בימים אלה של תחושת מצוקה גדולה, כאב, אבל, לחימה שנמשכת ללא תכלית מוגדרת, אסור להתעלם מהתנודות הטקטוניות הפנימיות והחברתיות, שעוברות על החברה שלנו ומאיימות לפרקה.

מאז השבעה באוקטובר, מאז הצהרתו חסרת האחריות של מי שהיה שר בממשלת החידלון והכישלון איתמר בן גביר, לפיה יש להיערך למבצע "שומר חומות שתיים" כדי להתמודד עם התסיסה שתתעורר בחברה הערבית, אנחנו נלחמים בחמאס, ובזוית העין בוחנים את ההתפתחויות בחברה הערבית ישראלית.

מאז הצהרתו חסרת האחריות של בן גביר, לפיה יש להיערך למבצע "שומר חומות שתיים" כדי להתמודד עם התסיסה שתתעורר בחברה הערבית, אנו נלחמים בחמאס, ובמקביל בוחנים התפתחויות בחברה הערבית בישראל

הדרישה החוזרת ונשנית לשמוע מהם התנצלות, הסתייגות והתנגדות למעשים המפלצתיים של חמאס אינה מרפה. במהלך השנה וחמישה החודשים האחרונים פוטרו מרצים ערבים, שהביעו אמפטיה כלפי הכאב של היהודים והערבים כאחד, שהביעו חמלה על מות ילדים פלסטינים כמו על מות ילדים יהודים.

החברה היהודית לא נהגה כלפי החברה הערבית ב"כבדהו חשדהו", אלא בחשדהו וחשדהו לאורך כל הדרך, כשמשבר מהומות 2000 מהדהד ברקע.

וכעת, כשאנחנו בכיוון הגעה להסדר על סיומה של המלחמה, זה הרגע לבוא ולהזהיר שללא התיחסות וליבון הנושא הזה אנחנו עומדים בפני צונמי חברתי בין החברה היהודית לחברה הערבית.

בסקר מיוחד שנערך בגבעת חביבה – המרכז לחברה משותפת, עולים ממצאים שמדליקים נורות אדומות מהבהבות. היחסים בין החברה היהודית לערבית ממשיכים להתדרדר ונמצאים בשפל מסוכן – כך נכתב שם.

בסקר השנתי של גבעת חביבה בדקו את העמדות והתחושות בקרב החברה היהודית והערבית בישראל בנושאים של ביטחון אישי, אמון הדדי ושינויים בהתנהגות בעקבות אירועי השנה האחרונה, והוא בוצע במהלך השבוע הראשון של חודש ינואר 2025.

לאורך שנת 2024 נמצא כי חלה הידרדרות בתחושות הביטחון, האמון, והרצון לחיים משותפים בקרב יהודים וערבים בישראל. הגברת תחושות העוינות, החשדנות והיעדר התקווה הובילו להחרפה במרבית המדדים שנבדקו בסקר.

לאורך 2024 נמצא כי חלה הידרדרות בתחושות הביטחון, האמון והרצון לחיים משותפים בקרב יהודים וערבים בישראל. הגברת תחושות העוינות, החשדנות והיעדר התקווה הובילו להחרפה במרבית המדדים

את הסקר ערך מכון המחקר "מדגם", והוא מהווה אזעקת אמת לאפשרות להתאושש מהמלחמה ולבנות מרקם של חיים משותפים בין יהודים וערבים בישראל.

יש לציין כי חרף כל האזהרות של אישי ציבור וגורמי ביטחון, לא התרחשו מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 אירועים של אלימות והקצנה בערים המעורבות בישראל.

הסקר מצא כי התמשכות המלחמה הובילה להידרדרות נוספת באמון ההדדי בין יהודים לערבים: 69% מהחברה היהודית ו-55% מהחברה הערבית קבעו כי אירועי השנה האחרונה פגעו בתחושת הביטחון שלהם.

72% מהיהודים לא נותנים אמון בערבים, ו-43% מהערבים לא נותנים אמון ביהודים. 94% מהמשיבים החרדים קבעו כי הם לא נותנים אמון בערבים, ו-30% ממצביעי השמאל היהודים אמרו זאת.

49% מהיהודים טענו כי חוו עלייה בגילויי העוינות של ערבים כלפיהם, ו-42% מהערבים חשו כך כלפי יהודים. 45% מהיהודים אינם מוכנים לקיים יחסי חברות עם ערבים, מול 13% מהערבים החשים כך כלפי יהודים.

רק 30% מהיהודים מוכנים שהם או בני משפחתם ילמדו בחוגים עם ערבים, לעומת 57% מהערבים החשים כך כלפי יהודים. 67% מהיהודים מתנגדים לכניסת מפלגה ערבית לקואליציה.

באשר לתדירות הביקורים במרחבים משותפים: 38% מהערבים דיווחו כי תדירות הביקורים שלהם ביישובים יהודיים פחתה, 36% השיבו כי לא חל שינוי, ו-5% בלבד ציינו שתדירות הביקורים עלתה. בקרב היהודים, 43% דיווחו כי תדירות הביקורים ביישובים ערביים פחתה.

חיזוקים לנתונים האלה אנחנו מוצאים גם במחקר של "תמרור" שמנהל ד"ר שאול אריאלי. 

מתוך ממצאי המחקר של ד"ר שאול אריאלי

סקר מכון "מדגם" הוא אזעקת אמת לאפשרות להתאושש מהמלחמה ולבנות מרקם של חיים משותפים בין יהודים וערבים בישראל. הסקר מצא כי התמשכות המלחמה הובילה להידרדרות נוספת באמון ההדדי

לצד הממצאים האלה יש להתיחס גם לנתונים של הלמ"ס, לפיהם נכון לסוף 2023 עומדי ממדי העוני במגזר הערבי על 39.1 אחוזים, לעומת 17.12 במגזר היהודי. הממצאים הקשים האלה עלו ביום עיון מיוחד שנערך בשבוע שעבר במרכז רבין.

מנכ"ל גבעת חביבה מוחמד דראושה מנסה כבר שנים לשכנע בצורך לחולל את השינוי באמצעות פעילויות משותפות של בני נוער יהודים וערבים וחינוך לשותפות ערכית. כיום הוא עומד חסר אונים מול המציאות בה רק 0.4 אחוז מהתלמידים היהודים והערבים במערכת החינוך נחשפים אלה לאלה.

חברי הכנסת גלעד קריב, נעמה לזימי ואיימן עודה קבלו על כך שהמפגשים הפוליטיים של ראשי האופוזיציה אינם משותפים לכל מפלגות האופוזיציה. המסר הברור חייב להיות שהקואליציה הבאה תיבנה משותפות ערבית יהודית, הם אומרים, כשהיעדים הברורים הם:

1. עצירת הפשיעה בחברה הערבית: העלייה במספר הנרצחים בחברה הערבית, מאז הוקמה הממשלה הנוכחית בתחילת 2023, נמשכת. שיעור מקרי הרצח במחצית הראשונה של 2024 (למעלה מ-100) דומה לתקופה המקבילה בשנה הקודמת, ומשקף יותר מהכפלה בהשוואה לשנת 2022.
   הרושם הוא, שנושא הפשיעה בחברה הערבית נעדר מסדר העדיפויות של הממשלה ומערכת אכיפת החוק. הדרישה היא להחזיר את תוכנית המאבק בפשיעה, שיזם בשעתו ח"כ יואב סגלוביץ, שכיהן כסגן השר לביטחון פנים לשעבר.
2. ביטול חוק הלאום.
3. לימוד השפה הערבית: כדי להשיג את היעדים האלה ברור לכל שאחת המטרות המרכזיות צריכה להיות הגדלת מספר המצביעים מהחברה הערבית.

בבחירות האחרונות עמד שיעור ההצבעה בחברה הערבית על 53 אחוזים. הגדלת שיעורי הצבעה תהווה לא רק הוכחה לרצון להשתלב, אלא גם יכולת לשנות את המצב הקיים באשר למידת ההשפעה שיש לערביי ישראל על המציאות הישראלית.

בבחירות האחרונות עמד שיעור ההצבעה בחברה הערבית על 53%. הגדלת שיעורי הצבעה תהווה לא רק הוכחה לרצונם להשתלב, אלא גם יכולת לשנות את המצב הקיים באשר למידת השפעתם על המציאות הישראלית

זה המפתח ליכולת לשנות עמדות בנושאים המדיניים, וזו הרי הסיבה מדוע הימין מבקש לשנות את כללי המשחק הדמוקרטי ולמנוע מאזרחים ערבים להצביע בבחירות.

המאבק של מחנה השלום חייב להיות משולב בין דאגה לחינוך משותף, גיוס לשירות לאומי, שילובם של החרדים, והבנה מעמיקה שיצירת חברה אחת זו הדרך היחידה לבניית חיים משותפים במדינה שחשובה לכולנו.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.