פאר לי שחר
הזמן של
פאר לי שחר

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת – בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה.

נשים עושות שלום ואת הצעת החוק "חלופות מדיניות תחילה"

למעלה מ-72 שנים אנחנו מצויים במערבולת דמים. אלברט איינשטיין כבר הזהיר, שלא נוכל לפתור בעיות באמצעות אותה דרך חשיבה שהשתמשנו בה כשייצרנו את אותן בעיות.

בתנועת "נשים עושות שלום" גיבשו הצעת חוק שמטרתה לחלץ את המערכת מהסבבים הפבלוביים של מתקפה, תגובה, רגיעה וחוזר חלילה.

למעלה מ-72 שנים אנחנו מצויים במערבולת דמים. בתנועת "נשים עושות שלום" גיבשו הצעת חוק שמטרתה לחלץ את המערכת מהסבבים הפבלוביים של מתקפה, תגובה, רגיעה וחוזר חלילה

לצה"ל, כמתחייב, יש תוכניות מבצעיות מוכנות לכל תרחיש אפשרי – תוכניות מגירה לעת משבר: מאירוע נקודתי כמו הסלמה מול הפלסטינים, ועד תוכניות מפורטות למקרי הסלמה צבאית מול המדינות השכנות, וכן, מטבע הדברים, גם מול איראן, כפי שהודה בשעתו מי שהיה שר הביטחון שאול מופז.

זאת ועוד, באוגוסט 2015, באורח תקדימי בהיסטוריה הצבאית, פרסם מי שהיה אז הרמטכ"ל, גדי אייזנקוט, את מסמך "אסטרטגית צה"ל – בראי הביטחון הלאומי". מדובר במסמך מפורט, שבפעם הראשונה הופנה גם לציבור, מתוך כוונה לייצר שיח בעל משמעות באשר לאתגרים הניצבים בפני מדינת ישראל בכלל וצה"ל בפרט.

המסמך התקדימי עודכן ב-2018 ואינו מהווה תחליף לתפיסת הביטחון, אלא מחדד אותה, בהיות הזרוע הצבאית זו שמבצעת את המטרות המדיניות של הממשלה.

כלומר, יש הכרה ברורה בכך שצה"ל אינו יכול להתנהל במנותק מצרכיה המדיניים של המדינה. דיון ער ומתמשך מתקיים סביב השאלה, מי מוסמך להכריז על פתיחה במלחמה.

התשובות לכך מגוונות: הקבינט כולו, חצי קבינט, ראש הממשלה ושר הביטחון, ראש הממשלה לבדו. בכל מקרה אין בנמצא צוותים קבועים, היושבים כדי לתת מענה מדיני להסלמות בטחוניות.

אל מול תוכניות המגירה למקרי הסלמה ביטחוניים אנחנו מוצאים מגירות ריקות בתחום המדיני. כשצה"ל יוצא למבצעים ולמלחמות אנחנו לא מוצאים חשיבה מקדמית מדינית ברורה מה תהיינה ההשלכות הכוללות של אותם מהלכים צבאיים.

אל מול תוכניות המגירה למקרי הסלמה ביטחוניים, המגירות ריקות בתחום המדיני. כשצה"ל יוצא למבצעים ולמלחמות אין בנמצא חשיבה מקדמית מדינית ברורה לגבי ההשלכות הכוללות של אותם מהלכים צבאיים

לפניכם מספר דוגמאות, שנדונו בעבר בהרחבה:

  • 1982 – מלחמת לבנון הראשונה: פרצה בעקבות ניסיון התנקשות בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב, והתגלגלה ממלחמת שלום הגליל בעומק 40 ק"מ למלחמת לבנון שנמשכה 18 שנים.
  • 2002 – מבצע חומת מגן: הממשלה בראשות אריאל שרון מחליטה להשתלט מחדש על ערים פלסטיניות בגדה המערבית.
  • 2006 – מלחמת לבנון השניה.
  • 2007 – החלטת ראש הממשלה אהוד אולמרט להשמיד את הכור הגרעיני בסוריה.
  • 2014 – מבצע צוק איתן: חלק ממבצעים בעזה והבולט שבהם. החל תחת השם "שובו אחים" בעקבות חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים גלעד שער יעקב נפתלי פרנקל ואייל יפרח, זכרם לברכה. במהלך המבצע לאורך חמישים ימי לחימה עקובים מדם התגלו מנהרות טרור, שצה"ל ראה בהן, ובצדק, איום בעל משמעות אסטרטגית כבדת משקל.

בתום מבצע צוק איתן מבקר המדינה בדק את תהליך קבלת ההחלטות במבצע וציין בחומרה מספר היבטים. אלה הובילו למסקנה נחרצת, אותה אנו מבקשות להדגיש – יש צורך מובהק באימוץ הצעת חוק לחלופות מדיניות. בנוסף לכך הצביע המבקר על כך שראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, פסל על הסף חלופות מדיניות והתנגד להציג אותן בפני הקבינט ו/ או להנחות את המל"ל והצבא.

ראש הממשלה עסק בתוכניות אופרטיביות לפני שנקבעו היעדים האסטרטגיים הרצויים. לא די בכך שלא הועלו חלופות מדיניות ולא נקבעו יעדים אסטרטגיים, גם לא נבדקה היכולת להתמודד עם איום המנהרות. גם ראש הממשלה, גם שר הבטחון וגם הרמטכ"ל ידעו על חומרת איום המנהרות, אך לא שיתפו את הקבינט.

בתום מבצע צוק איתן מבקר המדינה בדק את תהליך קבלת ההחלטות במבצע וציין בחומרה מספר היבטים. אלה הובילו למסקנה נחרצת, אותה אנו מבקשות להדגיש – יש צורך מובהק באימוץ הצעת חוק לחלופות מדיניות

כאן אנו מגיעים למל"ל – המועצה לביטחון לאומי, שהוקמה בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים. אחד הלקחים המרכזיים בהמלצות ועדת אגרנט, שחקרה את מהלכי המלחמה ותוצאותיה, היה הצורך בהקמת גוף חדש מייעץ לראש הממשלה. גוף, שבין תפקידיו המרכזיים יהיה הצגת עמדות ורעיונות, שמנוגדים לחשיבה הממוסדת המסורתית – מה שנקרא חשיבה מחוץ לקופסה,  כדי להשיג תוצאה מיטבית למה שכתוב בחוק המל"ל:

"להכין את דיוני הממשלה וועדותיה להציג חלופות לגבי נושאי הדיון, נוסף על הצגתן ע"י הגופים הנוגעים בדבר, את ההבדלים בין החלופות ואת משמעותם, כפי שנבחנו על ידיו וכן את המלצתו המנומקת לגבי החלופה הנבחרת".

במבחן הזמן אנחנו עדים לכך שהסעיף החשוב הזה נדחק לשוליים.

הצעת החוק של נשים עושות שלום לחייב ממשלה, כל ממשלה, לבחון חלופות מדיניות לפני מבצע או פעולה צבאית, אינה באה לייצג עמדות של גוף כזה או אחר במערכת הפוליטית. הראייה – התמיכה מקיר לקיר לה זוכה הצעת החוק בקרב חברי בית המחוקקים מאז הוחל בגיבושה.

לפני מספר שנים צחי הנגבי מהליכוד אמר:

"אם יש דבר שנסיתי ונכשלתי זה לעשות שינוי בפרופורציות בהקשר של ויסות הביטחוני אל מול המדיני – נשאבנו לנושאים הביטחוניים".

דן מרידור, האיש שגיבש בשעתו את תורת הלחימה של צה"ל:

"החוק הוא דרך להטמיע ערכים במציאות. הדיון צירך להיות ענייני לא חלק מאידיאולוגיה".

ציפי לבני:

"יש עוד אופציות והאופציות האלה צריכות להיות מונחות מראש על שולחן הקבינט".

מרב מיכאלי: לקחה על עצמה להגיש את הצעת החוק של נשים עושות שלום.

מרב מיכאלי ונשים עושות שלום בקידום הצעת החוק לבחינת חלופות מדיניות (צילום: תמר מוצפי)
מרב מיכאלי ונשים עושות שלום בקידום הצעת החוק לבחינת חלופות מדיניות (צילום: תמר מוצפי)
נשים עושות שלום (צילום: תמר מוצפי)
נשים עושות שלום (צילום: תמר מוצפי)

*  *  *

הצעת החוק מבקשת להבטיח תהליכי קבלת החלטות אחראיים, המבוססים על ידע וחשיבה אסטרטגית, מציעה למסד ולהסדיר דיונים קבועים של הקבינט המדיני ביטחוני בנושא חלופות מדיניות מתוך השקפה ברורה, שדיונים כאלה צפויים לשפר את טיב ההחלטות המתקבלות, תוך חיזוק המטה לביטחון לאומי בכלל ואגף המל"ל, שאמון על פיתוח ובחינת חלופות מדיניות בפרט.

הצעת החוק מבקשת להבטיח תהליכי קבלת החלטות אחראיים, המבוססים על ידע וחשיבה אסטרטגית, מציעה למסד ולהסדיר דיונים קבועים של הקבינט המדיני ביטחוני בנושא חלופות מדיניות

מוצע למסד גוף ידע בתוך המל"ל, שידאג לאיגום הידע בנושא חלופות מדיניות, שיחפש אחר פתרונות מדיניים לסכסוך ממושך ואחר פריצת דרך שתבטיח עתיד של שלום ובטחון לאזרחי ישראל.

מתוך הבנה שפיקוח ובקרה הם אלמנטים מוסדיים הכרחיים לטיוב התהליך ומתוך הכרה בחשיבות ועדת החוץ והביטחון כגוף המרכזי המפקח על התהליכים, מוצע שתהיה חובת דיווח לוועדה על תהליכי בחינת החלופות המדיניות וחובת פרסום דו"ח תקופתי לציבור.

אין ספק שהליך כזה גם יתרום לבנית אמון הציבור במהלכי הממשלות, כפי שאמר בן גוריון: "תדע כל אם עבריה, כי הפקידה את גורל בנה בידי מפקדים ראויים לכם" ואף בידי מדינאים שראויים.

חוק חלופות מדיניות תחילה – החוק שיכול למנוע מלחמה – מגיע לכנסת! ******המשבר הבריאותי והכלכלי חשף בפני כולנו את דרך…

Posted by ‎נשים עושות שלום – نساء يصنعن السلام – Women Wage Peace‎ on Sunday, December 6, 2020

פאר לי שחר היתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של 48 שנים בתקשורת - בגלי צהל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות), ככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר, וכיום היא פעילה בעמותות לטובת האוכלוסיה המבוגרת. היא חברת הועד המנהל במדרשת אדם לקידום הדמוקרטיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
כמו שכותבת פאר-לי, אסור לאפשר לפוליטיקאים ולגנרלים להחליט על פעולה צבאית (או פעולה אלימה של זרועות הביטחון שאינן צה"ל) ללא הצגת חלופות מדיניות ודיון עליהן. בחודים האחרונים אנו עדים להתנ... המשך קריאה

כמו שכותבת פאר-לי, אסור לאפשר לפוליטיקאים ולגנרלים להחליט על פעולה צבאית (או פעולה אלימה של זרועות הביטחון שאינן צה"ל) ללא הצגת חלופות מדיניות ודיון עליהן. בחודים האחרונים אנו עדים להתנהלות כושלת של הממשלה בניהול משבר הקורונה. מי ערב לידינו שההתנהלות בנושאי ביטחון מקצועית ויסודית יותר? הרי ראש הממשלה מתייעץ רק עם עצמו ועם חברות בן-שבת.
!כל הכבוד לתנועת נשים עושות שלום ולח"כ מרב מיכאלי על המהלך החשוב הזה

עוד 922 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום שני, 18 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

היהירות של חולדאי לא תוציא אותו מגבולות תל אביב

לפני שהכריז על הקמת מפלגת הישראלים וכניסה לזירה הארצית, הלך חולדאי להתייעץ עם קמפיינר ותיק ● "באשדוד יזרקו עליך ביצים, בשדרות יזרקו עליך אבנים גדולות, בדימונה כבר תהיה בסכנת חיים", אמר לו האיש ● "אתה מסמל בעיניהם את כל מה שהם שונאים - התל אביבי, הצפוני, הפריבילגי מהשבט הלבן. אל תיכנס להרפתקה הזו" ● חולדאי לא הקשיב, ועושה מאז כל טעות אפשרית ● פרשנות

עוד 517 מילים

מה הלקח לישראל מההתקוממות האלימה בגבעת הקפיטול?

המראות המחרידים מבית הנבחרים האמריקאי ממשיכים להדהד ברחבי העולם, ואת אדוות הגלים עוד ימשיכו להרגיש לאורך שנים בפוליטיקה האמריקאית והגלובלית. אבל בישראל כמו בישראל, הכול מועבר דרך הפריזמה המקומית הצרה, וכל מחנה מנסה להראות את דמיוננו לאמריקה לפי פרשנות המתאימה לו ולפי הפוזיציה הרלוונטית.

בבלפור מיהרו לפברק ספין נלעג, כאילו דיירי המעון היו אלה הנתונים למתקפת המון אלים, ואילו מצד מחנה 'רק לא ביבי' התפרסמו עשרות פרשנויות על איך זה יכול לקרות גם כאן, או שכבר בעצם כבר קרה כאן, וכיוצא באלה השוואות.

אלא שביבי איננו טראמפ, הטראמפיסטים אינם ביביסטים, וקריית הממשלה היא לא גבעת הקפיטול. יש לקח ואזהרה שראוי שהפוליטיקאים שלנו ילמדו מהמאורעות בוושינגטון, אבל כל הממהרים לגזור גזירה שווה מחטיאים אותם בהשוואותיהם הבעייתיות.

אלא שביבי אינו טראמפ, הטראמפיסטים אינם ביביסטים, וקריית הממשלה היא לא גבעת הקפיטול. יש לקח ואזהרה שראוי ללמוד מהמאורעות בוושינגטון, אבל הממהרים לגזור גזירה שווה מחטיאים

הקרבה היתרה בין ביבי לטראמפ מבחינה פוליטית-מדינית ואישית, והעובדה שמדובר בשני מנהיגים פופוליסטיים, גרמו לפרשנים רבים להתריע על קווי הדמיון שעלולים להוביל – לדעת אותם פרשנים, באופן כמעט וודאי – למראות דומים ברחובות ירושלים. גם פסיכולוגים ושאר מומחים לנפש התגייסו לנתח את תכונות האישיות הדומות בין המנהיגים. אלו ניתוחים שגויים.

למרות מאפייני המנהיגות הפופוליסטית המשותפים לשניהם – הכריזמה, הדמגוגיה והשימוש בחלוקת העולם ל"אנחנו" מול "הם" ובעיקר בהסתה – השוני בין טראמפ לביבי רב על הדמיון. טראמפ הוא בור, מגלומן, אנטי-פוליטיקאי הן בתדמיתו הציבורית והן בפועל, ואין לו כל עניין בעשייה פוליטית ממשית. נתניהו הוא ההיפך המוחלט בכל התכונות הללו, למעט – אולי – שגעון הגדלות (וגם זה נובע אצלו ממקורות אחרים). יתרה מכך, נתניהו מתוחכם עשרות מונים מטראמפ, שממשיך גם ממושב נשיאותו לנהוג ככוכב ריאליטי, ולחלופין כבריון שכונתי, כפי שהוכיחו שיחות הטלפון המוקלטות שלו (עם מזכיר מדינת ג'ורג'יה, למשל. אך גם זו עם נתניהו, לאחר חתימת ההסכם עם סודן, שבה ניסה טראמפ בגסות מביכה לגרום לנתניהו להטיל דופי בביידן. נתניהו לא נפל בפח). כך נהג הנשיא גם בנאומו מול קהל תומכיו בעצרת בשבוע שעבר.

תומכי הנשיא טראמפ אף הם שונים עד מאוד מקהל הביביסטים, וגם כאן ההשוואה הנפוצה ביניהם חוטאת למציאות. בגרעין הקשה של המכונים טראמפיסטים ישנה תנועה עממית בעלת שורשים עמוקים ויכולות ארגון מוכחות. תנועה זו, המאכלסת את הימין הקיצוני האמריקאי, הקדימה את טראמפ, ובמידה רבה היא זו שבראה אותו. אף שבתקשורת מצטייר תדיר כאילו טראמפ הוא הגורם שסחף את ההמון, נכון יותר לומר שהוא רכב על הגל הפופוליסטי אל הבית הלבן.

אותם גורמי ימין קיצוני וסהרורי הם בעלי מסורת של ארגון ושימוש באלימות פוליטית. מהשנים האחרונות אפשר להזכיר את המצעד בשארלוטסוויל ואת תוכניות החטיפה של מושלת מדינת מישיגן. מבחינה זו, הגורם המקביל בישראל הוא נערי הגבעות והשוליים הקיצוניים של יש"ע – לא הביביסטים.

גורמי הימין הסהרורי בארה"ב בעלי מסורת ארגון ושימוש באלימות פוליטית. כמו במצעד בשארלוטסוויל ותוכניות חטיפת מושלת מישיגן. הגורם המקביל כאן הוא נערי הגבעות והשוליים הקיצוניים של יש"ע – לא הביביסטים

אלה האחרונים מושפעים ואולי אף סרים למרותו ופקודתו של המנהיג הפופוליסטי, אבל הגרעין הקשה שלהם מונה ככל הנראה מאות ספורות של אנשים אם לא פחות, לא עשרות אלפים. ואפילו אם אלה בגרעין הקשה לא יבחלו בנקיטת אלימות בתגובה לשיסוי – למשל, נגד ערבים או (עיתונאים) שמאלנים – זו כנראה לא תופנה כלפי סמלי שלטון או כוחות הביטחון.

מעורבותם של כוחות הביטחון בהתקוממות היא הנקודה האחרונה להבחנה בין ישראל לארצות הברית. המחדל האבטחתי בגבעת הקפיטול עדיין נחקר, וימים יגידו אם הייתה זו רשלנות נפשעת בלבד שגרמה לכך שקהל המתקוממים פרץ בקלות יחסית למתחמים המאובטחים של בית הנבחרים, או שהיה שיתוף-פעולה של ממש מבפנים. כך או כך, אין ספק שברקע להצלחת ההתקוממות עומדת ההטייה הימנית המוכחת של המשטרה האמריקאית. גם כאן, הקשר בין כוחות השיטור לבין תנועת העליונות הלבנה הוא קשר היסטורי, ובשנים האחרונות גורמי ימין קיצוני אמריקאי עושים מאמצים מכוונים להשתלב בכוחות הביטחון.

בישראל, גם אם ישנה הטייה ימנית ואפילו ביביסטית בקרב שוטרים – ואולי גם בקרב מפקדיהם, בעקבות הפוליטיזציה שהכנס נתניהו למשרד לביטחון פנים – עדיין אין מדובר במגמה רווחת ומסוכנת כמו בארצות הברית. נוסף על כך, ישנו שוני בין ישראל לארה"ב גם בשרשרות ההיררכיה בקרב כוחות הביטחון השונים.  בארצות-הברית, כוחות המשמר הלאומי של וושינגטון הבירה כפופים ישירות לנשיא – וגם משום כך, פחותים הסיכויים לחזות בירושלים בתמונות כגון אלה שנראו בוושינגטון.

לפיכך, כל הפרשנויות השונות שצופות ש"זה יכול לקרות גם כאן" מבוססות בעיקר על הנטייה הרווחת והבעייתית בישראל לדמיין כל אירוע פוליטי מרכזי בעולם במושגים מקומיים. עם זאת, ישנו לקח אחד חשוב שהאירועים בארצות הברית מלמדים, והוא הדבר המרכזי עליו יש לחזור באוזני הפוליטיקאים שלנו, ובפרט פוליטיקאי מסויים: כאשר משלהבים את ההמונים בהסתה ובליבוי יצרים, קשה לשלוט בגובה הלהבות.

הפרשנויות שצופות ש"זה יכול לקרות גם כאן" מבוססות בעיקר על הנטייה לדמיין כל אירוע פוליטי מרכזי בעולם במושגים מקומיים. אבל יש לקח חשוב: כשמשלהבים את ההמונים קשה לשלוט בגובה הלהבות

גם אם תמונות דומות של פריצה למוסד שלטון ישראלי אינן תרחיש סביר, אי-אפשר לדעת מה תהיה התוצאה של התפרעות של המון משולהב או של בודדים בעלי כוונות הרס. זהו לקח שמלווה את ישראל ואת נתניהו ספציפית כבר 25 שנים. עם זאת, דומה שהוא עדיין לא נלמד.

יניב רון-אל הוא דוקטורנט לסוציולוגיה. משפטן בהשכלתו ועורך-דין להוותו. עוסק בסוציולוגיה פוליטית וכלכלית ובסוציולוגיה של המשפט. מחקרו מתמקד בסוציולוגיה של חברת הצריכה. חובב היסטוריה וארכיטקטורה. לומד ומתגורר בשיקגו. ממשיך לעקוב אחר הפוליטיקה הישראלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 788 מילים
עודכן אתמול

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו נוטה לתמוך בהארכת הסגר לפחות עד יום ראשון

פרקליטי נתניהו יגישו היום את תשובתם לכתבי האישום נגדו, והיא תכלול טענות בעניין ניהול התיק ● נתניהו ימסור תשובה בעל פה לאישומים ב-8 בפברואר ● צה"ל תקף יעדים ברצועה בתגובה לרקטות ששוגרו לפנות בוקר לאשדוד ● עמר בר-לב שוקל לרוץ לראשות העבודה

מבקר המדינה לשעבר יוסף שפירא הודיע אתמול לשר הביטחון בני גנץ שהוא חוזר בו מכוונתו לבדוק את פרשת הצוללות. לפי הדיווח בחדשות כאן, השופט לשעבר גילה שיגבילו את סמכויותיו ולכן החליט להיפרד מהתפקיד.

הסגר אמור לפוג בחמישי הקרוב וככל הנראה יוארך ליום ראשון בעקבות נתוני התחלואה הגבוהים. ראש הממשלה בנימין נתניהו נוטה לתמוך בהארכת הסגר ואין כוונה להתחיל בהקלות בסוף השבוע הנוכחי. בבתי החולים מאושפזים 1,200 חולי קורונה במצב קשה.

פרקליטי נתניהו יגישו היום לבית המשפט המחוזי בירושלים את התשובה שלהם לכתבי האישום נגדו. התשובה תכלול גם טענות בעניין התנהלות החקירה וניהול התיק. התשובה של נתניהו עצמו בעל פה תינתן ב-8 בפברואר.

עמר בר-לב עשוי להתמודד על ראשות מפלגת העבודה, כך נודע לזמן ישראל.

בר-לב, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, היה חבר כנסת מטעם העבודה וניסה את מזלו בפריימריז על ראשות העבודה ביולי 2017, אז הגיע למקום החמישי בלבד (המנצח היה אבי גבאי).

ברלב מסר בתגובה: "בקרוב אחליט".

הפריימריס בעבודה יתקיימו ביום ראשון הקרוב. במפלגה מחכים לתשובתו של אהוד ברק, שינצח לפי ההערכות בעבודה כל מתמודד אחר בפריימריס.

עוד 3 עדכונים

הרחבת ההתנחלות בית אל מאיימת לקבור מורשת יהודית מבית שני

בעוד מגדלי דירות הולכים ונבנים בהתנחלות בית אל בגדה המערבית, שרידי הכפר היהודי שנכבש בידי הרומאים נאבקים ביסודות - ובגידול האוכלוסייה ● אמנדה בורשל-דן ביקרה באתר החפירות, שם עובדים בשנתיים האחרונות הארכיאולוגים של מתאם פעולות הממשלה בשטחים באיסוף ושימור הממצאים - מתוך תקווה להציגם בגן ארכיאולוגי שאולי ייפתח במקום

עוד 1,436 מילים

תגובות אחרונות

האם גנץ יוכל לכהן כרה"מ גם אם כבר לא יהיה חבר כנסת?

65 ימים לבחירות, וכבר עולה האפשרות כי לא תוקם ממשלה חדשה ונאלץ לצאת לבחירות חמישיות ● במצב כזה, הלו"ז הפוליטי עשוי למצוא את ממשלת המעבר הנוכחית עדיין מכהנת ב-17 בנובמבר, מועד קיום הרוטציה לראשות הממשלה ● לפי החוק, גנץ אמור להיכנס אוטומטית לתפקיד רה"מ ● אבל מה יקרה אז אם הוא כבר לא יהיה חבר כנסת? ● על האפשרות הזו לא חשבו בחקיקה החפוזה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,077 מילים ו-1 תגובות

מלחמת המפרץ אחד שהיה שם

ב-17 בינואר 1991, בלילה שבו פרצה מלחמת המפרץ, סא"ל (מיל.) יוני קורן - מי שהיה אז ראש לשכתו של סגן הרמטכ"ל אהוד ברק - נשאר לישון במשרדו בקריה ● את מה שארע אז, הוא לא ישכח לעולם ● 30 שנה אחרי, הוא חושף לראשונה מתי באמת נורה הטיל הראשון על ישראל, למה חשבו שזו התקפה כימית, ומדוע שר הביטחון לא הצליח להיכנס לבור ● יומני הרל"ש - בלעדי לזמן ישראל

עוד 1,440 מילים ו-4 תגובות

טיבי: מעניין שעל האינטימיות עם הכהניסטים נתניהו לא מספר כשהוא מנסה לקושש קולות

יועץ ראש הממשלה לעג לספר של בנט; ימינה בתגובה: 4,000 הרוגים ומיליון מובטלים, ויועץ נתניהו מריץ צחוקים ● מתנחלים מיצהר פצעו פלסטינית בת 11 בינוני; יאיר גולן: עלול להדליק את כל איו״ש ● גלנט אסר להכניס את מנכ״ל בצלם לבתי ספר ● אביר קארה: מנהל מגעים עם סער ובנט ● תקווה חדשה: לא מנהלים איתו מגעים ● מחר יחלו בשב״ס לחסן אסירים בסיכון לקורונה

עוד 51 עדכונים
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

טבעות העשן של עמית סגל

לעמית סגל יש שיטה: בשלב הראשון עולה בראשו רעיון לתרחיש - נגיד, איחוד בין גנץ וחולדאי ● בשלב השני הוא מבקש תגובה - ואז משדר שהתרחיש כנראה נכון, כי הוא לא הוכחש ● ולבסוף הוא מפרשן שזה אולי סימן לקרע בין חולדאי לניסנקורן ● וכך, למחרת, כולם עסוקים בשאלה האם יש קרע בין חולדאי לניסנקורן ● ומה אם גנץ וחולדאי באמת יתאחדו בסוף? רק אל תשכחו מי פרסם זאת ראשון!

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם... המשך קריאה

במקרה הזה זה לא סתם הפרחת שמועות לא מבוססות כדרך לקבל רייטינג אלא רצון לפגוע בסיכויים של חולדאי. עמית סגל יודע שהדבר שירחיק את מאוכזבי כחול לבן מחולדאי זה שמועות שהוא מדבר עם גנץ. גם אם לא יהיה איחוד עם גנץ, השמועות לבדן עושות נזק. כבר הרבה זמן שאין טעם לשפוט את עמית סגל על פי קריטריונים עיתונאים אלא על פי קריטריונים של שופר.

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר ה... המשך קריאה

ניתוח מצוין. תקף גם לעיתונאים אחרים, שאצלם אי הכחשה מוכיחה את שרצו להוכיח ("הוכחה שלילית") וגם הכחשה (זוכרים את לכשכש בכלב? אם אתה רוצה שאנשים יאמינו לידיעה המופרכת שלך, תוציא מהמסוקר הכחשה)

עוד 999 מילים ו-2 תגובות

סער: "אני לא פוסל את הליכוד, נתניהו לא יוכל לכהן כשר"

"מטריד אותי שבוגי, חולדאי, שלח וזליכה לא עוברים את אחוז החסימה" ● הממשלה תאשר מחר מינוי מפכ"ל אך לא פרקליט מדינה ● הורוביץ: "ריד מיי ליפס - מרצ רצה לבד" ● בעבודה קוראים לברק לחזור ● 5 ראשי רשויות מהמגזר הערבי ישתתפו מחר בפגישה עם נתניהו, אחרים קראו להחרים את המפגש

עוד 17 עדכונים
המתנדבת רייצ'ל פרידלנד מעמיסה אוכל כשר לנזקקים במרכז היהודי במיאמי, 29 ביולי 2020

קרוב לחצי מיליארד דולר נתרמו לארגונים יהודיים מאז פרוץ משבר הקורונה ● אבל מה יותר חשוב: לתמוך במוסדות תרבות הסגורים כבר שנה או לסייע במזון ובדיור? ● "נדבנים מחפשים לעיתים קרובות משהו נוצץ, את הדבר החדש. זמנים כאלה מזכירים לנו עד כמה חשוב לתמוך במוסדות הקבועים שחיוניים לקידום רווחתה של הקהילה"

עוד 865 מילים

ללא מורא, ללא פנים האמהות החרדיות כובשות את הרשת

חמש אימהות יהודיות-חרדיות מניו ג'רזי החליטו להפסיק לעסוק בפוליטיקה וברכילות, ולהרים אתר שמתמקד באורח החיים שלהן ● למרות שהן לא עושות אפילו סלפי אחד, ולמרות שהן לא תמיד מיישרות קו עם הגישה המסורתית, עשרות אלפי העוקבים שלהן מוכיחים: הטשולנט הוויראלי הזה עובד

עוד 747 מילים

המדריך המלא לסמלי השנאה בפריצה לקפיטול

סמלי השנאה הציפו את הקפיטול במהומות בשבוע שעבר ● מפגינים החזיקו בשלטים שמנסים לשכנע כי הכול בגלל קונספירציה של רשת פדופילים עולמית ● או תמיכה במלחמת אזרחים כוללת ● או מחאה נגד ברית מילה, שהיא סמל השטן ● וכן, גם "העבודה משחררת" הלך שם חזק

עוד 883 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה