המכסים של טראמפ - נשק כלכלי או מהלך פוליטי?

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חותם על צווים בבית הלבן, 29 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Evan Vucci)
AP Photo/Evan Vucci
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חותם על צווים בבית הלבן, 29 בינואר 2025

אחת ההחלטות הראשונות של דונלד טראמפ כנשיא, בהתאם להבטחות הבחירות שלו, הייתה הטלת מכסים נרחבים על יבוא ממדינות שונות: 25% על יבוא מקנדה ומקסיקו ו-10% על יבוא מסין. הצעד הזה עורר סערה כלכלית ופוליטית, וכדי להבין את משמעותו והשלכותיו נצלול אל עולם המכסים וההשפעות שלהם.

רקע היסטורי: מה קרה כשניסו את זה בעבר?

הטלת מכסים ככלי להגנה על הכלכלה המקומית היא חלק ממדיניות רחבה יותר הנקראת פרוטקציוניזם (Protectionism) – גישה כלכלית שמטרתה לצמצם יבוא ולהגן על תעשיות מקומיות באמצעות מכסים, מכסות ורגולציות שונות.

הטלת מכסים ככלי להגנה על הכלכלה המקומית היא חלק ממדיניות רחבה יותר – גישה כלכלית שמטרתה לצמצם יבוא ולהגן על תעשיות מקומיות באמצעות מכסים, מכסות ורגולציות שונות

למרות שפרוטקציוניזם נראה לעיתים כדרך לשמור על כלכלה חזקה, ההיסטוריה מוכיחה אחרת. אחד המקרים הידועים ביותר הוא חוק המכסים סמוט-האוולי (Smoot-Hawley Tariff Act) שהועבר בארה"ב בשנת 1930. החוק נועד להגן על החקלאות והתעשייה המקומית על ידי העלאת מכסים על ייבוא סחורות. התוצאה הייתה אסון כלכלי: מדינות אחרות הגיבו בהטלת מכסים נגדיים, היקף הסחר העולמי הצטמצם משמעותית, והמשבר הכלכלי הגדול החריף.

גם במקרים מאוחרים יותר, כמו כאשר ארה"ב ניסתה להטיל מכסים על פלדה בשנות ה-2000 – המחירים עלו, המשרות במפעלי פלדה אומנם נשמרו אך מאות אלפי מקומות עבודה בענפים שתלויים בפלדה (כמו יצרני רכב ומכשור תעשייתי) נפגעו קשות. הניסיון ההיסטורי מראה כי מדיניות מכסים רחבה נוטה לייצר אפקט של "חרב פיפיות" שפוגעת בכלכלה המקומית לא פחות מאשר במדינות הייבוא.

למה בכלל מטילים מכסים?

באופן עקרוני, למדינות יש שלוש סיבות עיקריות להטלת מכסים:

  1. יצירת הכנסות – מכסים מהווים מקור הכנסה ישיר לממשלה.
  2. עידוד ייצור מקומי – העלאת מחירי הייבוא הופכת את התוצרת המקומית לאטרקטיבית יותר.
  3. לחץ פוליטי וכלי מדיני – שימוש במכסים כדי להשפיע על מדינות אחרות. במקרה של טראמפ, נראה שהמטרה העיקרית היא דווקא הסיבה השלישית – הפעלת לחץ כלכלי על מדינות אחרות במטרה לשנות את התנהגותן.

מה קורה כשמדינה מטילה מכסים?

בדרך כלל, מדינה שמושפעת ממכסים מגיבה בהטלת מכסים משלה, לעיתים קרובות על מוצרים אחרים לחלוטין. לדוגמה, אם ארה"ב מטילה מכס על עגבניות מקסיקניות, מקסיקו עשויה להטיל מכס על ייצוא מלט אמריקאי. כך מתפתחת "מלחמת מכסים", שבה כל מדינה מנסה להקשות על השנייה ולמצוא דרכים יצירתיות לעקוף את ההגבלות – כמו מכירה דרך מדינות מתווכות.

הניסיון ההיסטורי מראה כי מדיניות מכסים רחבה נוטה לייצר אפקט של "חרב פיפיות" שפוגעת בכלכלה המקומית לא פחות מאשר במדינות הייבוא. זה עלול, למשל, להוביל ל"מלחמת מכסים"

השפעות על הכלכלה האמריקאית

מדיניות מכסים רחבה כמו זו של טראמפ עשויה להשפיע על הכלכלה האמריקאית במספר אופנים:

  • עליית מחירים לצרכנים – יבואנים יאלצו לשלם יותר על מוצרים זרים, מה שיוביל לעלייה במחירים בשוק המקומי.
  • לחץ על עסקים קטנים – עסקים קטנים ובינוניים, שאינם יכולים לספוג את עליית המחירים כמו תאגידים גדולים, עלולים להיפגע כלכלית.
  • אינפלציה קלה – עליית מחירים רחבה עשויה לגרום לאינפלציה, שתוביל לעלייה בריבית ולפגיעה בכוח הקנייה של הציבור.

השפעה על שוק העבודה

תומכי מדיניות המכסים טוענים כי היא תגן על מקומות עבודה בתעשיות מקומיות, אך המציאות מורכבת יותר:

  • הגנה על מפעלים מסוימים – מפעלי פלדה ואלומיניום בארה"ב עשויים ליהנות מהפחתת התחרות מול יבוא זול.
  • פגיעה בענפים אחרים – תעשיות כמו רכב, בניין ואלקטרוניקה, שתלויות ברכיבים מיובאים, ייאלצו לשלם יותר, מה שעלול לגרום לפיטורים ולהקטנת היקף הפעילות.

איך מגיבים השווקים?

שווקים פיננסיים מגיבים לרוב באופן שלילי למלחמות מכסים, שכן הן יוצרות חוסר ודאות ומשבשות שרשראות אספקה גלובליות. בתקופות בהן הוכרזו מכסים משמעותיים, מדדי המניות בארה"ב חוו ירידות זמניות, בעוד שמטבעות של מדינות מושפעות (כמו היואן הסיני) נחלשו.

שווקים פיננסיים מגיבים לרוב באופן שלילי למלחמות מכסים, שכן הן יוצרות חוסר ודאות ומשבשות שרשראות אספקה גלובליות. בתקופות בהן הוכרזו מכסים משמעותיים, מדדי המניות בארה"ב חוו ירידות זמניות

פרוטקציוניזם מול סחר חופשי

הוויכוח בין פרוטקציוניזם לסחר חופשי נמשך כבר מאות שנים:

  • פרוטקציוניזם מציע הגנה על תעשיות מקומיות אך לרוב מוביל לעליית מחירים ולירידה בתחרותיות.
  • סחר חופשי מאפשר זרימת מוצרים ושירותים באופן חופשי בין מדינות, תומך בצמיחה כלכלית ומוזיל עלויות לצרכנים.

רוב הכלכלנים מסכימים כי סחר חופשי מביא לצמיחה כלכלית רחבה יותר, בעוד שמכסים נוטים להאט את הכלכלה ולפגוע בסחר העולמי.

מה ההשלכות של מדיניות המכסים בטווח הקצר והארוך?

  • בטווח הקצר: עליית מחירים בארה"ב, אינפלציה קלה והתחזקות הדולר ביחס למטבעות אחרים.
  • בטווח הבינוני: מדינות המושפעות מהמכסים יתחילו למצוא פתרונות לעקוף את ההגבלות, כמו מיתוג מחדש של מוצרים דרך מדינות שלישיות. בנוסף, ייתכנו צעדים כמו הורדת ריבית כדי למשוך השקעות חזרה לארה"ב.
  • בטווח הארוך: קשה מאוד לחזות את השפעות הצעדים של טראמפ, חוסר הוודאות הזה מעלה את הסיכון לכלכלה האמריקאית והעולמית.

לסיכום

מדיניות המכסים של טראמפ אינה רק מהלך כלכלי – היא חלק מאסטרטגיה פרוטקציוניסטית שמטרתה להפעיל לחץ על מדינות אחרות ולחזק את מעמד ארה"ב. אך כמו בכל מלחמת מכסים, גם כאן הצרכנים עלולים לשלם את המחיר.

מדיניות המכסים של טראמפ אינה רק מהלך כלכלי – היא חלק מאסטרטגיה שמטרתה להפעיל לחץ על מדינות אחרות ולחזק את מעמד ארה"ב. אך כמו בכל מלחמת מכסים, גם כאן הצרכנים עלולים לשלם את המחיר

בעוד שבטווח הקצר נוכל לראות עליות מחירים והתאמות שוק, בטווח הארוך קשה לדעת כיצד ישפיעו צעדים כאלה על הכלכלה האמריקאית ועל הסחר העולמי כולו.

רו"ח ערן גורודצקי הוא סמנכ"ל כספים במיקור חוץ בחברות קטנות ובינוניות ויועץ פיננסי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 780 מילים
סגירה