"הפכתי לשמש

כשכבתה השמש
מעליי
נאלצתי אני עצמי
להיהפך לשמש

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

קשה היה הדבר, אבל עכשיו
איזו רווחה".

כך כתבה המשוררת הפולנייה אנה שווירשצ'ינסקה (תרגם: דוד וינפלד), אשר הייתה חברה במחתרת הפולנית שהתקוממה נגד הכיבוש הנאצי.

בשבועות האחרונים ראינו את החטופים השבים, יוצאים ממנהרות אפלות, ממקומות שהסתלקה מהם השמש, וראינו כי האור והחום הקורנים מהחטופים – הם הם השמש. המאור הגדול. ונדמה שאנחנו, כמו הירח והכוכבים, מוארים באורם.

בשבועות האחרונים ראינו את החטופים היוצאים ממנהרות אפלות, ממקומות שהסתלקה מהם השמש, וראינו כי האור והחום הקורנים מהחטופים – הם השמש, המאור הגדול

אביבה סיגל, רעייתו של קית' סיגל, סיפרה על לירי אלבג:

"קית' היה שם באחד הימים בדיכאון טוטלי, ממש, ואז היא מסתכלת עליו ואומרת לו: 'קית', אני דואגת לך, תחזור אלינו', והיא הצליחה להוציא אותו מהדיכאון – פשוט יש לה כוחות על".

נעמה לוי, התצפיתנית שחזרה מתופת השבי, סיפרה:

"במהלך 50 הימים הראשונים מאז 7 באוקטובר הייתי רוב הזמן לבד. לאחר מכן הייתי בשבי עם חברותיי התצפיתניות והאזרחיות שנתנו לי כוח ותקווה. חיזקנו אחת את השנייה עד ליום השחרור וגם אחריו".

עם חזרתם של אור לוי, אוהד בן עמי ואלי שרעבי לאחרונה, נחשפנו לתופת שעברו, לעינויים, להרעבה, להתעללות הפיזית והנפשית. ואנו שומעים ביתר שאת את המילה שואה. שומעים ודומעים.

שוחחתי עם רונית רוזין, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, על הקו האפל והאכזר הזה, המחבר בין השואה לבין תמונות החטופים השבים. "את השואה", היא אמרה, "ראינו בתמונות 'שחור-לבן', ממרחק. ועכשיו התמונות הן של כאן ועכשיו".

פוסט של דליה זיאדה ברשת X

התמונות של אז והתמונות של עכשיו מטילות צל כבד, אך בד בבד הן גם זועקות ומעירות. מאירות את השמש שבוערת בלבבותיהם של שורדי השואה, בלבבות אחינו ואחיותינו החטופים, בלבבות כולנו. בעירה של גבורה, חוסן ונחישות.
קרן אור של תקווה. אש תמיד של חיים.

רונית רוזין, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי השואה, דיברה איתי על הקו האפל והאכזר המחבר בין השואה לבין תמונות החטופים השבים: "את השואה", היא אמרה, "ראינו בתמונות 'שחור-לבן', ממרחק"

ובשבת האחרונה, אחרי עוד שבוע מטלטל רגשית, 3 חטופים נוספים חזרו לחיק משפחותיהם ואנחנו זכינו לראות את השמשות שהם, כל אחד מהם.

כמה משמח לראות את אביטל ושגיא דקל-חן שוב ביחד, מתחבקים, אחרי שעברו כמעט 500 יום מאז אותו יום נורא בו יצא שגיא להגן על משפחתו ונחטף על ידי בני עוולה. כמה טוב לראות את סשה טרופנוב זוכה לחבק את אמו ילנה ואת סבתו אירנה, אחרי שגם הן נחטפו וחזרו בעסקה הראשונה. כמה טוב לראות את יאיר הורן לצד אמו רותי ואביו איציק, אך ללא אחיו איתן שעדיין מוחזק בשבי.

73 חטופים עדיין נמצאים שם, באפלה ובקור. האמרה "כל ישראל ערבים זה לזה" היא להבה של מחויבות, שרשרת אש. תזכורת למטרות המשותפות לנו, כעם: שכולם יחזרו אלינו. שכולם יחזרו לראות את השמש מהבית, שכולם יוכלו להרגיש את חומה. אנחנו לא שוכחים אותם.

ובאותה נשימה, לא נשכח את שורדי השואה. עתה, כשהשמש שוקעת אט אט בחייהם, נחבק אותם בכל דרך. זוהי חובתנו המוסרית וזכותנו הערכית, כחברה, לאפשר לשורדי השואה קיום בכבוד ולסייע בשיפור איכות חייהם.

תמר כהן שמאי היא מנכ"לית הקרן לרווחת נפגעי השואה ובתו של יצחק כהן ז"ל, ניצול הפרהוד - פוגרום שנעשה ביהודי בגדד ביוני 1941 בהשראת ובהשפעת הנאצים.