1
שר הביטחון ישראל כ"ץ תופס פיקוד. בחודש וחצי שהוא בתפקיד הוא קיבל כמה החלטות חותכות, לטוב ולרע. כ"ץ החליט לשלוח 7,000 צווים לחרדים, למורת רוחם של חברי הכנסת משה גפני ויצחק גולדקנופף, גם אם ההיענות תהיה אפסית. במקביל הוא הורה להפסיק את המעצרים המנהליים של מתנחלים קיצוניים ונערי גבעות, בניגוד לעמדת שב"כ.
כ"ץ נחוש גם להעביר בשבועות הקרובים את חוק הבריחה של החרדים מגיוס לצה"ל. הוא בטוח שיתגבר על כל המכשולים, כמו שדילג על כל ההתנגדויות ועשה רכבת לירושלים.
אתמול הורה כ"ץ לרמטכ"ל הרצי הלוי להעביר אליו את כל התחקירים הצה"ליים על אירועי המלחמה עד סוף ינואר הקרוב. כ"ץ טען, בצדק, שבלי התחקירים הללו, שנמשכים יותר מדי זמן, הוא לא יוכל לאשר מינויים של בכירים בצבא, שאולי אחראים למחדלים השונים.
לא צריך להיות משקיף ביטחוני ופוליטי כדי להבין שכ"ץ מסמן לרמטכ"ל הלוי את הדרך החוצה. הלוי הודיע כבר שיישא באחריות לאסון 7 באוקטובר. כ"ץ קבע לו אתמול תאריך פרישה, סוף ינואר 2025
לא צריך להיות משקיף ביטחוני ופוליטי כדי להבין שכ"ץ מסמן לרמטכ"ל הלוי את הדרך החוצה. הלוי הודיע כבר שיישא באחריות לאסון 7 באוקטובר. כ"ץ קבע לו אתמול תאריך פרישה, סוף ינואר 2025.
עד כאן הכול נראה בסדר, אבל הבעיה היא לוגית. איך ייתכן שהצבא חוקר את המחדלים של עצמו ומעביר את הממצאים לכ"ץ – והוא זה שיקבע גורלות? ומי יחקור את המחדלים ואת האחריות של שר הביטחון כ"ץ ושל כל חבריו לקבינט המדיני־בטחוני, ובעיקר של ראש הממשלה בנימין נתניהו?
כ"ץ מגלה עמדות עצמאיות אבל הוא לא אמיץ דיו כדי להגיד את הדבר הברור: חייבת לקום כאן ועדת חקירה ממלכתית. אילו היה מצרף אמירה כזו להחלטתו אתמול, היה קונה את עולמו. מצד שני, כ"ץ יודע כי קודמו בתפקיד, יואב גלנט, תמך בוועדת חקירה ממלכתית, וכולם רואים איפה הוא נמצא היום.
2
ביום שני דיווחנו כאן לראשונה על מלחמת העולם הקשה שמתנהלת היום על ההנהגה בש"ס. יו"ר התנועה אריה דרעי מסרב בתוקף לראות את הרב יצחק יוסף בתפקיד נשיא מועצת חכמי התורה, הסמכות הרבנית שעומדת מעל התנועה הפוליטית.
זה לא הולך להיות קרב קצר מועד בין השניים האלה. יוסף נחוש להילחם על מעמדו בצמרת ש"ס, ולהגיע לדרגת השליטה של אביו המיתולוגי, הרב עובדיה, בתנועה
להתנגדות של דרעי ליוסף סיבות מגוונות, החל בחשבונות עבר וכלה בחשש שהרב יוסף יתמיד בביטויים הפרובוקטיביים שמזיקים לש"ס. הרב יוסף, כזכור, הודיע לפני מספר ימים שגם בטלנים חרדים יכולים להמשיך ולשבת באפס מעשה, רק שחלילה לא ילכו לשרת בצה"ל.
זה לא הולך להיות קרב קצר מועד בין השניים האלה. יוסף נחוש להילחם על מעמדו בצמרת ש"ס, ולהגיע לדרגת השליטה של אביו המיתולוגי, הרב עובדיה, בתנועה. דרעי לא יוותר. השבוע נודע לי כי מאחורי הרב יוסף עומדת שורה של מיליונרים יוצאי חלב, בעיקר תושבי חו"ל, שמוכנים לעשות הכול כדי לשמור על כבודו ומעמדו של הרב הראשי לשעבר, שעכשיו מחפש לעצמו את ההנהגה בש"ס.
המיליונרים האלה רואים ביוסף את האיש הדומה ביותר לאביו, ומי שראוי להמשיך את המורשת שלו. הם תורמים במשך שנים לישיבת "חזון עובדיה" ברוממה המזוהה עם בני משפחת יוסף, ומוכנים גם להשקיע הרבה כסף בקמפיין פנימי או חיצוני לטובת הרב. הם כבר הספיקו לתדרך עיתונאים חרדים נגד דרעי.
לחבר'ה האלה יש הרבה השפעה. במאי 2002 פיטר ראש הממשלה אריאל שרון את אלי ישי ושרי ש"ס כיוון שהצביעו נגד תוכנית החירום הכלכלית שהביא לכנסת. אחרי הפיטורים שוחח שרון עם אחד מהתורמים החלבים, והסכים להחזיר את ישי וחבריו לממשלה אם יתנצלו. התורמים פנו לרב עובדיה שאילץ את ישי להתנצל, ושרון ביטל את מכתב הפיטורין.
המיליונרים האלה רואים ביוסף את האיש הדומה ביותר לאביו, ומי שראוי להמשיך את המורשת שלו – ומוכנים גם להשקיע הרבה כסף בקמפיין פנימי או חיצוני לטובת הרב
3
השר עמיחי שיקלי וחברי הכנסת משה סעדה ודן אילוז – להלן מחנה שיקלי בליכוד – החתימו אתמול שרים וחברי כנסת על מכתב תמיכה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, בבקשה למתן חנינה לנגד במילואים המואשם בפרשת המסמכים המסווגים.
כל חברי הקואליציה כמעט חתמו על המכתב המרגש, שמגולל את הטרגדיה שעוברת על הנגד שכולם יודעים את שמו, אחרי שגנב לפי החשד מסמכים סודיים והעביר אותם לגורמים שאינם מוסמכים. הנשיא עצמו הבטיח עוד אתמול כי יבחן את החומר, מה שיכול לעורר תקוות שווא אצל תומכי הנגד.
משום כך צריך להיכנס לפרופורציות. ראשית, חנינה ניתנת רק אחרי פסק דין חלוט לפי המלצת שר המשפטים, והנגד עדיין לא הורשע.
שנית, התקדים היחידי בתולדות המדינה של חנינה ללא משפט היה בימי פרשת קו 300. נשיא המדינה חיים הרצוג, אביו של הנשיא הנוכחי, העניק ב־1986 חנינה לראש שב"כ אברהם שלום ולשבעה בכירי שב"כ נוספים. כולם היו מעורבים בחיסול מחבלים, אחרי שנלקחו בחיים מהאוטובוס שחטפו, וכן בעדות שקר בשיבוש חקירות ובעבירות נוספות.
קשה לי להניח שהנשיא הרצוג, שנתפס עד היום כבעל משקל סגולי קל, יעניק חנינה לפני משפט, בפעם השנייה בתולדות המדינה, לנגד המדובר, למרות הטרגדיה האישית שהוא עובר
החנינה ניתנה אז בהמלצת ראש הממשלה שמעון פרס, ממלא מקומו יצחק שמיר, שר המשפטים יצחק מודעי ובהסכמת היועץ המשפטי יוסף חריש, שמונה לתפקידו זמן קצר קודם לכן. החנינה ניתנה בגלל "נימוקים ביטחוניים עליונים" והתבססו על החששות שאם ראשי שב"כ אכן יועמדו לדין, ייחשפו במשפט סודות ביטחוניים כמוסים ביותר.
קשה לי להניח שהנשיא הרצוג, שנתפס עד היום כבעל משקל סגולי קל, יעניק חנינה לפני משפט, בפעם השנייה בתולדות המדינה, לנגד המדובר, למרות הטרגדיה האישית שהוא עובר. זו לא הליגה של פרשת קו 300 ולא אותו מערך של שיקולים שהביא לחנינה ההיא. הרצוג, שמיועד להיות דוקטור של כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, לא יסתכן במהלך חסר תקדים שכזה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם