מתחם תע"ש זה הדבר המוצלח ביותר שיש בהרצליה.
למה? כי כרישי הנדל"ן עדיין לא מריחים שם דם.
עזבו את המקום, אל תבזבזו הרבה כסף כדי לגדר אותו (בדיוק מהסיבה שרועי העלה), הציבו מסביב כמה שלטים וזהו.
בקשר ליישום הסכם אוסלו, המשל שלך אומנם נכון, אבל התפקידים הפוכים לאלה שאתה מתכוון. ישראל היא הטבח שהגיש לפלסטינים הרבה יותר מתבלינים, כמעט את כל הארוחה, אבל הפלסטינים שברו את הכלים.
הסכם אוסלו הוא שהביא את ישראל לעמדה ביטחונית כל כך גרועה, כי בהתאם להסכם הובאו לישראל מחבלים מטוניס, חומשו עש לשיניים, וקיבלו שליטה על טריטוריה שאפשרה להם להמשיך להתחמש ביתר שאת ונתנה להם קרש קפיצה להתקפת ישראל.
לא רק המערכת הפוליטית חולה. לא המערכת הפוליטית הפכה את הצבא לסידור עבודה. רוב העמדות הבכירות בשרות הציבורי מנותקות. החברה כולה חולה כמו שכתבת, פערים כלכליים אדירים שאופייניים לנסיכויות באפריקה. מרבית האנשים שנמצאים בצד שעליו מרוחה החמאה באים מהמחנה שלך, ולכן הם עושים מה שביכולתם לשמר ואף להרחיב את הפערים. בין היתר הם עושים זאת על ידי קניית המערכת הפוליטית והעיתונות, וזה בדיוק מה שקרה בשנה שקדמה לשואת אוקטובר.
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
אחת לשבוע, בערך, אני מאנפרנד מישהו מחברי הפייסבוק שלי. זה מתחיל הרבה קודם, בהחלטה אם לאשר למישהו שפנה אליי בבקשת חברות בפייסבוק את החברות.
העיקרון המנחה אותי בהחלטה אם לאשר למישהו חברות או לא הוא זה: האם יש פוטנציאל שדברים שהוא כותב או מעלה לדף הפייסבוק שלו יעצבנו וירגיזו אותי. התרגזות והתעצבנות אינן טובות לבריאות, כך קראתי, ובמקרה זה לא מדובר בבריאות תיאורטית אלא ממש בבריאות שלי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מבטיח כמעט בכל נאום ש"נצח ישראל לא ישקר" ומייד חוזר לשקר
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
בעוד שאחיות ואחים בישראל מובילים את אחת ההתפתחויות המרשימות במערכת הבריאות – כוחות מקצועיים, אקדמיים וקליניים שמצילים חיים – המדינה ממשיכה להתעלם מצוותי הסיעוד. ללא שכר הוגן, תקינה מספקת והכרה חוקית – מערכת הבריאות תקרוס. הגיע הזמן לשינוי, ויום האחיות הבינלאומי שחל השבוע הוא זמן טוב להזכיר זאת.
ברקע שביתת המורים והגננות, שהציפה שוב את עומק המשבר במערכת החינוך, הספקנו לשכוח מגזר ציבורי נוסף שעומד בפני סכנת קריסה. הוא, לעומת אנשי חינוך, לא יכול להרשות לעצמו להשבית את המערכת, גם לא לשעה. מדובר בצוותי הסיעוד במערכת הבריאות של מדינת ישראל. גם הם סובלים משכר נמוך, מתנאים ירודים ומחוסר הערכה, אלא שאינם יכולים לשבות מכיוון שעוסקים בהצלת חיי אדם.
בלה וולושין היא אחות, מומחית קלינית לסוכרת ומרצה ומרכזת ההכשרות הקליניות בחוג לסיעוד במכללה האקדמית רמת גן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם