במהלך 2024 עזה הפכה לעיי חורבות, חסן נסראללה וכל המטכ"ל של חזבאללה חוסלו, משטרו של בשאר אל־אסד בסוריה קרס, ואיראן ורוסיה נחלו כישלון צורב. מנגד, קרנה של טורקיה שבה לעלות. עתה עולה השאלה כיצד שינו האירועים השנה את הדינמיקה במזרח התיכון – ומה צופן לנו 2025?
החטופים עדיין בעזה
ישראל פתחה את שנת 2024 ברגל שמאל. עסקת החטופים הראשונה הפיחה תקווה בקרב משפחותיהם וכל מי שאכפת לו מגורלם, אך עד מהרה התברר שגם חמאס וגם ממשלת ישראל אינם מתעדפים את שחרורם. שני הצדדים נחושים להמשיך בלחימה עד לניצחון מוחלט, גם אם המשמעות היא השמדה מוחלטת.
את שנת 2024 מסיימת ישראל ללא החטופים. רבים מהם נספו ממחלות, רעב, הפצצות מהאוויר או נרצחו בשבי, אך 100 בני ובנות אדם עדיין מוחזקים בעזה – כבר 450 ימים. הישארותם בשבי היא תעודת עניות לממשלת ישראל, שבמהלך השנה ניהלה משאים ומתנים וחזרה בהם, הציבה תנאים חדשים, הפיצה הצהרות בומבסטיות – והותירה את החטופים לגורלם במנהרות חמאס.
100 בני ובנות אדם עדיין מוחזקים בעזה. הישארותם בשבי היא תעודת עניות לממשלת ישראל, שבמהלך השנה ניהלה משאים ומתנים וחזרה בהם, הציבה תנאים חדשים – והותירה את החטופים לגורלם במנהרות חמאס
מבחינה צבאית נטו, ניתן לטעון שישראל השיגה הצלחה משמעותית בהשמדת יכולותיו הצבאיות של חמאס. הגדודים נמחקו, וההנהגה הבכירה של הארגון חוסלה. ההישגים הללו הושגו בזכות עבודה מאומצת של צה"ל, שגבתה גם מחיר כבד בחיי לוחמים. מבנים שונים – כולל בתים, בתי חולים ומשרדים ששימשו לאחסון נשק או כבסיסים לפעילות חמאס – הושמדו, יחד עם המנהרות החבויות.
בד בבד, נהרגו גם אלפי בני אדם בלתי מעורבים, בהם נשים וילדים. אין ספק שחמאס הביא את הסבל הזה על האוכלוסייה האזרחית במתקפה שפתח בה ב־7 באוקטובר, וההבנה הזו חודרת גם לתושבי עזה. עם זאת, נראה כי ממשלת ישראל והזרוע הצבאית שלה הפכו גם את האוכלוסייה האזרחית למטרה, כפי שמשתקף במספר ההרוגים ובכמות המבנים שנהרסו, לעיתים ללא צורך מבצעי ברור.
האסון ההומניטרי בעזה הוא מוחשי וכואב, גם אם יש ספקות לגבי הנתונים שמפרסם משרד הבריאות של חמאס. עדויות לכך מגיעות מתצלומי אוויר, אלפי דיווחים של תושבים הכלואים ברצועת אדמה שהפכה לעיי חורבות, ותחקירים מעמיקים של גופים ישראליים ובינלאומיים.
במהלך 2024 פעלה ישראל מתוך מניע של נקמה, אך נקמה אינה תוכנית פעולה. בשנת 2025, לא רק העולם, אלא גם ישראל – שעדיין קשורה לעזה בטבורה – יצטרכו לחשוב כיצד לצאת מהמשבר הנורא שנוצר. "היום שאחרי" כבר חלף, אך גם בשנה הבאה תידרש ישראל להתמודד עם השאלה כיצד ליישב את דרישות הביטחון שלה עם שיפור המצב בעזה וכינון משטר שאינו חמאס.
הימשכות המצב הקיים היא הפרס הגדול ביותר לחמאס, שממשיך לשלוט בכיפה. כל עוד אין אלטרנטיבה, והקמתה מתעכבת, כך הולכת ומתחזקת האחיזה של חמאס בעזה
הימשכות המצב הקיים היא הפרס הגדול ביותר לחמאס, שממשיך לשלוט בכיפה. כל עוד אין אלטרנטיבה, והקמתה מתעכבת, כך הולכת ומתחזקת האחיזה של חמאס בעזה. רק לאחר שחרור החטופים והפסקת המלחמה ניתן יהיה לקדם תוכנית משמעותית לעתיד עזה. אסור שהתוכנית הזאת תכלול התנחלויות חדשות – או מעורבות כלשהי של חמאס.
הציר השיעי כבר לא מה שהיה
ב־8 באוקטובר 2023, הכניס נסראללה את לבנון למשחק של יחיא סנוואר, חרף המשבר הכלכלי והפוליטי העמוק שבו הייתה מצויה לבנון. בחזבאללה החליטו שאין ביכולתם להישאר בצד לנוכח המלחמה בעזה.
גם החות'ים בתימן הצטרפו למערכה לצד חזבאללה, בעוד המיליציות העיראקיות שיגרו מספר טילים כהפגנת נוכחות. איראן, מצדה, זעמה על החלטתו של סנוואר לפתוח במלחמה נגד ישראל ללא התייעצות עימה, אך במהלך 2024 עשתה מהלך בלתי צפוי וירתה טילים על מדינת ישראל.
המצב בצפון נמשך חודשים ארוכים. הצפון התרוקן מתושביו, וגם אם ישראל פגעה בבסיסי חזבאללה, הארגון הפרו־איראני הפגין עמידות וסירב להפסיק את הלחימה כל עוד המלחמה בעזה לא הסתיימה.
כמו ב־2006, גם הפעם התברר שנסראללה עשה טעות. אילו היה מסכים להפסקת אש חד־צדדית בקיץ, בעקבות ניסיונות התיווך של עמוס הוכשטיין, ייתכן שהיה נשאר בבונקר
כמו ב־2006, גם הפעם התברר שנסראללה עשה טעות. אילו היה מסכים להפסקת אש חד־צדדית בקיץ, בעקבות ניסיונות התיווך של עמוס הוכשטיין, ייתכן שהיה נשאר בבונקר בדאחיה, וישראל הייתה ממשיכה להתמודד עם איום הטילים מהצפון.
אך השילוב של "מבצע הביפרים", חיסול ההנהגה הבכירה, פגיעה משמעותית בתשתיות ובמחסני הטילים של חזבאללה, וסירובה של איראן לפתוח במלחמה שלא רצתה בה מלכתחילה, הביא לכך שהארגון – שהיה החזק ביותר במזרח התיכון – נחלש דרמטית ונאלץ לחתום על הפסקת אש, עוד לפני שישראל סיימה את הלחימה בעזה.
אולם, האירוע המשמעותי ביותר התרחש יום לאחר הפסקת האש בלבנון: הארגונים הסוריים החמושים, שהיו כלואים במשך שנים באזור אידליב שבצפון סוריה, פתחו במתקפה סוערת. בתוך יממה אחת הם כבשו את חלב, ובתוך 12 ימים בלבד השתלטו על כל סוריה. משטרו של אסד קרס, ואף לא אחד מתוך "95% המדומיינים" שהצביעו לו שוב ושוב בבחירות יצא להגנתו.
מדובר בשינוי טקטוני עבור חזבאללה ויכולות השיקום שלו. ציר האספקה המרכזי – מאיראן, דרך עיראק וסוריה – שעמד לרשותו מאז היווסדו, נסגר לעת עתה. אם סוריה לא תהיה יציבה, סביר להניח שאיראן תמצא שותפים חדשים במדינה כדי לנסות ולשקם את חזבאללה, שעליו נשען כוחה במזרח התיכון הערבי.
האירוע המשמעותי ביותר התרחש יום לאחר הפסקת האש בלבנון: הארגונים הסוריים החמושים, שהיו כלואים במשך שנים באזור אידליב שבצפון סוריה, פתחו במתקפה סוערת
בינתיים, חזבאללה נמצא במצוקה קשה: הוא שנוא בלבנון – ועוד יותר בסוריה. ניסיונותיו לחמש את עצמו מחדש צפויים להיתקל הפעם בהתנגדות משמעותית יותר.
במקביל לכתישת חמאס וחזבאללה, והתגובה הרפויה של איראן על חיסולים בשטחה, לצד מתקפה ישראלית מדויקת שהשמידה את מערכות ההגנה האווירית שלה, גם המיליציות הפרו־איראניות בעיראק השהו בשלב זה את פעילותן נגד ישראל.
מי שנותרים על המשמר וממשיכים לשגר טילים בליסטיים ליליים לעבר תל אביב הם החות'ים, שכעת רואים עצמם כשורד האחרון במשחק ההישרדות של הפרוקסי האיראניים. החות'ים יפסיקו להילחם רק במקרה אחד: אם יובסו על אדמת תימן.
בידיהם מאגרי טילים רבים, המספיקים לחודשים נוספים, בעוד האספקה מאיראן ממשיכה לזרום. הרעב והמחסור שממנו סובלים אזרחי תימן אינם מטרידים אותם כלל.
מי שנותרים על המשמר וממשיכים לשגר טילים בליסטיים ליליים לעבר תל אביב הם החות'ים, שכעת רואים עצמם כשורד האחרון במשחק ההישרדות של הפרוקסי האיראניים
ומה צפוי ב־2025? לבנון, שזכתה לראשונה מאז כניסת הכוחות הסוריים לשטחה בסיכוי אמיתי לעצמאות, נערכת לבחירות לנשיאות שיתקיימו מייד לאחר חג המולד האורתודוקסי, בתחילת ינואר 2025. אם יצליחו לגבור על חזבאללה ולבחור נשיא שמתנגד לארגון, זה יהיה צעד ראשון ומשמעותי.
בהמשך, צפויה המדינה ללכת לבחירות חדשות לפרלמנט ולנסות לקדם שינויים חוקתיים מהותיים במטרה לרסן את כוחו של הארגון הפרו־איראני.
סוריה, שהשתחררה מכבלי משפחת אסד ומהשפעתם של הפטרונים האיראנים והרוסים, ניצבת בפני טלטלות פוליטיות עוצמתיות במיוחד בשנת 2025. אחמד א־שרע (הידוע בכינוי אבו מוחמד אל־ג'ולאני), השליט הלא נבחר, הודיע כי הממשלה הנוכחית תסיים את פעילותה במרץ 2025 ותפנה את מקומה לממשלה אזרחית.
עם זאת, כפי שנלמד מהניסיון בסודאן, כאשר גורמים חמושים משתלטים על השלטון, הם מתקשים לשחררו ולהעבירו לידי האזרחים.
סוריה תצטרך להתחזק ולהשיק תהליך שיקום כלכלי מאסיבי, תוך התמודדות עם מיליוני פליטים שיבקשו לשוב הביתה – בתנאי שהמצב יתייצב. בינתיים, איראן כבר פועלת לערער את היציבות במדינה, בעוד שטורקיה, שתמכה במורדים לאורך כל הדרך, צפויה לדרוש את חלקה. למרות האתגרים, סוריה נכנסת ל־2025 עם תקווה – משאב נדיר בנוף הסורי בשנים האחרונות.
איראן כבר פועלת לערער את היציבות בסוריה, בעוד שטורקיה, שתמכה במורדים לאורך כל הדרך, צפויה לדרוש את חלקה. למרות האתגרים, סוריה נכנסת ל־2025 עם תקווה – משאב נדיר בנוף הסורי בשנים האחרונות
לאור השינויים הדרמטיים בסוריה ובלבנון, ישראל מפגינה כעת את גישתה המיליטנטית ביותר: משתלטת על אדמות בסוריה ומצהירה כי אינה מתכוונת לעזוב את לבנון במועד שנקבע בהסכם הפסקת האש.
עם זאת, ממשלת ישראל תשכיל אם תשלב את מצג ה"אבו־עלי" שלה עם פתיחת ערוצי קשר שקטים מול ההנהגה החדשה בסוריה ובלבנון. אין כל ערובה שהמצב יתייצב כפי שמקווים מתנגדי חזבאללה ואיראן באזור. איש אינו יודע אם הלבנונים ינצלו את ההזדמנות שנפלה בחיקם או אם הסורים יצליחו לרסן את החמושים ולשלב את כל העדות והזרמים, תוך מאבק בדאעש ובארגוני טרור נוספים.
ובכל זאת, גם לישראל יש כיום סיכוי לא רק לחופש פעולה צבאי רחב, אלא גם לבניית קשרים טובים וחזקים יותר עם שכניה.
הסכמי השלום שרדו, אך האם הם ישגשגו?
לצד ההצלחות הצבאיות בלבנון, ישראל יכולה להתעודד מכך שהסכמי השלום עם המדינות הערביות עמדו בטלטלה של המלחמה בעזה. אף שגרירות ערבית בתל אביב לא נסגרה, ואף הסכם מדיני לא נפרם. יתרה מכך, ערב הסעודית ממשיכה להצהיר בכל הזדמנות על רצונה בשלום עם ישראל.
עם זאת, לא ניתן להתעלם מאותות המצוקה שהמדינות הללו העבירו לישראל לאורך התקופה הזו. הפגנות אנטי־ישראליות ואנטי־משטריות פרצו בקהיר, עמאן, רבאט ומנאמה, בעוד שערב הסעודית החריפה את הטון כלפי ישראל ושבה לרטוריקה נוקשה שהייתה מזוהה עם עיתוניה בתחילת שנות האלפיים.
ב־2025 דונלד טראמפ צפוי שוב להתניע את "הסכמי אברהם" ולצרף למועדון הנירמלים גם את ערב הסעודית. ספק רב אם מהלך כזה יתממש ללא הפסקת המלחמה בעזה
המדינות הערביות הבינו את הצורך במתקפה הישראלית נגד חמאס בעקבות זוועות 7 באוקטובר, אך ציפו – כמו רבים אחרים – כי לאחר המלחמה תגיע מדיניות חדשה שתוביל לשיקום ולחזרה לשפיות.
אלא ש"היום שאחרי", שעליו דיברו מתחילת הלחימה, מעולם לא החל. ישראל נותרה שקועה ב־7 באוקטובר, בעוד שבבירות המזרח התיכון יודעים היטב כי חלפו כבר 450 ימים, וכל יום כזה סיפק מראות קשים ומצמררים מרצועת עזה.
לא חייבים לצפות באל־ג'זירה כדי להתחלחל ממה שמתרחש ברצועה – מקום שאי אפשר לעזוב אותו או להימלט ממנו, בשונה מכל זירת מלחמה אחרת.
מיליוני פליטים איבדו את ביתם השנה בסודאן וכעת שוהים במחנות בתוך המדינה או במדינות שכנות. מצב הרעב בסודאן ובחלקים מתימן חמור אף יותר מזה שבעזה, אך השילוב של מצור אינטנסיבי שמונע מעזתים להציל את עצמם וסיקור תקשורתי נרחב שמתמקד בעזה, הופכים אותה לאסון ההומניטרי הקרוב ביותר לליבו של הצופה הממוצע ברחבי העולם, במיוחד במזרח התיכון.
במדינות ערביות סולדים מאיומי הסיפוח ומההצהרות על הקמת התנחלויות מעזה ועד סוריה ולבנון. בבירות הערביות מנסים לשמור על שקט תעשייתי – ומחכים לשינוי בישראל. כל עוד לא יחול שינוי משמעותי בירושלים, לא יתרחש גם שינוי בעזה וברמאללה, בשל הסימביוזה הישראלית–פלסטינית.
חשוב שנדע לנצל את השינויים הדרמטיים שהאזור חווה בשנה החולפת כדי לקדם את מטרת העל: שלום וביטחון למדינת ישראל
ב־2025 דונלד טראמפ צפוי שוב להתניע את "הסכמי אברהם" ולצרף למועדון הנירמלים גם את ערב הסעודית. ספק רב אם מהלך כזה יתממש ללא הפסקת המלחמה בעזה וגיבוש תוכנית מדינית כלשהי – גם אם דמיונית כמו עסקת השלום שהציג טראמפ ב־2019. תסריט כזה ידרוש שינוי עמוק בהנהגה הישראלית.
האם 2025 תהיה שנה טובה יותר למזרח התיכון? האירועים של 2024 יוצרים פתח לתקווה, אך האתגרים הביטחוניים והמדיניים לא ייעלמו כשהשעון יראה חצות ב־31 בדצמבר. ישראל תידרש עדיין לשחרר את החטופים, להתמודד עם הסוגיה הפלסטינית ולעקוב בדריכות אחר המתרחש בלבנון, סוריה, עיראק, תימן ואיראן.
ישראל, שפועלת כעת ללא אסטרטגיה רחבה, תצטרך לגבש תוכנית מסודרת. חשוב שנדע לנצל את השינויים הדרמטיים שהאזור חווה בשנה החולפת כדי לקדם את מטרת העל: שלום וביטחון למדינת ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
איזו ערימה של הבלים.
אותם הכוחות מנהלים את הצדדים השונים. האם גברת מזרחנית חושבת שתאגיד מדינת ישראל מנוהל ע"י שוחרי טובתם של היהודים?
הסובייטולוגיה נעלמה, כי אין יותר סובייטים.
המזרחנות לא נעלמת, כי המזרח התיכון איננו המצאה פוליטית. תמיד אפשר לעשות תחרות מי היה שקרן יותר גדול – ברנרד לואיס או אדוארד סעיד.