דיה מתה בעקבות ריסוס חומר הדברה בנגב, פברואר 2025 (צילום: רשות הטבע והגנים)
רשות הטבע והגנים
דיה מתה בעקבות ריסוס חומר הדברה בנגב, פברואר 2025

הורעלו במסגרת החוק

ההרעלה ההמונית של הדיות בנגב היא אירוע חריג לא רק בגלל ההיקף, אלא גם כי מדובר בשימוש חוקי בחומר הדברה שמרססים על האוכל שלנו ● "זה נורא שבישראל ב־2025 מותר להשתמש בחומר שגורם להרג המוני של בעלי חיים ומסוכן לאדם" ● משרד החקלאות: "הוצאנו משימוש יותר מ־200 זרחנים אורגניים, אם החלטנו להשאיר חומר זה כי אין פתרון אחר"

התמונות הראשונות שצילמו אנשי רשות הטבע והגנים לפני 10 ימים בשדה בצל בנגב היו עוכרות שלווה: 330 פגרים של דיות נראו שם מונחים בשורות, זה לצד זה. ריכוז כזה של בעלי חיים מורעלים לא רואים בכל יום. אלא שאז התברר שזה היה רק קצה הקרחון.

בשעות ובימים הבאים נמשכו הסריקות ואיסוף הפגרים בשטח. הרחוקים ביותר נמצאו ברדיוס של שני קילומטרים, ליד אשל הנשיא. בסך הכול, מספר לא סופי: 1,170 דיות מתות, וגם עיט צפרדעים אחד (עוף דורס בסכנת הכחדה), סיקסק אחד ועורב אפור. וכל אירוע ההשמדה ההמוני הזה חוקי לגמרי, על פי הנהלים.

רובם המכריע של מקרי הרעלת בעלי החיים בשנים האחרונות הם תוצאה של עבירות פליליות: חקלאי עצבני שמאס בנזקים שגורמות לו חיות בר כמו תנים, זאבים או חזירים, מחליט להיפטר מהן באמצעות רעל. חוץ מבעל החיים המורעל יש עוד מעגל נפגעים רחב, בראשם העופות הדורסים שמנקרים את הפגרים.

במהלך הימים שאחרי האירוע בנגב התברר שהוא שייך לסיפור אחר, מטריד לא פחות ואולי אפילו יותר – החקלאי לא ביקש להרעיל אף בעל חיים

כך, על תקן "נזק אגבי", אוכלוסיית הנשרים הולכת ונמחקת משמי ישראל. לפעמים הפגיעה מגיעה גם לחיות הבית: השבוע סיפרה תושבת הצפון שיצאה לטיול עם הכלבה ליד היישוב אמירים כי בשלב מסוים הכלבה יצאה משדה הראייה שלה, וכשחזרה נראה שמשהו לא כשורה. עד ששבו הביתה הכלבה כבר פרכסה ופיה התמלא קצף. הווטרינר הצליח להציל אותה ברגע האחרון.

במהלך הימים שאחרי האירוע בנגב התברר שהוא שייך לסיפור אחר, מטריד לא פחות ואולי אפילו יותר – החקלאי לא ביקש להרעיל אף בעל חיים. הוא הרעיל את חלקת הבצל שלו בחומר הדברה בשם "נמקור 400", שתפקידו למגר את הנמטודות – תולעים קטנות טפיליות הנמצאות באדמה ופוגעות בגידולי שדה כמו בצל וגזר.

עשרות דיות מתות בעקבות ריסוס חומר הדברה בנגב (צילום: רשות הטבע והגנים)
עשרות דיות מתות בעקבות ריסוס חומר הדברה בנגב (צילום: רשות הטבע והגנים)

ה"נמקור" שייך למשפחת הזרחנים האורגניים – חומרי הדברה רבי עוצמה שרובם נאסרו לשימוש בארה"ב ובאיחוד האירופי, אבל בישראל חלקם – ובכלל זה ה"נמקור" – עדיין מותרים ופופולריים בקרב החקלאים.

פרוטוקול השימוש ב"נמקור" כולל ריסוס של החלקה, ואחר כך המטרה של מים במטרה להשקיע את החומר בקרקע. זה מה שעשה החקלאי, רק שאחרי ההמטרה משהו השתבש והמים לא מיהרו להיספג. על פני השטח נקוו שלוליות של מים עם ריכוז גבוה של "נמקור". מספיק "נמקור" כדי לחסל אוגדה שלמה של דיות.

"זה נורא שבמדינת ישראל ב־2025 עדיין מותר להשתמש באופן חוקי בחומר שיכול לגרום לכזה הרג המוני של בעלי חיים. החקירה עדיין מתנהלת, אבל ממה שאנחנו מבינים כנראה לא נעשתה עבירה פלילית"

הדיה היא עוף דורס שאוכלוסייתה בעולם מונה כמה מיליוני פרטים. כ־100 אלף דיות מגיעות מדי חורף לישראל, רבות מהן מתמקמות בנגב, סמוך לאתר הטמנת הפסולת הגדול "דודאים" באזור שדה תימן, שם ממתין להם גן עדן של מכרסמים, חרקים ואשפה אנושית.

בשעות היום ניתן לראות אותן נחות על עמודי ההמטרה בשדות הסמוכים, למשל שדה הבצל שהפך לבית הקברות שלהן. אחת הדיות שמצאה שם את מותה מושדרה לפני שמונה שנים על ידי אנשי רשות הטבע והגנים וזכתה לשם X71. מאז היא הספיקה להשלים שש נדידות אביב וסתיו, כשבקייצים קיננה במרכז רוסיה, 1.600 קילומטר צפונית־מזרחית למוסקבה.

המסע לישראל בחורף הנוכחי היה האחרון שלה.

דיות מתות בעקבות ריסוס חומר הדברה בנגב (צילום: רשות הטבע והגנים)
פינוי דיות מתות בנגב (צילום: רשות הטבע והגנים)

בימים האחרונים, במקביל לסיום המלאכה המלבבת של איסוף הפגרים, ניסו הנוגעים בדבר לעכל את האירוע החריג ומשמעויותיו. "זה מאוד מאוד מתסכל", אומר ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכזי הצפרות של החברה להגנת הטבע. "מתו 1,170 דיות והאירוע הזה הולך לעבור בלי כלום.

"זה נורא שבמדינת ישראל ב־2025 עדיין מותר להשתמש באופן חוקי בחומר שיכול לגרום לכזה הרג המוני של בעלי חיים. החקירה עדיין מתנהלת, אבל ממה שאנחנו מבינים כנראה לא נעשתה עבירה פלילית. יש תווית על כל חומר הדברה והחקלאי פעל על פי התווית.

"ה'נמקור' משמיד ציפורים באופן עקבי אבל במספרים שעד היום עברו מתחת לרדאר. אנחנו עומדים לשבת עם משרדי החקלאות והגנת הסביבה ולחשוב איך מתמודדים עם זה"

"החומר הזה מוכר כאחד הזרחנים האורגניים הכי מסוכנים לחיות בר, אבל הוא מאוד נפוץ בשימוש בישראל ואפילו לא צריך מדביר מוסמך בשביל זה. כל חקלאי יכול להשיג את החומר מהמשווק ולהשתמש בו. בארה"ב הוציאו אותו מהחוק לא בגלל צער בעלי חיים אלא בגלל בריאות האדם.

"החומר הזה נשטף ומגיע למקורות המים שלנו, הטריגר לאיסור עליו בארה"ב על ידי ה־EPA (הסוכנות הפדרלית להגנת הסביבה, א"ל) היה בגלל פגיעה קשה בחקלאים שטיפלו בחומר והכינו אותו לשימוש".

שלוליות של מים עם ריכוז גבוה של "נמקור" בחלקה חקלאית בנגב, שהביאה למותן של מאות דיות (צילום: רשות הטבע והגנים)
שלוליות מים עם ריכוז גבוה של "נמקור" בחלקה חקלאית בנגב (צילום: רשות הטבע והגנים)

פרופסור דרור הבלנה, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, אומר שהפוקוס של הרשות בכל הנוגע להרעלות נמצא בדרך כלל במקום אחר: "במשך שנים אנחנו עוסקים בעיקר בהרעלות זדוניות של חקלאים שמנסים למנוע נזקים לגידולים שלהם ומרעילים חיות בר.

"מה שקרה כאן זה דבר שאנחנו פחות עוקבים אחריו – ומתברר שזו לא הפעם הראשונה שקורה דבר כזה, אומנם לא בסדר הגודל הזה. שאלתי את מנהל העבודה של החקלאי אם זה קרה בעבר. הוא אמר, 'אף פעם לא קרה לי כל כך הרבה'. אז שאלתי, 'קרה לך פחות?' הוא הצביע על שדה אחר ואמר ששם היו שש ציפורים מתות 'מאותו דגם' – כלומר דיות.

חומרי הלוחמה הכימיים שהיו בבעלות חוסיין נמנים עם אותה משפחה של חומרי ההדברה, שמתמחה בשיבוש המערכות העצביות בגוף

"אצלנו תועדו השנה הרעלות 'נמקור' באזור תל ערד, ובעמק חפר הורעלו סיקסקים ודורסים במספרים יחסית נמוכים. כלומר, ה'נמקור' משמיד ציפורים באופן עקבי אבל במספרים שעד היום עברו מתחת לרדאר. אנחנו עומדים לשבת עם משרדי החקלאות והגנת הסביבה ולחשוב ביחד איך מתמודדים עם זה".

ילידי השנתונים הנכונים בוודאי זוכרים את הפעם ההיא שבה הזרחנים האורגניים הכניסו מדינה שלמה לחדר האטום: זה קרה כשסדאם חוסיין זצ"ל איים לשגר לישראל טילים לא קונבנציונליים. חומרי הלוחמה הכימיים שהיו בבעלות חוסיין נמנים עם אותה משפחה של חומרי ההדברה, שמתמחה בשיבוש המערכות העצביות בגוף.

דיה מתה בעקבות ריסוס חומר הדברה בנגב (צילום: רשות הטבע והגנים)
עיט צפרדעים נדיר מת בעקבות ריסוס חומר הדברה בנגב (צילום: רשות הטבע והגנים)

הזרחנים האורגניים מסוכנים לציפורים, למכרסמים וליונקים – כולל היונק המוכר בשם אדם. "הרעל פוגע באצטילכולין ובתקשורת בין הנוירונים וגורם לחסימה עצבית", מסביר פרופסור הבלנה, "ראיתי כמה פרטים של דיות שניסו לשאוף ורואים את כל קנה הנשימה פעור והן לא יכלו לקבל אוויר ומתו מחנק. זה מראה קורע לב".

לאחר שהתגלתה חומרת האירוע פעלו במשרד החקלאות כדי למזער נזקים. בהנחיית המשרד החקלאי הציב אנשים באזור שהבריחו דיות שביקשו לנחות ולשתות מכוס התרעלה, וכיסה בעפר את השלוליות. אבל אחרי כל זה, במשרד החקלאות רואים במה שקרה "צירוף מקרים מצער".

"אם החלטנו להשאיר חומר זה רק כי אין פתרון אחר, יותר ידידותי לסביבה ופחות מסוכן, שיכול לשמש חלופה יעילה. כל הזמן עושים את ההשוואות לאירופה, אבל צריך לזכור שהחקלאות שלנו שונה לגמרי"

כדברי גורם במשרד, "שרשרת טרגית שבה כולם היו בסדר ופעלו לפי הספר ובכל זאת קרה מה שקרה. מדובר בחומר תקין ומאושר לשימוש וככל הנראה לא היה כאן פוילעשטיק (תחמנות) מצד החקלאי, אם כי נדע סופית רק אחרי שהחקירה תסתיים".

האם האירוע הזה יהיה נקודת מפנה ביחס לשימוש בחומרי הדברה בישראל, או שעולם כמנהגו ימשיך לנהוג ולרסס? "בשנים האחרונות עשינו רוויזיה והוצאנו משימוש יותר מ־200 חומרי הדברה פעילים שרובם זרחנים אורגניים", אומרים במשרד החקלאות.

חקלאי מרסס חומרי הדברה. אילוסטרציה (צילום: iStock/valio84sl)
אילוסטרציה: חקלאי מרסס חומרי הדברה (צילום: iStock/valio84sl)

"אם החלטנו להשאיר חומר זה רק כי אין פתרון אחר, יותר ידידותי לסביבה ופחות מסוכן, שיכול לשמש חלופה יעילה. כל הזמן עושים את ההשוואות לאירופה, אבל צריך לזכור שהחקלאות שלנו שונה לגמרי. לנו אין חורף עם קור שהורג את כל המזיקים.

"החקלאות אצלנו הרבה יותר אינטנסיבית מאשר באירופה שמייבאת את רוב הגידולים. השטחים אצלנו יותר מצומצמים וצריך להוציא הרבה יותר מכל דונם. ועדיין, אגף הכימיה במשרד עובד בקדחתנות על הוצאת חומרים משימוש, ברובם זרחנים אורגניים".

בקבוצות של חקלאים אורגניים עלתה בימים האחרונים הטענה שגם אם אין חומר אחד שיכול להחליף את ה"נמקור", השיטה כולה מהווה חיסון מפני פגיעתן של הנמטודות

מבחינת החקלאים האורגניים, הקטל ההמוני של הדיות מוכיח את מה שהם טוענים כל השנים. לגישתם, חומרי ההדברה הכימיים לא מסכנים רק את האדם אלא גם את הסביבה, בעלי החיים והמערכות האקולוגיות.

"חומר הדברה שאתה מרסס במערכה הראשונה ייפגע במישהו או במשהו במערכה השלישית", אומר חקלאי אורגני, "אם אתה או אני לא נאכל אותו, יאכל אותו בעל חיים או שהוא יחלחל למי התהום שאנחנו שותים".

דיה מתה בעקבות ריסוס חומר הדברה בנגב (צילום: רשות הטבע והגנים)
דיה מתה בעקבות ריסוס חומר הדברה בנגב (צילום: רשות הטבע והגנים)

בקבוצות של חקלאים אורגניים עלתה בימים האחרונים הטענה שגם אם אין חומר אחד שיכול להחליף את ה"נמקור", השיטה כולה מהווה חיסון מפני פגיעתן של הנמטודות.

כשמזינים את האדמה בקומפוסט איכותי וכששומרים על הקרקע נקייה מרעלים, המערכת נהיית חסינה ועמידה יותר בפני מזיקים. "כבר כמה שנים אין אצלי נמטודות", מספר מגדל ותיק של ירקות אורגניים, "הקומפוסט עושה את העבודה".

"כשראיתי מה קרה נחרדתי", אומר חקלאי אורגני ותיק, "לאן נעלמה האמירה 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל'? חקלאים משתמשים ב־TNT, זה פשוט לוחמה כימית"

"אני חושב שאין לנו ברירה אלא למנף את האירוע הזה לטובת שינוי ונלך על זה הכי חזק שאנחנו יכולים", אומר ד"ר יואב פרלמן מהחברה להגנת הטבע. "אנחנו פועלים להוציא משימוש חבורה מיוחסת של עוד שלושה–ארבעה זרחנים אורגניים איומים שכבר אסורים ברוב המדינות המתוקנות ואצלנו עדיין חוגגים איתם.

"לב השטחים החקלאיים ואזורי הגידול המאסיביים בארה"ב חמים כמו בישראל, ועובדה שיש להם חלופות. כנראה צריך שינוי תפיסתי כדי להתקדם לשם וגם אנחנו צריכים לעשות את השינוי הזה".

דיות מתות בעקבות ריסוס חומר הדברה בנגב (צילום: רשות הטבע והגנים)
פגרי דיות בנגב (צילום: רשות הטבע והגנים)

"כשראיתי מה קרה נחרדתי", אומר חקלאי אורגני ותיק, "לאן נעלמה האמירה 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל'? חקלאים משתמשים ב־TNT, זה פשוט לוחמה כימית. זה מטורף".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
מטורף. עוד הוכחה כואבת למה משרד החקלאות הוא זה שחייב לקדם ולעודד את המעבר לחקלאות האורגנית כולל הדברה אורגנית במקום לאשר שימוש בתכשירי הדברה מסוכנים. צעד ראשון הינו להוציא את השימוש בזר... המשך קריאה

מטורף. עוד הוכחה כואבת למה משרד החקלאות הוא זה שחייב לקדם ולעודד את המעבר לחקלאות האורגנית כולל הדברה אורגנית במקום לאשר שימוש בתכשירי הדברה מסוכנים.
צעד ראשון הינו להוציא את השימוש בזרחנים אורגניים מחוץ לחוק.

עוד 1,371 מילים ו-3 תגובות
סגירה