שחרורם של סשה טרופנוב, שגיא דקל חן ויאיר הורן עבר אתמול (שבת) ללא אירועים מיוחדים. חמאס – שאיים לפוצץ את המשך שחרור החטופים ביום שני – התיישר מהר מאוד וחזר לתלם העסקה. יותר מכך, אתמול הארגון עשה מאמץ גדול כדי שהעברת החטופים לידי הצלב האדום תהיה סטרילית ככל הניתן.
סשה טרופנוב הוחזק בשבי על ידי הג'יהאד האסלאמי, אך חמאס אילץ את הארגון להעביר את החטוף הישראלי לידיו מבעוד מועד – לקח מהכאוס שהתנהל כשהג'יהאד שחרר את גדי מוזס וארבל יהוד לפני שבועיים וחצי.
בכלל, ככל שמתקדמים השחרורים, חמאס מציג שליטה הולכת וגוברת ברצועה, ולא רק מול התושבים אלא גם מול הג'יהאד. אתמול הג'יהאד נדחק לשוליים בטקס ההעברה שאורגן והופק כולו על ידי חמאס.
ככל שמתקדמים השחרורים, חמאס מציג שליטה הולכת וגוברת ברצועה, ולא רק מול התושבים אלא גם מול הג'יהאד. אתמול הג'יהאד נדחק לשוליים בטקס ההעברה שאורגן והופק כולו על ידי חמאס
שבועיים לפני תום השלב הראשון של העסקה, ישראל צריכה להחליט עכשיו לאן מועדות פניה. שני הקטבים של מרחב ההחלטה הישראלי נעים בין משא ומתן על שלב ב' ובסופו הכרזה על סיום המלחמה לבין חידוש האש מייד עם סיום או פיצוץ השלב הנוכחי. בתווך שבין הקצוות הללו, שני הצדדים, חמאס וישראל, חייבים לקבל החלטה לאן ואיך ממשיכים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין למתוח את שלב א' בכמה שבועות ולשחרר עוד חטופים בהתאם לתנאים שסוכמו עד עכשיו. עמדת חמאס במצב הזה לא ברורה. מצד אחד, זה מבטיח עבור חמאס את המשך הפסקת האש שהוא צריך מאוד; אבל מצד שני זה לא מקרב מבחינתו את המטרה הסופית של הכרזת סוף הלחימה על ידי ישראל.
נקודה נוספת היא ציר פילדלפי. ישראל התחייבה להתחיל לסגת מהציר ביום ה-42 להסכם, שהוא גם היום האחרון לשחרורם של 33 החטופים. עד ליום ה-50 התחייבה ישראל לפנות את הציר לגמרי וכך חמאס יכול לומר לעצמו שהסיג את כל כוחות צה"ל מהרצועה (למעט, כמובן, רצועת החיץ – הפרימטר – שאותה משאיר חמאס כנראה לשלבים האחרונים של המו"מ).
התנאי של נסיגה מדורגת מציר פילדלפי נקבע בהנחה שיש משא ומתן פעיל בין הצדדים על שלב ב', וזה בינתיים לא מתקיים. בנוסף, ספק אם ישראל תרצה או תוכל לוותר על מנוף הלחץ הזה מול חמאס. את הרגישות של חמאס לנוכחות כוחות ברצועה ראינו סביב ציר נצרים, וכיצד עיכוב נסיגה של יום אילץ אותו לכופף את הג'יהאד האסלאמי ולאלץ אותו למסור את ארבל יהוד.
התנאי של נסיגה מדורגת מציר פילדלפי נקבע בהנחה שיש משא ומתן פעיל בין הצדדים על שלב ב', וזה בינתיים לא מתקיים. בנוסף, ספק אם ישראל תרצה או תוכל לוותר על מנוף הלחץ הזה מול חמאס
ביום חמישי האחרון התקיימה בפיקוד דרום הערכת מצב של הדרג המדיני יחד שב"כ וצה"ל. בדיון נכחו שני רמטכ"לים, בהווה ולעתיד. אלוף אייל זמיר חזר למדים ומשתתף כעת בכל הערכות המצב ואישורי התוכניות לעתיד. בדיון נסקר, ולא ברור אם אושרו סופית, התוכניות המבצעיות של ישראל ברצועה, אם הפסקת האש תקרוס.
אם תתחדש האש, ישראל תמצא את עצמה במצב שונה לחלוטין: לראשונה, לחימה פעילה בעידן טראמפ. נזכיר, הנשיא האמריקאי היה זה שדחק בישראל – דרך השליח שלו למזרח התיכון סטיב ויטקוף – לנצור את האש לקראת כניסתו לבית הלבן. עכשיו נראה שטראמפ התהפך, ודוחק בישראל לחדש את הלחימה.
לאחר שהציב לחמאס אולטימטום בתחילת השבוע ובו דרש לשחרר את כל החטופים עד שבת, אתמול כתב טראמפ ברשת החברתית שלו לאחר שחרורם של שלושה חטופים: "ישראל תצטרך כעת להחליט מה לעשות … ארה"ב תגבה את ההחלטה שתקבל ישראל". האם זו הסיבה לדיון הקבינט שכינס ראש הממשלה במוצאי שבת? לא ברור.
אם תחת ממשל ביידן, נתניהו הלך לפעולה ברפיח למרות הדרישה האמריקאית שלא לעשות זאת, כעת הוא יכול למצוא עצמו במצב ההפוך: נכנס לפעולה צבאית תחת לחץ אמריקאי ובניגוד לרצון שלו. לכן, לא מן הנמנע שחלק מהשיקולים לדיון הביטחוני הטלפוני אתמול, הוא כדי לאותת לנשיא טראמפ שישראל בהחלט שוקלת את צעדיה בעקבות הדרישות שלו.
אם תחת ממשל ביידן, נתניהו הלך לפעולה ברפיח למרות הדרישה האמריקאית שלא לעשות זאת, כעת הוא יכול למצוא עצמו במצב ההפוך: נכנס לפעולה צבאית תחת לחץ אמריקאי ובניגוד לרצון שלו
המהלך שעליו נרמז כאילו הלחימה, אם תתחדש, תהיה הפעם עצימה יותר, בכל הרצועה במקביל, ועם פצצות כבדות (אין יותר אמברגו נשק והפצצות הללו כבר כאן), ספק אם יביא את התוצאה של שחרור חטופים. זה יהיה עוד מאותו דבר, ויותר מכך – סכנה ברורה ומיידית לחיי החטופים שנותרו בחיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם