מדי פעם עולה נושא סין לדיון קצר בישראל, אבל נראה שמעולם לא זכה להתייחסות רצינית. לפני מספר ימים פרסם אתר וואלה כי מכונית חשמלית מתוצרת חברה סינית נבחנת לצורך השימוש של קצינים בדרגת סגן אלוף בצה"ל.

הרבה גבות של אנשים הקרובים לנושא הורמו.

סין ביצעה ומבצעת כמה פרויקטי תשתית גדולים בישראל והיא רכשה גם כמה תשתיות ייצור בתחום האזרחי. בין היתר חברה סינית הקימה את נמל חיפה החדש.

לצד בחינת רכש מכונית חשמלית סינית לסא"לים בצה"ל, סין ביצעה ומבצעת כמה פרויקטי תשתית גדולים בישראל ואף רכשה תשתיות ייצור בתחום האזרחי. בין היתר חברה סינית הקימה את נמל חיפה החדש

ארה"ב הגיבה על כך מייד. היא התנתה ביקורים של ספינות הצי שלה בנמל חיפה בבדיקות תכופות של הציוד המכני הסיני בנמל. ארה"ב מפעילה לחץ כבד על ישראל להימנע מכל מעורבות נוספת של חברות סיניות בפרויקטים כאלה.

בתחילת השנה פרסם העיתון כלכליסט כי במכתב שנשלח ליו"ר ועדת החוץ והביטחון של הפרלמנט, יולי אדלשטיין, נכללת דרישה לקיים דיון דחוף בנוגע לאחזקות סין בפרויקטי תשתית בישראל. הכוונה העיקרית היא לרציף בנמל חיפה המנוהל ומופעל על ידי חברה סינית, אך מוזכרות גם אחזקות נוספות.

"למרות האזהרות של מערכת הביטחון, בעשור האחרון השקיעה ממשלת סין רבות בנכסים אסטרטגיים בישראל", כותב ד"ר הראל מנשרי במכתב. מנשרי הוא ממייסדי יחידת הסייבר בשב"כ וכיום ראש פקולטה לסייבר ומרצה בכיר ב-HIT, המכון הטכנולוגי חולון. לדבריו, חששותיו החלו עוד לפני ה-7 באוקטובר, אך הם גברו מאז ולדעתו אינם זוכים לתשומת לב מספקת, למרות שסין מקצינה את עמדותיה כלפי ישראל.

"האסון שחווינו ב-7 באוקטובר לימד אותנו להקשיב לאזהרות של מערכת הביטחון, ואני רוצה להתריע על מצב דומה. כשהיא תחליט שהגיע הזמן, ייתכן שסין תוכל לעצור את פעילותן של תשתיות קריטיות בישראל", טוען מנשרי.

בחודשים האחרונים התברר כי סין מחפשת להגביר את שיתוף הפעולה הצבאי עם איראן. הדבר הגביר באופן דרמטי את החשש בישראל ממעורבותה של סין בכמה פרויקטי תשתית גדולים בישראל.

בחודשים האחרונים התברר כי סין מחפשת להגביר את שיתוף הפעולה הצבאי עם איראן. הדבר הגביר באופן דרמטי את החשש בישראל ממעורבותה של סין בכמה פרויקטי תשתית גדולים בישראל

הנושא אינו חדש. לפני מספר שנים, ארה"ב הזהירה את ישראל שסין מפעילה רשת של חברות במאמץ לשים את ידיה על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות. חברות אלה נחשפו וסוכלו.

ניסיון כזה היווה בסיס לחקירה ואזהרה לקבוצת מומחים ישראלים. הם הצטוו להפסיק העברה בלתי מורשית של טכנולוגיית הגנה לסין. ארגוני הביטחון הישראליים חשפו בשנים האחרונות חלק מהניסיונות הללו וסיכלו אותם.

לחברות הביטחוניות הישראליות יש הוראות מחמירות לא לקיים מגעים עם סין בנושאים שיש להם "ריח של ביטחון או הגנה".

בעוד שהפקודות לחברות ברורות ומחמירות, השב"כ גילה לפני מספר שנים שחלק מהישראלים יצרו קשרים עם סין במסגרת של יחסים אקדמאיים. הבעיה, אומר מקור בכיר, היא ש"לישראל ולסין יש יחסים דיפלומטיים מלאים ולעתים קשה לירושלים להסביר מגבלות ביטחון".

בשנים האחרונות חברות סיניות מבצעות תכניות תשתית גדולות בישראל. ארה"ב לא מרוצה מהיחס לו זוכות החברות הסיניות בכל הקשור למערכות הקריטיות בישראל. בחלק מהמקרים ממשלת ישראל הפכה החלטות קודמות ולא שכרה חברות סיניות לכמה תכניות גדולות.

הנושא אינו חדש. לפני מספר שנים ארה"ב הזהירה את ישראל כי סין מפעילה רשת של חברות, במאמץ לשים את ידיה על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות. חברות אלה נחשפו וסוכלו

לפני מספר שנים נודע לי כי חברה סינית עומדת לזכות בפרויקט ענק באתר הצופה על אחד מהבסיסים הרגישים ביותר של צה"ל. ההסכם המוצע היה מבוסס על שיטת בנה-הפעל-העבר, כלומר החברה הבונה גם תפעיל את המתקן למשך 25 שנים ואז תעביר את הניהול לממשלת ישראל.

לצורך כתבה בנושא פניתי לראש מוסד לשעבר. הוא הופתע ואחרי כמה ימים החברה הסינית הוצאה מרשימת החברות שהתחרו על הפרויקט.

בשנים האחרונות הסינים עשו מאמץ גדול לחדור למערכות ישראליות באמצעות התקפות סייבר. רוב ההתקפות הללו סוכלו על ידי יחידות הגנת הסייבר המיוחדות של ישראל.

אבל, לפי מקורות, הסינים מפעילים חברות "קש" בניסיון לשכור חברות ישראליות כדי ליצור שיתוף פעולה שיכול להיראות מאוד לגיטימי, אך למעשה מכוון לשים יד על טכנולוגיות ההגנה של ישראל.

השב"כ הגביר את מאמציו לחשוף ניסיונות כאלה. גם אגף אבטחת המידע של משרד הביטחון פרסם מערכת הנחיות שמטרתה לזהות ניסיונות להשתמש בטכנולוגיות הגנה שפותחו על ידי סין ושעלולות את תשולבנה במערכות ישראליות לחושף מידע רגיש

האיסור הישראלי על ייצוא טכנולוגיות ביטחוניות לסין קיים מאז שנת 2000, כאשר בלחץ אמריקאי עז נאלצה ישראל לבטל את מכירת מערכת ההתרעה המוקדמת המוטסת "פאלקון" לסין.

הפאלקון פותח על ידי התעשייה האווירית והיה כבר הסכם חתום למכירתה לסין. בלחץ ארה"ב העסקה בוטלה, והתעשייה האווירית נאלצה לשלם לסין פיצוי בסך של כ-350 מיליון דולר.

בעבר נודע לי כי חברה סינית עומדת לזכות בפרויקט ענק באתר הצופה על אחד הבסיסים הרגישים ביותר של צה"ל. על פי ההסכם המוצע החברה הבונה גם תפעיל את המתקן 25 שנים ואז תעביר את הניהול לממשלת ישראל

מדובר כאמור בנושא רגיש והוא ראוי לתשומת לב גדולה יותר, לא רק בגלל הלחץ של ארה"ב.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.