זו ארצו של העם היהודי.
שום עם אחר לא ראה בארץ ישראל מולדת.
אבל מ-1964 מספרים לנו על פלשתינאים, פלשתים שנעלמו למשך 2700 והופיעו פתאום ללא כח רידום ההיסטוריה, כמובן אחרי שהיהודים הפריחו את השממה…

ב-1975, חייל צעיר בחיל הקשר, נשלחתי בסיפוח לחודש באי טיראן.
זהו החודש היפה והמהנה ביותר בכל השרות. כמו באיי האוקיאנוס השקט. חיילי האבטחה, מילואימניקים מאילת, דגו דגים עם רשתות והתחמקו מכרישים. כריש אחד מת נתלה על עמוד, תזכורת לכל מי שחשב לרחוץ בים.
אחד האפשרויות להעביר את הזמן הוא לטייל באי. ניסיתי להקיף את האי בהליכה על החוף אבל אחרי שעה הבנתי שהאי גדול ממה שחשבתי וחזרתי למחנה.
חלק מהחיילים בנו רפסודה מקרשים ויצאו לשוט בים, מבלי להתרחק מהחוף. חלק מהפעילות היה שיט ופשיטה על סנפיר, האי השכן, שהיה ריק מאדם. חלק מהפעילות היתה תצפית מפסגת האי (הפיזדיניה..) אל המיצרים. כמו גם שמירות ומשמרות בקשר.
ההגעה לאי היתה דרך נחתת של חיל הים אבל אני זכיתי לטוס במטוס קטן, טיסה שמרגישים בה כמו בנסיעה במונית רק שהנחיתה היתה לא כל כך חלקה.
זה היה בפברואר. העיתונים סיפרו על סערות, גשם והצפות בתל אביב, ואנחנו התהלכנו במכנסיים קצרים, בגד ים, תחתונים והיו שהלכו ערומים.
מוזר להיות בצבא ולהרגיש כמו חופשה באי קסום.
כשנגמר החודש חזרתי לבסיס האם, שזוף.