין אם דמוגרפית ובין אם תרבותית. אין הכרח שכל הקבוצה תושמד בפועל; נדרשת כוונה ממוקדת והיקף נזק משמעותי — הן במעשים המכוונים והן בתוצאותיהם.
4. "גרימת נזק חמור לגוף או לנפש לבני הקבוצה" — די שהנזק יפגע בהיקף משמעותי של האוכלוסייה, כך שיש בו כדי לסכן את עתיד הקבוצה.
או: "העמדת הקבוצה בתנאי חיים שבכוחם להביא להשמדתה הגופנית, כולה או חלקה."
הערה: "חלקה" מתייחס לחלק מרכזי לקיום הקבוצה או לשימור המבנה החברתי שלה.
גם מניעת ילודה, או העברת ילדים לקבוצה אחרת — די בכך שהפעולה פוגעת באופן משמעותי באופי הדמוגרפי או התרבותי של הקבוצה.
5. יש לתעד ולא לשכוח את ההתבטאויות של בכירים ובעלות תפקיד והשאלה מה הייתה כוונתם, לדוגמה:
• "מחיקת כל עזה מעל פני האדמה… שימותו."
• "כל התינוקות בעזה הם האויב."
• "אין לי בעיה שילדים בעזה ימותו."
• "אני משטחת את עזה, אין לי סנטימנטים."
• "אנחנו משמידים את כל מה שנשאר מהרצועה."
• "אפשר להרוג מאה פלסטינים ביום ולא אכפת."
• "להכרית, למחוק."
• "אין בלתי מעורבים… להפגיז ללא רחם מהאוויר! תמרון קרקעי רק אחרי שיטוח בניינים."
6. ישראל היא דמוקרטיה על מלא, ולצה"ל יש קוד מוסרי והוא פועל רק לפי המשפט הבינלאומי, עם ליווי של הפצ"רית ויועצים, ויש בגצ עצמאי מבקר, ויועמשית עצמאית, ותקשורת שמדווחת את כל העובדות בשקיפות, והממשלה רציונלית ושומרת חוק ורודפת שלום ואמת ומוסריות, אז אין מה לדאוג.
7. הסברה טובה תמיד נשענת על מדיניות צודקת וחכמה וטובה, ועל האמת וערכים טובים ואנושיות.

1. הגישה הדמוקרטית הניחה ששוק חופשי וחופש ושיוויון הזדמנויות וחינוך בסיסי ורפואה לכולםן יוצרים חברה אזרחית משכילה, מעורבת, משתתפת וצומחת, באופן שנותן לדורות הבאים יותר הזדמנויות ויותר שגשוג וידע.
בארה"ב כמו בישראל הסוציאל דמוקרטיה נשחקת על ידי בעלי הון ומושחתים, ומעמד הביניים נשחק בעוד שהעשירים עושקים. זה לא הקפיטליזם שלא פועל אלא השימוש במושכל לטובת כולםן.
2. סין וויאטנם דוגמאות לצמיחה ריכוזית משעבדת שאמנם מוסיפה רבים לכלכלה הקפיטליסטית אבל גם משאירה רבים תחת דיכוי ועוני קשים.
בסעודיה ואמירויות יש כסף נפט בכמויות. בלעדיו לא היה שם כלום עד לאחרונה. מה יבנו בשנים הבאות עם הכסף – מבני פאר או השקעות עם תשואה גבוהה למרות היותם במדבר רותח – ימים יגידו…
3. נחמד לתאר את הדמוקרטיה כפטנט של האריסטוקרטיה. בפועל, מהפכה הצרפתית ההמונים השתמשו בכוח- והמאבק מול מנגנוני המדינה והעשירים נמשך בצורות שונות… באנגליה היתה הכרה בשינויים במאזן העוצמה, יכולת לשלוט, צורך כלכלי ויכולות טכנולוגיות יחד עם צרכים של אימפריה גדלה ועושקת. בקיצור- כל מקרה לגופו, אבל לפעמים כוח ריכוזי מוביל ולפעמים כוח וצורך כמותי.
4. היה נחמד לראות מזרח תיכון שבו רציונליות גוברת על שמרנות דתית, בחירה אינדיבידואלית גוברת על שבטיות מסוגרת, זכויות וחופש גוברים על פונדמנטליזם ואמונה בהשכלה רחבה משנה את פני החברה.
5. בהחלט יש מה להיות גאים בקבוצות הליברליות דמוקרטיות משכילות בישראל, ולקוות שהן אלו שיובילו לעתיד דמוקרטיה ושלום ושגשוג.
מי יעשה רפורמות בריאות בלב הנוכחי? זו שאלה מעשית..

פלגים שונים, חופפים בחלקם,
שותפים לתהליכים מאיצים.
איזה מהם פתוחים לפשרות
רציונליות דמוקרטיות,
או ליישום מדיניות של שינוי ותיקון דמוקרטיה?:
1. אוטוקרטיה פשיסטית –
העדפה לכוחנות, סמכותנות ושמרנות,
מינוף פערים סוציואקונומיים, ליבוי שסעים.
2. תיאוקרטיה משיחית –
אמונה ורווח על ידי כיבוש, טרנספר
ומלכות בעקבות מלחמה.
3. תיאוקרטיה כתתית –
שימור דרך חיים בדלנית, השתמטות, סחטנות.
4. קלפטוקרטיה משעבדת-
ניאו ליברליזם, שחיתות (ועבריינות),
רמיסת מערכת משפט והכפפת האכיפה.
5. קקיסטוקרטיה פופוליסטית –
השתלטות תוך העצמה ומינוי מקורבים,
הינדוס נרטיב ושעבוד לבורות.
6. ממלכתיים של יחד ופשרה ו/או ציות –
אוחזים בתפיסה שיש הדמוקרטיה איתנה
ודיאלוגים יביאו לשיתוף פעולה,
יציבות ושגשוג,
בזמן, לפני קריסות.
7. בועתיים/קרנפים –
שאינם מכירים בתהליכים,
או מאמינים בהתמקדות בעולמם הפרטי,
אגב אמונה משתמעת –
שגישתם טובה ומועילה, ושאיכשהו הכל יסתדר.

יתרון איכותי
מבוסס השכלה מדעית
לא יתקיים.
ללא תרבות ממוקדת מצויינות,
רציונליות, תמיכה בשיח פלורליסטי,
טוהר מידות, ידע ועשיה מקצועית
ושיתופי פעולה בעולם,

באוטוקרטיה פשיסטית
קקיסטוקרטית בורה,
תיאוקרטית קלפטוקרטית,
שנמנעת ממיקוד בלימודי ליבה
ומייבשת את המוסדות האקדמיים
ורומסת את אנשי המקצוע הישרים,
ומשעבדת אזרחים לשירות נצחי ויוקר מחיה,
ומעבירה תקציבים למגזרים כיתתיים
תהליכים ימשכו ויאיצו

האמת לא ניתנת להסתרה:
יש כתישה במקום שהושארו שבויים כ600 ימים.
יש רבבות הרוגים אזרחים בעזה, כולל ילדים ונשים.
יש רעב. יש טרנספר הדרגתי. יש הרס רבתי.
יש מלחמה בלי הגדרת תכלית הסדרה
ומאות חללי צהל ואלפי פצועים.
יש התשה של הכוח הצבאי ושחיקה מנטלית קשה.
יש בידוד מתהליך אזורי ותחילת בידוד מדיני כלכלי.
יש בלבול מערכתי ומבוכה אסטרטגית רב זירתית.
יש משיחיות פירומנית ופוגרומים שמקבלים ליווי.
יש השתמטות ממוסדת עם הסתה גלויה.
יש כרסום בהרתעה שלא הוכח שבוססה מול חמאס והחותים ואירן שבינתיים לא מתקפלת במו"מ.
יש עלויות עתק והשמדת ערך במאות מיליארדים.
יש קבלת החלטות של אינטרסים צרים
ופנטזיות פשיסטיות של כיבוש והתנחלות.
יש קושי לשקם את צבא העם לקראת העתיד
ולשמור על דמוקרטיה בטוחה, מוסרית ומשגשגת.
כל אלו יחד מהווים סכנה קיומית.
קונספציה

# צפירת הרגעה בזמן שתהליכים מאיצים היא קונספציה

בפועל יש המשך הפיכה והשתלטות על צמתים ומשאבים, בזמן שאנשי מקצוע ישרים רבים עזבו ומשרות מפתח רוקנו מתוכן. המצב הגיע עד כדי כך שאין מי שיוודא תפקוד מלא, ציות לחוק או מנהל תקין. כמעט בכל מדד בינלאומי חלה התדרדרות אל התחתית בבחינה השוואתית.

## משטרה ואכיפת חוק
המשטרה הוכפפה ואין הבאה לדין של פוגרומיסטים סדרתיים, מפעילי מכונת פילוג ושקר, גורמי שחיתות ממסדית נרחבת, משפחות פשע או מסיתים להשתמטות המונים. נבחרי ציבור לא באים לחקירות, ודיכוי מתרחש מול כמה מגזרים.

## צבא וביטחון
הצבא מציית לכתישה בעת שיש חטופים, מלווה מתנחלים, לא אוכף כלפי משתמטים ומאריך שירות אבל לא ל"הסדר". קשה להגיד, לפי התחקירים עד כה והדחת המילואימניקים, שתרבות אמת וביקורת לשם למידה מנחים את שיקומו.

## אדישות ציבורית
הציבור מקבל בשקט יחסי את זה שיש טרנספר זוחל, הרג המוני של אזרחים, פרעות וכיבוש תוך כדי מלחמה מדממת ושירות מתמשך ללא תכלית הסדרה וללא פידיון שבויים.

## תקשורת מגויסת
המדיה מדווחת מעט ממה שקורה בעזה ובשטחים, ושופרות מקבלים מקום קבוע מאזן באולפנים. כתבים שדיווחו או הדהדו שקרים אינם נקראים לבירור, וערוצי שקר מסייעים למכונת תרעלה והינדוס נרטיב שכולם יודעים שהוא שקרי.

## כלכלה וחלוקת משאבים
עובדתית, התקציב וכספי ציבור עוברים בצורות שונות בעת מלחמה ואחרי הרס למגזרים מאוד מסויימים, באופן שלא ממוקד במי שהכי זקוקים לו כעת או בצורה שמשרתת השקעה יצרנית ויתרון איכותי לעתיד. הגרעון ודירוג האשראי כמו גם התייבשות השקעות זרות מדאיגים, ובינתיים העם משועבד ליוקר מחיה בעליה מהירה, שלא מטופל, ומיסוי מוגבר. משאבי ציבור נמכרים לזרים ועשירים ודירקטוריונים עברו השתלטות.

## קריסת המבנה הדמוקרטי
הפרדת הרשויות לא קיימת בפועל מול הכנסת, אבל גם ברשות השופטת רואים סממנים רבים. ובאותו זמן, הבידוד המדיני מחריף וישראל נשארת מחוץ לתהליכים מהותיים, וללא אסטרטגיה ברורה. בינתיים, שרים מיותרים ממשיכים בטיסות בעולם ונהנתנות אגב פלגנות וציות מלא למנהיג.

## שינוי ערכי
אפליה בשוויון זכויות וחובות, פירוק הערבות ההדדית, הדתה, קבלת החלטות לפי אינטרסים צרים, מימוש פנטזיות משיחיות פירומניות, ההיפך מטוהר מידות והנהגת מופת, מימון מוגבר לטקסים פשיסטים ודתיים – כל אלה מאיימים על יכולת התפקוד למול אתגרים גדולים.

## סיכום
מתרבים ומאיצים סממנים של אוטוקרטיה תיאוקרטית, קלפטוקרטית, קקיסטוקרטית פירומנית ומפולגת. ככזו, מדינה קטנה מאותגרת לא תתפקד. אצבעות בסכר לא ישנו מספיק ובזמן, ביחס להאצת תהליכים.
הרבה יקבע בימים הקרובים…

נתונים שטחיים, אם לא שואלים: למה?
1. אולי זה משפיע, אם יש קבוצות שמתנהגות כמו כת מסתגרת, או לוקחות אבל לא נותנות לשאר החברה, או מטיפות נגד אוכלוסיות אחרות ומנסות לכפות דרך חיים ולמנוע חירות? או אולי משפיע אם יש קבוצות שלא לומדות לימודי ליבה ולא תורמות לתעסוקה, או מתנהלות קודם כל לפי מנהיגיהן בלי לקבל דין ריבונות?
2. האם נשאלו שאלות לגבי קיצוניות אידיאולוגית ואלימות פונדמנטליסטית? ואלימות חברתית? פשע? פעילות קבוצתית מחוץ לחוק?
3. האם החלוקה מספיק מדויקת? האם יש בדיקה לגבי חילונים למסורתיים? בין דמוקרטים ליברלים לפשיסטים שמרנים? בין בדואים למוסלמים תושבי הצפון? ערבים דתיים (ושתומכים במפלגות איסלם) וערבים חילונים, או ערבים לאומנים וערבים שרוצים זהות ישראלית? או שכל הערבים חוץ מהדרוזים נצבעו באותו גוון?

1. "הימין" בגירסתו הנוכחית
מבסס בכוחנות יהודה סף דיקטטורית,
אוטוקרטית, תיאוקרטית, קלפטוקרטית, קקיסטוקרטית, פירומנית ומפולגת.
ככזו
מדינה קטנה מאותגרת לא תשרוד:
קבלת החלטות של אינטרסים צרים ופנטזיות משיחיות, עקדת הערבות ההדדית, ייבוש ההשכלה והיתרון האיכותי, רמיסת אנשי המקצוע הישרים ופירוק מוסדות עד שיתוק, מנהל לא תקין ופירור טוהר המידות, תרבות שקר פילוג והינדוס אמת, גזל עושק ושחיתות, השתמטות בטלנות, הדתה ובורות, הנהגת לא מופת. כל אלו יביאו קריסות.
2. בניתוח חסרים הכיבוש ומלחמה נצחית מדממת.
7 מיליון יהודים לא יכולים לשלוט ב7 מיליון ערבים בין הנהר לים באזור ערבי. וטרנספר לא מוסרי הוא גם לא אפשרי
ומביא מלחמת שמד, לקריסת משטרים, בידוד מוחלט והתפרקות פנימית.
3. יש ימין שמרני קפיטליסטי לא דתי לא אוטוקרטי במדינות בהן יש תרבות דמוקרטית ו/או חוקה.
הפופוליזם הפשיסטי סמכותני הכוחני והדתי המושחת מביא קריסות. האם סוג זה של "ימין" יקרוס או יסולק בגלל הנזקים שהוא מביא לפני קריסת מדינות בהן הוא משתולל?
כרגע ספק אם נותרו שומרי סף, בעלי תפקידים, ראשי אופוזיציה, ראשי משק או ציבור משועבד מותש לעצור, בזמן.