ברשומה קודמת סקרתי מספר תאונות קטלניות שאירעו עקב פיצוצים במחצבות, ונראה שגם תחום זה, כמו בתחומים מקצועיים רבים אחרים בתחום בטיחות בעבודה – לוקה בחוסר תפקוד.
הרושם הוא שדווקא משרד העבודה, שאמור להיות הסמכות המקצועית שמתווה דרך בתחום בטיחות בעבודה והוראות הבטיחות, ואמור להיות הגוף שאוכף בהקפדה יתרה את הוראות וכללי הבטיחות – פשוט אינו מתפקד.
הרושם הוא שדווקא משרד העבודה, שאמור להיות הסמכות המקצועית שמתווה דרך בתחום הבטיחות בעבודה, ואמור להיות הגוף שאוכף בהקפדה יתרה את הוראות וכללי הבטיחות – פשוט אינו מתפקד
בעיה זו אינה רק בתחום חומרי הנפץ והפיצוצים, אלא גם בתחומי בטיחות אחרים כמו לדוגמה עגורני צריח. הרושם המתקבל הוא, שמנהל הבטיחות בעבודה פיתח דרך יצירתית לפטור את עצמו מאחריות באמצעות פרסום "דגשים", "חידודים", נהלים והנחיות – רק לאחר שמתרחשת תאונה.
מאופן ניסוח הדגשים והחידודים ניתן לראות שאין יכולת מקצועית להעמיק בסוגיה, ועל בסיס יכולת מקצועית לצפות תאונות ולהוציא הנחיות לפני שמתרחשת התאונה.
שיטה זו של הוצאת חידודים בדיעבד לאחר התאונה נועדה רק לצורך הכנת "אליבי משפטי" לתאונה הבאה, שאם ייתבע בה מנהל הבטיחות, הוא יוכל לטעון כי "התריע" והזהיר ולכן אין לו שום אחריות נזיקית לגרימת התאונה.
בתחום הפיצוצים במחצבות, חוסר המקצועיות של המנהל בולט במיוחד, וניתן ללמוד עליו מהפרסום באתר המנהל של "דגשים לבטיחות בעבודה במחצבות אבן". הפרסום יצא ביום 25.8.20 ,לאחר שני האירועים במחצבת עציונה, שהאחרון בהם הסתיים במותו של עובד בן 72, ובעקבות הביקורת שהטחתי במנהל בתגובתי לאתר YNET.
המנהל לא ראה לנכון לפרסם "דגשים" לאחר התאונה שאירעה בצפת בשנת 2017, שכן בתקופה זו המחאה הציבורית שאני חלק ממנה מזה עשור הייתה עדיין בחיתוליה והמנהל טרם התייחס ברצינות למחאה זו.
מעיון מעמיק "בדגשים" שפורסמו, ניתן לראות שאין פה שום מסר מקצועי, אלא העתקה וציטוט של סעיפי חוק ותקנות מתוך תקנות הבטיחות בעבודה במחצבות אבן, חוק חומרי נפץ והתקנות שתוקנו מכוחו.
בתחומים כמו חומרי הנפץ והפיצוצים או עגורני צריח – מתקבל הרושם שמנהל הבטיחות פיתח דרך יצירתית לפטור עצמו מאחריות דרך פרסום "דגשים", "חידודים", נהלים והנחיות – רק לאחר התאונה
ציטוט תקנות וסעיפי חוק שממילא מפורסמים וידועים אינם דגשים, ואינם מסר מקצועי. דגשים חייבים להיות בשים לב לתאונות שקרו, תחקור התאונות לעומק, פרסום תחקירי התאונות באתר המנהל ולצורך פרסום התחקור אין הכרח להתייחס לשמות המעורבים.
פרסום תחקירי תאונות בזמן אמת, הינו כלי חשוב ביותר, גם כדי שמנהל הבטיחות בעבודה וגם העוסקים בעבודה המסוכנת יוכלו ללמוד מלקחים ולמקד בצורה מקצועית את הוראות הבטיחות ולחדדם כדי למנוע את התאונה הבאה.
מסר זה של לימוד לקח, ומניעת תאונות נוספות הוא גם מסר שמשפחות העובדים אותם אני מייצג מבקשות להעביר הלאה כדי שלא יהיו עוד משפחות שכול, אלמנות ויתומים נוספים, שיעברו טרגדיה שכזו של איבוד אב משפחה בתאונת עבודה.
ואכן בעשור האחרון, במסגרת תביעות נזיקין רבות שהגשתי לבתי המשפט המחוזיים, בשם משפחות עובדים שנהרגו או עובדים שנפצעו, כתבי תביעה נוסחו באופן כזה שהייתה הצבעה מקצועית על הכשלים לתאונה, תוך מתן התייחסת למצב הבטיחותי הנכון והרצוי, והכל במטרה להבליט ולהמחיש שהעובד שנהרג אינו אשם, אלא נפל קורבן לכשל מערכתי.
במקרה כמו קריסת העגורן בבת ים, הצלחתי להראות שהרשלנות עלתה כדי חבלנות של ממש, בגינה אף סבר בית המשפט באופן תקדימי שנכון לפצות את הניזוק גם בפיצויים עונשיים.
במקרים רבים שבהם מנהל הבטיחות נתבע גם הוא בגין מחדליו בנושא תאונות עבודה, תביעות אלו הניעו את המנהל להפיק לקחים, והובילו להוצאת הנחיות חדשות על ידי מנהל הבטיחות. אומנם מדובר בהנחיות למראית עין, שמפורסמות באתר המנהל ולא באמת נאכפות, אך בסוף נודע לנו על מקרים שהנחיות אלו הצילו חיים.
ציטוט תקנות וסעיפי חוק שממילא מפורסמים וידועים אינם "דגשים" ואינם מסר מקצועי. דגשים חייבים להיות בשים לב לתאונות שקרו, תחקור התאונות בזמן אמת לעומק, ופרסום תחקירי התאונות באתר המנהל
כפי שניתן לראות, מנהל הבטיחות בעבודה, נמצא תמיד "פאזה" אחת אחרי אירועי התאונות. הוצאת הנחיות דגשים וחידודים אינה נעשית מראש כדי למנוע תאונה – אלא נעשית בדיעבד, לאחר שמתרחשת תאונה, וגם אז הדברים נעשים כדי להתחמק מחבות נזיקית. אני קורא למנהל הבטיחות בעבודה לשפר את כל מערכת הוצאת הנחיות הבטיחות ואכיפתן, ולהיות "פאזה" אחת לפני שנגרמת התאונה במטרה למנוע אותה, ולא להתעורר ולהוציא הנחיות אחרי שכבר קרה אסון.
ישראל אסל הוא עו"ד מומחה לתאונות עבודה והיועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה. במשך למעלה מעשור מנהל מאבק ציבורי לשיפור תחום הבטיחות בעבודה במדינת ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם