לצד ההתרגשות והשמחה על שחרור החטופות והחטופים, אי אפשר להפסיק לחשוב על כך שהעסקה להפסקת אש ושחרור החטופים יכולה הייתה להיות מושגת מזמן. מכה חזקה בבטן גורמת המחשבה על החטופים, החיילים והעזתים הבלתי מעורבים, שנהרגו בזמן שהמשכנו ללא תוחלת במלחמה. מלחמה שהייתה מהמוצדקות אי פעם בפתיחתה, אך איבדה את הצדקתה האסטרטגית לפני חודשים רבים.
אנחנו חייבים לעצמנו לשאול את השאלה – היכן טעינו? מדוע לא אפשרנו לממשל ביידן ליישם את התכנית המפורטת שהכין ליום שאחרי המלחמה, שיש בה חלופה לחמאס בעזה ויש בה נורמליזציה של ישראל באזור, באופן שיספק ביטחון מול איראן ושלוחיה.
היכן טעינו? מדוע לא אפשרנו לממשל ביידן ליישם את התכנית המפורטת שהכין ליום שאחרי המלחמה, שיש בה חלופה לחמאס בעזה ונורמליזציה של ישראל באזור, באופן שיספק ביטחון מול איראן ושלוחיה?
מדוע נמנע ממשל ביידן מלהפעיל את המנופים הרבים שיש לארה"ב על ממשלה ישראלית בכדי להציל אותנו מהמשך הקטסטרופה, שגרמה לכל כך הרבה סבל מיותר? מה גרם לכך שדווקא דונלד טראמפ, שערכיו רחוקים כרחוק מזרח ממערב מהערכים של המחנה הליברלי בישראל ובארה"ב, הצליח היכן שביידן הערכי והציוני נכשל?
אחת הסיבות העיקריות לכך היא התפיסה, שעדיין שלטת בקרב רבים מדי במחנה שלנו ובקרב הנהגת הארגונים היהודיים בחו"ל, שאסור שיהיה פער נראה לעין בין עמדות ממשל אמריקאי לממשלת ישראל.
הגישה הזאת הפכה לא רק לאנכרוניסטית, אלא למזיקה ממש, כשבישראל מכהנת ממשלה שתכליתה העיקרית הוא בשימורה העצמי. זאת בניגוד ועל חשבונם של האינטרסים הברורים של ישראל ובניגוד לעמדת רוב הציבור בישראל ובקרב הרוב הליברלי ביהדות ארצות הברית. רוב שתומך מזה זמן רב בהפסקת הלחימה, בשחרור החטופים, ובהגנה על הדמוקרטיה שלנו נגד הניסיון לחסלה.
התפיסה השלטת אינה רק שאסור להראות פער בעמדות, אלא קל וחומר שאסור לתרגם את הפער בחילוקי הדעות ללחץ על ממשלת ישראל. דוגמה בולטות לתפיסה הזאת הייתה הביקורת מגורמים במחנה הליברלי על עיכוב במשלוח פצצות שני טון לקראת הכניסה לרפיח. זאת למרות שהיה ברור שאין צורך מבצעי בפצצות הללו בהקשר הרלוונטי, אלא מדובר באיתות ובמסר לישראל שלא הייתה מוכנה להתחשב בעמדת הממשל האמריקאי.
מדוע נמנע ממשל ביידן מלהפעיל את המנופים הרבים שיש לארה"ב על ממשלה ישראלית? מה גרם לכך שדווקא טראמפ, שערכיו כה רחוקים מערכי המחנה הליברלי בישראל ובארה"ב, הצליח היכן שביידן הערכי והציוני נכשל?
דוגמה נוספת הייתה ההתקפה המרושעת בארץ ומצד רוב הארגונים היהודיים בארה"ב כלפי הצבעתם של 19 סנטורים, כולם תומכי ישראל והיחסים המיוחדים של ארה"ב עם ישראל. סנטורים שביקשו להעביר מסר לג'ו ביידן ולבנימין נתניהו כי הסיוע האמריקאי לא נועד לשמש כצ'ק פתוח לניהול מלחמה חסרת תוחלת, ללא תכנית אסטרטגית ליום שאחרי ותוך הפרה של הדין הבינלאומי – באופן שפוגע באינטרסים אמריקאים וישראלים.
ג'ו ביידן ואנתוני בלינקן השקיעו מאמצים עצומים בבניית תכניות שיכלו לשנות דרמטית ולטובה את מצבה של ישראל באזור ולהחזיר את החטופים. אבל הם לא הצליחו ליישם אותן, בעיקר מכיוון שחששו מהשלכות הפוליטיות של תדמיתם כמי שלוחץ על ממשלה ישראלית.
על כן המשיך ממשל ביידן להכריז בכל הזדמנות שמניעת העסקה היא אשמת חמאס, למרות שהיה ברור כשמש בצהרים שנתניהו הוא המכשול המרכזי של העסקה, וזאת כדי לייצר רציונליזציה לרפיסות שלו מול נתניהו.
נתניהו זיהה מייד את העכבות הללו ולכן הרשה לעצמו לזלזל במופגן בבקשות האמריקאיות, על חשבון החטופים ועל חשבון הרעה במצבה האסטרטגי של מדינת ישראל. חמאס הוא אכן האשם בזוועות ה-7 באוקטובר והוא ללא ספק ארגון טרור ג'יהאדיסטי וברברי, אבל עמדתו לגבי ההכרח בהפסקת הלחימה כדי לשחרר את החטופים לא השתנתה מהיום הראשון של המו"מ.
לאחר שהצבא השלים, לפני חודשים ארוכים, את עיקר משימותיו הצבאיות, לא הייתה כל סיבה להערים קשיים על סיכום העסקה – זולת השיקולים הפוליטיים הצרים של נתניהו וממשלתו, שעיקרם שימור הקואליציה על חשבון החטופים ועל חשבון כישלון אסטרטגי במאמץ להחלשת חמאס.
נתניהו זיהה מייד את עכבות ממשל ביידן לגבי הפעלת לחץ על ממשלת ישראל, ולכן הרשה לעצמו לזלזל במופגן בבקשות האמריקאיות, על חשבון החטופים ועל חשבון הרעה במצבה האסטרטגי של מדינת ישראל
הארגונים היהודיים בארה"ב תמכו כמובן בשחרור החטופים, אבל בשל אותן עכבות אנכרוניסטיות ומזיקות, שעיקרן גיבוי אוטומטי לעמדת ממשלת ישראל, מופרכת ומסוכנת ככל שתהיה, נמנעו מלהפעיל את השפעתם בארה"ב כדי לתת גיבוי לממשל ביידן ללחץ אפקטיבי ואמין על ממשלת נתניהו שמנעה עסקה.
זאת אינה הפעם הראשונה שהנטייה של ארגונים יהודיים ושל מנהיגים במחנה הליברלי הישראלי ליישר קו עם ממשלות הימין כאן גורמת נזק אסטרטגי לישראל. דוגמה בולטת הייתה ההתנגדות להסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן, שהוביל ממשל אובמה, ויישור הקו עם עמדתו של נתניהו שהביאה ליציאה ממנו.
כיום, בדיעבד, ברור לגמרי שההסכם היה האלטרנטיבה הטובה ביותר שהייתה קיימת אז לישראל, וכי נטישת ההסכם על ידי טראמפ הביאה לכך שאיראן היא כיום מדינת סף גרעינית. נטישת ההסכם הביאה גם לכך שסין ורוסיה קיבלו שחרור מהקואליציה הבינלאומית למניעת התגרענות של איראן לאחר הפרישה של טראמפ מההסכם, והן עכשיו בברית אסטרטגית עם משטר האייתוללות.
דוגמה נוספת הייתה התמיכה של הארגונים היהודיים ומנהיגים במרכז בישראל במדיניות טראמפ ונתניהו, ונטישת הפלסטינים בהסכמי אברהם. צעדים אלו הביאו להחלשת הגורמים הפלסטינים תומכי ההסדר, מה שהוביל לחיזוק חמאס. ביחד עם המהלכים הנוספים של חיזוק החמאס והחלשת הרשות הפלסטינית, אלה היו מהגורמים שהובילו לאסון ה-7 באוקטובר.
אין ספק שיש אינטרס ישראלי בנורמליזציה עם מדינות ערב, אבל העובדה שכל אלו נעשו כמעקף של הסוגיה הפלסטינית – פגעה דרמטית באינטרסים ביטחוניים של ישראל. גם כאן, קולם של הארגונים היהודיים לא נשמע.
הגיעה השעה שהרוב בקהילה היהודית בארה"ב ומנהיגי המרכז בישראל, שמתיימרים להוביל את המחנה הליברלי יפנימו, שגישת ה-"no daylight" (היעדר פער נראה לעין בין עמדת הממשל האמריקאי לממשלת ישראל) משרתת את האג'נדה של הימין המשיחי ואת ההישרדות של ממשלות שפוגעות באינטרסים ובערכים של ישראל.
זו לא פעם ראשונה שנטיית ארגונים יהודיים ומנהיגים במחנה הליברלי הישראלי ליישר קו עם ממשלות הימין כאן גורמת נזק אסטרטגי לישראל. דוגמה בולטת הייתה היציאה מהסכם הגרעין עם איראן
הגיע הזמן לשילוב ידיים בין מתנגדי הימין הקיצוני כאן, משני צדדי האוקיינוס, כדי לאפשר מדיניות אמריקאית שתומכת בערכים בהם אנחנו מאמינים, ולא בהישרדותו של נתניהו ותומכיו.
נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שלטון ביידן והדמוקרטים נכשל בהבאת העסקה בשל חוסר הבנה מוחלט של איך דברים מתנהלים במזרח התיכון. הדרך לכפיית הסכם על הפלסטינים הוא למחוץ כל תקווה שלהם לסיוע בינ"ל ולחץ בינ"ל על ישראל. מצד שני הדרך לכפיית עסקה על ישראל כמו בכל דיקטטורה היא לאיים על השליט נתניהו אישית ולא על צה"ל או ישראל. שטויות כמו לעצור משלוחי פצצות משיגות בדיוק את ההיפך בשתי החזיתות.
לטראמפ עוד לפני שנכנס לתפקיד כבר הייתה יותר השפעה מאשר לביידן כי שני הצדדים מפחדים ממנו. הוא הבהיר לחמאס שהוא לא ירסן את ישראל והוא יחתוך להם את כל הסיוע, ומצד שני כנראה שבשיחות הסגורות איים על נתניהו אישית בהפלתו אם לא יקבל את העסקה.