נושא
בריאות
הנהלת בית החולים לא עומדת בתנאי הסכם ההבראה

תחקיר הדסה עדיין חולה

בית חולים הדסה ייצא בעוד שנה וחצי מהסכם ההבראה, שבו שילם הציבור כמעט 1.5 מיליארד שקל לצורך שיקומו, לאחר שקרס ב-2014 ● דוחות הנחשפים כאן לראשונה מראים: הנהלת הדסה לא עומדת בתנאי ההסכם ועלולה להגיע בסופו, שוב, לחדלות פרעון ● פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה שנחקר השבוע באזהרה על ניפוח שכר לרופאים: "הסכם זה הינו בבחינת 'טיסה לשום מקום'"

בית החולים הדסה (צילום: מרגלית סלובין/פלאש90)
מרגלית סלובין/פלאש90
בית החולים הדסה
עוד 2,875 מילים
בטטות (צילום: Nati Shohat/Flash 90)
Nati Shohat/Flash 90

חשיפת זמן ישראל הבטטות היפות נעלמו מהמדפים כי הן היו מורעלות

הבטטות הוורודות-סגולות, בעלות הקליפה הבוהקת, שנמכרו בארץ בשנים האחרונות, חוטאו ונצבעו באמצעות חומצה זרחתית - רעל שפוגע במערכת העצבים, העיכול והפריון ● בענף מעריכים כי שליש מהבטטות בארץ היו מורעלות ● שיווקן הופסק רק בעקבות פנייתנו לבקשת תגובה ממשרד הבריאות

עוד 1,276 מילים ו-5 תגובות
דוח משרד הבריאות על מצבם הכלכלי של בתי החולים ב-2017

הסיבה למצוקה של בתי החולים: הנחות של מיליארדים לקופות החולים

דוח משרד הבריאות על ההתנהלות הכספית של בתי החולים חושף: הפסידו כ-5.8 מיליארד שקל ב-2017 עקב הנחות שהם נאלצים להעניק לקופ"ח ● ללא הנחות אלה, מרבית בתי החולים לא היו בגירעונות והשירות לאזרחים היה משתפר ● הדוח ממליץ: "למנוע מצב שבו גירעונות בתיה"ח נובעים מרגולציה"

מסדרון בית חולים, צילום אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
נתי שוחט, פלאש 90
מסדרון בית חולים, צילום אילוסטרציה

משרד הבריאות פרסם היום דוח ראשון מסוגו שסוקר את מצבם הכלכלי של בתי החולים בישראל בשנת 2017. הדוח מראה שבניגוד לדעה הרווחת, מערך האשפוז ובתי החולים בישראל אינו מתנהל באופן גירעוני, אלא נמצא בגירעון רק בגלל הנחות שהוא מאולץ לתת לקופות החולים, ומעלה שאלות קשות על אופן ניהול מערכת הבריאות, כפי שאפשר לראות בציטוט הבא מהדוח:

"איתנותם הפיננסית של בתי החולים משפיעה על יכולתם לספק את שירותי הבריאות לכלל תושבי המדינה. המדיניות צריכה להתעצב סביב מסקנות הדו"ח ולמנוע את המצב שבו בתי החולים נמצאים בגירעונות אך ורק בגלל הרגולציה הכלכלית המוטלת עליהם. ניתן לעשות זאת על ידי שינוי המחירים וההנחות, כך שלא יובילו לגירעון".

לפי הדו"ח, בתי החולים אחראים על פעילות רפואית בהיקף כולל של כ-30 מיליארד שקל בשנה. הדו"ח מראה שהכנסות והוצאות בתי החולים מאוזנות ביסודן – בתי החולים הוציאו ב-2017 כ-28 מיליארד שקל, וקיבלו ב-2017 מקופות החולים ומהממשלה 28.5 מיליארד שקל ברוטו, לפני הנחות.

אלא שמהסכום הזה בתי החולים הפסידו 5.3 מיליארד שקל על הנחות שהם מחויבים להעניק לקופות החולים במסגרת "חוק הקאפינג", אשר מסדיר את התחשבנותם הכספית מול קופות החולים. כתוצאה מכך, בתי החולים קיבלו בפועל רק 22.7 מיליארד שקל.

וכך, בגלל הנחות שהעניקו לקופות החולים, נרשם בחשבונם של מרבית בתי החולים גירעון, ובסך הכול נמצא מערך בתי החולים בגירעון כולל של יותר מחמישה מיליארד שקל.

הנחות במיליארדי שקלים

בתי החולים הממשלתיים העניקו הנחות של 2.9 מיליארד שקל ורשמו גירעון של כ-2.5 מיליארד (כלומר, ללא ההנחות, היו מגיעים לעודף תקציבי של 400 מיליון שקל). בתי החולים של קופת חולים כללית העניקו הנחות של 1.85 מיליארד שקל והגיעו לגירעון של 2.2 מיליארד שקל (כלומר היו מגיעים לגירעון של כ-300 מיליון שקל בלא ההנחות).  בתי החולים הפרטיים העניקו הנחות של כמיליארד שקל, ורשמו גירעון של כ-640 מיליון שקל.

הדו"ח מראה שהוצאות השכר של עובדי בתי החולים אינם הגורם לגירעונותיהם. בתי החולים הממשלתיים העסיקו ב-2017 כ-31 אלף עובדים (כולל רופאים) בעלות שכר כוללת של כ-12 מיליארד שקל בשנה; בתיה"ח של קופ"ח כללית מעסיקים כ-18 אלף עובדים בעלות שכר כוללת של כ-6 מיליארד שקל; בתיה"ח הפרטיים העסיקו כ-12 אלף עובדים בעלות של כ3.6 מיליארד שקל.

עלות השכר של הרופאים בבתי החולים הפרטיים גבוהה בכ-20% מזו שבבתיה"ח הממשלתיים ושל הכללית, שעמדה  בממוצע באותה שנה על כ-540 אלף שקל לרופא. עלות השכר השנתית של האחיות עמדה בממוצע ב-2017 על כ-305 אלף שקל בבתי החולים של קופ"ח, כ-290 אלף בבתי החולים פרטיים וכ-265 אלף בבתי חולים ממשלתיים.

גירעונות בתי החולים הממשלתיים ושל הכללית מכוסים במלואם בידי המדינה. גירעונות בתי החולים הפרטיים מכוסים, באופן רשמי, ממקורותיהם העצמאיים, אך בפועל המדינה מכסה גם אותם.

העובדה שבתי החולים נאלצים לבקש מהממשלה כיסוי לגירעונות שנוצרים בכלל בקופות החולים פוגעת במעמד בתי החולים מול הממשלה ובתקציבים שהם מקבלים. התוצאה עולה באיכות הטיפולים שבתי החולים נותנים לציבור ופוגעת באיכות חייהם ובריאותם של המטופלים, בעיקר בצפון ובדרום הארץ, ואולי גם בחיי אדם.

לפי הדו"ח, יש במרכז הארץ 2.1 מיטות אשפוז לאלף נפש, באזור ירושלים 2 מיטות לאלף נפש, בצפון 1.9 ובדרום 1.5 מיטות. האוכלוסייה בישראל גדלה בכ-2% בשנה, אבל מספר הביקורים של ישראלים בחדרי המיון גדל ב-2017 רק ב-1.4%, כנראה בין השאר בגלל המצב בחדרי המיון.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "במסגרת קביעת כללי ההתחשבנות בין בתי חולים לקופות החולים (חוק הקאפ), נקבעות הנחות לקופות החולים בבתי החולים על הרכש של הקופות. ההנחות ניתנות בשיעורים שונים על שירותים שונים כמפורט בחוק ההתייעלות הכלכלית".

"על בסיס חקיקה זו, מנהלים השחקנים מו״מ ומייצרים הסכמים. נוסף על האמור, במסגרת תהליך המו״מ ישנן גם הנחות פרטניות – מחיר לשירות מסוים. ההנחות המופיעות בדוח משקפות את כל סוגי ההנחות לעיל. נזכיר כי מחירון השירותים קובע מחירים מקסימאליים".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 557 מילים
  • מטבח מוסדי בבית הספר אוסישקין בכפר סבא, 1953 (צילום: דניאל קפלן לע"מ)
    דניאל קפלן לע"מ
  • גן ילדים בהתנחלות אפרת, 2009 (צילום: Gershon Elinson/Flash90)
    Gershon Elinson/Flash90
  • ישובי צפון רצועת עזה. בצילום, גן ילדים ביישוב אלי סיני, 2011 (צילום: משה מילנר לע"מ)
    משה מילנר לע"מ
  • ילדים בגן בטייבה, 1963 (צילום: משה פרידן לע"מ)
    משה פרידן לע"מ
  • ניר ברקת בגן ילדים בירושלים, 2014 (צילום: Hadas Parush/Flash90.)
    Hadas Parush/Flash90.
  • ארוחת צהריים מוסדית בבית ספר בבית"ר עלית, 1997 (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ)
    עמוס בן גרשום לע"מ

ארוחת שבת מסיבת גן

משרד החינוך אסר מזמן להכניס ממתקים ושטויות לגנים ולבתי הספר, אבל ההורים והצוות החינוכי בשלהם ● למה ממשיכים לדחוף לילדי ישראל שניצלים, קרמבואים ועוגות יום הולדת חסרות פרופורציה? ● "כדי לפצות על רגשות האשמה של ההורים - וגם להפוך אותם למבוגרים צייתנים" ● אלון הדר ופרופ' ניר אביאלי במסע לצלחת הישראלית

עוד 1,509 מילים
  • עזה, יוני 2019 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)
    AP Photo/Khalil Hamra
  • עזה, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
    AP Photo/Hatem Moussa
  • עזה, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
    AP Photo/Hatem Moussa
  • עזה, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
    AP Photo/Hatem Moussa
  • עזה, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Khalil Hamra)
    AP Photo/Khalil Hamra
  • עזה, מאי 2019 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
    AP Photo/Hatem Moussa
  • עזה, אפריל 2019 (צילום: AP Photo/Hatem Moussa)
    AP Photo/Hatem Moussa

המשבר בעזה לבד בחושך

בזמן שתשומת הלב התקשורתית נתונה לבחריין, ד"ר מחמוד דאהר, ראש ארגון הבריאות הבינ"ל ברצועת עזה, מספר בראיון מיוחד על המאבק היומיומי על חשמל, מים ותרופות ● "כל מי שיכול מנסה לברוח מכאן"

עוד 1,851 מילים ו-2 תגובות
מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

לא נגיש שכר הלימוד הנוסף שנופל על סטודנטים עם מוגבלויות

החוק מחייב אוניברסיטאות להנגיש את הלימודים לבעלי מוגבלויות ● בפועל, סטודנטים בעלי מוגבלויות לא מקבלים סיוע פיזי במבחנים, נדרשים לשלם מכיסם על הנגשה - ונתקלים בביורוקרטיה מתישה ● "יכול להיות נכה מבריק ומוכשר, והוא עדיין יוכשל"

לאילנית היה ברור שהיא לא תיפול בסטטיסטיקה העגומה, לפיה רק ל-22% מהאנשים עם מוגבלות יש השכלה אקדמית, לעומת 34% מהאוכלוסייה הלא מוגבלת. ולמה שתיפול? היא סובלת ממחלת פרקים, ולא מבעיה קוגניטיבית. לצידה עומד גם החוק, המחייב אוניברסיטאות להנגיש את הלימודים ואת המוסדות גם לאנשים עם מוגבלות.

אלא שכבר בסיום השנה הראשונה באחד מהחוגים למדעי הטבע באוניברסיטת תל אביב, היא גילתה שהמוכנות של המוסד האקדמי ללכת לקראתה מסתיימת בעונת המבחנים, והיא הולכת לשלם על נכותה ביוקר.

מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
מחאת הנכים (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"במבחנים במתמטיקה ובכימיה אין אפשרות להקליד. צריך לכתוב נוסחאות ושרטוטים, ולשם כך צריך משעתק – מישהו שמכיר את החומר ושאני יכולה להכתיב לו את התשובות", היא מספרת. "קיבלתי מהאוניברסיטה אישור לעצם השימוש במשעתק, אבל הובהר לי שאני זו שצריכה למצוא אותו וגם לשלם עליו".

אילנית מציגה בפניי מסמך רשמי, שעליו חתומה סגנית הדיקן ושבו כתובה דרישת האוניברסיטה במפורש, אף שזו אינה עולה בקנה אחד עם החוק.

עם זאת, אילנית החליטה שלימודיה חשובים לה יותר מלהיכנס למאבק מול הפקולטה מבלי שהיא יודעת כיצד יסתיים. אילנית פרסמה מודעות והציעה תשלום של 65 שקל לשעה למשעתק, "אבל לא מצאתי מישהו שמוכן באמצע תקופת מבחנים לעזוב הכל ולכתוב איתי את המבחן".

גם באגודת הסטודנטים לא הצליחה אילנית למצוא פתרון – אין לאף גוף באוניברסיטת תל אביב מאגר משעתקים או הבנה איפה בכלל ניתן למצוא אותם. בלית ברירה, היא ניסתה לכתוב את אחד המבחנים בעצמה: "לא הבנתי מה כתבתי ובוודאי שהבוחן לא הבין את הכתב, ולכן ברור שנכשלתי".

הכישלון הוביל את האוניברסיטה לחייב אותה לעבור שוב את הקורס, וכמובן גם לשלם עליו. אפיקי המחאה של אילנית הסתיימו במבוי סתום. "אני לא הסטודנטית היחידה עם הבעיה הזו. יש גם סטודנטית עם ALS, סטודנטים עיוורים, סטודנטים עם היפותוניה וכולנו עם אותה בעיה.

"אחת מנשות הצוות גם אמרה לאחת מאיתנו שאם לא תצליח למצוא משעתק, זה יוביל את הפקולטה למסקנה שלא צריך לקבל יותר סטודנטים עם מוגבלות"

"אחת מנשות הצוות גם אמרה לאחת מאיתנו שאם לא תצליח למצוא משעתק, זה יוביל את הפקולטה למסקנה שלא צריך לקבל יותר סטודנטים עם מוגבלות. הייתי בהלם. יכול להיות נכה מבריק ומוכשר בטירוף, והוא עדיין יוכשל".

מבוך ביורוקרטי

גם ירון, שסובל גם הוא ממחלת פרקים, מצא את עצמו במבוך הבירוקרטי שיצרה אוניברסיטת תל אביב לשכמותו:

"אין לי בחירה אמיתית באיזה חוג ללמוד, אלא רק בחוגים שבהם אוכל לעמוד בעומס הפיזי שכרוך במטלות הכתיבה ושאני יודע שיש בו סיוע לאנשים עם מגבלה כמו שלי. אני יודע שלולא המגבלה הזו יכולתי לקבל ציונים טובים מאלה שאני מקבל.

"נדרשתי שוב ושוב להציג מחדש את כל הטפסים שמאשרים את נכותי, למרות שהם יושבים במחשבי האוניברסיטה , כי 'הם ישנים מדי'. הבעיה שלי היא כרונית, היא לא הולכת להשתנות, אז מדוע אני נדרש שוב ושוב ללכת לרופא שיאשר שלא נרפאתי באורח פלא?

"התמוטטתי. אני משקיע מצאת החמה ועד צאת הנשמה בלימודים האלה. למה להוליך אותי שולל ולתת לי לאורך השנה את התחושה שאני יכול ללמוד כאן, אם בסוף אני לא אוכל לגשת למבחנים ואכשל?

"בסוף קיבלתי אישור למשעתק. התייעצתי עם סטודנטים אחרים בקבוצה שיש לנו, של סטודנטים עם מחלות כרוניות, והם הכינו אותי לזה שאצטרך 'לטייל' ברחבי האוניברסיטה בין מזכירות כדי לקבל את האישורים המתאימים וכך עשיתי.

"הצלחתי גם להשיג מימון למשכתב, אבל רק בגלל שהצלחתי לגעת בליבן של המזכירות. זה משפיל. אין מדיניות. אני כמובן אסיר תודה למזכירות שכן הפגינו רגישות וסייעו לי, אבל זו שיטה מאוד בעייתית. מי שאוהב אותך יעזור לך ומי שלא, גם אם תראה לו את המסמכים הדרושים, לא חושב שהוא צריך לתת לך את הזכויות שמגיעות לך כחוק".

למזלו של ירון, סטודנט שלומד שנה מעליו הסכים לסייע לו לאורך שנת הלימודים בשעתוקים, "אבל למעשה לאורך כל התואר אני תלוי באנשים טובים באמצע הדרך".

משה קרוצ'י, דיקן הסטודנטים במכללה להנדסה SCE ע"ש סמי שמעון בבאר שבע מכיר היטב את הבעיה של סטודנטים עם מוגבלות, שנדרשים למשעתקים במבחנים במקצועות הראליים. לאורך שנותיו במכללה חווה כבר כמה מקרים דומים. "אנחנו אלה שמוצאים להם משעתקים וגם מממנים אותם, כמובן", אומר קרוצ׳י. "לסטודנטים עם מוגבלות החיים קשים יותר גם ככה, אז מה פתאום שנקשה עליהם עוד יותר?".

ואולי עצוב מכל הוא החשש של הסטודנטים להזדהות ולהתלונן בגופים המפקחים, כמו נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. שוב ושוב שמעתי, בגרסאות כאלה ואחרות, את המשפט: "אני תלוי בטוב ליבה של ההנהלה בגלל המוגבלות שלי ואם אתלונן יתנכלו לי".

גם לאחר ששוחחו איתי, שיחות קשות ועמוסות פרטים, והציגו ראיות לצדקת טענותיהם, לא מעט סטודנטים התקשרו וביקשו לוודא איתי שוב ושוב שלא "אסגיר" אותם להנהלת האוניברסיטה. מאחר שמספר הסטודנטים עם המגבלות קטן למדי, אפשר להבין את החשש שלהם מזיהוים.

אבל דווקא הפרט הזה ממחיש עד כמה דלים המשאבים שהאוניברסיטה נדרשה להקצות, כדי לסייע למעטים האלה לצלוח את המבחנים בפרט, ובלימודים בכלל.

זו, בתורה, נאחזה בהיעדר הפרטים המזהים של הסטודנטים, על אף שהוצגו לה ראיות בכתב לדרישה לתשלום עבור המשעתקים, כדי לטעון שאינה יכולה להגיב בלי לדעת במי בדיוק מדובר.

תגובות

מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "הקבלה לאוניברסיטת תל אביב נעשית על סמך הקריטריונים המפורסמים לכלל הציבור, כאשר מגבלה פיזית אינה מהווה חסם כלשהו ללימודים אקדמיים במוסד. האוניברסיטה משקיעה רבות בסיוע ובתמיכה בתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ומעמידה לרשותם מגוון שירותים, לרבות משעתקים בבחינות.

"האוניברסיטה עושה מאמצים רבים לאיתור משעתקים מתאימים ואינה מטילה אחריות זו על הסטודנט. עם זאת, מטעמים מובנים, בהחלט ייתכן שסטודנט יתבקש לתאם את לוחות הזמנים עם המשעתק.

"כמתחייב מחוק הנגישות, התשלום עבור המשעתקים אינו מוטל על הסטודנטים.
יודגש כי בשל העדר פרטים מזהים אין ביכולתנו לענות על הטענות הספציפיות שהועלו בשאילתה".

מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים נמסר בתגובה: "לפי תקנות נגישות להשכלה גבוהה המוסד האקדמי הוא החייב במתן התאמות הנגישות לתלמיד עם מוגבלות, במימונן, ומן הסתם גם בכל הסידורים הנלווים לכך. אין להטיל זאת על הסטודנט, לא כל שכן חל איסור על הפליית סטודנטים עם מוגבלות בשל מוגבלותם.

"מטרת החוק הינה לאפשר לסטודנטים עם מוגבלות להשלים את לימודיהם האקדמיים באופן שוויוני תוך קבלת ההתאמות הנדרשות להם. אף כי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אינה מכירה את פרטי המקרה, על פי הפרטים שנמסרו לכתבת, התנהלות במקרים אלו הייתה חמורה ועל פניו נראה האוניברסיטה הציבה דרישות והערימה קשיים נוספים בפני הסטודנטים הנדרשים להתאמות. סטודנטים שסבורים שזכויותיהם הופרו יכולים לפנות לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
תודה על הארת הנושא. הדרך לעבודה מקצועית ומתגמלת, שממצה את היכולות האינטלקטואליות, עוברת עדיין ברוב המקרים דרך ההשכלה האקדמית. כמי שמלווה אנשים עם מוגבלות למציאת עבודה בהייטק וטכנולוגיה ... המשך קריאה
תודה על הארת הנושא. הדרך לעבודה מקצועית ומתגמלת, שממצה את היכולות האינטלקטואליות, עוברת עדיין ברוב המקרים דרך ההשכלה האקדמית. כמי שמלווה אנשים עם מוגבלות למציאת עבודה בהייטק וטכנולוגיה ונדרשת לא מעט לסוגיית הציונים הנמוכים יותר בתואר העלת כאן סיבות נוספות לפערים - או כמו שצוטט "לסטודנטים עם מוגבלות החיים קשים יותר גם ככה". עצוב ומאד מובן שאנשים מפחדים להילחם על הזכויות החוקיות שלהם. מכעיס שמי שזו האחריות שלו מפר את החובה הזו. הערה קטנה - המונח המכבד והמקובל הוא אנשים *עם* מוגבלות. בכתבה מופיע לסירוגין גם המונח בעלי מוגבלויות שאינו מקובל יותר - האנשים לא רכשו מיוזמתם את המגבלה וגם לא יכולים למכור אותה או להיפטר ממנה.
עוד 948 מילים ו-1 תגובות

חצבת התגלתה במקומות ציבוריים בירושלים, חיפה ואילת

משרד הבריאות הודיע על נוכחותם של חולי חצבת בשורת מקומות ציבוריים ברחבי הארץ, ביניהם, בין השאר, גם אוניברסיטת חיפה, ביה"ס התיכון הריאלי בחיפה והמצפה התת-ימי באילת

המצפה התת ימי באילת (צילום: משה שי פלאש 90)
משה שי פלאש 90
המצפה התת ימי באילת

משרד הבריאות הודיע על נוכחותם של חולי חצבת באירועים הבאים:

  • ביום שישי ה31.5 בקהל שהגיע להצגה "רבי שרגי" או "השיפוצניקים שהתקיימה במתנ"ס נווה יעקב בירושלים בין השעות 14:30 ל-16:00.

 

  • ביום שישי, 31.05, בחוג הרב תחומי בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה, בין השעות 9:00-12:00.

 

  • ביום חמישי, 30.05., בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. כל התלמידים ואנשי הצוות שנמצאו במקום אותרו והוזמנו להשלמת חיסונים.

 

  • ביום ראשון, 02.06, בקופת חולים מאוחדת, סניף סמולנסקין בחיפה, בין השעות 8:00-12:00.

 

  • ביום  שני, 03.06, בבית קפה גרג, סניף חורב בחיפה, בין השעות 10:30-13:00.

 

  • בשבת שעברה, 1.6, במצפה תת הימי באילת, בין השעות 10:30 – 13:30.

המבקרים ששהו במקומות הללו בשעות שפורטו אשר נולדו משנת 1957 ואילך ואינם מחוסנים בשתי מנות נגד חצבת מתבקשים לפנות בהקדם ובתוך 6 ימים מזמן האירוע ללשכת הבריאות הקרובה למקום מגוריהם או למוקד משרד הבריאות בטלפון *5400 על מנת לברר את הצורך בקבלת חיסון.

משרד הבריאות מבקש מהמבקרים ששהו במקומות הנ"ל, וסובלים במהלך שלושת השבועות שאחרי שהייתם בהם מחום ואחד או יותר מסימנים הבאים: שיעול, נזלת, דלקת עיניים, פריחה, להימנע מלהגיע למקומות ציבוריים (עבודה, בתי תפילה, קניונים, מסעדות, תחבורה ציבורית), לאירועים רבי משתתפים או לכל מסגרת ציבורית נוספת, כדי למנוע הדבקה של סביבתם ולפנות למרפאה או לכל מוסד רפואי אחר.

עוד 194 מילים ו-1 תגובות

חצבת בתחבורה הציבורית בחיפה

משרד הבריאות מדויע על חשיפה לחצבת בקו של המטרונית למפרץ חיפה ובקו 960 של אגד מחיפה לירושלים

נגיף החצבת תחת המיקרוסקופ (צילום: AP Photo/Centers for Disease Control and Prevention, Cynthia Goldsmith)
AP Photo/Centers for Disease Control and Prevention, Cynthia Goldsmith
נגיף החצבת תחת המיקרוסקופ

משרד הבריאות הודיע היום (ב') על חשיפה לחצבת שהתגלתה בתחבורה ציבור בחיפה.

ביום רביעי, 29.5.19, התגלתה במטרונית קו 3 שיצאה ב- 11:20 מקרית ים לתחנת לב המפרץ בחיפה.

ביום רביעי,29.5.19, התגלתה חצבת בקו 960 של אגד שיצא ב-12:20 מהתחנה המרכזית בחיפה לירושלים.

משרד הבריאות ממליץ כי "כל מי שנסע בתחבורה ציבורית בקווים הללו, ושנולד משנת 1957 ואילך, ואינו מחוסן ב- 2 מנות נגד חצבת יפנה בהקדם ללשכת הבריאות המחוזית הקרובה למקום מגוריו, או למוקד משרד הבריאות בטלפון *5400 על מנת לקבל חיסון". המשרד קורא למי שנסעו בקווים הללו ואינם מחוסנים להתחסן עד שישה ימים אחרי מועד הנסיעה באותם קווים.

משרד הבריאות מבקש מנוסעים בקווים הללו שסובלים מחום, שיעול, נזלת, דלקת עיניים, פריחה, להימנע מלהגיע למקומות ציבוריים – עבודה, בתי תפילה, קניונים, מסעדות, תחבורה ציבורית ולאירועים רבי משתתפים כדי למנוע הדבקה של סביבתם.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 128 מילים

חצבת ניישן

אחרי מקרה נוסף של חשיפה לחצבת בתל אביב, אי אפשר להתעלם מהמציאות: התפרצות החצבת העולמית מכה בישראל חזק במיוחד ● לפי ארגון הבריאות העולמי, ישראל כעת במקום השישי בעולם במספר הנדבקים ביחס לגודל האוכלוסיה ● למרות הנסיבות המיוחדות שהביאו להתפרצות בישראל, הממשלה נמנעת מהתערבות ● משרד הבריאות בתגובה: "נוקטים בפעולות רבות"

נגיף החצבת תחת המיקרוסקופ (צילום: AP Photo/Centers for Disease Control and Prevention, Cynthia Goldsmith)
AP Photo/Centers for Disease Control and Prevention, Cynthia Goldsmith

אחרי מקרה נוסף של חשיפה לחצבת בתל אביב, אי אפשר להתעלם מהמציאות: התפרצות החצבת העולמית מכה בישראל חזק במיוחד ● לפי ארגון הבריאות העולמי, ישראל כעת במקום השישי בעולם במספר הנדבקים ביחס לגודל האוכלוסיה ● למרות הנסיבות המיוחדות שהביאו להתפרצות בישראל, הממשלה נמנעת מהתערבות ● משרד הבריאות בתגובה: "נוקטים בפעולות רבות"

עוד 2,880 מילים

חשיפה לחצבת בסופ״ש בכמה מוקדים בתל אביב, ובהם פסטיבל דוקאביב

משרד הבריאות מודיע כי בסוף השבוע האחרון נחשף הציבור בתל אביב לחצבת בסינמטק ובמקומות נוספים ● המבקרים ששהו באזורי החשיפה מתבקשים לפנות בהקדם למוקדים הרפואיים ● המשרד מבהיר, עם זאת, כי כעת אין כל חשש להגיע לפסטיבל

סינמטק תל אביב. ארכיון (צילום: מרים אלסטר/פלאש 90)
מרים אלסטר/פלאש 90
סינמטק תל אביב. ארכיון

משרד הבריאות הודיע היום (שלישי) כי בסוף השבוע האחרון נחשף הציבור לחצבת בכמה מוקדים בתל אביב:

  • ביום שישי,24/05/2019, בין השעות 14:00 – 11:00 בלובי ומשרדי סינמטק תל אביב.
  • ביום שישי,24/05/2019, בין השעות 19:30 – 14:30 בלובי מלון סינמה ברחוב זמנהוף 1, תל אביב.
  • ביום שישי,24/05/2019, בין השעות 21:00 – 17:30 מסעדת "דלידה", רחוב זבולון 7, תל אביב.
  • ביום שישי,24/05/2019, בין השעות 00:00 – 19:30 סינמטק תל אביב, פסטיבל דוק אביב.
  • ביום שבת,25/05/2019, בין השעות 23:00 – 18:00 סינמטק ת"א, לובי ואולם מספר 1, מסעדת ג'ויה שבמתחם הסינמטק.

לפי הודעת משרד הבריאות, מבקרים ששהו במקומות אלו, ואשר נולדו משנת 1957 ואילך ואינם מחוסנים בשתי מנות נגד חצבת, צריכים לפנות בהקדם ובתוך 6 ימים מהחשיפה ללשכת הבריאות הקרובה.

בנוסף, מי שמגלה סימנים של חום וכן שיעול ו/או נזלת ו/או דלקת עיניים ו/או פריחה – עליו להימנע מלהגיע למקומות ציבוריים, ובכלל זה מקום עבודה או תחבורה ציבורית — ולפנות לקבלת טיפול רפואי רק בתיאום מראש.

הופעת הסימנים למחלת החצבת אינה מידיית, והמחלה עלולה לפרוץ תוך 21 ימים מיום החשיפה.

עם זאת, משרד הבריאות הבהיר כי אין מניעה להגיע להקרנות הפסטיבל השבוע, שכן כבר אחרי שעתיים, אין כל סכנה לחשיפה באזורים בהם היתה חשיפה קודם לכן לחצבת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 185 מילים
סגירה