בשבוע שעבר, י' בטבת, 10 בינואר 2025, צמתי, כמדי שנה, כחלק מעם שזוכר דרך הגוף אובדן וחורבן מלפני 2,613 שנה וחיבר אליו את יום הקדיש הכללי.

טקסטים על האסון ההומניטרי בעיר ירושלים מלווים אותנו לאורך הדורות כמסר נגד השחתה חברתית ומוסרית. חכמים קבעו עבורנו ארבעה ימי צום בלוח השנה, כאשר כל אחד מהם מתייחס לנקודת ציון אחרת של החורבן, ובכך הזכירו לנו שהתפרקות היישוב היהודי בארץ ישראל לא אירעה ביום אחד.

יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.

בבוקר יום שני ה-27.5 הגעתי למשרד, לעוד יום עבודה. כמו בכל יום מאז תחילת המלחמה הפנים של כל הקולגות שלי היו נפולים. אני עובדת במקום בו עובדים גם יהודים וגם וערבים, והקולגות הערבים נראו קודרים במיוחד.

בחדשות הבוקר – שוב תקיפה בעזה, שני חיילים הרוגים, עימותים בהר מירון, חוק הגיוס. אבל הלב של הקולגות היה במקום אחר לגמרי. בעקבות תקיפת צה"ל ברפיח ערב קודם, ביום ראשון (26.5), פרצה שריפה במחנה העקורים, שגבתה עשרות קורבנות, כולל נשים ילדים.

יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.

לפני שנגמרה הפוגת האש והמו"מ נקטע, פרסמה המדינה את רשימת האסירים שהיא מציעה לשחרר בפעימה הרביעית של עסקת חילופי החטופים. הרשימה כללה, באופן חסר תקדים, 21 אזרחיות ישראל, ערביות שנעצרו מאז תחילת המלחמה, לא הועמדו לדין וודאי שלא הורשעו.

הצעה זו של המדינה הפרה את החוזה בין המדינה לבין אזרחיה. המדינה שכבר שנים דואגת לסמן את האזרחים הערבים כאויב מבפנים, והממשלה שניצלה כל רגע מאז תחילת המלחמה כדי לחזק זאת, פוגעת באזרחיה, ערבים ויהודים מעצם נכונותה להחליף אזרחים באזרחים בעסקה.

חולוד אדריס היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. בעבר ניהלה באגודה לזכויות האזרח את תחום החינוך לזכויות אדם ונגד גזענות בחברה הערבית. לפני כן הייתה המנכ”לית הערבייה השותפה הראשונה בעמותת מהפך-תג’ייר, שם פיתחה את החזון לחברה משותפת ואת המודל לניהול המשותף. היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ומשאבי אנוש ותואר שני בלימודי מגדר מאונ' בר אילן, וכן יועצת ארגונית ומנחת קבוצות דיאלוג לחינוך לזכויות אדם ונגד גזענות.

יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.

"זה קרה ביום ההולדת שלי"; "ילד משחק בחצר"; "הייתה הפרח של הבית".
במחאת "מצעד המתים" נגד האלימות והפשיעה הגוברת בחברה הערבית שהתקיימה בתל אביב לפני כשבועיים, עמדתי מול מיצג של 140 ארונות קבורה.  על כל ארון משפט בערבית, זועק קריאות שבר ותחינה לעזרה.

לרגעים הרגשתי שאני לא נושמת. ואז, הבנתי שאני עומדת בתוך קהל של אלפים עם חברים שהגיעו כמוני כדי להפגין אבל הם לא מבינים אף מילה. כאשר פחות מ-2% מבוגרי מערכת החינוך העברית יודעים ערבית, כנראה שרק מעטים מאלפי היהודים שצעדו בתהלוכה יכולים היו לקרוא ולהבין את מילות הכאב. וזה לא במקרה, לאורך עשורים מערכת החינוך העמידה חומה בין ערבים ויהודים, ואת החומה הזו הגיע הזמן למוטט.

יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.

הרבעון השני של 2026 התאפיין במעבר הדרגתי ממערכות לחימה רחבות לניסיונות הסדרה מדיניים, אך ללא צמצום ממשי של האיומים.

ישראל וצה"ל המשיכו לפעול במקביל בחמש זירות: איראן, לבנון, סוריה, יהודה ושומרון ורצועת עזה. בחלקן ירדה עצימות הלחימה, אך במקומה התפתח מצב מורכב של חיכוך מתמשך, פעילות סיכול וניסיונות לייצר הסכמים שיציבותם עדיין מוטלת בספק.

תא"ל במיל', ד"ר אמנון סופרין, הוא עמית מחקר בקבוצת המחקר תמרור- פוליטוגרפיה ומרצה באוניברסיטת רייכמן.