מאז ה-7 באוקטובר ישראל מפעילה כוח צבאי עצום בעזה, בלבנון ובאיראן. הכוח הצבאי הוא רכיב חיוני והכרחי בכל אחת מהזירות, אבל אין אדם אחד המבין משהו בביטחון, שלא יודע אמת מקצועית אחראית בסיסית: כוח לבדו לא משיג הכרעה אסטרטגית, כל עוד במקביל לא פועלים לעצב מציאות מדינית חלופית.

הממשלה העתיקה את מודל עזה לכל הזירות – מלחמת סבבי לחימה בלא תכנית יציאה. בכל הזירות פועלת הממשלה באותו דפוס: שימוש בכוח בלבד, בלי אסטרטגיה, בלי תכנון של היום שאחרי, ובלי רגל מדינית שמייצרת מציאות אחרת.

ד"ר (סא"ל במיל.) עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון ומנהל התוכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני במכון מיתווים. שירת בצה"ל כחוקר מודיעין וכאסטרטג. כתב שני ספרים ומגוון מאמרים בנושא מדיניות ישראל והתהליך המדיני. ייעץ למשרד החוץ ולמשרד רה"מ בנושאי עיצוב מדיניות וביטחון לאומי.

האיש שמאחורי "צריך להפסיק לפחד מעליית חמאס בגדה" ו"חמאס זה נכס – אני לא חושב שצריך לחשוש מזה", שר האוצר והשר הנוסף במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', תבע בשבוע שעבר אמרה חדשה: "צריך להפסיק לפחד מהמילה כיבוש ולטפל בחלוקת הסיוע ההומניטרי בעזה".

דבריו לא נאמרו בחלל ריק. לדרישתו, כך פורסם, הקים הקבינט לפני מספר ימים ועדת משנה "לפתרון השליטה של חמאס בסיוע ההומניטרי", מכבסת מילים שמאחוריה קידום שליטה ישראלית והחלת ממשל צבאי ברצועת עזה. הפעם עם שר ביטחון "נוח" יותר לקידום אג'נדת הכיבוש וההתנחלויות.

ד"ר (סא"ל במיל.) עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון ומנהל התוכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני במכון מיתווים. שירת בצה"ל כחוקר מודיעין וכאסטרטג. כתב שני ספרים ומגוון מאמרים בנושא מדיניות ישראל והתהליך המדיני. ייעץ למשרד החוץ ולמשרד רה"מ בנושאי עיצוב מדיניות וביטחון לאומי.

הגשם הניתך על כוחות צה"ל, כמו גם על פליטי עזה השוהים בדרום הרצועה ללא בית, חובר ללחצים החיצוניים הגוברים, בעיקר מצד הנשיא ג'ו ביידן, המגן על ישראל ותומך בזכותה להגנה עצמית, אך שב ומבהיר כי היעד היחיד הוא פתרון "שתי המדינות".

ממשלת ישראל עדיין סוכרת פיה בנושא. במצב שנוצר בעזה אין לנו זמן וגם לא פריווילגיה להימנע מלהגדיר מהו היעד המדיני של ישראל.

ד"ר (סא"ל במיל.) עומר צנעני, ראש היחידה המדינית-ביטחונית של מכון מיתווים וקרן ברל כצנלסון ומנהל התוכנית לקידום שלום ישראלי-פלסטיני במכון מיתווים. שירת בצה"ל כחוקר מודיעין וכאסטרטג. כתב שני ספרים ומגוון מאמרים בנושא מדיניות ישראל והתהליך המדיני. ייעץ למשרד החוץ ולמשרד רה"מ בנושאי עיצוב מדיניות וביטחון לאומי.

ב-28 באוקטובר 2025 יצאה הודעת דוברות של משרד החינוך ובה נתונים אופטימיים על נתוני הבגרויות בשנת הלימודים תשפ"ד.

ההודעה שיבחה את השיפור בנתוני הבגרויות של שנת הלימודים תשפ"ד, הן ביחס לשנה הקודמת לה והן ביחס לשנים קודמות. להלן אבדוק מספר היגדים מתוך ההודעה – עם נתונים מוצלבים ממקורות אחרים.

ד"ר חנה דויד היא יועצת לילדים מחוננים ולבני משפחותיהם. למדה לתואר ראשון במתמטיקה-פיזיקה ובספרות עברית באוניברסיטה העברית, ולתואר שני ב-Jewish Theological Seminary בניו יורק. הדוקטורט שלה הוא בפסיכולוגיה חינוכית – עם התמחות במחוננות (מקצועות משנה: הוראת המתמטיקה וחינוך), מאוניברסיטת מינכן. סיפוריה הראשונים נדפסו ב"מעריב לנוער" (מגיל 15) ועד כה פרסמה 20 ספרים ולמעלה מ-300 מאמרים.

החמצת התרעות אינה נובעת בהכרח מזלזול או מחוסר מקצועיות, אלא לעיתים ממגבלות חשיבה אנושיות, הפועלות דווקא בתוך מערכות מקצועיות ומנוסות. 

 *  *  *

בימים האחרונים פורסם, כי כבר בשנת 2025 הוכנה במערכת הביטחון עבודה מקצועית שעסקה באיום רחפני הנפץ, לרבות רחפנים מונחים באמצעות סיב אופטי, ובהפקת לקחים מן המלחמה באוקראינה.

ד״ר עוזי ערן, סא"ל במיל', הוא חוקר בתחום הפסיכולוגיה של המשפט וקבלת החלטות בתנאי אי־ודאות וסיכון. מחקריו עוסקים בהשפעת סגנונות חשיבה, אינטואיציה והטיות קוגניטיביות על שיקול הדעת של שופטים, ומקבלי החלטות מדיניות וצבאיות.

"אתמול עוד הייתי באירוע בו התפוצץ לידנו אר.פי.ג'י בעזה והיום אני נדרש להכין מטלה בקורס בכתיבה אקדמית – הראש שלי עוד לא מסתנכרן בין שני המקומות".

משפט זה אמר לי סטודנט במכללת ספיר, תוך שהוא מנסה לתאר את החוויה הבלתי אפשרית של המעברים בין שדה הקרב לחדרי הכיתה בקמפוס.

ד"ר אלה בן-עטר היא מרצה בכירה וראשת מסלול רדיו ופודקסטים במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. חוקרת תקשורת, מצבי חירום וחוסן קהילתי. קצינת הסברה במילואים בפיקוד העורף, נשואה, אם לשלושה ילדים ומאמינה גדולה בחינוך.