דבי כהן, האחות האחראית באחת משתי מחלקות היילודים במרכז הרפואי לגליל, מתבוננת בשורת תינוקות שזה עתה נולדו. גשם יורד משמי דצמבר האפורים מחוץ לחלונות, בעוד שהתינוקות נעטפים בשמיכות חמימות.
ב־14 חודשי המלחמה, שבמהלכם חזבאללה ירה אלפי רקטות, טילים וכטב"מים אל צפון ישראל, כהן עבדה עם צוות של 16 אחיות בחדרים תת־קרקעיים ממוגנים, אפלים ונטולי חלונות.
ואז, ב־8 בדצמבר – 11 ימים לאחר כניסתה לתוקף של הפסקת האש הזמנית בת 60 הימים עם חזבאללה – חזרו מחלקות היולדות והיילודים לקומות הרגילות באגף לבריאות האישה. "אני מרגישה שחזרתי הביתה", אומרת כהן.
עוד לפני פרסום ההנחיות של משרד הבריאות ופיקוד העורף לבתי החולים בצפון, צוות המרכז הרפואי לגליל בנהריה החל להעביר מחלקות אל המתחמים התת־קרקעיים
ב־8 באוקטובר 2023 כוחות חזבאללה החלו לתקוף יישובים ישראליים ומוצבים צבאיים לאורך הגבול כמעט על בסיס יומי. זאת, לטענתם, כדי לתמוך בעזה על רקע המלחמה שם.
בתי החולים בצפון – מנהריה ועד חיפה וצפת – הונחו להעביר את פעילותם למתקנים תת־קרקעיים ממוגנים בסוף ספטמבר, בעקבות פיצוצי הזימוניות ומכשירי הקשר בלבנון, שבהם נהרגו יותר מ־30 פעילי חזבאללה ונפצעו אלפים נוספים.
אולם, עוד לפני פרסום ההנחיות של משרד הבריאות ופיקוד העורף לבתי החולים בצפון, צוות המרכז הרפואי לגליל בנהריה – שנמצא פחות מ־10 קילומטרים מהגבול הלבנוני – החל להעביר מחלקות אל המתחמים התת־קרקעיים הממוגנים של בית החולים.
במהלך המלחמה, המרכז הרפואי לגליל בנהריה והמרכז הרפואי זיו בצפת נותרו בכוננות גבוהה, ואגרו מזון וציוד מחשש שיהפכו ל"איים בודדים" בעקבות קריסת תשתיות ותקשורת, פגיעות המוניות והרס נרחב.
"קל להתרגל לשקט עם הפסקת האש, אבל זה יכול לקרות שוב", אומר שלג. "אנחנו לא יודעים מה יהיה, ועדיין ערוכים לרדת מתחת לקרקע"
במהלך חודשי הלחימה עם חזבאללה טיפלו שני בתי החולים הצפוניים, לצד המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, ב־1,578 אזרחים וב־3,391 חיילים.
"החודשים האחרונים היו המאתגרים ביותר", אמר ד"ר צבי שלג, סגן מנהל המרכז הרפואי לגליל והאחראי על היערכות החירום של בית החולים. עם זאת, לאחר שנחתמה הפסקת האש הזמנית, בתי החולים בצפון החלו להחזיר את הצוותים למתקנים הרגילים.
"קל להתרגל לשקט עם הפסקת האש, אבל זה יכול לקרות שוב", אומר שלג. "אנחנו לא יודעים מה יהיה, ועדיין ערוכים לרדת מתחת לקרקע".
הלקחים מהמלחמה בצפת
פרופסור סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת, הממוקם 11 קילומטרים מגבול לבנון, אומר כי מייד עם כניסת הפסקת האש לתוקף החל צוות בית החולים לחזור לעבודתו השגרתית, "על מנת לספק לאנשינו בצפון את כל השירותים שהם זקוקים להם, בייחוד אחרי שנה של מלחמה.
"הצוות חושב ומביא בחשבון את הלקחים שלמדנו מהמלחמה הזאת. אנחנו עובדים עם משרד הבריאות ועם פיקוד העורף כדי לשפר כמה אזורים בבית החולים שאנחנו עשויים להזדקק להם במקרה שתפרוץ מלחמה נוספת באזור שלנו", מדגיש זרקא בשיחת טלפון עם זמן ישראל. "לא נחזור לסטנדרטים שהיו לנו במלחמה הזאת".
לדבריו, הוא מאמין כי בחודשים הראשונים של 2025 "תהיה בידינו תוכנית לשיפור הביטחון בבית החולים. אני אופטימי שנוכל לסגור חלק מהפערים האלה".
לדבריו, הוא מאמין כי בחודשים הראשונים של 2025 "תהיה בידינו תוכנית לשיפור הביטחון בבית החולים. אני אופטימי שנוכל לסגור חלק מהפערים האלה"
בחיפה, החניון שוב מיועד לרכבים בלבד
בבית החולים בני ציון בשכונת הדר שבחיפה, מטופלים בסיכון גבוה, מוגבלי תנועה וכן יחידת היילודים – שהועברו למחלקה תת־קרקעית ממוגנת למשך החודשיים האחרונים למלחמה – הוחזרו בתחילת דצמבר למחלקותיהם הרגילות. עם זאת, דובר בית החולים מסר כי חדר המיון נשאר במחלקה מוגנת ובטוחה.
פרופסור יעל שחור־מיוחס, סגנית מנהל המרכז הרפואי רמב"ם באזור מפרץ חיפה, מספרת שעם התעצמות המלחמה, פיקוד העורף הנחה את בית החולים להיערך לאפשרות של ירי רקטות מדי ארבע דקות.
![בית החולים התת־קרקעי ע"ש סמי עופר במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, 1 באוגוסט 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/12/5-1-1024x640.jpg "בית החולים התת־קרקעי ע"ש סמי עופר במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, 1 באוגוסט 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)")
למרות האיום של ירי רקטות תכוף, לדבריה, בית החולים עדיין "השתדל מאוד לשמור על שגרה, לבצע ניתוחים ולספק שירותים אמבולטוריים".
בית החולים, שבנה את מתקניו התת־קרקעיים למצבי חירום במלחמה, שיכן בהם מטופלים עם הסלמת הלחימה בסוף ספטמבר. כעת, לאחר הפסקת האש, חזרו המרחבים התת־קרקעיים לשמש כחניון. "נשמנו לרווחה כשהרקטות לא הגיעו כל ארבע דקות", אומרת שחור־מיוחס. "אבל גם עכשיו, אנחנו מוכנים לכול".
בית החולים, שבנה את מתקניו התת־קרקעיים למצבי חירום במלחמה, שיכן בהם מטופלים עם הסלמת הלחימה בסוף ספטמבר. כעת, לאחר הפסקת האש, חזרו המרחבים התת־קרקעיים לשמש כחניון
"הם גיבורים"
במהלך המלחמה התנאים במרכז הרפואי לגליל "לא היו קלים", מספרת קייט נאומנקו, אחות אחראית במחלקת אורתופדיה. "גברים ונשים נאלצו לפעמים לישון אחד ליד השני, בקושי היה מקום לפיזיותרפיה ולא הייתה פרטיות. לא היה אור טבעי".
ואז פניה מוארות בחיוך כשהיא מביטה סביבה על המחלקה. "רואים שאני שמחה", היא אומרת. "ייקח עוד קצת זמן עד שהצוות "יחזור לשגרה". בחלקים אחרים של בית החולים השיפוצים נמשכים כעת לאחר שהוקפאו במשך יותר משנה.
השהות מתחת לקרקע, ללא אוויר או אור טבעי ובצפיפות, הייתה מאתגרת "למטופלים, ליילודים ולצוות", מסכימה כהן מהמרכז הרפואי לגליל. היא מדגישה כי המלחמה הייתה קשה "גם למדינה וגם לאנשים ברמה האישית".
חלק מצוות בית החולים נמנה עם 60 אלף התושבים שפונו מהיישובים הסמוכים לגבול לבנון והועברו למקומות אחרים. לחלק אחר, היא מספרת, היו "בעלים או בנים במילואים או בשירות סדיר. אבל הם עשו את המאמץ והגיעו לעבודה כל יום", אומרת כהן. "הם גיבורים".
כהן מתארת כיצד נסעה מבית החולים לביתה בקריות, מרחק של כ־22 קילומטרים, ונאלצה לצאת מהמכונית ולהשתטח על הקרקע כשנשמעו אזעקות.
השהות מתחת לקרקע, ללא אוויר או אור טבעי ובצפיפות, הייתה מאתגרת "למטופלים, ליילודים ולצוות", מסכימה כהן מהמרכז הרפואי לגליל
יתרה מזאת, אחד מבניה התאומים, אור יוסף כהן, בן 32, ששירת במילואים סמוך לגבול לבנון, נפצע באורח קשה מטיל נ"ט ב־17 באוקטובר 2023, ומאז נמצא בתהליך שיקום.
אך לידת התינוקות – בהם שני זוגות תאומים – "היא התחדשות של חיים שנותנת לנו כוח ותקווה", היא אומרת. "כששומעים את ה'מזל טוב', זה הופך את המחלקה הזאת למחלקה הכי שמחה בבית החולים".
לדבריה, מה שמיוחד בבית החולים הוא הצוות המגוון שלו. "נולדים כאן תינוקות מכל הדתות והאמונות ביחד", היא מוסיפה. "יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים וצ'רקסים. אנחנו עם אחד, לב אחד".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו