נפילת משטר אסד חשפה את אחד האתרים הקדושים ביותר לשיעה בעולם לסכנה של הרס וחילול ע"י הג'יהאדיסטים של אל-ג'ולאני. כיצד נמנע האסון שהיה מוביל למלחמת דת? כיצד האירוע קשור לישראל?
* * *
רבים תוהים האם אבו מוחמד אל-ג'ולאני וארגונו הג'יהאדי "מועצת שחרור סוריה", אינם אלא גרסה נוספת של אבו בכר אל-בגדאדי וארגון דאע"ש. אחת ההוכחות שאין מדובר באותה התופעה, היא פרשת ההשתלטות של אל-ג'ולאני (אחמד א-שרע) על סיידה זיינב, אחד האתרים הקדושים בעולם השיעי.
רבים תוהים האם אל-ג'ולאני וארגונו הג'יהאדי הם גרסה נוספת של אל-בגדאדי וארגון דאע"ש. אחת ההוכחות שאין מדובר באותה התופעה, היא פרשת השתלטות אל-ג'ולאני על האתר השיעי הקדוש סיידה זיינב
מי זו זיינב?
סיידה זַיינַבּ הוא קברה של נכדתו של מוחמד נביא האסלאם מהמאה השביעית לספירה. זיינב הייתה המנהיגה של הניצולים מטבח כרבלא הידוע לשמצה, בו נרצח בעיראק חוסיין בן עלי נכדו של מוחמד, שניסה למרוד נגד יזיד בן מועאויה הח'ליף האומיי ב-680 לספירה. זיינב זכורה כאישה אצילית שניחמה את הניצולים ושמרה על הילדים והנשים ששרדו.
השיעים ברחבי העולם מתאבלים על הרצח של חוסיין ולקיחתה של זיינב בשבי ביום העאשורא (העשירי לחודש הראשון). בעוד שחוסיין קבור בכרבלא (מזרחה של עיראק), אחותו זיינב, שנלקחה בשבי לסוריה, קבורה בדרום העיר דמשק.
רצח חוסיין היה אחת הסיבות העיקריות לפיצול האסלאם לסונה ושיעה. על כן, עד לימינו אתרי הקבורה הדתיים מהווים מוקד ל"פִתְנַה" – סכסוך דתי באסלאם. אין ספק כי סיידה זיינב הינו האתר השיעי החשוב ביותר בסוריה.
כאשר פרצה מלחמת האזרחים בסוריה לפני עשור, הזהירו גורמים פוליטיים שיעים, בעיקר מטיפים ומנהיגים באיראן ושלוחותיה – המיליציות השיעיות בעיראק ולבנון (חזבאללה) – כי בכוונתם של ג'יהאדיסטים סונים קנאים להרוס את קבר זיינב. אלפי לוחמים ממליציות שיעיות זרמו לסוריה להגן על הקבר, תחת הסיסמה "זיינב לא תיפול בשבי שנית".
לא מן הנמנע כי מעבר למוטיבציה דתית להילחם, ראו אותם מטיפים שיעים גם סכנה אמתית, לאור פגיעה באתרים שיעים אחרים בסוריה ע"י המורדים הג'יהאדיסטים ולנוכח התבטאויות קיצוניות של אנשי דת סלפים נגד "כפירת" השיעה.
כשפרצה מלחמת האזרחים בסוריה, הזהירו גורמים פוליטיים שיעים כי ג'יהאדיסטים סונים ינסו להרוס את קבר זיינב. אלפי לוחמי מליציות שיעיות זרמו לסוריה להגן על הקבר, תחת הסיסמה "זיינב לא תיפול בשבי שנית"
סמל לקשר אסד-איראן
קבר זיינב הפך לאחד הסמלים לקשרי המשטר הסורי עם המשטר באיראן אחרי המהפכה האסלאמית ב-1979. מאז ועד לאחרונה אפשר משטר אסד לאיראן להקים חַוְּזַה (מרכז לימודי דת) במתחם, שהלך והתפתח למעין דאחיה של דמשק.
מתחם הקבר משך יותר ויותר שיעים מרחבי העולם, שנהרו בכל שנה לעלייה לרגל וגם ללימודי דת באתר. נזכיר כי בסוריה יש רוב סוני של כ-70 אחוז. המשטר היה עד נפילת בשאר אסד ברובו בידי המיעוט העלווי (כולל הנשיא עצמו), כת שמקורותיה בשיעה של כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה.
אחרי מלחמת האזרחים בסוריה חשו מוסלמים סונים רבים המתגוררים בבירה דמשק כי הנוכחות השיעית בבירה כבר בלתי נסבלת. בכל שנה הגיעו מאות אלפי עולי רגל שיעים זרים וקיימו טקסים שיעים באופן פומבי ומתריס, כולל תהלוכות אבל של עאשורא שהתקיימו בלב ליבו של העולם הסוני.
לא מעט פעמים קיללו עולי רגל שיעים סמלים דתיים סונים ופגעו בכבודם. למשל בסרטונים ברשתות החברתיות נראו שיעים מכים בנעליהם את קברו של מועאויה, מייסד השושלת האומיית המפוארת (מאות 7-8 לספירה), שרדפה את תומכי עלי.
מלחמה להצלת אתרי השיעה
התגייסות דומה להגנה על האתרים הקדושים לשיעה, כמו במלחמת האזרחים בסוריה, אירעה במקביל גם בעיראק. ב-2013 הכריז גדול הפוסקים השיעים מנג'ף, האייתולה הגדול עלי סיסתאני על ג'יהאד הגנה, כאשר התקרב דאע"ש למזרחה של עיראק.
אחרי מלחמת האזרחים בסוריה חשו מוסלמים סונים רבים בדמשק כי הנוכחות השיעית בבירה כבר בלתי נסבלת. בכל שנה הגיעו מאות אלפי עולי רגל שיעים זרים וקיימו טקסים שיעים באופן פומבי ומתריס
הייתה סכנה מוחשית ש"המדינה האסלאמית" תחריב את האתרים הקדושים לשיעה (קברי האמאמים בכרבלא, כאזמיה בבגדאד ובסמארה) וכמובן תאיים על העדה השיעית כולה. בעקבות פסק ההלכה של סיסתאני הצטרפו מאות אלפי מתנדבים שיעים בעיראק ממיליציית "הגיוס העממי" לצבא העיראקי למלחמה נגד דאע"ש.
המאבק הסתיים בהכרעת דאע"ש ב-2017 (בסיוע קרקעי כורדי וסיוע אווירי אמריקאי). במקביל בסוריה, ניצח צבא אסד את המורדים (מלבד במחוז אדליב בצפון-מערב) בסיוע מיליציות שיעיות (בסיוע אווירי רוסי) וקבר זיינב ניצל.
הצעד שמנע את מלחמת הדת
היינו מצפים כי בתחילת דצמבר 2024 יתרחש אותו התסריט. כאשר ניהל אל-ג'ולאני את מלחמת הבזק לכיבוש סוריה והתקרב מאדליב לבירה דמשק, אמור היה העולם השיעי להתגייס שוב להגנת זיינב, אלא שזה לא קרה. מדוע?
לא היה בשטח כוח שיתגייס כפי שאירע לפני עשור. חזבאללה הוכה קשות מידי צה"ל, ו"הגיוס העממי" העיראקי איים אך לא התערב, בהיעדר קריאה מפורשת של אנשי דת שיעים, ובעקבות לחץ של ממשלת עיראק להבליג כדי לא להסתבך במלחמה בסוריה.
היינו מצפים שבדצמבר 2024 יחזור תסריט דיכוי המרד. כשניהל אל-ג'ולאני את מלחמת הבזק לכיבוש סוריה והתקרב מאדליב לדמשק, אמור היה העולם השיעי להתגייס שוב להגנת זיינב, אלא שזה לא קרה
מדוע שמר סיסתאני על שתיקה? בעיתון "בגדאד אל-יום" הוסבר כי סיסתאני לא רצה להתערב בענייניה הפוליטיים של מדינה שכנה. בנוסף, הוא גם עקב אחרי המלחמה וראה כי האופוזיציה הסורית נמנעת מפגיעה בעדה השיעית או באתרים הקדושים לשיעים.
העיתון אף ציין כי גורמים באופוזיציה הסורית שלחו מסרים מרגיעים לאיראן כי אין בכוונתם לפגוע באתרים הקדושים. אכן, אחרי השתלטות אל-ג'ולאני והאופוזיציה על הבירה דמשק, אסר אל-ג'ולאני על הכנסת נשק או חמושים למתחם קבר זיינב ושמר על כבודו וקדושתו של האתר.
המדיניות של ג'ולאני הייתה מחוכמת. הערבויות שנתן לאיראן והסובלנות כלפי השיעים סימנו כי פניו של ג'ולאני לפיוס בין העדות השונות בתוך סוריה, אחרי שנים של דיכוי ומלחמות. למעשה, מלחמת האזרחים שהתחוללה בין 2012-2017 הייתה סוג של מלחמת דת סונית-שיעית, אותה ניצלה איראן היטב כדי להכניס מאות אלפי שיעים לסוריה ולהשתלט על המדינה.
ב-7 בדצמבר 2024, שעות לפני מפלת הערים דמשק וחומס בידי האופוזיציה, התפנו בבהילות כל המיליציות השיעיות ממתחם קבר זיינב, חזבאללה התפנה ללבנון וכוח אבו פדל אל-עבאס שב לעיראק. היועצים האיראנים וכוח קודס ברחו יחד איתם.
המדיניות של ג'ולאני הייתה מחוכמת. הערבויות שנתן לאיראן והסובלנות כלפי השיעים סימנו כי פניו של ג'ולאני לפיוס בין העדות השונות בתוך סוריה, אחרי שנים של דיכוי ומלחמות
אלפי לוחמים של חזבאללה ששלח נעים קאסם ערב נפילת שתי הערים בידי האופוזיציה, לא הספיקו להילחם. הם הגיעו לאל-קוצייר שליד הגבול הסורי עם לבנון ושבו הביתה כששמעו שאסד ברח ב-8 בדצמבר. מלחמת הדת הגדולה נמנעה ברגע האחרון.
השקט שורר לעת עתה בקבר זיינב. השיעים שנותרו בעיר מתפללים במקום ללא הפרעה. אך שעת המבחן האמתית תהיה ביום העלייה לרגל של העולם השיעי למתחם – יום העאשורא שיחול ב-5 ביולי 2025. האם יגביל המשטר החדש בדמשק את העלייה לרגל השיעית?
המשמעות לישראל
לכאורה מדובר בסוגיה פנים-מוסלמית שאינה נוגעת לישראל. אולם לסכסוך הדתי היה בהחלט פוטנציאל לאיום אזורי. תסריט האימים שנמנע, הוא קריאה של סיסתאני ואנשי דת שיעים אחרים להציל את קבר זיינב (שלא יצאה כאמור), שהייתה מובילה לנהירתם של מאות אלפי שיעים מכל המיליציות הפרו-איראניות במזרח התיכון לסיידה זיינב, הממוקם רק כ-60 ק"מ מהגולן.
התגייסות המונית כזו הייתה מעכבת משמעותית את ניצחונה של האופוזיציה הסורית, וגם מהווה איום משמעותי חדש על גבולה הצפוני של ישראל.
אך אל-ג'ולאני, כאמור, בצעד זהיר ומתוחכם, מנע את התערבותו של העולם השיעי וביצע מהלך בזק שלא נתן לאיראן זמן להתארגן.
לכאורה מדובר בסוגיה פנים-מוסלמית שאינה נוגעת לישראל. אולם לסכסוך הדתי היה בהחלט פוטנציאל לאיום אזורי. תסריט האימים שנמנע, הוא קריאה של סיסתאני ואנשי דת שיעים אחרים להציל את קבר זיינב
האם מתינותו של אל-ג'ולאני, בעבר מנהיג אכזר של אל-קאעדה בסוריה, מלמדת כי הוא אכן השתנה? האם יהיה גם מתון ופרגמטי גם ביחס לישראל? ימים יגידו.
ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם