אמריקה מפנה עורף לעולם

המהלך הדרמטי לחיסול USAID הוא הרבה יותר מסגירת סוכנות סיוע – הוא הצהרת כוונות על שינוי יסודי במדיניות החוץ האמריקאית ● במשך עשרות שנים, דמוקרטים ורפובליקאים כאחד ראו בסיוע ההומניטרי כלי מרכזי להקרנת עוצמתה של ארה"ב בעולם ● כעת, ממשל טראמפ שולח מסר ברור: אין יותר נדבנות בינלאומית – יש רק עסקאות ● פרשנות

מטה הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID) בוושינגטון, 3 בפברואר 2025 (צילום: Kevin Dietsch/Getty Images/AFP)
Kevin Dietsch/Getty Images/AFP
מטה הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID) בוושינגטון, 3 בפברואר 2025

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ואילון מאסק, האחראי על הקיצוצים בממשל במסגרת DOGE (המחלקה ליעילות הממשל), מקדמים בימים האחרונים מהלכים לסגירת ארגון הסיוע האמריקאי הגדול USAID (הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי).

כיצד מחסלים סוכנות סיוע אמריקאית? בשלב הראשון הוסרו חשבונות ה־X והאינסטגרם של הארגון, ואתר האינטרנט שלו – שכלל מידע נרחב על תוכניות סיוע בינלאומיות – הורד מהרשת.

ביום שני בבוקר קיבלו כ־1,000 עובדי ההנהלה הראשית של USAID הודעה במייל, לפיה אין להגיע לבניין המנהלה ולהמשיך לעבוד מהבית. ההודעה נשלחה על ידי מהנדס צעיר בשם גווין קליגר, אחד מעוזריו של מאסק ואדם שלא היה מוכר לעובדי הסוכנות.

הצעדים החדשים של הממשל לוו במבול של קללות והכפשות נגד הארגון, עובדיו ומטרותיו. מאסק פתח במתקפת ציוצים, שהזכירה את התנהלותו כלפי עובדי טוויטר בימים שלאחר רכישת החברה

כל זה התרחש יממה לאחר שנציגיו של אילון מאסק הגיעו בסוף השבוע האחרון לבניין הסוכנות וביקשו להיכנס גם לאגף חסוי. שני בכירים ב־USAID טענו כי לעובדיו של מאסק אין סיווג ביטחוני המאפשר גישה לאגף זה, ובתגובה השניים פוטרו מייד.

הצעדים החדשים של הממשל לוו במבול של קללות והכפשות נגד הארגון, עובדיו ומטרותיו. מאסק פתח במתקפת ציוצים, שהזכירה את התנהלותו כלפי עובדי טוויטר בימים שלאחר רכישת החברה ולפני ששינה את שמה ל־X.

אילון מאסק מצדיע במועל יד בטקס ההשבעה של טראמפ, וושינגטון, 20 בינואר 2024 (צילום: ANGELA WEISS / AFP)
אילון מאסק מצדיע במועל יד בטקס ההשבעה של טראמפ, וושינגטון, 20 בינואר 2024 (צילום: ANGELA WEISS / AFP)

מאסק כינה את ארגון הסיוע "ארגון פשיעה" וכתב: "במקום ללכת למסיבות בסוף השבוע, העברנו את הזמן בלגרוס את USAID במגרסת עץ". בשפה בוטה הוסיף כי מדובר ב"קן צרעות שמאלני־רדיקלי־מרקסיסטי המורכב מאנשים המתעבים את אמריקה […] זו קערת תולעים בלי תפוח. חייבים להיפטר מהארגון הזה, אין שום דרך לשקמו".

על מה כל התרעלה? USAID היא סוכנות הסיוע ההומניטרי הגדולה בעולם, עם תקציב של 38 מיליארד דולר לשנת 2023, כ־10,000 עובדים הפועלים בכ־100 מדינות, ותוכניות בתחום מניעת עוני ורעב, הפצת חיסונים, סיוע לחינוך והטמעת דמוקרטיה. תקציב הסוכנות מהווה פחות מ־1% מהתקציב הפדרלי האמריקאי ומאושר על ידי הקונגרס תוך פיקוח פרלמנטרי.

לאחר כמה ימים של בהלה בקרב בכירי הארגון וההנחיה לעובדים להמשיך לעבוד מהבית, הודיע אמש שר החוץ החדש, מרקו רוביו, כי ישמש כמנהל הזמני של סוכנות הסיוע

הביקורת על USAID מתמקדת בכך שהפעלת תוכניות הסיוע נעשית באמצעות קבלני משנה ברחבי העולם, ויש הטוענים כי הדבר מוביל לניגודי עניינים ולבזבוז כספי ציבור.

לאחר כמה ימים של בהלה בקרב בכירי הארגון וההנחיה לעובדים להמשיך לעבוד מהבית, הודיע אמש שר החוץ החדש, מרקו רוביו, כי ישמש כמנהל הזמני של סוכנות הסיוע. לדבריו, מרבית תוכניות הסיוע ימשיכו להתנהל תחת פיקוחה של מחלקת המדינה (משרד החוץ). רוביו טען כי הסיבה לשינויים היא רמות גבוהות של "מרדנות" מצד עובדי הארגון.

שקי קמח שנתרמו על ידי USAID בג'נין, יוני 2008 (צילום: AP Photo/Mohammed Ballas)
שקי קמח שנתרמו על ידי USAID בג'נין, יוני 2008 (צילום: AP Photo/Mohammed Ballas)

אולם, גם מהלך זה של רוביו עשוי להיתקל בקשיים. סנאטורים החברים בוועדת יחסי החוץ של הסנאט טוענים כי לא ניתן להעביר את הסוכנות לאחריות מחלקת המדינה ללא אישור הקונגרס וללא גיבוש תוכנית שינוי ורפורמות שתאושר על ידו, בהתאם לחוק.

השינויים הדרמטיים במעמדו של USAID נתפסים כרעידת אדמה בעולם הסיוע ההומניטרי. הארגון, שהוקם בתקופת נשיאותו של ג'ון קנדי לפני 64 שנים, נועד לרכז ולהרחיב את מאמצי הסיוע האמריקאיים ברחבי העולם. עוד לפני הקמתו הייתה ארה"ב מעורבת בפרויקטים גדולים של סיוע הומניטרי, אך קנדי איחד והגדיל את הפעילות במסגרת גוף אחד.

חלק מהעברת הכספים לפרויקטים שונים התבצע מתוך רצונה של ארה"ב לבלום את ההשפעה הגוברת של סין – מדיניות שאומצה גם על ידי ממשל ביידן

במשך יותר משישה עשורים, ממשלים אמריקאיים – רפובליקאיים ודמוקרטיים כאחד – אימצו גישה של הפעלת "כוח רך" בדיפלומטיה האמריקאית. משמעות הדבר הייתה קידום תוכניות סיוע המשרתות את האינטרסים של ארה"ב, תוך התוויית מדיניות באמצעות הכוונה ערכית, ולא באמצעות איומים צבאיים או דיפלומטיים.

בעבר ניתן הסיוע האמריקאי בעיקר באמצעות מימון והלוואות, אך בעשור האחרון חל שינוי לכיוון הענקת מענקים ישירים.

חלק מהעברת הכספים לפרויקטים שונים התבצע מתוך רצונה של ארה"ב לבלום את ההשפעה הגוברת של סין – מדיניות שאומצה גם על ידי ממשל ביידן. החשש היה שבאזורים שבהם ארה"ב נסוגה או נעדרת, סין תנצל את הוואקום ותשקיע כספים משמעותיים. בשל כך, נוכחות USAID בפרויקטים ברחבי העולם נתפסה כבעלת חשיבות אסטרטגית לממשל.

שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו ביומו הראשון בתפקיד, 21 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו, 21 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

עם זאת, הציבור האמריקאי מעולם לא גילה אהדה רבה כלפי גופים המחלקים כספים ברחבי העולם. לכן, סביר להניח שהחלטותיהם של טראמפ, מאסק ורוביו לצמצם – ואולי אף לסגור לחלוטין – את ארגון הסיוע הבינלאומי יזכו לתמיכה רחבה בקרב חלקים ניכרים מהציבור.

מבין המדינות שקיבלו את הסיוע הרחב ביותר מ־USAID: אפגניסטן, פקיסטן, ירדן, אתיופיה, האיטי, קניה ועיראק. הארגון התמקד ב"פיתוח סוציו־כלכלי לטווח ארוך", בעיקר במקרים של אסונות טבע גדולים, כמו רעידת האדמה בהאיטי, וכן בפרויקטים להיחלצות מעוני. כמו כן, הארגון פעל לקידום יוזמות בינלאומיות להנגשת חינוך, ספרי קריאה, מחשוב, מים נקיים, תרופות וחיסונים.

בימים האחרונים כבר ניכרות השלכות המדיניות החדשה, עם ההחלטה להטיל מכסים על קנדה ומקסיקו – צעד שמטלטל את השווקים ויוצר זעזועים בכלכלה העולמית

בישראל, ברשות הפלסטינית ובעזה, פעילות USAID הופסקה כבר לפני שש שנים, ואף קודם לכן נוכחותו באזור הייתה מצומצמת. הסיבה לכך היא שישראל היא מקבלת הסיוע הביטחוני הגדולה ביותר מארה"ב, אך התקציבים מועברים לה באמצעות מזכר ההבנות (MOU), המאפשר לישראל לרכוש תוצרת צבאית אמריקאית.

מצרים היא המדינה השנייה בגובה הסיוע שהיא מקבלת מארה"ב. שתי המדינות, הנהנות מסכומי סיוע משמעותיים מאז חתימת הסכם השלום ב־1977, אינן צפויות להיפגע ישירות מסגירת USAID. לעומת זאת, שכנתה של ישראל, ירדן, עלולה לספוג פגיעה משמעותית.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חותם על צווים בבית הלבן, 29 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חותם על צווים בבית הלבן, 29 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)

החלטתו של טראמפ לצמצם את סיוע החוץ היא חלק ממדיניות חדשה בוושינגטון, המכונה "Transactional Presidency" – גישה לפיה החלטות מדיניות חוץ מתקבלות על בסיס עסקאות. בתקופתו של טראמפ, הקצאת התקציב הפדרלי צפויה להתבצע בהתאם לאינטרסים הכלכליים של ארה"ב ולצרכים של אזרחיה, ולא של אזרחי מדינות אחרות.

בימים האחרונים כבר ניכרות השלכות המדיניות החדשה, עם ההחלטה להטיל מכסים על קנדה ומקסיקו – צעד שמטלטל את השווקים ויוצר זעזועים בכלכלה העולמית. המכסים, לפי שעה, הוקפאו למשך חודש בניסיון לגבש הסכם כלכלי בין המדינות.

ההחלטה, שהתקבלה באופן מיידי ונמהר, עלולה להותיר פרויקטים רבים ברחבי העולם ללא מימון – וליצור ואקום שיאפשר לסין להרחיב את השפעתה

גם אם חלק מהפרויקטים יועברו לאחריות משרד החוץ האמריקאי, נראה כי הנשיא טראמפ תומך בסגירת הסוכנות וצמצום פעילותה. ההחלטה, שהתקבלה באופן מיידי ונמהר, עלולה להותיר פרויקטים רבים ברחבי העולם ללא מימון – וליצור ואקום שיאפשר לסין להרחיב את השפעתה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 928 מילים ו-1 תגובות
סגירה