היא דואה מעל גבולות וחלוקות במזרח התיכון השסוע, ומקרבת בין אקדמאים ערבים וישראלים. היא הפכה לסמל בלתי צפוי של שיתוף פעולה: תנשמת האסמים זוכה כעת לתשומת לב עולמית.
מומחים מ-12 מדינות התכנסו ביוון בשבוע שעבר כדי לדון במאמץ לשימור עוף דורס יוצא דופן זה, שהחל לפני עשרות שנים כפרויקט משותף ובלתי שגרתי בין ישראל לירדן.
התנשמת, שצורת פניה כשל ירח וגודלה כקופסת נעליים, היא מדבירה טבעית ללא רחמים – מגינה על גידולים חקלאיים ממכרסמים ומזיקים אחרים.
"זוג תנשמות אוכל בין 2,000 ל-6,000 מכרסמים בשנה, מה שמאפשר לחקלאים להפסיק להשתמש בחומרי הדברה", אומר יוסי לשם, פרופסור אמריטוס בבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב.
שיטות בנייה מודרניות צמצמו את החללים שבהם התנשמות מקננות, מה שהוביל לירידה באוכלוסייתן. יוזמות שימור נועדו להגן עליהן מפני התפשטות אזורים אורבניים באמצעות הקמת רשתות של קינים מלאכותיים
אולם שיטות בנייה מודרניות צמצמו את הגומחות והחללים שבהם התנשמות מקננות, מה שהוביל לירידה באוכלוסייתן. יוזמות שימור נועדו להגן עליהן מפני התפשטות אזורים אורבניים באמצעות הקמת רשתות של קיני קינון מלאכותיים – בדרך כלל קופסאות עץ מותאמות – וצמצום השימוש בחומרי הדברה ורעלים נגד מכרסמים, שעלולים להרעיל גם עופות דורסים.
לשם היה מחלוצי הפרויקט בשנות ה-80, כשהקים תיבות קינון בחווה שיתופית. "מ-14 תיבות קינון בקיבוץ אחד, הפרויקט התרחב לפרויקט לאומי עם 5,000 תיבות בישראל ולשיתופי פעולה בירדן, הרשות הפלסטינית, קפריסין ומרוקו", הוא מספר.
בשנת 2002 שיתף לשם פעולה עם הגנרל הירדני מנסור אבו ראשד, שהביא את התיבות לירדן וסייע להרחיב את מערכת המעקב של הפרויקט באמצעות משדרי רדיו קלי משקל לניטור התנועה של התנשמות
בשנת 2002 שיתף לשם פעולה עם הגנרל הירדני מנסור אבו ראשד, שהביא את התיבות לירדן. אבו ראשד סייע להרחיב את מערכת המעקב של הפרויקט לירדן, באמצעות משדרי רדיו קלי משקל לניטור התנועה של התנשמות. "תנשמות אינן מכירות גבולות; הן עפות בין ירדן, הגדה המערבית וישראל", אמר לשם. "הן מסמלות שיתוף פעולה".
מדובר באזור קריטי לשימור עופות מכל הסוגים, שכן הוא ממוקם בצומת של נתיבי נדידה ארוכי-טווח.
המדענים הערבים והישראלים המשיכו בשיתוף הפעולה גם בתקופות של מתיחות ומלחמה, כולל במהלך הלחימה בעזה. בעת הצורך, הם עברו לפגישות מקוונות ולמפגשים בכנסים בינלאומיים.
לפי מארגני הכנס, ההשפעה העיקרית של המלחמה על פרויקט התנשמות שנרשמה עד כה היא ההרס הרב של שטחים בלבנון, שגרם לשרפת אזורי קינון ותיבות קינון בקרבת הגבול הישראלי.
לפי מארגני הכנס, ההשפעה העיקרית של המלחמה על פרויקט התנשמות שנרשמה עד כה היא ההרס הרב של שטחים בלבנון, שגרם לשרפת אזורי קינון ותיבות קינון בקרבת הגבול
"אנחנו אף פעם לא עוצרים; פשוט ממשיכים הלאה", אומר לשם. "זו הסיבה שהפרויקט הזה מצליח".
אתגר נוסף היה ההתמודדות עם אמונות תפלות רווחות על התנשמות באזור. במזרח התיכון הן נתפסות לעיתים קרובות כמבשרות מזל רע. אחת ההשערות היא שהן נמשכו לאור הבוקע מבתים במהלך שמירות ליליות ליד גוססים, מה שחיזק את הקישור שלהן למוות.
אבו ראשד מספר כי בירדן גייסו אימאמים באזורים כפריים כדי להילחם באמונה זו. "התחלנו תוכניות הסברה בבתי ספר ובאוניברסיטאות, וגייסנו את הקהילות המקומיות. שילבנו גם ארגוני נשים, שכן לנשים יש השפעה רבה על משפחות וקהילות", הוא אומר. "ילדים צבעו ציורים של תנשמות".
כמו לשם, גם אבו ראשד מאמין שהמדע מציע הזדמנויות ייחודיות לטיפוח שיתוף פעולה, אפילו בין יריבים. כמי ששימש בעבר ראש המודיעין הצבאי הירדני ומנהל בכיר במשא ומתן על הסכם השלום בין ירדן לישראל באמצע שנות ה-90, הקדיש הגנרל לשעבר את חייו שלאחר השירות הצבאי ליוזמות שלום.
"שיניתי את חיי לאחר שעזבתי את הצבא, ואנחנו עדיין פועלים כדי לקרב בין אנשים מכל רחבי המזרח התיכון", הוא אומר. "אני מקווה שנצליח".
לשם ואבו ראשד, שניהם כעת בשנות ה-70 לחייהם, הציגו את יוזמת התנשמות בפני מנהיגים עולמיים, בהם נשיא ארה"ב לשעבר ג'ימי קרטר, קנצלרית גרמניה לשעבר אנגלה מרקל והאפיפיור פרנציסקוס.
המדען השווייצרי אלכסנדר רולין ציין כי פרויקטי קינון של תנשמות צוברים תאוצה גם באירופה, מסייעים להתאוששות אוכלוסייתן לאחר שאתרי קינון מסורתיים ברפתות ועליות גג של חוות נעלמו
המדען השווייצרי אלכסנדר רולין ציין כי פרויקטי קינון של תנשמות צוברים תאוצה גם באירופה, מסייעים להתאוששות אוכלוסייתן לאחר שאתרי קינון מסורתיים ברפתות ועליות גג של חוות נעלמו. "עוף זה נפוץ ברחבי העולם. המודל שיישמנו ניתן לשכפול במדינות רבות נוספות, כולל ארצות הברית ואסיה", אומר רולין, פרופסור באוניברסיטת לוזאן.
"זוהי ציפור לילית אפופת מסתורין ואמונות טפלות, אך היא מרתקת", הוא מוסיף. "הן אחד הטורפים הליליים היחידים בצבע לבן. מדוע לבן? מחקרים מצביעים על כך שהנוצות הלבנות שלהן מחזירות את אור הירח וכך יוצרות מראה רפאים שמבהיל את הטרף".
לתנשמות גם יכולת ראייה כמעט היקפית, עם ראש שמסתובב עד 270 מעלות – הרבה מעבר לשדה הראייה האנושי שעומד על 170 מעלות. צווחותיהן המצמררות, השונות מקריאותיהם הרכות של ינשופים אחרים, רק מחזקות את מעמדן כטורפות אימתניות.
הכנס ביוון, שננעל ביום שישי, היה השלישי מסוגו מאז 2018, אז השתתפו בו מדענים מארבע מדינות בלבד. השנה הצטרפו משתתפים מגרמניה, גאורגיה ואוקראינה. המארגנים מקווים לארח נציגים מעשרות מדינות נוספות בכנס הבא, שיתקיים בז'נבה, שווייץ.
הכנס ביוון, שננעל ביום שישי, היה השלישי מסוגו מאז 2018, אז השתתפו בו מדענים מארבע מדינות בלבד. השנה הצטרפו משתתפים מגרמניה, גאורגיה ואוקראינה
המשתתפים, שביקרו גם באזורים חקלאיים במרכז יוון, החליפו ידע במגוון נושאים, כולל שיטות "שחרור רך" להתאקלמות תנשמות שגדלו בגני חיות לתנאים טבעיים.
ואסיליוס בונצרולוס, שעמד בראש ארגון הסביבה היווני TYTO ואירח את הכנס, אמר כי העניין בנושא הולך וגובר במדינות רבות.
"גורמים חקלאיים נעשים פתוחים יותר לפתרונות טבעיים. זהו ציון דרך משמעותי עבורנו", הוא אמר. "לפני שנים ביקרתי בישראל, ירדן הרשות הפלסטינית וישבתי סביב אותו שולחן עם אנשים משלוש הלאומים.
"אירוח דיונים כאלה ביוון מעניק לי תקווה. בזמן שבו אנו שומעים בעיקר חדשות רעות, זה מוכיח ששיתוף פעולה אפשרי, גם בתנאים קשים. זה מרגש בצורה יוצאת דופן".
כתב AP ביוון דרק גטופולוס הכין את הכתבה הזו
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם