משרד הביטחון ביצע השנה עבודות מיגון ובניית מרחבים מוגנים ב־261 בתים בצפון הארץ שאין בהם ממ"דים, כך עולה מנתונים שמשרד הביטחון העביר לזמן ישראל. מדובר באחוזים בודדים בלבד מתוך עשרות אלפי בתים ללא ממ"ד בצפון, ומאלפי הבתים שנועדו למיגון במסגרת תוכנית "מגן הצפון" שאושרה ב־2018.

ההערכה היא שהעבודות הסתיימו רק בכמה עשרות מתוך 261 הבתים הללו. זאת, לאחר שבשנים 2019–2023 מוגנו רק כ־200 בתים.

ממשרד הביטחון נמסר בתשובה לשאלת זמן ישראל בנושא: "אגף ההנדסה והבינוי ומנהלת 'מגן הצפון' במשרד הביטחון בונים בימים אלה 261 ממ"דים פרטיים ב־28 היישובים במרחק אפס–אחד קילומטר מגבול לבנון. עבודות אלו מצטרפות למאות ממ"דים נוספים שעבודתם הושלמה לפני ובמהלך המלחמה.

במשרד הביטחון טוענים כי השנה נעשו עבודות מיגון בכל 28 היישובים בטווח קילומטר מהגבול, בחלקם גם בזמן המלחמה. ברשויות המקומיות מכחישים

"למרות הסיכון בשטח, העבודות מתבצעות בהתאם להנחיות פיקוד הצפון ופיקוד העורף, כולל באזורי לחימה. זאת במטרה לחזק את ההגנה ביישובים סמוכי הגבול".

בנוסף לדירות, משרד הביטחון ופיקוד העורף השלימו בשבוע שעבר את מיגונם של שישה גני ילדים בקיבוצים שדה נחמיה ועמיר שבעמק החולה. ממשרד הביטחון נמסר: "בניית הממ"דים בגנים קודמה בהליך מזורז, תוך עמידה בתקנים המחמירים".

דירה במנרה שספגה פגיעה ישירה מרקטה של חזבאללה, 28 באוגוסט 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

במשרד הביטחון מציינים כי מתוכננת הקמת מאות מרחבים מוגנים במוסדות חינוך וציבור ב־56 יישובים בצפון, בעלות של כ־250 מיליון שקל, וכי בימים האחרונים הוציא המשרד הזמנות להקמת המרחבים הללו בהליך מזורז.

במשרד הביטחון ובמועצות האזוריות הגליל העליון ומטה אשר שבגליל המערבי מציינים כי העבודות המשיכו ואף הואצו בזמן המלחמה, בתנאים קשים ותוך סיכון העובדים – אחרי שנים שהתנהלו בעצלתיים. למעשה, כשליש מעבודות המיגון שהחלו, בוצעו השנה תחת אש, לאחר חמש שנים שקטות שבהן התבצעו רק כשני שלישים מהן..

"לפני המלחמה התחילו למגן חלק קטן מהבתים (במטולה). במלחמה לא הגיעו לכאן ולא המשיכו. מאז הפסקת האש לא קרה כלום, לא פנו אליי ולא דיברו איתי על הנושא"

ראש מועצת "מטה אשר" ויו"ר פורום יישובי קו העימות, משה דוידוביץ, אף מציין כי מרבית העבודות ביישובים הסמוכים לגבול בשטח מטה אשר החלו רק אחרי ההסלמה בלחימה בקיץ והסתיו האחרונים. במשרד הביטחון טוענים כי העבודות הואצו מאז הפסקת האש; ברשויות המקומיות לא מאשרים את הטענה הזאת.

במשרד הביטחון טוענים כי השנה בוצעו עבודות מיגון בכל 28 היישובים שבטווח קילומטר מהגבול, בחלקם במהלך הלחימה וברובם מאז הפסקת האש. ברשויות המקומיות מכחישים. ממועצה אזורית הגליל העליון נמסר כי העבודות התבצעו רק בקיבוצים מעיין ברוך, מלכיה וברעם. דוידוביץ ציין: "עבדו כמעט רק בראש הנקרה. ביישובים אחרים ליד הגבול – חניתה, אדמית וערב אל־עראמשה – לא בנו ולא בונים".

בית שנפגע מטיל של חזבאללה במטולה, אפריל 2024 (צילום: אבנר הופשטיין)

ראש המועצה המקומית מטולה, דוד אזולאי, מדווח: "לפני המלחמה התחילו למגן חלק קטן מהבתים. במלחמה לא הגיעו לכאן ולא המשיכו. מאז הפסקת האש לא קרה כלום, לא פנו אליי ולא דיברו איתי על הנושא".

חמש שנים בוזבזו, ואז באה המלחמה

ב־2018 אישר הקבינט המדיני־ביטחוני את "מגן הצפון", שיזם שר הביטחון דאז, אביגדור ליברמן. לפי התוכנית, משרד הביטחון וצה"ל אמורים לבנות בתקציב ממשלתי ובהליך מזורז, באמצעות חברות שנבחרות במכרזים, ממ"דים בכל הבתים ובנייני המגורים ללא ממ"ד בטווח של עד תשעה קילומטרים מהגבול.

נבנו רק אחוזים בודדים מהממ"דים בבתים הלא ממוגנים בשטח שנועד למיגון. שאר התושבים נותרו חשופים לאיום הרקטות, טילי הנ"ט והכטב"מים של ארגון הטרור חזבאללה

נוסף על כך, כוללת התוכנית בניית ממ"דים במבני ציבור שאינם ממוגנים ושיפוץ ושדרוג המקלטים הציבוריים בטווח של עד 45 קילומטר מהגבול. לתוכנית הוקצו חמישה מיליארד שקל למשך 11 שנה, כ־360 מיליון בשנה. בניית הממ"דים אמורה להתחיל בטווח של קילומטר מהגבול ולהתקדם דרומה בקצב של קילומטר לשנה.

בפועל, נבנו רק אחוזים בודדים מהממ"דים בבתים הלא ממוגנים בשטח שנועד למיגון. שאר התושבים נותרו חשופים לאיום הרקטות, טילי הנ"ט והכטב"מים של ארגון הטרור חזבאללה – שהתממש והביא להריגתם של 77 אזרחים וחיילים, לפציעתם של אלפים ולסיוט יום־יומי למיליונים.

עובדי זק"א בזירה בנהריה, שבה שני גברים נהרגו מרקטה ששוגרה מלבנון, 12 בנובמבר 2024 (צילום: AP Photo/Francisco Seco)

לדברי דוידוביץ: "'מגן הצפון' לא מומשה כפי שהובטחה. שנים צעקתי מעל כל במה אפשרית שהדם יהיה על הידיים של מקבלי ההחלטות – והינה הגיעה המלחמה הקשה בתולדות המדינה ואני עצוב מאוד להגיד שצדקתי. מבחינת תושבי הצפון כל מיגון חיוני. אנחנו המגן האנושי של מדינת ישראל. אני מקווה שהממשלה תוכיח מעתה עשיה בשטח ולא רק בדיבורים".

רק באפריל שעבר, ארבע שנים אחרי אישור התוכנית, הודיע משרד הביטחון כי החלה בנייתם בפועל של כ־400 ממ"דים, מהם 40 בשלומי, 69 במטולה, וכ־300 במושבים מרגליות, שתולה ואביבים והקיבוצים משגב עם ומנרה בגליל העליון. באוגוסט אשתקד (חודש וחצי לפני המלחמה) פרסם המשרד כי הסתיימה בנייתם של 150 מהממ"דים הללו. חלק מהנותרים הושלמו במהלך המלחמה, אחרים לא.

בשטח המועצה יש 12 בתי ספר שבהם למדו לפני המלחמה כ־8,000 תלמידים. בעבר גם הם לא היו ממוגנים, אך המועצה הקימה בהם בשנים האחרונות על חשבונה מיגוניות

בשטח המועצה האזורית הגליל העליון יש כ־4,500 בתים ללא מיגון. 22 קיבוצים במועצה נמצאים בטווח של עד תשעה קילומטר מהגבול, שבעה מהם בטווח של פחות מקילומטר. בדיקת זמן ישראל העלתה כי עד פרוץ המלחמה החלו עבודות מיגון רק בשניים מהקיבוצים הללו, מנרה ומשגב עם, שבהם מוגנו כ־60 בתים והחלו עבודות בכ־70 נוספים, שהופסקו עם פרוץ המלחמה.

כמחצית מהיישובים במועצה שבטווח תשעת הקילומטרים לא פונו במלחמה, כך שאלפי תושבים נשארו בטווח הבתים שלא מוגנו. בשטח המועצה יש 12 בתי ספר שבהם למדו לפני המלחמה כ־8,000 תלמידים. בעבר גם הם לא היו ממוגנים, אך המועצה הקימה בהם בשנים האחרונות על חשבונה מיגוניות, שחלק מהתלמידים יכולים להתחבא בהן. 95% מגני הילדים והפעוטונים במועצה ללא מיגון.

כוחות הביטחון בזירת פגיעת רקטה בקיבוץ הגושרים, 30 ביולי 2024 (צילום: Ayal Margolin/Flash90)

במטה אשר חיו לפני המלחמה כ־32 אלף תושבים ב־32 מושבים, קיבוצים וכפרים. ברוב הבתים במועצה אין ממ"דים; רק ההרחבות של המושבים והקיבוצים שנבנו משנות ה־80 ממוגנות. לפני המלחמה נערכו להתחלת המיגון ביישוב אחד – קיבוץ איילון – אך העבודות לא החלו בפועל.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי ביותר ממחצית מהבתים בעיר מעלות־תרשיחא, שנמצאת פחות מתשעה קילומטרים מהגבול ולכן אמורה להתמגן במסגרת "מגן צפון", אין ממ"דים. 22 אלף תושבי העיר לא פונו במלחמה. ברבים מהרחובות בעיר המקלטים נמצאים מחוץ לבתים.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי ביותר ממחצית מהבתים במעלות־תרשיחא, שנמצאת פחות מתשעה קילומטר מהגבול ולכן אמורה להתמגן במסגרת "מגן צפון", אין ממ"דים

עיריית מעלות־תרשיחא אישרה ב־2022 תוכנית מסובסדת לפינוי–בינוי של השכונות הישנות בעיר, הכוללת בניית ממ"דים. התוכנית יצאה לדרך, אך מתקדמת לאט ותארך שנים. בינתיים, העירייה שיפצה על חשבונה 128 מקלטים ציבוריים – רוב המקלטים בעיר, והציבה 50 מיגוניות בבתי ספר ובמרכזי מסחר, אך רבים מהתושבים עדיין נאלצים לרוץ למקלטים מחוץ לבנייני המגורים שלהם.

בצפת, שגם היא לא פונתה אף שספגה מטחי טילים כבדים, כמחצית מהבתים וחלק ניכר מבתי הספר ומוסדות הציבור אינם ממוגנים וברבים מהם גם אין מקלטים. העירייה פיזרה מיגוניות ברחבי העיר, אך ראש העיר יוסי קקון כינה זאת בעצמו "פלסטר קטן". במועצה מקומית שלומי, שפונתה במהלך המלחמה מתושביה, החלו במהלך המלחמה בבניית כמה עשרות ממ"דים בבתים.

נזק בקריית שמונה בעקבות ירי חזבאללה, 27 במרץ 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

גם בנהריה יש אלפי בניינים ללא ממ"ד, אבל ברובם הגדול יש מקלטים בתוך הבניין. עם פרוץ המלחמה ביצעו העירייה, חברת "עמיגור" ופיקוד העורף שיפוץ ושדרוג למקלטים בעיר. באפריל הצהירו בעירייה כי לכל תושב בעיר יש ממ"ד או מקלט בבניין. גם בקריית שמונה יש אלפי בתים ללא ממ"דים. בעירייה לא השיבו לשאלתנו האם כבר בוצעו בה עבודות מיגון – וההערכה היא שלא.

רבים מתושבי הצפון שנהרגו ונפצעו מהירי במלחמה נמצאו בזמן הירי בביתם ובמקומות עבודתם, רובם בבתים ועסקים ללא מיגון. רבים מהם נמצאו בתוך הטווח שבו אמורה לפעול "מגן הצפון" – הקיבוצים, המושבים והכפרים של הגליל העליון והמערבי, צפת, מעלות־תרשיחא, נהריה וקריית שמונה.

"מגן הצפון" יצאה לדרך רק בקיץ 2020 – שנתיים לאחר שאושרה – כיוון שלמדינה לא היה תקציב מאושר, בשל המשבר הפוליטי באותה תקופה. ב־2020 פורסם דוח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שהתריע על המחדל

"מגן הצפון" יצאה לדרך רק בקיץ 2020 – שנתיים לאחר שאושרה – כיוון שלמדינה לא היה תקציב מאושר, בשל המשבר הפוליטי באותה תקופה. ב־2020 פורסם דוח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שהתריע על המחדל. עם פרסום הדוח, הרשויות המקומיות השמיעו קול זעקה בתקשורת ובכנסת והממשלה העבירה לתוכנית 250 מיליון שקל, במסגרת תקציבי "קופסאות הקורונה".

בשנים 2021–2022 הממשלה בראשות נפתלי בנט הקצתה לתוכנית כ־300 מיליון שקל בשנה, קצת פחות ממה שיועד לה במקור. הממשלה הנוכחית קיצצה את התקציב לשנים 2023–2024 ל־100 מיליון בשנה. בינואר השנה יצא דוח נוסף של המבקר, שקבע כי עד כה הוקצו לתוכנית כ־890 מיליון בלבד – כ־18% מתקציבה המקורי, וכשליש ממה שהיה אמור לעבור מאז שאושרה.

נזק כתוצאה מפגיעה ישירה של רקטה בבית בקריית שמונה, פברואר 2024 (צילום: עיריית קריית שמונה)

אבל גם ביחס לתקציב המקוצץ, קצב הבנייה בשטח איטי להחריד. אחת הסיבות לכך היא האיטיות באישורי הבנייה לממ"דים. לפי דוח המבקר, אישר פיקוד העורף ב־2022 הקמת 26,375 ממ"דים בלבד בכל המדינה. הסיבה, לפי הדוח, היא שמספר הפקחים האחראים על בדיקת התוכניות לבניית ממ"דים קטן מדי.

ההערכה היא שמאז פרוץ המלחמה קצב האישורים עלה. ועדיין, מספר הממ"דים שבנייתם אושרה גבוה עשרות מונים ממספרם של אלה שנבנו בפועל.