שר האוצר בצלאל סמוטריץ'  מוכר את החמץ של מדינת ישראל, 21 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
חיים גולדברג/פלאש90

הכלכלה הישראלית בטופ שש? רק אם עוצמים עין אחת

"האקונומיסט" הפתיע כשבחר בישראל כאחת משש הכלכלות החזקות של 2024 ● עיון בפרטי הבחירה מגלה כי ההערכה מתייחסת לתקופה ספציפית מאוד, שאינה משקפת את המציאות הכלכלית העגומה כיום ● למרות זאת, זה לא מונע מרבים להשתמש בבחירה כהוכחה שהכלכלנים רק מקשקשים וכי בפועל הכול כאן בעצם בסדר ● פרשנות

"אני לא כלכלן, אבל אם 'האקונומיסט' אומר שישראל בין שש הכלכלות הכי חזקות, איך זה מסתדר עם כל הסיפור הזה?" – הטיח דדי שמחי בנגיד לשעבר יעקב פרנקל, במהדורת שישי האחרונה של חדשות 12. השאלה הופנתה בתגובה לתיאור העגום שהציג פרנקל על מצב הכלכלה הישראלית, הנובע, לדבריו, ממדיניות ממשלתית לא אחראית.

פרנקל ניסה להסביר כי החלטת "האקונומיסט" אינה בהכרח מנבאת את העתיד הכלכלי של ישראל, אך שמחי קטע אותו בתגובה צינית: "שורה תחתונה – לא לקרוא את 'האקונומיסט'".

העימות בין שמחי לפרנקל ממחיש תופעה רחבה יותר המאפיינת את זמננו: חוסר היכולת של הציבור להכיל מורכבות. הכול חייב להיות שחור או לבן, כן או לא – כשהתשובה ה"נכונה" תלויה בפוזיציה. כך גם בשידור, שמחי דרש תשובה ברורה: האם להאמין ל"האקונומיסט" או לפרנקל?

הכול חייב להיות שחור או לבן, כן או לא – כשהתשובה ה"נכונה" תלויה בפוזיציה. כך גם בשידור, שמחי דרש תשובה ברורה: האם להאמין ל"האקונומיסט" או לפרנקל?

בסופו של דבר, התשובה היא שגם פרנקל וגם "האקונומיסט" צודקים. הכרת העובדות מגלה שאין סתירה בין שתי הגרסאות.

נתחיל בעובדה הבסיסית: "האקונומיסט", מגזין רציני עם עיתונאים מבינים, אכן בחר בישראל כאחת משש הכלכלות החזקות של 2024. אבל איך זה מתיישב עם טענתו של פרנקל שהכלכלה הישראלית מצויה בבעיה חמורה? הינה ניסיון להסביר בפשטות נושא שהוא למעשה מורכב.

כשעיתונאי "האקונומיסט" מדרגים כלכלות, הם מתמקדים בפרמטרים כלכליים מרכזיים כמו צמיחה כלכלית – כלומר, בכמה גדלה הכלכלה של המדינה, ואינפלציה – עד כמה המחירים עולים במדינה. נוסף על כך, הם בוחנים גם את שיעור האבטלה, גובה הגירעון, וביצועי הבורסה המקומית.

אחת הביקורות המרכזיות על מדדי הדירוג של "האקונומיסט" היא שהם לא מספקים תמונה מלאה על הבריאות הכלכלית של מדינה. למשל, הם מתעלמים מסוגיות מהותיות לכלכלה הישראלית, כמו אי־שוויון בנטל, רמת החינוך הירודה, בריחת מוחות, הגירת תעשיית ההייטק, ואי השתלבות החרדים בשוק העבודה.

אלא שהבעיה אינה רק בפרמטרים החלקיים, אלא גם בתהליך המדידה. "האקונומיסט" מתמקד בתקופות זמן קצרות, כך שאירועים דרמטיים חד־פעמיים, כמו מלחמות או מגפות, עלולים ליצור עיוותים

אלא שהבעיה אינה רק בפרמטרים החלקיים, אלא גם בתהליך המדידה. "האקונומיסט" מתמקד בתקופות זמן קצרות, כך שאירועים דרמטיים חד־פעמיים, כמו מלחמות או מגפות, עלולים ליצור עיוותים.

במקרה של ישראל, התקופה שנבדקה כללה את ההתאוששות המהירה מהרבעון הרביעי של 2023, שבו פרצה המלחמה, ועד הרבעון השלישי של 2024, אז כבר התבססה ההתאוששות. נתונים אלו הובילו לעלייה דרמטית במדדים.

חייל מוציא כסף בכספומט של בנק לאומי. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
אילוסטרציה: חייל מוציא כסף מכספומט (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

הפער בין הנקודה הנמוכה ביותר של כלכלת ישראל, בסוף 2023 בעקבות פרוץ המלחמה, לבין הנקודה הגבוהה ביותר עד אוקטובר 2024, התבטא בצמיחה של 6.7%. מדובר בצמיחה מרשימה לכל הדעות, שהציבה את ישראל במקום גבוה בדירוג הכלכלות החזקות בעולם של המגזין היוקרתי.

עד כאן הכול נראה חיובי, אך מדובר בנתון מעוות שנובע מהתקופה הקצרה שנבדקה – תקופת התאוששות זמנית בישראל מאז השפל בראשית המלחמה. אם מנטרלים את השפעת חודשי המלחמה הראשונים על נתוני הכלכלה, מתקבלת תמונה שונה לחלוטין, עגומה בהרבה.

אם "האקונומיסט" היה משווה בין נתוני הרבעון השלישי של 2023 (לפני פרוץ המלחמה) לנתוני הרבעון השלישי של 2024 (לאחר ההתאוששות), הוא היה מגלה שכלכלת ישראל לא התאוששה באמת

אם "האקונומיסט" היה משווה בין נתוני הרבעון השלישי של 2023 (לפני פרוץ המלחמה) לנתוני הרבעון השלישי של 2024 (לאחר ההתאוששות), הוא היה מגלה שכלכלת ישראל לא התאוששה באמת. הצמיחה בתקופה זו הייתה נמוכה באופן דרמטי לעומת הנתון שהוביל לדירוג הגבוה.

זאת נוסף על הירידות החדות ביצוא סחורות ושירותים ובהשקעות בנכסים קבועים בישראל. אם הנתונים האחרונים היו נמדדים, הם ככל הנראה היו מדרדרים את ישראל משמעותית מטה בדירוג.

.אילוסטרציה: שער השקל (צילום: הדר יואביאן/פלאש90)
.אילוסטרציה: שער השקל (צילום: הדר יואביאן/פלאש90)

למה זה דומה? לקבוצת כדורגל שנמצאת בפיגור 3:2, אחרי שספגה שלושה שערים במחצית הראשונה וכבשה שניים במחצית השנייה. דירוג "האקונומיסט", בדומה לכך, התייחס רק לשערים שנכבשו מתחילת המחצית השנייה. מבחינתו, הקבוצה מובילה 2:0, תוך התעלמות מהעובדה שהיא עדיין בפיגור במשחק הכולל.

בשורה התחתונה, צמיחה אחוזית גבוהה אינה מעידה על כלכלה יציבה או בריאה, אלא רק על התאוששות חלקית מהנפילה הגדולה שחוותה. וזה בדיוק מה שמתאר "האקונומיסט" בדירוג שלו על ישראל. הדבר נכון גם לגבי הביצועים המרשימים של הבורסה המקומית באותה תקופה, שגם הם תרמו להקפצת ישראל בדירוג.

שמחי לא צריך להפסיק לקרוא את "האקונומיסט", אלא ללמוד לקרוא אותו אחרת. דירוגים כאלה הם כלי לניתוח – לא מציאות מוחלטת. המבחן האמיתי של הכלכלה אינו רק נתוני העבר, אלא גם הדרך קדימה

פרנקל ניסה להסביר בשידור כי הדירוג הגבוה של ישראל אינו מעיד על צמיחה עתידית. התחזיות לשנת 2024 כוללות צמיחה אפסית ואף שלילית לנפש, בעוד שהחוב הממשלתי והגירעון הגדל משמשים כמשקולת כבדה על הכלכלה.

חברות דירוג האשראי מעריכות שיידרש זמן רב עד שישראל תחזור לרמות הצמיחה שאפיינו אותה ערב המלחמה. וכל זה עוד לפני ההתמודדות עם האתגרים האסטרטגיים שממתינים לכלכלה הישראלית בשנים הקרובות.

בנימין נתניהו ויעקב פרנקל, ארכיון, יוני 2013 (צילום: Miriam Alster / Flash90.)
ארכיון: בנימין נתניהו ויעקב פרנקל, יוני 2013 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

לסיכום, שמחי לא צריך להפסיק לקרוא את "האקונומיסט", אלא ללמוד לקרוא אותו אחרת. דירוגים כאלה הם כלי לניתוח – לא מציאות מוחלטת. המבחן האמיתי של הכלכלה הישראלית אינו רק נתוני העבר, אלא גם הדרך קדימה. וכרגע, הדרך הזו נראית רחוקה מהחזון האופטימי ששמחי רואה.

עוד 748 מילים
סגירה