בשבוע שעבר, י' בטבת, 10 בינואר 2025, צמתי, כמדי שנה, כחלק מעם שזוכר דרך הגוף אובדן וחורבן מלפני 2,613 שנה וחיבר אליו את יום הקדיש הכללי.

טקסטים על האסון ההומניטרי בעיר ירושלים מלווים אותנו לאורך הדורות כמסר נגד השחתה חברתית ומוסרית. חכמים קבעו עבורנו ארבעה ימי צום בלוח השנה, כאשר כל אחד מהם מתייחס לנקודת ציון אחרת של החורבן, ובכך הזכירו לנו שהתפרקות היישוב היהודי בארץ ישראל לא אירעה ביום אחד.

יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.

בבוקר יום שני ה-27.5 הגעתי למשרד, לעוד יום עבודה. כמו בכל יום מאז תחילת המלחמה הפנים של כל הקולגות שלי היו נפולים. אני עובדת במקום בו עובדים גם יהודים וגם וערבים, והקולגות הערבים נראו קודרים במיוחד.

בחדשות הבוקר – שוב תקיפה בעזה, שני חיילים הרוגים, עימותים בהר מירון, חוק הגיוס. אבל הלב של הקולגות היה במקום אחר לגמרי. בעקבות תקיפת צה"ל ברפיח ערב קודם, ביום ראשון (26.5), פרצה שריפה במחנה העקורים, שגבתה עשרות קורבנות, כולל נשים ילדים.

יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.

לפני שנגמרה הפוגת האש והמו"מ נקטע, פרסמה המדינה את רשימת האסירים שהיא מציעה לשחרר בפעימה הרביעית של עסקת חילופי החטופים. הרשימה כללה, באופן חסר תקדים, 21 אזרחיות ישראל, ערביות שנעצרו מאז תחילת המלחמה, לא הועמדו לדין וודאי שלא הורשעו.

הצעה זו של המדינה הפרה את החוזה בין המדינה לבין אזרחיה. המדינה שכבר שנים דואגת לסמן את האזרחים הערבים כאויב מבפנים, והממשלה שניצלה כל רגע מאז תחילת המלחמה כדי לחזק זאת, פוגעת באזרחיה, ערבים ויהודים מעצם נכונותה להחליף אזרחים באזרחים בעסקה.

חולוד אדריס היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. בעבר ניהלה באגודה לזכויות האזרח את תחום החינוך לזכויות אדם ונגד גזענות בחברה הערבית. לפני כן הייתה המנכ”לית הערבייה השותפה הראשונה בעמותת מהפך-תג’ייר, שם פיתחה את החזון לחברה משותפת ואת המודל לניהול המשותף. היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ומשאבי אנוש ותואר שני בלימודי מגדר מאונ' בר אילן, וכן יועצת ארגונית ומנחת קבוצות דיאלוג לחינוך לזכויות אדם ונגד גזענות.

יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.

"זה קרה ביום ההולדת שלי"; "ילד משחק בחצר"; "הייתה הפרח של הבית".
במחאת "מצעד המתים" נגד האלימות והפשיעה הגוברת בחברה הערבית שהתקיימה בתל אביב לפני כשבועיים, עמדתי מול מיצג של 140 ארונות קבורה.  על כל ארון משפט בערבית, זועק קריאות שבר ותחינה לעזרה.

לרגעים הרגשתי שאני לא נושמת. ואז, הבנתי שאני עומדת בתוך קהל של אלפים עם חברים שהגיעו כמוני כדי להפגין אבל הם לא מבינים אף מילה. כאשר פחות מ-2% מבוגרי מערכת החינוך העברית יודעים ערבית, כנראה שרק מעטים מאלפי היהודים שצעדו בתהלוכה יכולים היו לקרוא ולהבין את מילות הכאב. וזה לא במקרה, לאורך עשורים מערכת החינוך העמידה חומה בין ערבים ויהודים, ואת החומה הזו הגיע הזמן למוטט.

יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.

בשבת זכה "נז"א" בפרס חבר השופטים בוונציה, אחרי 25 דקות רצופות של מחיאות כפיים בהקרנת הבכורה. שני יוצרים ישראלים, יובל אברהם ורחל שור, עם סרט הבנוי כולו על עדויות של 24 חיילים וקצינים בצה"ל.

התגובה כאן הייתה מיידית וצפויה, מהממשלה ומרוב האופוזיציה. אביגדור ליברמן כתב שהם "עוכרי ישראל" שהפכו את המלחמה למסכת של "הכפשות ועלילות דם" נגד המדינה, צה"ל והלוחמים.

איליי קואז הוא מנהל מדיניות בכיר בקרן שיתוף פעולה כלכלי (ECF). בעבר שימש כמנהל התקשורת של Israel Policy Forum, וכותב את הניוזלטר The Middle Ground על פוליטיקה ישראלית, יחסי ישראל-ארצות הברית והתפוצות. טוויטר: @elikowaz

יש רגע במערכת בחירות שבו מועמד מפסיק להיות תופעה ומתחיל להיות מועמד ממשי לראשות הממשלה. כל עוד אתה עולה בסקרים, הציבור סלחן והנוכחות שלך מייצרת תקווה לשינוי. אך ברגע שאתה הופך למועמד מועדף להנהגת המדינה, הכללים משתנים. הציבור כבר אינו שואל רק "מי אתה", אלא דורש לדעת: "מה תעשה". זוהי בדיוק השאלה הגדולה הניצבת כיום בפני גדי איזנקוט.

נכון להיום, מפלגת "ישר" בראשותו עדיין נמצאת בצמרת המפה הפוליטית. בסקרי דעת הקהל האחרונים היא שומרת על כוחה כמפלגה גדולה ומובילה, בעוד שהפערים בינה לבין הליכוד מצטמצמים והקרב בין הגושים נפתח מחדש.

דן בילסקי הוא עיתונאי ותיק, בעל תואר מוסמך בכלכלה ומדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב ותואר במינהל עסקים בתוכנית מנהלים של Kellogg–Northwestern. במשך עשרות שנים היה עורך חדשות בכיר בקול ישראל, ובמקביל מילא תפקידים ציבוריים וניהוליים, בהם חבר הנהלה בעמותת בית החולים מאיר ויו״ר שותפות 2000 בין כפר סבא לקולומבוס, אוהיו. כיום הוא עיתונאי, פרשן ומרצה, העוסק בעיקר בפוליטיקה, כלכלה, חברה ותקשורת בישראל, וממשיך לפעול בזירה הציבורית והתקשורתית.

נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רון לאודר, נהג לומר כי העולם מחולק לשניים: מי שבנימין נתניהו כבר בגד בו, ומי שהוא עתיד לבגוד בו. אם שמים לב, רבים מאלה שהיו קרובים לנתניהו וסייעו לו, נמצאים כיום במחנה מתנגדיו, מהם הקולניים ביותר.

למה נזקקתי לתזכורת זו? בשל האזהרה שקיבל נתניהו מנשיא איחוד האמירויות – וממנה בחר להתעלם.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.