בשבוע שעבר, י' בטבת, 10 בינואר 2025, צמתי, כמדי שנה, כחלק מעם שזוכר דרך הגוף אובדן וחורבן מלפני 2,613 שנה וחיבר אליו את יום הקדיש הכללי.
טקסטים על האסון ההומניטרי בעיר ירושלים מלווים אותנו לאורך הדורות כמסר נגד השחתה חברתית ומוסרית. חכמים קבעו עבורנו ארבעה ימי צום בלוח השנה, כאשר כל אחד מהם מתייחס לנקודת ציון אחרת של החורבן, ובכך הזכירו לנו שהתפרקות היישוב היהודי בארץ ישראל לא אירעה ביום אחד.
טקסטים על האסון ההומניטרי בירושלים מלווים אותנו דורות כמסר נגד השחתה חברתית ומוסרית. חכמים קבעו 4 ימי צום לציון נקודות בחורבן, תזכורת לכך שהתפרקות היישוב היהודי בישראל לא אירעה ביום
זה היה תהליך קשה מיום הטלת המצור על ירושלים, דרך החרבת בית המקדש -מעוז רוחני ושלטוני – ועד רצח גדליה שסימן את סוף היישוב היהודי בארץ. השנה, י' בטבת חל בסיומו של שבוע בו נהרגו בעזה 74 ילדים ונמצאו גופותיהם של החטופים יוסף וחמזה אלזיאדנה, אב ובנו.
צמתי במרחק שעה וחצי נסיעה מחבל ארץ נחרב. תושבי רצועת עזה, שחיו 15 שנה תחת מצור, נמצאים מאז המתקפה המחרידה של חמאס על עוטף עזה ב-7.10 במשבר הומניטרי של רעב, מחלות ואימת מוות מתמשכת בשל הפעולות של ישראל. זיכרון החורבן אמור היה להוביל לכדי מעשה – הפסקת ההרס והאובדן שמתרחשים ממש לנגד עינינו.
לחורבן הזה הובילה, בין היתר, תחושה שעוד הרס ואלימות יביאו סוף סוף ביטחון או שקט. בזמן שהמציאות הקרובה והרחוקה מוכיחות את ההפך: שרק הסדרים והסכמים שמבוססים על שוויון, שותפות והכרה השיגו זאת באופן ארוך טווח ומקיים.
את הזרעים של התיקון אפשר לראות כבר עכשיו בינינו, במציאות שלנו. בקרב אותם שני עמים, יהודים וערבים-פלסטינים שחיים בסכסוך עקוב מדם, ישנם גם אלו שחולקים אזרחות במדינה ומראים שאפשר לקיים יחסים אחרים לגמרי.
צמתי במרחק שעה וחצי נסיעה מחבל ארץ נחרב. תושבי הרצועה, שחיו 15 שנה תחת מצור, נמצאים מאז מתקפת חמאס המחרידה על העוטף ב-7.10 – במשבר הומניטרי של רעב, מחלות ואימת מוות מתמשכת
אמנם האזרחות שלנו בתוך ישראל אינה שוויונית ואינה משותפת דיה אבל היא כן מאפשרת חיים. מדובר במודל בהחלט לא מושלם אבל כזה שמאפשר מערכת בריאות סוציאלית, תרבות, השכלה וכלכלה, יחסי שכנות קרובים וגם ייצוג פוליטי.
אנחנו מוכרחים לחזק את המודל הזה ולהפסיק לכרסם בו, כפי שהממשלה נראית נחושה לעשות. פעולות המשטרה לאסור הפגנות בחברה הערבית, במיוחד מאז תחילת המלחמה, חקיקה של הקואליציה כדי לפגוע בייצוג של המפלגות הערביות בכנסת, המשך הריסת ישובים ערבים בנגב, איסור של שר התרבות על הקרנת סרטים והדרת הקולות של החברה הערבית מערוצי התקשורת בישראל – הם רק חלק מהצעדים של הממשלה בכיוון.
צעדי הממשלה הללו מאיימים להחריב את מרקם החיים העדין המתקיים כעת בישראל, ואיתו להחריב את האפשרות לדמיין עתיד פוליטי אחר. הגנה על שוויון בין האזרחים היהודים לערבים היא אינטרס משותף והיא חיונית כחלק מפעולה לתיקון מערכת היחסים בין פלסטינים ויהודים בארץ הזו.
ההיסטוריה שלנו וההיסטוריה של סכסוכים לאומיים, אתניים ודתיים ברחבי העולם מלמדת אותנו, שעמים יכולים לשרוד אלימות אכזרית, לעתים בין שכנים באותו רחוב ממש, ולהתמיר את רגשות הנקם והמאבק האלים.
לקראת שינוי זה נדרשת הכרה בפשעים ובעוולות, כולל אלה שמתקיימים ברגעים אלו ממש. צוות של כחמישה עשר מומחים וחוקרים, יהודים וערבים-פלסטינים פרסמו בשבוע שעבר מסמך ניתוח מדיניות בשם "היום שעכשיו" ובו הם מציעים דרך מפורטת לשינוי מסלול מאלימות קיצונית לבחירה בחיים.
צעדי הממשלה הללו מאיימים להחריב את מרקם החיים העדין המתקיים כעת בישראל, ואיתו להחריב את האפשרות לדמיין עתיד פוליטי אחר. הגנה על שוויון בין האזרחים היהודים לערבים היא אינטרס משותף
שלומנו קשור בחבל עבות – לא בחוט דק – לשלום כלל תושבי האדמה הזו. כצעד ראשון להחזרת החמלה והאנושיות עבור יהודים וערבים-פלסטינים צריך להשיב את החטופים ולסיים את המלחמה.
יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם