נזק כתוצאה מפגיעה ישירה של רקטה בבית בקריית שמונה, פברואר 2024 (צילום: עיריית קריית שמונה)
עיריית קריית שמונה
נזק כתוצאה מפגיעה ישירה של רקטה בבית בקריית שמונה, פברואר 2024

מחדל המיגון בצפון

בדיקת זמן ישראל בבניינים ישנים בערי הצפון אין ממ"דים ובחלקם גם לא מקלטים – ובקיבוצים רק ההרחבות ממוגנות ● התוכנית למיגון הבתים הנמצאים עד תשעה קילומטר מהגבול אושרה ב־2018, אבל רק 18% מהתקציב הועבר, בשל המשבר הפוליטי וקיצוצים – ובפועל צה"ל מיגן רק כמה מאות בתים ● רשויות מיגנו בתי ספר ושיפצו מקלטים על חשבונן ● לא ברור למה המיגון מתבצע דווקא ביישובים שפונו

סרגיי ולודמילה (שמות בדויים), גמלאים בסוף שנות ה־70 לחייהם שבריאותם רופפת, חיים בקומה העליונה בבניין בן שתי קומות על עמודים בשכונה ותיקה במעלות־תרשיחא. בדירתם אין ממ"ד, בבניין אין מקלט – והמקלט הקרוב ביותר נמצא במרחק של כחצי דקה הליכה מהם. גם חדר המדרגות אינו ממוגן.

במעלות־תרשיחא אין זמן התרעה בעת ירי טילים, כך שהם לא יכולים להגיע למקלט. "כשיש אזעקה אני פותחת את הדלת ועומדת מתחת למשקוף, זה המקום הכי בטוח בבית", מספרת לודמילה, "בעלי נשאר איפה שהוא נמצא, לא מוכן לזוז".

למה אתם לא שוכבים על הרצפה לפי הנחיות פיקוד העורף?
"זה קשה מדי בגיל שלנו. אין לי כוח, גם אם זה פחות מסוכן".

בדירות אין ממ"ד, בבניין אין מקלט – והמקלט הקרוב ביותר נמצא במרחק של כחצי דקה הליכה. גם חדר המדרגות אינו ממוגן. "כשיש אזעקה אני פותחת את הדלת ועומדת מתחת למשקוף, זה המקום הכי בטוח בבית"

במלחמת לבנון השנייה פגעו טילי חזבאללה בקרבת ביתם, אחד מהם שבר חלון בדירתם וטיל אחר מעך את הפגוש של מכוניתם. ילדיהם וקרובי משפחתם, הגרים במרכז הארץ ובבתים ממוגנים בצפון, מפצירים בהם לעבור להתגורר אצלם. בחודשי המלחמה הראשונים הם נדדו בין בתי קרובים, אבל לפני כחודשיים חזרו.

הכניסה למעלות-תרשיחא (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הכניסה למעלות־תרשיחא (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"שנינו נעשינו חולים כשגרנו אצל הקרובים, מאז שחזרנו הביתה אנחנו יותר טוב", מספרת לודמילה, "אנחנו צריכים להיות בבית. אם תהיה מלחמה רצינית בצפון, נעזוב. לביבי והשרים בממשלה לא אכפת מאיתנו. לא אכפת להם מאף אחד".

הצפון נותר ללא מגן

ב־2018 אישר הקבינט המדיני־ביטחוני את תוכנית "מגן הצפון", שיזם שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן. לפי התוכנית, פיקוד העורף אמור לבנות בתקציב ממשלתי ובהליך תכנון ובנייה מזורז, באמצעות חברות שנבחרות במכרזים, ממ"דים בכל המבנים הפרטיים שאין בהם ממ"ד בטווח של עד תשעה קילומטרים מגבול לבנון.

ב-2018 אישר הקבינט המדיני־ביטחוני את תוכנית "מגן הצפון". פיקוד העורף היה אמור לבנות בתקציב ממשלתי ובהליך מזורז ממ"דים בכל המבנים הפרטיים שאין בהם ממ"ד בטווח של עד תשעה קילומטר מגבול לבנון

נוסף על כך, כוללת התוכנית בניית ממ"דים במבני ציבור ללא ממ"ד, שיפוץ ושדרוג של מקלטים ציבוריים בטווח של עד 45 קילומטר מהגבול. לתוכנית הוקצו חמישה מיליארד שקל במשך 11 שנה, כ־360 מיליון בשנה. בניית הממ"דים אמורה להתחיל בטווח של קילומטר אחד מהגבול ולהתקדם דרומה.

בפועל, עבר רק כ־18% מהתקציב לתוכנית ונבנו פחות מ־1% מהממ"דים בבתים הלא ממוגנים בשטח שנועד למיגון. במילים אחרות, התוכנית לא בוצעה, ותושבי הצפון נותרו חשופים לאיום הטילים.

בית לא ממוגן בקיבוץ דפנה שנפגע מירי חזבאללה, 2024 (צילום: יאיר פז)
בית לא ממוגן בקיבוץ דפנה שנפגע מירי חזבאללה, 2024 (צילום: יאיר פז)

במועצה האזורית גליל עליון יש כ־8,500 בתים ב־29 קיבוצים, שבכמחציתם אין ממ"דים. 22 מהקיבוצים במועצה נמצאים בטווח של עד תשעה קילומטרים מהגבול, שבעה מהם בטווח של פחות מקילומטר מהגבול. התושבים ב־12 מהקיבוצים שבטווח הנ"ל נעקרו מהם באוקטובר; ב־10 הקיבוצים הנותרים בטווח הסכנה התושבים נותרו בבתיהם.

אבל לפי נתוני המועצה, פחות מ־60 מכלל הבתים בשטח המועצה מוגנו במסגרת "מגן הצפון". לפי הנתונים, החלו עבודות מיגון רק בשניים מקיבוצי המועצה – מנרה ומשגב עם – ששניהם פונו מיושביהם. במשגב עם מוגנו עד כה 60% מהבתים הלא ממוגנים; במנרה רק 10%.

במועצה האזורית גליל עליון יש כ־8,500 בתים, בכחצי מהם אין ממ"דים. 22 מ־29 הקיבוצים במועצה נמצאים בטווח הסכנה, אבל פחות מ־60 מכלל הבתים מוגנו

בשטח המועצה יש 12 בתי ספר שבהם למדו לפני הפינוי ההמוני כ־8,000 תלמידים, וגם כעת לומדים בהם אלפים. בעבר גם הם לא היו ממוגנים, אך המועצה מיגנה אותם על חשבונה.

לדברי ראש המועצה גיורא זלץ: "בשנים האחרונות בנינו 30 ממ"דים בבתי הספר. כבר יש מרחבים מוגנים ב־10 בתי ספר, ועד ספטמבר יהיו בכולם. אבל זה עדיין לא מכסה את כל השטח שלהם, וכשזמן ההתרעה הוא אפס, זה עדיין מסוכן. הבעיה הכי חמורה היא ש־95% מבתי הילדים (גנים ופעוטונים) לא ממוגנים".

עשן מיתמר במושב אביבים לאחר פגיעת רקטות חזבאללה. 26 במרץ 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)
עשן מיתמר במושב אביבים לאחר פגיעת רקטות חזבאללה. 26 במרץ 2024 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

אתה ועמיתיך ברשויות בגבול הצפון בקשר עם הממשלה וצה"ל ולוחצים להתקדם במיגון?
"בוודאי, אבל מה זה עוזר? עדיין לא העבירו אפילו חמישית מהתקציב, וגם ביחס לתקציב שהעבירו, קצב הביצוע איטי בצורה מחרידה.

"אני חושב שכל תוכנית המיגון לא נכונה. קודם כל, למה ממגנים בזמן המלחמה בצפון היכן שהתושבים מפונים – ולא היכן שהתושבים עדיין בבית והסיכון גדול באמת? זה מטופש בעיניי.

"לא צריך לתת לנו לחכות לבנייה ממשלתית. המדינה צריכה לתת לתושבים למגן את עצמם ולסבסד את זה. שתושב עם כסף ישלם 30 אלף שקל ותושב בלי כסף ישלם 10 אלף. אם ככה היו עושים, כל הבתים כבר היו ממוגנים"

"יותר חשוב מזה: לא צריך לתת לנו לחכות לבנייה ממשלתית. המדינה צריכה לתת לתושבים למגן את עצמם ולסבסד את זה. יש אפשרות לבנייה עצמית מסובסדת של ממ"דים, אבל הסבסוד לתושב הוא רק 10,000 שקל. זה כלום. צריך לסבסד ככה שתושב עם כסף יצטרך לשלם 30 אלף שקל, ותושב בלי כסף – 10 אלף. אם זה מה שהיו עושים, כל הבתים כבר היו ממוגנים".

שנינו יודעים שהממשלה לא מתפקדת. אז בלית ברירה, ואף שזה עוול כלפיכם, למה שאתם, הרשויות, לא תסבסדו לתושבים את המיגון בעצמכם?
"אין לנו כסף לזה. לאף רשות באזור אין".

יו"ר המועצה האזורית גליל עליון, גיורא זלץ (צילום: עינה קפלן)
יו"ר המועצה האזורית גליל עליון גיורא זלץ (צילום: עינה קפלן)

במועצה האזורית מטה אשר שבגליל המערבי יש כ־32 אלף תושבים ב־32 מושבים, קיבוצים וכפרים. בבתים הנמצאים בהרחבות של המושבים והקיבוצים, שנבנו מאז שנות ה־80, יש ממ"דים; בבתים הישנים, שהם הרוב, אין.

רוב היישובים בשטח המועצה נמצאים בטווח המיועד למיגון. אבל לפי המידע שבידינו, פיקוד העורף החל למגן רק ארבעה קיבוצים בשטח המועצה, הסמוכים ביותר לגבול – חניתה, אגמית, עברון וראש הנקרה. העבודות החלו ב־2022, אך גורם במועצה מדווח כי המיגון טרם הושלם "אפילו בבית אחד".

כעת נערכים בפיקוד העורף להתחלת המיגון בקיבוץ נוסף במטה אשר, איילון. גם בעיירה הריקה הסמוכה, שלומי, החלו בניית ממ"דים בבתים.

שלא כמו בקיבוצים ומושבים, שלרוב הבתים שם ניתן להוסיף ממ"ד בקלות יחסית, הוספת ממ"דים לדירות בבנייני קומות עירוניים היא מסובכת וכרוכה בשיפוץ נרחב

במעלות־תרשיחא, שלא פונתה, ונמצאת בטווח הרלוונטי, פיקוד העורף טרם החל לבנות ממ"דים. לפי הנתונים שבידי עיריית מעלות־תרשיחא, רק בשכונות החדשות של מעלות, כמו "יפה נוף", "אורנים" ו"נוף האגם" יש ממ"דים בבתים. בשכונות הללו גרים פחות ממחצית מכ־22 אלף תושבי העיר. רוב הבתים בעיר נמצאים בתרשיחא ובשכונות הישנות של מעלות, ואין בהם ממ"דים.

שלא כמו בקיבוצים ומושבים, שרוב הבתים בהם בני קומה אחת וניתן להוסיף להם ממ"ד בקלות יחסית, הוספת ממ"דים לדירות בבנייני קומות עירוניים היא מסובכת וכרוכה בשיפוץ נרחב של הבניין.

פצועים מפגיעת הרקטה בבסיס פיקוד צפון בצפת מפונים לבית חולים זיו, 14 בפברואר 2024 (צילום: AP Photo/Gil Eliyahu)
פצועים מפגיעת רקטה בבסיס פיקוד צפון בצפת מפונים לבית חולים זיו, 14 בפברואר 2024 (צילום: AP Photo/Gil Eliyahu)

עיריית מעלות־תרשיחא אישרה ב־2022 תוכנית מסובסדת להתחדשות עירונית ופינוי–בינוי של השכונות הישנות בעיר, הכוללת בניית ממ"דים. התוכנית כבר יצאה לדרך בפועל, אך מתקדמת לאט ותארך שנים ארוכות. בינתיים, העירייה שיפצה על חשבונה 128 מקלטים ציבוריים – רוב המקלטים בעיר, והציבה 50 מיגוניות בבתי ספר ובמרכזי מסחר.

גורמים בעירייה הופתעו לשמוע מזמן ישראל על קיומם של רחובות שלמים במעלות שבהם המקלטים נמצאים מחוץ לבתים, ולא השיבו עד כה לשאלתנו כמה בתים כאלה קיימים. ככל הידוע, אין תוכנית לבנות מקלטים בבניינים הללו.

גם בקרית שמונה ונהריה יש אלפי בתים ללא מיגון. נהריה לא פונתה במלחמה. השבוע נשמעו בה אזעקות. קרית שמונה פונתה, אך כ־3,000 תושבים נשארו בה. תושבים ועובדים בעיר נפצעו ונהרגו במטחי הרקטות והנ"ט

המצב בצפת חמור עוד יותר. העיר נמצאת בטווח התוכנית, אך טרם החלו בה העבודות במסגרת "מגן צפון". ממ"דים קיימים בצפת רק בחלק מהשכונות החדשות.

בעיריית צפת מנסים לאסוף מידע כדי לענות לשאלתנו, בכמה מהבתים בעיר יש ממ"דים, וטרם השיבו, אך ההערכה היא כי ברובם הגדול אין. צפת סופגת הפגזות אכזריות של חזבאללה, ובפברואר נהרגה בה החיילת עמר שרה בנג'ו.

נזק כתוצאה מפגיעה ישירה של רקטה בבית בקריית שמונה, פברואר 2024 (צילום: עיריית קריית שמונה)
נזק כתוצאה מפגיעה ישירה של רקטה בבית בקריית שמונה, פברואר 2024 (צילום: עיריית קריית שמונה)

גם קרית שמונה ונהריה נמצאות בטווח התשעה קילומטרים, ובשתיהן יש אלפי בתים ללא מיגון. נהריה לא פונתה במלחמה. שלשום נשמעו בה אזעקות.

קרית שמונה פונתה, אך כ־3,000 תושבים נשארו בה לצורך עבודה ושירות ביטחוני. תושבים ועובדים בעיר נפצעו ונהרגו במטחי הרקטות והנ"ט הכבדים. בדובר צה"ל ובעיריית קרית שמונה לא השיבו לשאלתנו האם בוצעו בה עבודות מיגון. ההערכה היא שלא.

ב־2020 פורסם דוח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שהתריע על מחדל המיגון, וסייע לרשויות המקומיות להרים קול צעקה בתקשורת ובדיונים בכנסת

כאוס פוליטי, קיצוצים וסחבת בשטח

"מגן הצפון" עוכבה במשך שנתיים, לצד פרויקטים הנדסיים וחברתיים רבים, כיוון שלמדינה לא היה תקציב מאושר לשנים 2019–2020 בשל המשבר הפוליטי באותה תקופה.

ב־2020 פורסם דוח של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שהתריע על מחדל המיגון, וסייע לרשויות המקומיות להרים קול צעקה בתקשורת ובדיונים בכנסת. בעקבות זאת, הועברו לצה"ל, לראשונה, 250 מיליון שקל למיגון הצפון, במסגרת תוכנית "קופסאות הקורונה" העקומה, שבה הועברו תקציבים ללא תקציב. "מגן הצפון" יצאה לדרך בקיץ 2020 ופיקוד העורף החל במיפוי הבתים ותכנון הממ"דים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה לשנת 2024, 15 בינואר 2024 (צילום: חיים צח / לע
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה לשנת 2024, 15 בינואר 2024 (צילום: חיים צח / לע"מ)

בשנים 2021–2022 הממשלה בראשות נפתלי בנט העבירה סוף־סוף תקציב מדינה, ול"מגן הצפון" הוקצו 300 מיליון שקל בשנה, קצת פחות ממה שיועד לה במקור. אבל הממשלה הנוכחית קיצצה את התקציב לתוכנית לשנים 2023–2024 ל־100 מיליון בשנה. ראשי הרשויות מחו נגד הקיצוץ והתריעו שוב ושוב על העיכוב המסוכן במיגון, אבל המערכת הפוליטית לא הייתה קשובה להם.

במרץ אשתקד שלח משה דוידוביץ, יו"ר מועצת מטה אשר ויו"ר פורום יישובי קו העימות, מכתב מתוקשר לשר הביטחון יואב גלנט ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', שבו התריע:

"בהמשך להחלטת הממשלה על קיצוץ דרסטי בתקציב 'מגן לצפון', אנו מבקשים לקיים דיון דחוף בנושא… ידוע לכם שהחזית הצפונית היא הרגישה, הנפיצה והמסוכנת ביותר. "מגן לצפון" […] עדיין מתקשה להיות מיושמת מזה חמש שנים ונמצאת בשלבי ביצוע ראשוניים בלבד.

"250 אלף תושבים, המהווים חומת מגן אנושית מול אויבנו, חשופים בצריח […] ברור כי חזבאללה מבין שמוכנות העורף היא החולשה של מדינת ישראל. האחריות מוטלת על כתפינו, ראשי רשויות וממשלת ישראל, ואל לנו לזלזל בכובדה. נבקש לקבל מועד לדיון דחוף בנושא שבנדון".

יו"ר המועצה האזורית מטה אשר, משה דווידוביץ (צילום: דני צחורי)
יו"ר המועצה האזורית מטה אשר, משה דוידוביץ (צילום: דני צחורי)

אבל גם ביחס לתקציב המקוצץ, קצב בניית הממ"דים בשטח איטי להחריד. רק באפריל שעבר הודיע משרד הביטחון כי החלה בנייתם בפועל של כ־400 ממ"דים, 40 מהם בשלומי, 69 במטולה, 122 במשגב עם, 67 במושב מרגליות, 41 בשתולה, ו־57 באביבים, ומספר לא ברור במנרה. באוגוסט אשתקד (חודש וחצי לפני תחילת המלחמה) פרסם המשרד כי הסתיימה בנייתם של 150 מהם.

דוידוביץ הצהיר בתגובה לפרסום באוגוסט: "התקדמות התוכנית איטית מאוד ולא יעילה. המצב הנפיץ והרגיש אצלנו בקו לבנון מצריך עבודה מרוכזת עם תקציבים גדולים הרבה יותר".

בינואר השנה יצא דוח נוסף של מבקר המדינה, שקבע כי הממשלה והכנסת הקצו עד כה בסך הכול לתוכנית תקציבים של כ־890 מיליון שקל בלבד – כ־18% מתקציבה המקורי, וכשליש ממה שהיה אמור לעבור במהלך שש השנים מאז שאושרה. בדוח נכתב כי בשטח מוגנו "עשרות בתים בלבד" (הדוח התייחס לתחילת 2023; עד פרסום הדוח נבנו קצת יותר).

רק באפריל שעבר הודיע משרד הביטחון כי החלה בנייתם בפועל של כ־400 ממ"דים. באוגוסט אשתקד פרסם המשרד כי הסתיימה בנייתם של 150 מהם

הדוח מתח ביקורת גם על איטיות אישור הבנייה לממ"דים. לפי הדוח, אישר פיקוד העורף ב־2022 הקמת 26,375 ממ"דים בלבד בכל המדינה. מדובר בגידול של כ־150% לעומת האישורים שניתנו ב־2018. הסיבה, לפי הדוח, היא שמספר הפקחים האחראים על בדיקת התוכניות לבניית ממ"דים קטן מדי.

ועדיין, מספר הממ"דים שבנייתם אושרה ב־2022 גבוה עשרות מונים ממספרם של אלה שהמדינה בנתה בצפון ב־2023.

פגיעה ישירה במושב יכיני, 7 בינואר 2024 (צילום: דוברות המועצה האזורית שער הנגב)
פגיעה ישירה במושב יכיני, 7 בינואר 2024 (צילום: דוברות המועצה האזורית שער הנגב)

ממשרד הביטחון נמסר כי הנושא נמצא באחריות צה"ל. בדובר צה"ל לא השיבו לשאלה למה עבודות המיגון מתקדמות כל כך לאט.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "המיגון בצפון נעשה בהתאם לפרויקט 'מגן הצפון'. מטרת הפרויקט היא לצמצם את פערי המיגון ולשפר את מוכנות העורף בגזרה הצפונית. בכפוף לפרויקט מתקבלות החלטות שונות בהתאם להערכת המצב הביטחונית ולמאפייני כל יישוב. התהליך מתבצע בהתאם לתקציב המדינה ובכפוף להחלטת הממשלה".

מעיריית נהריה נמסר אחרי פרסום הכתבה: "הרשות המקומית פועלת בשנים האחרונות למיגון של מוסדות החינוך והציבור הוותיקים ברחבי העיר. לצד זאת, מגיע לסיומו ממש בימים אלה פרויקט רחב היקף, משותף לעירייה, לחברת 'עמיגור' ולפיקוד העורף לשיפוץ, חידוש, טיפול יסודי ושדרוג של מאות המקלטים המשותפים בבניינים הפרטיים בעיר שנמצאים לאורך השנה באחריות התושבים.

"בנוסף, מתבצעת עבודה שוטפת, מקצועית ומקיפה שנמשכת גם בימים אלה לטיפול ותחזוקה שוטפת של כלל המקלטים הציבוריים בעיר נהריה, שפתוחים וערוכים מאז ה-7 באוקטובר".

עוד 1,755 מילים ו-1 תגובות
סגירה