נושא
בריאות
ד"ר יעקב רוזנפלד ב-1946 עם חיילי צבא השחרור העממי ששומרים על ביטחונו במהלך מלחמת האזרחים עם הקוומניטנג (צילום: באדיבות המכון האוסטרי לחקר סין ודרום-מזרח אסיה)
באדיבות המכון האוסטרי לחקר סין ודרום-מזרח אסיה
סיפורו של ניצול השואה שהקים את מערכת הרפואה הסינית

"הרופא הענק עם האף הגדול"

ד"ר יעקב רוזנפלד מת ונקבר בישראל מבלי להותיר כאן חותם, אך הוא שינה לעד את פניה של הרפואה הסינית, ושגריר סין עולה לקברו בכל שנה ● "הוא היה רופא וחייל גדול, שהציל חיים רבים במסגרת שירותו בצבא סין" ● בזמן שהסינים משגרים רמזים מאיימים להונג קונג, הם מבקשים להעלות את דמותו על נס, ולהציג פנים אחרות של מדינתם

עוד 815 מילים
אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
istockphoto

בריאות מי שמנמן של סבתא

פרופ' מארי רודולף (68) הצליחה להפחית את השמנת היתר בקרב ילדים בבריטניה ● אחרי שעלתה לישראל, היא חולמת לעשות כאן את אותו הדבר, בדגש על עזרה לאוכלוסיות מוחלשות ● בין לבין היא מטפלת בנכדים התאומים שלה, ואין שום סיכוי שהיא תיתן להם שוקולד ● ראיון

עוד 1,417 מילים

"אם בית החולים הדסה היה חברה בורסאית, בחיים לא הייתי משקיעה בו"

מעקב זמן ישראל חברת דירקטוריון לשעבר בנשות הדסה: "אם זמן ישראל היה מצטט אותי בתחקיר על ביה"ח, ייתכן שהיה מגיע למסקנות הרבה יותר נחרצות" ● "אולי פעמוני האזהרה יתחילו לצלצל סוף סוף"

זאב רוטשטיין (צילום: by Hadas Parush/Flash90)
by Hadas Parush/Flash90
זאב רוטשטיין
עוד 946 מילים
בעקבות תחקיר זמן ישראל

מנכ"ל "הדסה" משנה כיוון: "עד 2023 נהיה מאוזנים"

בעקבות התחקיר שחשף כי "הדסה" עלול שוב לקרוס כלכלית, פרופ' רוטשטיין משנה על דעת עצמו את מועד פקיעת הסכם ההבראה, וטוען: "חווינו נס"

זאב רוטשטיין (צילום: by Hadas Parush/Flash90)
by Hadas Parush/Flash90
זאב רוטשטיין

פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל בית החולים הדסה משיב בראיון למגזין "ג'ואיש וויק", לטענות של בכירים בבית חולים, ולממצאי תחקיר "זמן ישראל", ולפיהם ביה"ח עלול לקרוס כלכלית עם סיומה של תכנית ההבראה ב- 2020, וטוען: "חווינו בהדסה נס חנוכה, הדסה תצלח את היציאה מהסכם ההבראה באופן מושלם".

את המסר הזה הדהד רוטשטיין גם בדבריו בכנס השנתי של "נשות הדסה" (הבעלים של בית החולים) שהתקיים בניו יורק בשבוע שעבר ובו צוינו 99 שנים להקמת הארגון. עם זאת, ההסברים שהשמיע בראיון ובכנס סותרים לכאורה את ההסברים שנתן פרופ' רוטשטיין שבועיים קודם לכן במענה לתחקיר "זמן ישראל".

אז טען רוטשטיין בהתכתבות עם הח"מ, כי "הסכם ההבראה הינו טיסה לשום מקום", והסביר כי ההסכם לא לקח בחשבון באופן מלא את צרכיה של הדסה בעידן שיבוא אחריו, כלומר אחרי דצמבר 2020.

רוטשטיין נמנע מלחזור על הביטוי "טיסה לשום מקום" (שמשמעו התנגדות להסכם החתום מול בית משפט וגם הסדר מול נושים) בראיון עמו.

במקום זאת, הוא מסמן לעצמו מעין "הארכה מלאכותית" של תקופת ההסכם, ללא אישור המדינה או בית המשפט, ומבטיח שהדסה תגיע לאיזון תקציבי רק שלוש שנים אחרי מועד פקיעתו של ההסכם עליו חתם בית החולים.

"משרד האוצר אמר שאם נמשיך לרדת (בגובה החוב, א"ה) נעבור למאזן חיובי ב- 2023", אמר רוטשטיין. ההסכם, כאמור, מחייב איזון תקציבי עד סוף 2020.

הפגנה נגד סגירת מחלקת ההמטו־אונקולוגית בבית־החולים הדסה, יוני 2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)
הפגנה נגד סגירת מחלקת ההמטו־אונקולוגית בבית־החולים הדסה, יוני 2017 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

רוטשטיין גם מטעה לכאורה את קוראי המגזין, בהציגו את סכומי הגרעון המצטבר הנוכחיים: לדבריו "ירדנו בגרעון ל- 438 מיליון שקל", בעוד שנכון לסוף 2018 החוב עומד על כ- 150 מיליון שקל יותר מכך, וגם התחזיות ל- 2019 גבוהות יותר.

תחקיר "זמן ישראל" חשף כיצד מתקשה הנהלת הדסה לעמוד בתנאי הסכם ההבראה שנחתם ביולי 2014, ואיפשר את הצלת בית החולים, בין היתר באמצעות הזרמה הדרגתית של קרוב למיליארד וחצי שקלים במשך שבע שנים, מחיקת חובות וגיוס תרומות מוגבר מצד נשות הדסה. טרם חתימת ההסכם, המוסד היה קרוב לחדלות פירעון, עם גרעון מצטבר של יותר ממיליארד שקלים.

בהסכם התחייב בית החולים להגיע ל"איזון תקציבי לאורך זמן" עד תחילת 2021, באופן שיאפשר לו להתנתק מ"מכשירי ההחייאה" של הזרמת התקציבים ממשרדי האוצר והבריאות. בפועל, מסיים הדסה את 2018 עם גירעון מצטבר של 574 מיליון שקל, וצפי הגירעון של ההנהלה לקראת 2019 עומד על 519 מיליון שקל.

לכך יש להוסיף לפחות 100 מיליון שקלים, תשלומים שפסק בית המשפט לטובת קופות הפנסיה של בית החולים.

רוטשטיין שב ומצטט בראיון משפט בודד מתוך דוח החשב המלווה של ביה"ח, ולפיו בינואר עד ספטמבר שנה שעברה "בית החולים עמד בחובותיו הכלכליות, חיזק את איתנותו הכלכלית והוריד באופן מתמשך את הגירעון המצטבר שלו", אולם נמנע מפרסום הדוח המלא או ציון ההקשר בו נאמרו הדברים.

בפני "זמן ישראל" הציג רוטשטיין את המשפט כאילו הוא מתייחס לכל שנות ההסכם, ולא רק לשנה שעברה. "הדסה" סירבה לבקשות "זמן ישראל" לקבל את הדוח המלא או אף חלקים רלוונטיים מתוכו.

הג'ואיש וייק מצטט מקורות המכירים מקרוב את ההסכמים בין הדסה למדינה, וטוענים כי המוסד קרוב לקריסה:

"אנו מרגישים מחויבות להסב את תשומת לב הציבור וציבור התורמים למצב האמיתי של בית החולים, למעשים המתבצעים בכספי הציבור שהוזרמו להדסה, ולהתנהלות המזניחה שהביאה בעבר את בית החולים לסף קריסה וחוזרת על עצמה גם כעת אחרי הסכם ההבראה שנחתם ב- 2014!!!"

כך טוענים המקורות בתכתובת עם כתב המגזין (סימני הקריאה במקור).

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 492 מילים
  • מחאת האחים והאחיות (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
    יונתן סינדל פלאש 90
  • מחאת האחים והאחיות (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
    יונתן סינדל, פלאש 90
  • מחאת האחים והאחיות (צילום: Yonatan Sindel / Flash90)
    Yonatan Sindel / Flash90
שביתת האחים והאחיות

פרשנות המחסור באחים ואחיות עוד יעלה לכולנו ביוקר

השוואה בינלאומית מגלה: המחסור באחים ואחיות בארץ הוא מהחמורים בעולם ● אם הממשלה לא תגדיל במהירות את מספרם, היא עשויה לשלם להם בסופו של דבר הרבה יותר ממה שהם דורשים כעת - והעומס יימשך בכל זאת ● ומי ישלם אז את המחיר? החולים, כמובן

עוד 1,077 מילים
הנהלת בית החולים לא עומדת בתנאי הסכם ההבראה

תחקיר הדסה עדיין חולה

בית חולים הדסה ייצא בעוד שנה וחצי מהסכם ההבראה, שבו שילם הציבור כמעט 1.5 מיליארד שקל לצורך שיקומו, לאחר שקרס ב-2014 ● דוחות הנחשפים כאן לראשונה מראים: הנהלת הדסה לא עומדת בתנאי ההסכם ועלולה להגיע בסופו, שוב, לחדלות פרעון ● פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה שנחקר השבוע באזהרה על ניפוח שכר לרופאים: "הסכם זה הינו בבחינת 'טיסה לשום מקום'"

בית החולים הדסה (צילום: מרגלית סלובין/פלאש90)
מרגלית סלובין/פלאש90
בית החולים הדסה
עוד 2,875 מילים
בטטות (צילום: Nati Shohat/Flash 90)
Nati Shohat/Flash 90

חשיפת זמן ישראל הבטטות היפות נעלמו מהמדפים כי הן היו מורעלות

הבטטות הוורודות-סגולות, בעלות הקליפה הבוהקת, שנמכרו בארץ בשנים האחרונות, חוטאו ונצבעו באמצעות חומצה זרחתית - רעל שפוגע במערכת העצבים, העיכול והפריון ● בענף מעריכים כי שליש מהבטטות בארץ היו מורעלות ● שיווקן הופסק רק בעקבות פנייתנו לבקשת תגובה ממשרד הבריאות

עוד 1,276 מילים ו-5 תגובות
דוח משרד הבריאות על מצבם הכלכלי של בתי החולים ב-2017

הסיבה למצוקה של בתי החולים: הנחות של מיליארדים לקופות החולים

דוח משרד הבריאות על ההתנהלות הכספית של בתי החולים חושף: הפסידו כ-5.8 מיליארד שקל ב-2017 עקב הנחות שהם נאלצים להעניק לקופ"ח ● ללא הנחות אלה, מרבית בתי החולים לא היו בגירעונות והשירות לאזרחים היה משתפר ● הדוח ממליץ: "למנוע מצב שבו גירעונות בתיה"ח נובעים מרגולציה"

מסדרון בית חולים, צילום אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
נתי שוחט, פלאש 90
מסדרון בית חולים, צילום אילוסטרציה

משרד הבריאות פרסם היום דוח ראשון מסוגו שסוקר את מצבם הכלכלי של בתי החולים בישראל בשנת 2017. הדוח מראה שבניגוד לדעה הרווחת, מערך האשפוז ובתי החולים בישראל אינו מתנהל באופן גירעוני, אלא נמצא בגירעון רק בגלל הנחות שהוא מאולץ לתת לקופות החולים, ומעלה שאלות קשות על אופן ניהול מערכת הבריאות, כפי שאפשר לראות בציטוט הבא מהדוח:

"איתנותם הפיננסית של בתי החולים משפיעה על יכולתם לספק את שירותי הבריאות לכלל תושבי המדינה. המדיניות צריכה להתעצב סביב מסקנות הדו"ח ולמנוע את המצב שבו בתי החולים נמצאים בגירעונות אך ורק בגלל הרגולציה הכלכלית המוטלת עליהם. ניתן לעשות זאת על ידי שינוי המחירים וההנחות, כך שלא יובילו לגירעון".

לפי הדו"ח, בתי החולים אחראים על פעילות רפואית בהיקף כולל של כ-30 מיליארד שקל בשנה. הדו"ח מראה שהכנסות והוצאות בתי החולים מאוזנות ביסודן – בתי החולים הוציאו ב-2017 כ-28 מיליארד שקל, וקיבלו ב-2017 מקופות החולים ומהממשלה 28.5 מיליארד שקל ברוטו, לפני הנחות.

אלא שמהסכום הזה בתי החולים הפסידו 5.3 מיליארד שקל על הנחות שהם מחויבים להעניק לקופות החולים במסגרת "חוק הקאפינג", אשר מסדיר את התחשבנותם הכספית מול קופות החולים. כתוצאה מכך, בתי החולים קיבלו בפועל רק 22.7 מיליארד שקל.

וכך, בגלל הנחות שהעניקו לקופות החולים, נרשם בחשבונם של מרבית בתי החולים גירעון, ובסך הכול נמצא מערך בתי החולים בגירעון כולל של יותר מחמישה מיליארד שקל.

הנחות במיליארדי שקלים

בתי החולים הממשלתיים העניקו הנחות של 2.9 מיליארד שקל ורשמו גירעון של כ-2.5 מיליארד (כלומר, ללא ההנחות, היו מגיעים לעודף תקציבי של 400 מיליון שקל). בתי החולים של קופת חולים כללית העניקו הנחות של 1.85 מיליארד שקל והגיעו לגירעון של 2.2 מיליארד שקל (כלומר היו מגיעים לגירעון של כ-300 מיליון שקל בלא ההנחות).  בתי החולים הפרטיים העניקו הנחות של כמיליארד שקל, ורשמו גירעון של כ-640 מיליון שקל.

הדו"ח מראה שהוצאות השכר של עובדי בתי החולים אינם הגורם לגירעונותיהם. בתי החולים הממשלתיים העסיקו ב-2017 כ-31 אלף עובדים (כולל רופאים) בעלות שכר כוללת של כ-12 מיליארד שקל בשנה; בתיה"ח של קופ"ח כללית מעסיקים כ-18 אלף עובדים בעלות שכר כוללת של כ-6 מיליארד שקל; בתיה"ח הפרטיים העסיקו כ-12 אלף עובדים בעלות של כ3.6 מיליארד שקל.

עלות השכר של הרופאים בבתי החולים הפרטיים גבוהה בכ-20% מזו שבבתיה"ח הממשלתיים ושל הכללית, שעמדה  בממוצע באותה שנה על כ-540 אלף שקל לרופא. עלות השכר השנתית של האחיות עמדה בממוצע ב-2017 על כ-305 אלף שקל בבתי החולים של קופ"ח, כ-290 אלף בבתי החולים פרטיים וכ-265 אלף בבתי חולים ממשלתיים.

גירעונות בתי החולים הממשלתיים ושל הכללית מכוסים במלואם בידי המדינה. גירעונות בתי החולים הפרטיים מכוסים, באופן רשמי, ממקורותיהם העצמאיים, אך בפועל המדינה מכסה גם אותם.

העובדה שבתי החולים נאלצים לבקש מהממשלה כיסוי לגירעונות שנוצרים בכלל בקופות החולים פוגעת במעמד בתי החולים מול הממשלה ובתקציבים שהם מקבלים. התוצאה עולה באיכות הטיפולים שבתי החולים נותנים לציבור ופוגעת באיכות חייהם ובריאותם של המטופלים, בעיקר בצפון ובדרום הארץ, ואולי גם בחיי אדם.

לפי הדו"ח, יש במרכז הארץ 2.1 מיטות אשפוז לאלף נפש, באזור ירושלים 2 מיטות לאלף נפש, בצפון 1.9 ובדרום 1.5 מיטות. האוכלוסייה בישראל גדלה בכ-2% בשנה, אבל מספר הביקורים של ישראלים בחדרי המיון גדל ב-2017 רק ב-1.4%, כנראה בין השאר בגלל המצב בחדרי המיון.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "במסגרת קביעת כללי ההתחשבנות בין בתי חולים לקופות החולים (חוק הקאפ), נקבעות הנחות לקופות החולים בבתי החולים על הרכש של הקופות. ההנחות ניתנות בשיעורים שונים על שירותים שונים כמפורט בחוק ההתייעלות הכלכלית".

"על בסיס חקיקה זו, מנהלים השחקנים מו״מ ומייצרים הסכמים. נוסף על האמור, במסגרת תהליך המו״מ ישנן גם הנחות פרטניות – מחיר לשירות מסוים. ההנחות המופיעות בדוח משקפות את כל סוגי ההנחות לעיל. נזכיר כי מחירון השירותים קובע מחירים מקסימאליים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 557 מילים
  • מטבח מוסדי בבית הספר אוסישקין בכפר סבא, 1953 (צילום: דניאל קפלן לע"מ)
    דניאל קפלן לע"מ
  • גן ילדים בהתנחלות אפרת, 2009 (צילום: Gershon Elinson/Flash90)
    Gershon Elinson/Flash90
  • ישובי צפון רצועת עזה. בצילום, גן ילדים ביישוב אלי סיני, 2011 (צילום: משה מילנר לע"מ)
    משה מילנר לע"מ
  • ילדים בגן בטייבה, 1963 (צילום: משה פרידן לע"מ)
    משה פרידן לע"מ
  • ניר ברקת בגן ילדים בירושלים, 2014 (צילום: Hadas Parush/Flash90.)
    Hadas Parush/Flash90.
  • ארוחת צהריים מוסדית בבית ספר בבית"ר עלית, 1997 (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ)
    עמוס בן גרשום לע"מ

ארוחת שבת מסיבת גן

משרד החינוך אסר מזמן להכניס ממתקים ושטויות לגנים ולבתי הספר, אבל ההורים והצוות החינוכי בשלהם ● למה ממשיכים לדחוף לילדי ישראל שניצלים, קרמבואים ועוגות יום הולדת חסרות פרופורציה? ● "כדי לפצות על רגשות האשמה של ההורים - וגם להפוך אותם למבוגרים צייתנים" ● אלון הדר ופרופ' ניר אביאלי במסע לצלחת הישראלית

עוד 1,509 מילים
  • עזה, יוני 2019 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)
    AP Photo/Khalil Hamra
  • עזה, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
    AP Photo/Hatem Moussa
  • עזה, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
    AP Photo/Hatem Moussa
  • עזה, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
    AP Photo/Hatem Moussa
  • עזה, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)
    AP Photo/Khalil Hamra
  • עזה, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
    AP Photo/Hatem Moussa
  • עזה, אפריל 2019 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
    AP Photo/Hatem Moussa

המשבר בעזה לבד בחושך

בזמן שתשומת הלב התקשורתית נתונה לבחריין, ד"ר מחמוד דאהר, ראש ארגון הבריאות הבינ"ל ברצועת עזה, מספר בראיון מיוחד על המאבק היומיומי על חשמל, מים ותרופות ● "כל מי שיכול מנסה לברוח מכאן"

עוד 1,851 מילים ו-2 תגובות
סגירה