שנה וחצי אחרי הפיצוץ שהרעיד את גוש דן, המדינה מודיעה כי רק בתוך שנה תוכל להקים גדר סביב מתחם תע"ש נוף ים, שבו טמונים חומרים מסוכנים. העיכוב נובע מצורך בסדר פעולות מוגדר, הנדרש גם להקמת המכשול עצמו ולמניעת סיכון למבצעים.

זהו שלב ראשון וחיוני שנועד למנוע את כניסת המבקרים הרבים המשוטטים באזור, בהם מטיילים, אופנוענים, מפעילי רחפנים, משתתפי מסיבות טבע ופולשים, שהגדר הזמנית אינה מצליחה לעצור.

זו אחת הקרקעות המבוקשות והנפיצות בישראל – 470 דונם על צוק מול הים התיכון, צפונית לסידני עלי ובמרחק 100 מטרים מבתי נוף ים. הקרקע, שערכה רב, מכילה כ־55 אלף קו"ב של זיהום עם ריכוזים גבוהים של אבק שרפה נטול עשן וסיכון ממשי לפיצוצים והתלקחויות.

זו אחת הקרקעות המבוקשות והנפיצות בישראל: 470 דונם על צוק מול הים התיכון. קרקע שטומנת בחובה 55 אלף קו"ב של זיהום עם ריכוזים גבוהים של אבק שרפה

כל הטוב שנשאר שם סגירת מפעל תע"ש ב־1997 כולל פסולת מעורבת מסוגים שונים, שהוטמנה גם בחביות ללא סדר, לצד מבנים מבוטנים שבהם נאספו תמיסות ומכלים תת־קרקעיים שעשויים להימצא שם אף לאחר הפינוי.

שני שלישים מהשטח כלולים בגן הלאומי אפולוניה, שבו שרידים מהתקופה הצלבנית, תחת אחריות רשות הטבע והגנים. רוב המתחם נמצא בשטח השיפוט של הרצליה, חלקו בחוף השרון, וכולל בעלויות פרטיות שטרם אותרו במלואן.

הנזק שנגרם בעקבות הפיצוץ בהרצליה, 23 ביוני 2023 (צילום: פלאש90)

לא רחוק משם, בסידני עלי, מתגורר ניסים כחלון בבית מערה שבנה. בחודש שעבר קבע בית המשפט כי עליו לפנות את המקום עד הקיץ הקרוב, ורשות הטבע והגנים מתחייבת לשמרו. אולם, הטיפול במתחם תע"ש יחכה עוד זמן רב.

קודם כל גדר

משרדי ממשלה שונים מעדיפים להתחלק באחריות לחבית חומרי הנפץ הפזורה במתחם שבו פעל מפעל תע"ש נוף ים, שהתפרש על פני 2,000 מטרים נטו.

המפעל ייצר חומרי נפץ הודפים המכילים מייצבים, אך אלה מתכלים עם השנים. בהיעדרם, החומר ההודף עלול לאבד יציבות, להתפוצץ, להתלקח או לשחרר חומרים מסוכנים לאוויר. הסיכון מיידי וברור, ללא אפשרות לחזות מתי, היכן ובאיזה היקף יתרחש.

בעקבות הפיצוץ האחרון הוקמה ועדה בראשות ראם לוט, שסיכמה שקודם כל נדרש להקים גדר ואזור חיץ, לסגור קטע מהחוף ולאכוף את איסור הכניסה

הפיצוץ ביוני 2023 יצר מכתש בעומק של כ־20 מטרים והיווה קריאת השכמה לאסון בהיקף מבהיל שעלול להתרחש בכל רגע.

בדיקת המשטרה העלתה כי תע"ש הטמינה במקום חומרים נפיצים, ושייריהם התגלו בזירה. חודש לאחר מכן פרצה שרפה באחד המבנים שנותרו במקום, שכוסה בעפר. ברקע מהדהד הפיצוץ מ־1992, שבו נהרגו שני עובדים ונפצעו עשרות, עד לסגירת המפעל ב־1997.

המכתש שנגרם בעקבות הפיצוץ בהרצליה, 23 ביוני 2023 (צילום: פלאש90)

בעקבות הפיצוץ לפני שנה וחצי הוקמה ועדה בראשות ראם לוט, מנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים במשרד הפנים. בספטמבר 2023 הגישה הוועדה דוח ביניים, שבו קבעה כי יש להקים גדר עם אזור חיץ של 10 מטרים מכל צד, לסגור קטע מהחוף הסמוך למתחם ולאכוף את איסור הכניסה באמצעות פקחים ושוטרים.

במקביל, יש להיערך לאפשרות של שרפה או פיצוץ נוסף, כולל תרחישים שונים והבטחת אספקת מים לכבאיות במקרה הצורך. לאחר מכן, נדרש סקר לאיתור מוקדים חשודים בהטמנת תחמושת וחומרים נפיצים.

לפי הוועדה, יש להיערך לאפשרות של שרפה או פיצוץ נוסף, כולל תרחישים שונים והבטחת אספקת מים לכבאיות במקרה הצורך

בהרצליה רוצים לוח זמנים

השלב הבא כבר כולל טיפול בהסרת הנפיצים והמפגעים – חלק מורכב יותר הכולל גם פינוי מבנים מסוכנים, בורות פתוחים, מצוק חולי ואסבסט מעל הקרקע, לצד טיפול בזיהומי אדמה ומים.

הוועדה הודתה כי לא הספיקה לסקור את כל הטכנולוגיות ולאסוף את המידע הנדרש לגיבוש תוכנית לטיהור המתחם מנפיצים. את המשך העבודה יבצעו מנהלי הפרויקט, שייבחנו חלופות ויבחרו את המתאימה ביותר.

תע"ש נוף ים (צילום: טל שני, רשות הטבע והגנים)

עיריית הרצליה עתרה לבג"ץ באוגוסט 2023, בדרישה לחייב את המדינה לקבוע לוח זמנים לגידור, להשלים את הבדיקות במתחם ובסביבתו, ולהסביר מדוע טרם החל הטיפול בהסרת הסיכונים.

בעקבות עתירה קודמת של "אדם טבע ודין", הודיעה המדינה על דחיית תוכנית הבנייה שאושרה לקידום באזור. לא ברור כיצד התוכנית קודמה מלכתחילה ללא טיפול במפגעים.

בעקבות עתירה קודמת של "אדם טבע ודין", הודיעה המדינה על דחיית תוכנית הבנייה שאושרה לקידום באזור. לא ברור כיצד התוכנית קודמה ללא טיפול במפגעים

"דרך ארוכה שהיא קצרה"

לצד שתי העתירות, הוגשה לפני חודשיים תובענה ייצוגית נגד המדינה בעקבות כתם צהוב זרחני שהתפשט מול חופי הרצליה, שלכאורה מקורו בזיהום מפעילות תע"ש. מה שבטוח, הכתם לא עושה חשק להתרחץ שם, והדיון בתובענה יידחה עד להתקדמות עתירת העירייה.

כהוכחת רצינות, המדינה הטילה את הטיפול במתחם על החברה הממשלתית "נצר השרון", שיועדה לטיפול במפגעי תע"ש לאחר שהופרטה. לשם כך יוקצו 30 מיליון שקלים, ממשרד הביטחון, רשות מקרקעי ישראל ומקורות נוספים. באפריל האחרון בוצע הצעד הראשון בשטח – הצבת אבטחה זמנית.

תע"ש נוף ים (צילום: טל שני, רשות הטבע והגנים)

לפני שבועיים עדכנה המדינה את בג"ץ כי תוכל להקים את הגדר רק במרץ 2026. העיכוב נובע מצורך בתהליך מהותי ותכנוני, הכולל סקר סיכונים, הוצאת היתר וקבלת הצעות מקבלנים. בתגובתה ציינה המדינה כי היא מודעת לדחיפות, אך אין ביכולתה "ליצור קיצורי דרך".

בתגובת מחלקת הבג"צים נכתב כי אף שהוצבו מאבטחים ושילוט, "אין בכך מענה מלא לסיכון מהמתחם […] שנשקף אף לגורמים המקצועיים האמורים לפעול לגידור השטח. אנו מחויבים לפעול באופן שימזער סיכון אפשרי לאותם גורמים.

במחלקת הבג"צים הודו שאומנם הוצבו מאבטחים ושילוט, אבל "אין בכך מענה מלא לסיכון מהמתחם שנשקף אף לגורמים המקצועיים שאמורים לפעול לגידור בשטח"

"זאת ניתן לעשות רק כפוף לסקר היסטורי־בטיחותי שיתייחס גם לתוואי הגדר. סדר פעולות זה כרוך בתקופת זמן לא מבוטלת, אולם דומה כי פסיעה בדרך זו היא בבחינת דרך ארוכה שהיא קצרה".