JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ד"ר עומר צנעני: כך הפך הסיוע ההומניטרי לזירה בה תוכרע סוגיית היום שאחרי | זמן ישראל

כך הפך הסיוע ההומניטרי לזירה בה תוכרע סוגיית היום שאחרי

אורית סטרוק ובצלאל סמוטריץ' בכנסת (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
Olivier Fitoussi/Flash90
אורית סטרוק ובצלאל סמוטריץ' בכנסת

האיש שמאחורי "צריך להפסיק לפחד מעליית חמאס בגדה" ו"חמאס זה נכס – אני לא חושב שצריך לחשוש מזה", שר האוצר והשר הנוסף במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', תבע בשבוע שעבר אמרה חדשה: "צריך להפסיק לפחד מהמילה כיבוש ולטפל בחלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה".

דבריו לא נאמרו בחלל ריק. לדרישתו, כך פורסם, הקים הקבינט לפני מספר ימים ועדת משנה "לפתרון השליטה של חמאס בסיוע ההומניטרי", מכבסת מילים שמאחוריה קידום שליטה ישראלית והחלת ממשל צבאי ברצועת עזה. הפעם עם שר ביטחון "נוח" יותר לקידום אג'נדת הכיבוש וההתנחלויות.

לדרישת סמוטריץ' הקים הקבינט ועדת משנה "לפתרון השליטה של חמאס בסיוע ההומניטרי". מכבסת מילים שמאחוריה קידום שליטה ישראלית והחלת ממשל צבאי ברצועה, הפעם עם שר ביטחון "נוח" יותר

כפי ש"חמאס הוא נכס" הפך לתוכנית העבודה של ממשלות נתניהו עד 7 באוקטובר, כך "צריך להפסיק לפחד מהמילה כיבוש" הופך, בניגוד לעמדתה הברורה של מערכת הביטחון, לתוכנית העבודה בעזה – והסיוע ההומניטרי תחילה.

הימין הקיצוני כבר הבין: מי ששולט בסיוע שולט ברצועה. לכן הוא גם השקיע את מיטב מרצו מאחורי הקלעים בעיצוב תוכנית האלופים, ששימשה עוגן רעיוני למהלך הגירוש וההרעבה בצפון הרצועה.

הסיוע ההומניטרי הוא לא רק סוגיה ערכית ובריאותית, אף שזה כמובן אתגר מרכזי העומד בפני עצמו לנוכח המצב הקשה ברצועה. זוהי בראש ובראשונה סוגיה מדינית-אסטרטגית הקשורה ישירות לשאלת היום שאחרי.

במצב הנוכחי, הסיוע הוא צינור התעצמות של חמאס, מניב לו רווח כספי ומשמר את שליטתו האזרחית ברצועה. שליטה ישראלית בסיוע, מלבד העובדה שהיא תחשוף את חיילי צה"ל לטרור ותעלה לבדה עשרות מיליארדים למשלם המיסים הישראלי – היא גם תקבע את האחריות הישראלית על כלל תושבי הרצועה. בנוסף, היא תמנע שיתוף פעולה עם הגורמים הבינלאומיים השבים ומציעים את תמיכתם בכינון שלטון חלופי לחמאס.

לעומת זאת, אסטרטגיה הומניטרית הולמת לטיפול בנושא הייתה מאפשרת לישראל לקחת חלק בעיצוב היום שאחרי חמאס, באמצעות הכנסת גורמים פלסטינים ובינלאומיים מתונים, תוך מעורבות ופיקוח ישראלי על הנעשה. בכך, היא לא רק הייתה פוטרת את ישראל מנשיאה באחריות ישירה על 2.2 מיליון פלסטינים ועל שיקום הרצועה, אלא הייתה מייצרת מנגנוני ניהול אזרחיים שיהיו הבסיס לחלופה שלטונית ראויה לחמאס.

כפי ש"חמאס הוא נכס" הפך לתוכנית העבודה של ממשלות נתניהו עד 7 באוקטובר, כך "צריך להפסיק לפחד מהמילה כיבוש" הופך, בניגוד לעמדתה הברורה של מערכת הביטחון, לתוכנית העבודה בעזה

לא מדובר על חילוקי דעות בנוגע לאופן הנכון "למוטט" את חמאס. במובנים מסוימים ההיפך הוא הנכון: תפיסת "רשות פלסטינית היא נטל, חמאס הוא נכס" של סמוטריץ' מתכתבת היטב עם "לא יהיה חמאסטן וגם לא יהיה פתחסטן" של בנימין נתניהו. ההיגיון המסדר הוא אחד: האיום הגדול ביותר על ישראל הוא הסדר ותהליך מדיני.

לכן, הם בוחרים להילחם בכוחות המתונים שמושכים להסדר, ומטפחים כוחות טרוריסטיים, מולם נלחמים – לא עושים הסדרים. לכן הם מונעים קידום אלטרנטיבה לחמאס: עליית שלטון מתון ברצועה הוא צעד בכיוון של מדינה פלסטינית. לכן הם גם פועלים במרץ רב להקרסת הרשות הפלסטינית בגדה המערבית. ולכן כל יוזמה אזורית או בינלאומית נדחית על הסף על ידי נתניהו.

מאותה סיבה הם מסרבים לסיים את המלחמה – גם במחיר הפקרת החטופים והחיילים שנהרגים. היטיבה לנסח זאת השרה למשימות לאומיות אורית סטרוק, חברת הוועדה החדשה שהוקמה, בחודש שעבר:

"אני לא חושבת שצריכה להיות אסטרטגיה ליציאה מעזה".

בראייתה, היום שאחרי הוא האיום הגדול ביותר על החזון המשיחי.

מאותה סיבה טען השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר בשיחה עם שורדת שבי:

"אני לא מוכן שנפסיק את המלחמה, אסור להפסיק את המלחמה הזאת – לתמיד". 

האסטרטגיה, המוסווית בחלקה, של כיבוש והתנחלויות תוביל את ישראל לאסון צבאי, מדיני וכלכלי, ואסור לנו לאפשר זאת.

תפיסת "רשות פלסטינית היא נטל, חמאס הוא נכס" של סמוטריץ' מתכתבת היטב עם "לא יהיה חמאסטן וגם לא יהיה פתחסטן" של נתניהו. ההיגיון המסדר אחד: האיום הגדול ביותר על ישראל הוא הסדר ותהליך מדיני

כבר שנה שבעלות בריתנו בעולם ובאזור מקדמות מתווים שונים להסדרה מדינית שתאפשר את סיום שלטון חמאס ברצועה ואת החזרת החטופים, תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל. האלטרנטיבות ריאליות ונמצאות על השולחן. כעת יותר מתמיד, ישראל חייבת לסיים את המלחמה בעזה ולהתפנות לאתגרים האזוריים הגדולים העומדים על הפרק.

ד"ר (סא"ל במיל.) עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון ומנהל התוכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני במכון מיתווים. שירת בצה"ל כחוקר מודיעין וכאסטרטג. כתב שני ספרים ומגוון מאמרים בנושא מדיניות ישראל והתהליך המדיני. ייעץ למשרד החוץ ולמשרד רה"מ בנושאי עיצוב מדיניות וביטחון לאומי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 614 מילים
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.