מפקד הג'יהאד האיסלמי שחוסל, באהא אבו אל עטא (צילום: דובר צה״ל)
דובר צה״ל

כרוניקה של חיסול ידוע מראש

פעיל הג'יהאד האסלאמי שחוסל ברצועה פעל בחסות איראנית, תוך שהוא מתגרה במצרים - וגם בחמאס ● אף אחד ברצועת עזה לא יצטער על לכתו, אבל חמאס לא יוכל להרשות לעצמו שלא להגיב ● פרשנות

החיסול בעזה – המסר לטהרן. אם תרצו, זו השורה התחתונה של פעולת צה"ל לפנות בוקר, במהלכה חוסל בהא אבו אל עטא, בכיר הג'יהאד האיסלמי בעזה.

בישראל התאפקו הרבה מאד זמן בעינינו של עטה, שניהל מדיניות סמי-עצמאית בשנים האחרונות, כשהוא קשוב בעיקר למפעילים באיראן.

ישראל ניסתה בימים האחרונים להימנע עד כמה שאפשר מהחיסול הממוקד, והעבירה שורה של מסרים – בעיקר דרך המצרים – כדי לנסות ולהרגיע את הסורר מהג'יהאד האיסלמי. ככל הנראה, המסרים הללו נתקלו בחומת סירוב ובמאמצים מתקדמים להוציא שורה של פיגועים בהוראת טהרן.

לא בכדי הדרג המדיני הדגיש בשבועות האחרונים כי איראן נחושה להגיב על שורת התקיפות והחיסולים שהיא מייחסת לישראל.

השיטה האיראנית לא הפתיעה: שוב שימוש בגורם שלישי מבלי שהאש תלחך את גלימתם של שלטון האייטולות. בתגובה דרך הג'יהאד האיסלמי, האירנים התכוונו להשיג שתי מטרות: גם נקמה בישראל וגם מבוכה לשלטונות במצרים שמנסים כל העת להרגיע את המתח ברצועה.

בישראל היו דרוכים וקשובים היטב למאמצים האיראניים. הדיווחים האחרונים על ניסיון חיסול של בכיר בג'יהאד האסלאמי בלב דמשק, בהחלט מסתדרים עם הגיון הפעולה הישראלי, אף שישראל הרשמית שותקת בעניין האירוע בסוריה.

המסר כאן הוא כפול: ישראל מזהה את המאמץ האיראני לפעול דרך שליח, וידה הארוכה יודעת להגיע למיטתו של הבכיר בעזה וגם לביתו של מי שחוסה בדמשק.

הכדור נמצא עכשיו בצד השני, בעזה. אלא ששם האינטרסים מתחת לפני השטח מנוגדים. כלפי חוץ, חמאס לא יכול שלא להגיב באופן פומבי הצהרתי על החיסול.

בפועל, חמאס אינו רוצה בהסלמה עם ישראל, ובטח לא מעוניין במבוכה מול המצרים שמחזיקים אותו בגרונו, עם הפתיחה והסגירה של מעבר רפיח.

מעבר לכך, עטא הביך בשבועות האחרונים לא מעט פעמים את חמאס, עם ירי רקטות לעבר ישראל. אז, חמאס הכיל את התגובה הישראלית שהופנתה לנכסים שלו מתוך הבנה שזהו אירוע חולף. נכון לרגע זה חמאס עדיין לא הצטרף לירי הנרחב לעבר גוש דן, אבל אף אחד לא יתפלא אם הארגון ייגרר להגיב.

כאן המקום להדגיש את חשיבותה של מצרים. מנוף הלחץ ומנגנון הסיום של כל סבב לחימה מול רצועת עזה עבר בקהיר. אין ספק שבעניין הזה האינטרס המצרי והישראלי זהים. גם שירותי הביטחון המצריים לא שבעו נחת מפעילותו של עטה, כך שגם במקרה הזה, אף אחד לא בקהיר לא ממש יצטער.

אחרי שאבק הקרבות הנוכחי ישקע תישאל השאלה האם ישראל שיקמה את יכולת ההרתעה שלה מול החמאס והג'יהאד האסלמי?

ללא ספק, ההצהרה הישראלית כי היא לא חוזרת למדיניות החיסולים אמורה להרגיע במשהו את האווירה. אבל זהו פיקדון קצר מועד שמפקידה ישראל בידי חמאס. אם התגובה של הריבון בעזה תהיה חסרת תקדים, לא מן הנמנע שישראל תעלה את רף התגובה.

עוד 391 מילים
סגירה