שני המשרדים בעלי התקציבים האזרחיים הגדולים בממשלה אחראים על הילדים ועל החולים בישראל. במשרד החינוך רשמו תלמידי ישראל את ההישגים הנמוכים בתולדותיהם – בפיזה 2025 ירדו הציונים בקריאה ב-38 נקודות.

במקביל העביר המשרד כמיליארד שקל לרשתות החינוך החרדיות בדרך שבג"ץ קבע שאינה חוקית, וניסה לבלום את פרסום הנתונים. השר אף הכחיש את המחסור במורים, אף שרבים מהמורים למתמטיקה ולעברית לא הוכשרו למקצועם.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

בסוף קיץ 2026 התעוררה סערה ציבורית ותקשורתית בישראל בעקבות כותרות שטענו כי יום הזיכרון הממלכתי לרב עובדיה יוסף "בוטל" על ידי מערכת המשפט. מטרת מאמר זה היא לבצע ניתוח עובדתי ומשפטי אובייקטיבי, המפריד בין הניסוחים הפוליטיים ובין הדיווחים המהותיים והצווים האופרטיביים.

כפי שעולה מהנתונים, התערבותה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לא נועדה לבטל את יום הזיכרון, אלא לדחות את אירועי ההנצחה הממשלתיים עד לאחר הבחירות לכנסת ה-26 – וזאת בשל התנגשות עם חוק הבחירות (דרכי תעמולה).

בקצרה:

• 95% ממשגיחי הכשרות מועסקים בפועל בידי בעלי בתי העסק שעליהם הם מפקחים, מקבלים את שכרם ישירות מהם, ותלויים בהם כלכלית. דוח מבקר המדינה "הפיקוח על כשרות המזון" 2017 הגדיר את המצב הזה כ"ניגוד עניינים מובנה".
• רק כ-35% ממשגיחי הכשרות מחזיקים בתעודת הסמכה מהרבנות, אף שנוהל הרבנות מחייב אותה יותר משש שנים. הפערים גדולים בין ערים: 10% מוסמכים בנתניה, 17% בירושלים, 58% בתל אביב, 64% באשדוד.
• המועצות הדתיות בירושלים ובנתניה מטילות הגבלות על מזון שקיבל הכשר ממועצות דתיות אחרות. המבקר קבע שההגבלות מצמצמות בחירה ומייקרות את המזון – וזאת בניגוד לטענת האחידות של תומכי ביטול הרפורמה.
• בין 2009 ל-2016 הוגשו יותר מ-800 בקשות של מקבלי קנסות להישפט על עבירות כשרות, ובאף אחת מהן לא הוגש כתב אישום. ברוב המקרים חלה התיישנות. המבקר קבע כי "המבקשים להישפט מופלים לטובה".
• תחשיב משרד האוצר מעריך את העלות השנתית של החזרה למונופול הרבנות בכ-750 מיליון שקל, מתוכם 600 מיליון שקל בתוספת מחירי תעודות כשרות שתגולגל לצרכן.

מבקר המדינה ביקר בחריפות את מוסד הרבנות הראשית, בדוחות שפרסם ב-2009 וב-2017, וקבע שבמהלך הזמן שחלף בין הדוחות המועצות הדתיות לא תיקנו את הליקויים שנמצאו.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

אריאל דוד, דוקטורנט למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, הצביע על עניין שרבים חשו, אך לא ידעו לנסח: הוא מיפה את התהליך הארוך שבו נציגי זרמים דתיים קיצוניים חדרו במכוון למוקדי הכוח בישראל, כחלק משיטה.

"השיטה הטרויאנית: כך השתלט מיעוט מתחרד על הימין ועל השלטון בישראל", שיצא בהוצאת "עוגן לעתיד", הוא ספר חשוב, בהיר וחוצה-מגזרים, שמניח סימן אזהרה גדול בפני המחנה הליברלי. תרומתו הגדולה של הספר אינה בפרט חדש כזה או אחר, אלא בראייה הרחבה.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.