נס פך השמן הקטן, שהאיר את מנורת בית המקדש במשך שמונה ימים, הוא מקור חג החנוכה שלנו. אבל גם השנה, ביום ה-447 לטבח השבעה באוקטובר, פך השמן ממשיך להזין את האש, אבל שום נס לא קרה לנו ואין עדיין אור בקצה המנהרה לחטופים ולחטופות המשוועים לחילוץ מהחושך.
סֻפְגָּנִיַּת הָרַעַל
פעם, בילדותנו, סיפרו לנו על האם החורגת של שלגיה ועל התפוח המורעל שנתנה לה. אחר כך פגשנו את אשת הדייג העני, שדג זהב תמים חשף את גרגרנותה הבלתי נגמרת ואת חוסר השליטה העצמית שלה.
אבל במציאות של ימינו, כשכל תפוח רקוב צף למעלה, הסיפור מקבל גרסה חדשה. ראש ממשלה עם תיקים פליליים פתוחים יושב בראש המדינה, מוקף בצוות מסור שמוכן לשכב על הגדר – לא למען העם, אלא כדי שראש הממשלה יוכל להמשיך להתענג על מנעמי השלטון. השנה, בחנוכה, לצד נרות החג והסביבונים, נזכה כנראה לסופגניות רעל במילוי פוליטי כבד – עם אבקת סוכר שתפקידה להמתיק את הגלולה, אך לא מסתירה את הטעם האמיתי.
"אֲדוֹנִי, אֶפְשָׁר עוֹד קְצָת?" דּוּ"חַ הָעֹנִי 2024
אוליבר טוויסט של ימינו כבר לא נמצא בלונדון של המאה ה-19 אלא כאן, אצלנו. הוא עומד מול מנהיגים עם צלחת ריקה, מבקש סיוע, מעטפת תמיכה או קצבאות – אבל במקום אוכל, הוא מקבל מבט עקום והבטחות על "צמיחה כלכלית". דו"ח העוני האלטרנטיבי לשנת 2024 חושף מציאות עגומה:
- 2,756,000 בני אדם חיים בעוני בישראל, מתוכם 1,240,000 ילדים.
- 28.7% מהאוכלוסייה ו-39.6% מהילדים נמצאים מתחת לקו העוני.
- ישראל מדורגת במקום השני בשיעור העוני מבין מדינות ה-OECD.
הנתונים הללו מוכיחים שוב: יש הרבה "אוליברים", אבל מעט מאוד מי שמקשיבים להם.
הַחֵטְא וְעָנְשׁוֹ
משה לדור, פרקליט המדינה לשעבר, הציע לטייסים המשוחררים לסרב להתנדב למילואים – לא כמחאה פוליטית אלא במאמץ נואש להחזיק את מה שנשאר מהדמוקרטיה בקצות האצבעות. לדבריו, חוקי ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה דורסים כל נורמה בסיסית במעבר חד לדיקטטורה. בזמן שלדור מדבר על הצלת המפעל הציוני, נדמה שיש מי שמודאגים יותר מהמפעל התיירותי הפרטי שלהם.
עָקַר/ת בַּיִת מִי יִמְצָא?
בג"ץ עתיד להכריע: האם הגברים יכולים להיות "עקרי בית"? פסיקה תקדימית של בית הדין הארצי לעבודה, קובעת כי ההבחנה הלשונית הארכאית בין גבר לאישה, "עקרת בית", הקיימת כיום בחוק הביטוח הלאומי, מהווה אפליה. בית הדין לעבודה הורה לביטוח הלאומי לנהוג באופן שוויוני בזכויותיהם של בני זוג גברים בזוגיות חד-מינית, שאחד מהם מנהל את משק הבית במסגרת חלוקת התפקידים ביניהם.
הביטוח הלאומי נזעק להגיש עתירה לבג"ץ, ומבקש לבטל את ההכרה בגברים כעקרי בית. ובזמן שהשיח המשפטי עוסק במי זכאי להיות בבית – הוגשה לאחרונה תביעה דומה של גברים בזוגיות סטרייטית, המנהלים את הבית בעוד שהאישה מפרנסת. התוצאה? משק הבית השתנה, האם המוסד לביטוח לאומי יוכל לעמוד בקצב?
פּוֹתְחִים מַתָּנוֹת לְחַג הַמּוֹלָד
כשאילון מאסק משקיע סכום אגדי בקמפיין של דונלד טראמפ, ברור שהגיע הזמן לתמורה. מאסק, שאוהב לשחק במגרש של הגדולים, החליט לשדרג את התקציב השנתי של ארה"ב – ובקטנה, להעלים את תקרת החוב. טראמפ, מצידו, מעריך נדיבות אבל לא סובל מתחרים על אור הזרקורים. הרי בסוף היום, מי שמנסה להסתיר את השמש מטראמפ, מהר מאוד מוצא את עצמו בצל – ואולי גם בלי החזר על ההשקעה.
לֵב רַחוּם וְחַנּוּן
רגע לפני שהנשיא היוצא ג'ו ביידן עוזב את הבית הלבן, הוא החליט להקדים תרופה למכה, לחוס על חייהם של הנידונים למוות ולהמיר את עונשי המוות במאסר עולם בלי שחרור מוקדם. טראמפ, שבזמן כהונתו הקודמת דאג להוציא להורג מספר שיא של אסירים, ייאלץ להסתפק במספר מצומצם של הוצאות להורג של טרוריסטים שהרגו אנשים רבים.
תֹּאַר "יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי – 2024"
בבחירת "יהודה המכבי של 2024", הדמות הבולטת השנה היא עינב צנגאוקר, אמא של החטוף מתן צנגאוקר אשר נלחמת בכל הכוח, לא נכנעת ולא מפסיקה לדרוש את החזרת בנה הביתה.
למרות ההערצה הרבה שהיא מקבלת, ישנם קולות שמבקרים את מאבקה, לעתים באגרסיביות, וטוענים שהוא לא תמיד משרת את המטרה הכוללת של שחרור החטופים. אבל עינב לא מתרגשת – כשהיא נאבקת למען הילד שלה, שום דבר לא יעצור אותה. אם מישהו ראוי להחזיק בתואר "יהודה המכבי 2024", זו היא – לוחמת עיקשת, שלא נכנעת לאף אתגר בדרך.
עפר בן-דור, בן מושב באר טוביה, הוא איש תאטרון (בוגר הסטודיו למשחק של ניסן נתיב), יוצר גראפי ואנימציה. גר בקולוראדו, ארה"ב. יצירת קריקטורות פוליטיות חברתיות עוזרת במקצת להתגבר על דאגות וחרדות יומיות במציאת המגוחך והאבסורד במציאות הקודרת סביב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם