מלכוד הביטקוין אסור להפקיד את הרווח בבנק - חובה לשלם עליו מסים

ישראלים שהשקיעו בביטקיון נקלעו למלכודת כלכלית ומשפטית ● מצד אחד, הבנקים מסרבים לקבל את הכספים שהרוויחו, מחשש להלבנת הון ● מצד שני, רשות המסים דורשת תשלום על כל הרווחים ● כך הסתבכו המיליונרים על הנייר בחובות עתק למס הכנסה ● וכך ממשלת המעבר תוקעת את הטיפול בנושא

ביטקון. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock
ביטקון. אילוסטרציה

במהלך אחד משיטוטיו באינטרנט בסוף 2012, נתקל רועי ערב במטבע וירטואלי מהפכני, שנראה אז מוזר משהו, בשם ביטקוין. הוא לא האמין שהמפגש המקרי הזה יכניס אותו למערבולת שקשה לראות איך הוא יוצא ממנה גם כעבור 6 שנים.

"באיזה לילה התחלתי לחקור דרך המידע שקיים ברשת על הביטקוין. זה נראה לי מעניין. למחרת אמרתי לאשתי שהחלטתי להשקיע בדבר הזה", הוא מספר.

ערב, שרחוק מלהשתייך לחבורת הפריקים של עולם הביטקוין, ואינו נחשב לסוחר מקצועי בתחום, הבין שהוא נכנס להשקעה בסיכון גבוה. "הזהרתי את אשתי מראש שקיים סיכוי גדול שהכסף הזה, שאנחנו נשים על ביטקוין, ירד לטמיון".

השלב הבא היה ניסיון להבין איך בכלל רוכשים ביטקוין. תהליך שאינו טריוויאלי למי שלא סחר במטבעות קריפטוגרפים. וודאי לא אז, זמן קצר לאחר שבאו לעולם.

"העברתי לסוחר ביטקוין ידוע 5,000 שקל בהעברה בנקאית מהחשבון של אשתי ושלי, וראיתי שבתמורה לכסף אכן נשלח לי ביטקוין לארנק. אחר כך ביצעתי עוד שתי העברות, ובסך הכל עד פברואר 2013 רכשתי 250 ביטקוין ב-15 אלף שקל".

ההשקעה השתלמה, המדינה התערבה

כך מספר ערב, שלא חלם שהביטקוין שרכש יהיה שווה ערך לכמה מיליוני שקלים. אלא שדווקא כאשר הבין איזו השקעה משתלמת עשה, נכנסה המדינה לתמונה.

ערב הוא שכיר, נשוי לאישה העוסקת בטיפול בילדים, והורה לשני ילדים צעירים, המתגורר כיום בדירה שכורה בתוך שכונה צנועה ברמת השרון.

אחרי העלייה המטאורית – באלפי אחוזים – של ערך הביטקוין, החליט בדצמבר 2017 להמיר חלק מהמטבעות הווירטואליים בחזרה לשקלים. הוא החליט לעשות זאת דרך בורסה ישראלית המתמחה בסחר במטבעות קריפטו.

רועי ערב
רועי ערב

אבל, כשביקש לבצע העברה בנקאית של 2 מיליון שקלים מרווחי מכירת הביטקוין, מהחשבון שלו בבורסת הקריפטו הישראלית אל חשבונו הפרטי בבנק מרכנתיל, גילה כי מנהלי הבנק מסרבים לקבל כספים שמקורם ברווח ממטבע וירטואליים.

המשמעות הייתה שערב נתקע עם הכסף שלו בחשבון שאינו בשליטתו, ומבלי יכולת להוציא אותו משם.

עו"ד אדוה יגואר גל, מי שמייצגת את ערב בתביעה שהגיש לפני כשנה נגד מרכנתיל, אומרת שהשארת הכספים בבורסה המתמחה במטבעות וירטואליים מונעת מערב גישה לכסף שלו, ובנוסף מעמידה את כל רווחיו בסיכון.

"מדובר בבורסת מסחר במטבעות ווירטואליים. ככזו, חשבונות לקוחות החברה חשופים לניסיונות פריצה מצד האקרים", היא מציינת.

"בנוסף, מדובר בחברה פרטית, שכמו כל כל גוף עסקי אחר, נמצאת תחת סיכונים עסקיים ופיננסיים, שבמצבי משבר עלולים להוביל אותה לסגירתה, למכירתה, או אפילו להטלת עיקולים על נכסיה. הכל בזמן שכספו של ערב תקוע אצלה".

מכת מס הכנסה

אבל אם ערב חשב שבזה הסתכמו כל צרותיו, הגיע מס הכנסה והנחית עליו מכה גדולה עוד יותר: בחוזר שהוציאה רשות המסים לפני יותר משנה, נקבע כי רווחים על עליית ערך של השקעה בביטקוין חייבים במס רווחי הון.

לפיכך, קיבל ערב מרשות המסים בקשת תשלום מס בסכום העולה על חצי מיליון שקל, על אותו כסף שהבנק מונע ממנו לקבל. בכך, הוא נהפך ברגע ממיליונר על הנייר לבעל חובות עתק למדינה בפועל, בזמן שהנייר יכול להיגנז ממנו בכל רגע.

"עברתי לילות בלי שינה, כי לא ידעתי איך להתמודד עם הדרישות של מס הכנסה. אני לא יצחק תשובה", הוא אומר. "נכנסתי למשרדי מס הכנסה בפיק ברכיים, בחיל ורעדה. להפתעתי נתקלתי בשתי נשים ענייניות, שהבינו את העיוות הקפקאי שבו אני נתון, ובאו לקראתי עד כמה שאפשר במסגרת מגבלות החוק".

ביטקויין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)
ביטקויין (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

לדבריו, פקידות המס הציעו לערב לדחות את התשלום למועד מאוחר יותר, בתקווה שעד אז יסדיר את ענייניו מול מרכנתיל.

בשיחות סגורות אמרו מנהלי בנקים, כי בהיעדר הנחיות ברורות מהרגולטורים, הם מעדיפים להפסיד כספים במימון הגנה משפטית נגד לקוחותיהם, מאשר להסתכן בקנסות עתק או לעמוד תחת אישום פלילי

אבל מיד אחרי שפלט אנחת רווחה על כך שרשות המסים הורידה מעליו עול כבד, גילה שאמנם מדובר בדחייה, אבל כזו שמלווה גם בריבית גבוהה. ערב הבין שאם לא ישלם כעת את המס, הוא צפוי להידרדר בעתיד לתהומות חוב גדולים בהרבה.

"כעת אאלץ לשלם את המס עם כסף ששמרתי לשדרוג מערך המגורים שלנו. זה מאוד מתסכל. לאשתי ולי יש תכניות ושאיפות למקום מגורים ראוי יותר וטוב יותר, לנו ולילדינו, ומתסכל מאוד לדעת שזה לא קורה. יש לנו הרבה תכניות שאנחנו נאלצים לגנוז, כי יש שאלה יומיומית של מה יקרה אם הכסף ייגנב".

תביעה מתסכלת

כאמור, ערב תבע את מרכנתיל כדי לקבל מבית המשפט צו שמאפשר לו לקבל את הכספים. אלא שגם פה, הוא לא ציפה להררי התסכול שיחכו לו בתהליך המשפטי.

התביעה התגלגלה די מהר לידי הרגולטורים, שהתבקשו לחוות את דעתם בפני בית המשפט בשאלה אם סירובו של הבנק לקבל כספים הוא מהלך חוקי.

מדובר בחוות דעת תקדימית, שכן הרגולטורים לא פרסמו עד כה הנחיה ברורה מה אמור לעשות בנק עם כספים שמקורם ברווחים של מטבעות קריפטו.

המפקח על הבנקים ונציגי הרשות לאיסור הלבנת הון ביקשו מבית המשפט 30 יום ארכה כדי לבחון את הנושא. אחרי שקיבלו עוד שלוש ארכות נוספות, בנות 30 יום, הם ביקשו כבר ארכה של 90 יום.

בשלב הזה נכנס לתמונה גם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, וגם הוא ביקש 90 יום ארכה לצורך קבלת המלצות מצוות מיוחד שהקים בנושא בהשתתפות נציגים מרשות המסים, הרשות לאיסור להלבנת הון, רשות שוק ההון, משרד המשפטים והפיקוח על הבנקים

בשבוע שעבר התברר כי הצוות עדיין לא סיים את עבודתו, וכי היועץ המשפטי ביקש ארכה של 90 יום נוספים.

אדוה יגואר גל
אדוה יגואר גל

לטענת עו"ד גל מדובר בניסיון למשיכת זמן אינסופית. "כולנו עלולים לצאת לגמלאות, עד שתגיע עמדתם של הרגולטורים הרבים שמעורבים בתיק. כבר בתגובה הראשונה שהגשנו לבקשה להמתין לעמדת הרגולטורים, ידענו שאין עמדה כזו, והבהרנו שיידרשו שנים של ועדות ממשלתיות, כדי לגבש עמדה כזו".

בכתב הגנה שאורכו 79 עמודים מסביר מרכנתיל כי חלה עליו החובה לוודא שהכספים המועברים אליו מקורם בפעילות חוקית לצורך מניעת הלבנת הון ועיסוק בטרור.

הבנק טען עוד, כי מאחר שסחר במטבעות ווירטואליים נחשב בארץ כבעל סיכון לצורכי הלבנת הון, ומאחר שהחשבון שאליו ביקש ערב להעביר את הכספים ממילא לא יועד והוגדר לצורך קבלת כספים שמקורם ברווחים מסחר במטבעות ווירטואליים, לא הייתה לבנק כל ברירה, אלא לחסום את ההעברה.

בשיחות סגורות אמרו מנהלי בנקים, כי בהיעדר הנחיות ברורות מהרגולטורים, הם מעדיפים להפסיד כספים במימון הגנה משפטית נגד לקוחותיהם, מאשר להסתכן בקבלת קנסות עתק מהרשויות או לעמוד תחת סכנה של אישום פלילי בגין סיוע להלבנת הון.

שלא בגלוי, הם מודים שאין להם בעיה לקבל כסף שמקורו גם בסחר במטבע ווירטואלי, כל עוד שופט חותם על כשרות המהלך ומסיר מעליהם את האחריות.

לעומתם טוענת גל כי לפי סעיף 2 בחוק הבנקאות, אין למנהלי הבנק שיקול דעת אם לקבל כספים לפיקדונות של לקוחותיהם, כל עוד בעלי הפיקדונות עומדים בתנאי הסכם ניהול החשבון שיש להם עם הבנק.

גל מסבירה כי, לפי חוק רשאי תאגיד בנקאי להודיע לפיקוח על הבנקים על סירוב לקלוט כספים מראש, אך העובדה שלא התקבלה התנגדות מפורשת לכך מאת המפקח איננה מהווה "חותמת הכשר" למדיניות העומדת בסתירה לחוק הבנקאות.

רועי לא לבד

רועי ערב אינו המשקיע הישראלי היחידי בביטקוין שנסחף בעל כורחו לתוך המערבולת הקפקאית הזו, והפך לקורבן של מחדל רגולטורי גדול.

למרות זאת, הוא שייך רק לקומץ משקיעים שנלחם על זכויותיו בביהמ"ש. אחרים ויתרו מראש על האפיק המשפטי המתסכל והיקר. הם מעדיפים לשתוק, בתקווה שימצאו פרצות שיאפשרו להם להוציא את הכסף מהבורסות "מתחת לרדאר" הבנקאי.

כך הצליחה המדינה להפוך אזרחים נורמטיביים, משלמי מס ושומרי חוק, לנרדפים שמגלים ביום בהיר אחד שהמיליונים שהרוויחו הפכו די מהר למלכודת חוב.

רועי שייך לקומץ משקיעים שנלחם על זכויותיו. אחרים ויתרו מראש על האפיק המשפטי המתסכל והיקר. הם מעדיפים לשתוק, בתקווה שימצאו פרצות שיאפשרו להם להוציא את הכסף מהבורסות "מתחת לרדאר"

המפתחות לפתרון נמצאים בממשלה מתפקדת שיכולה להסדיר את הנושא, אלא שהקמה של ממשלה כזו לא נראית כרגע באופק.

ללא שינוי רגולטורי, ערב וחבריו עלולים להגשים את נבואתה של גל, ולפגוש את כספי הפנסיה שחסכו הרבה לפני שיקבלו את כספי הרווחים שלהם מביטקוין.

המדינה, מצידה, תפסיד במקרה כזה עשרות מיליוני שקלים מצד משקיעים שמעוניינים לשלם את המס, אבל לא יכולים, רק בגלל החשש האירוני שהם עלולים להיות מלביני הון.

עוד 1,171 מילים
סגירה