קרמיקה ארמנית בירושלים (צילום: istockphoto.com/)

הגאון הסודי מאחורי הקרמיקה הארמנית

האגדה לבית אוהנסיאן

אריחי הקרמיקה הצבעוניים מהווים חלק בלתי נפרד מהנוף הירושלמי - והכל הודות לאמן ארמני אחד ● דוד אוהנסיאן נמלט מהטורקים, והביא את המלאכה העתיקה הזו לכאן ● מאה שנים אחרי הגעתו לארץ, נכדתו שיחזרה את המסע שלו ומצאה עצמה מוקפת ביצירותיו ● "כשהסבים שלנו מתים, אנשים אומרים 'הם תמיד יהיו איתך'. במקרה שלי זה נכון"

דוד אוהנסיאן, האיש ששינה כמעט לבדו את פניה של ירושלים, הגיע לעיר כפליט כמעט חסר כול בדצמבר 1918, לאחר ששרד בקושי את רצח העם הארמני.

אוהנסיאן, אשתו וילדיהם שוכנו בחדר קטן במנזר הארמני בעיר העתיקה. כמו אלפי משפחות ארמניות אחרות שנלקחו לרובע הארמני, הם לבשו בגדים מארגוני צדקה והתקיימו מארוחות שהוגשו להם על שולחנות ארוכים משותפים.

שנתיים לאחר מכן, אוהנסיאן ייסד את סדנת "אריחי כיפת הסלע" בוויה דולורוזה.

בתוך עשור, האריחים הארמניים שינו את פניה של ירושלים: הם קישטו את רחובותיה, את הבניינים שלה ורבים מסימני הנוף המפורסמים שלה בעבודת קרמיקה מזוגגת בגוני כחול, אדום וירוק עדינים שהפכו לסמל מסחרי של העיר.

עד מותו בביירות ב-1953, אוהנסיאן הספיק לקשט בתים ומבנים ציבוריים בטורקיה, בלבנון, בסעודיה, בבריטניה, בצרפת ואפילו בהוליווד.

אמן הקרמיקה הארמני דוד אוהנסיאן (צילום: Wikimedia commons/CC-SA-3.0/Lantuszka)
אמן הקרמיקה הארמני דוד אוהנסיאן (צילום: Wikimedia commons/CC-SA-3.0/Lantuszka)

חיים יוצאי דופן

100 שנים לאחר שאוהנסיאן הפך מפליט לאיש חזון אמנותי, נכדתו סאטו מוגליאן פרסמה לאחרונה ביוגרפיה מקיפה תחת הכותרת "חגיגה של אפר: חייו ואמנותו של דוד אוהנסיאן", שמספרת לראשונה את סיפור חייו יוצא הדופן.

האריחים הארמניים הפכו כה מזוהים עם ירושלים, עד שמפתיע לגלות כי מסורת הקרמיקה של העיר – להוציא מבנים מונומנטליים כגון כיפת הסלע – היא רק בת מאה, וכי היא קיבלה את השראתה מעבודתו של אמן טורקי-ארמני בודד.

היום, הקערות, הלוחיות והתכשיטים הקרמיים הצבעוניים המוכרים לנו מעבודתם של אוהנסיאן ושל שמונה משפחות טורקיות-ארמניות אחרות, מוצעים למכירה כמעט בכל דוכן שני בשוק של העיר העתיקה.

אפשר לראות את עבודתה של אותה קבוצה באריחים המצוירים המעטרים וילות בשכונות כמו טלביה ושייח ג'ראח, בשלטי הרחובות התלת-לשוניים בעיר העתיקה, באריחים העדינים המקשטים את הלובי של מלון אמריקן קולוני ובמזרקות ובתנורי האח של הכנסייה הסקוטית, בית המושל ומוזיאון רוקפלר.

מוצרים למכירה בסדנת אריחי כיפת הסלע בשנות ה-20 (צילום: באדיבות סאטו מוגליאן)
מוצרים למכירה בסדנת אריחי כיפת הסלע בשנות ה-20 (צילום: באדיבות סאטו מוגליאן)

אוהנסיאן היה אמן, יזם עסקי וגולה שעזר למשפחתו לנווט דרך זוועות רצח העם הארמני בידי הטורקים, עד שבני המשפחה מצאו מקום מבטחים בירושלים.

הם שרדו את צעדות המוות, את המרת הדת בכפייה, את בגידתה של טורקיה מולדתם וגירושם ממנה, בעודה נסחפת בטירוף של לאומנות עם קריסתה של האימפריה העות'מאנית לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה.

אוהנסיאן הוזמן לירושלים על ידי הבריטים, כדי לשקם את האריחים השבורים שעיטרו את כיפת הסלע. הוא לא קיבל את החוזה, אבל האמן – שסייע מגיל 15 לפרנסת משפחתו הענייה באמצעות מכירת ביצים – ראה את הפוטנציאל.

אוהנסיאן הוזמן לירושלים ע"י הבריטים, כדי לשקם את האריחים השבורים שעיטרו את כיפת הסלע. הוא לא זכה בחוזה, אבל האמן – שסייע מגיל 15 לפרנסת משפחתו באמצעות מכירת ביצים – ראה את הפוטנציאל

ירושלים הייתה אז עיר אצילית שניזוקה מהמלחמה, מרעידות אדמה ומהזנחה, שהבריטים גמרו אומר להשיב לזוהרה, ואוהנסיאן ניצל את ההזדמנות לשיקום הקריירה האישית שלו. בעזרת כישורים שרכש בקוטהיה, מרכז הקרמיקה הטורקית-ארמנית, הוא בנה את הסדנה שלו בלב התעשייה של ירושלים החדשה.

משפחת אוהנסיאן הפסיקה את הייצור שלה בירושלים ב-1948, אבל משפחתו של מגרדיש קרקשיאן – אחד האמנים המקוריים שאוהנסיאן הביא עמו לעיר ב-1919 – המשיכה לייצר קרמיקה בסדנה ברחוב הפטריארכיה היוונית בעיר העתיקה.

עיטור קרמיקה על וילה בשכונת טלביה בירושלים, מעשה ידיו של אמן הקרמיקה דוד אוהנסיאן (צילום: באדיבות סאטו מוגליאן)
עיטור קרמיקה על וילה בשכונת טלביה בירושלים, מעשה ידיו של אמן הקרמיקה דוד אוהנסיאן (צילום: באדיבות סאטו מוגליאן)

ברחו מישראל

"ידעתי שסיפור חייו של סבא שלי – האיש שעבודתו הונעה מערכים אסתטיים גבוהים יותר ויותר, ושהוא שרד תהפוכות יותר מפעם אחת – היה מרתק. והסיפור הזה לא סופר", אמרה לי מוגליאן במהלך ביקור שערכה לאחרונה בירושלים.

"ידענו שהאמנות של קוטהיה עברה לירושלים, אבל לא ידענו איך בדיוק. ידעתי שסבא שלי היה גורם מרכזי במעבר הזה של האמנות ממקום אחד לאחר.

"חשבתי שאם אחפור עמוק, אפשפש בארכיונים ואחפש חומרים ממקור ראשון, אוכל לחלוק לו היום כבוד באמצעות הצגת סיפור חייו וסיפורה של האמנות שלו".

"אימא הייתה מתארת לנו את הילדים שהיא שיחקה איתם, שבאו ממקומות שונים ודיברו שפות שונות. לפעמים הם לא יכלו להחליף ביניהם מילה, אבל הם בנו יחד עפיפונים והעיפו אותם. כאב לה מאוד לעזוב"

אמה של מוגליאן הייתה בתו של אוהנסיאן. היא נולדה בירושלים אבל עזבה אותה כשהייתה בת 20. רוב בני המשפחה נמלטו מדירתם הנוחה בדרך בית לחם בשכונת בקעה ב-1948, כשהאזור נקלע לאש צלפים ולהפגזות של היהודים.

אוהנסיאן ומשפחתו, שנאלצו לגלות מביתם בשנית, מצאו מקלט תחילה בקהיר ולאחר מכן בביירות, שם אוהנסיאן הלך לעולמו ב-1953.

"בני המשפחה, שהיו מאוד קרובים, התפזרו, הפכו לחסרי מדינה ולעולם לא הצליחו לשוב ולהתאחד לגמרי", אומרת מוגליאן, חלילנית ידועה שגדלה בניו ג'רזי.

"זה מדהים בשבילי להיות כאן, היכן שאמי נולדה. האמנות של סבא שלי נמצאת בכל העיר. אחי ואני היינו שומעים כל יום על ירושלים, היא תמיד הייתה מסביבנו"

"אימא הייתה מתארת לנו את הילדים שהיא שיחקה איתם, שבאו ממקומות שונים ודיברו שפות שונות. לפעמים הם לא יכלו להחליף ביניהם מילה, אבל הם בנו יחד עפיפונים והעיפו אותם. היו לה חיים יפים שם. כאב לה מאוד לעזוב".

שלט באנגלית ובעברית המייחס את עבודת הקרמיקה שלידו לאמן הקרמיקה הארמני דוד אוהנסיאן (צילום: ויקישתוף/CC-SA-3.0/Lantuszka)
שלט באנגלית ובעברית המייחס את עבודת הקרמיקה שלידו לדוד אוהנסיאן (צילום: ויקישתוף/CC-SA-3.0/Lantuszka)

הכרה עולמית

אוהנסיאן זכה להכרה עולמית: עבודת הקרמיקה שלו זכתה במדליית זהב בתערוכת האימפריה הבריטית באצטדיון ומבלי בלונדון ב-1924, בתערוכה העולמית לאמנות בפריז ב-1925 ובתערוכה העולמית של שיקגו ב-1933.

אבל את המיומנויות הראשונות שלו הוא למד כחניך בסדנה בקוטהיה באנטוליה שבמערב טורקיה, מרכז המסורת הקרמית. "החניכים ישבו בסטודיו לצד המאסטרים, ולמדו את כל היסודות והשלבים – מערבוב החמר, השבחתו והעברתו דרך מסננים, דרך יצירת הזיגוג ועד השרפה בתנור עצים מיוחד", מספרת נכדתו.

מפגש מקרי עם דיפלומט בריטי צעיר בעל חיבה לאוריינט העלה את אוהנסיאן הצעיר על המסלול לתהילה. מארק סייקס הגיע לאיסטנבול ב-1911 בשליחות הממשלה הבריטית, אבל עשה עיקוף דרך קוטהיה בחיפוש אחר עבודות קרמיקה.

Feast of Ashes, by Sato Moughalian (צילום: עטיפת הספר)
Feast of Ashes (צילום: עטיפת הספר)

אחוזת סלדמר, בית משפחתו של סייקס ביורקשייר, נשרפה, וסייקס רצה להוסיף בשיפוץ חדר אוריינטלי מעוטר באריחי קרמיקה. הוא הפקיד את המשימה בידי אוהנסיאן. האריחים הוכנו בקוטהיה והובלו לבריטניה, שם הותקנו ב-1914.

בין אנשי החברה הגבוהה שביקרו באחוזה נמנה חברו הטוב של סייקס, רונלד סטורס, שמונה ב-1918 למושל הצבאי של ירושלים, והקים בה את "האגודה למען ירושלים", ששמה לה למטרה לשקם ולייפות את העיר בעזרת מלאכות מסורתיות.

בינתיים, סייקס, המומחה הבריטי למזרח התיכון שייצג את בריטניה בהסכם סייקס-פיקו, נסע לדמשק כדי לחפש אריחים ארמניים לשיקום כיפת הסלע.

"סייקס שכר ארמני לחפות עבורו חדר בביתו ביורקשייר באריחים מודרניים, שמהווים חיקוי מוצלח של האריחים הדמשקאיים העתיקים", כתב סר ויליאם אורמסבי-גור, חבר בממשלה הבריטית, בדוח של משרד החוץ על כיפת הסלע. "אם הוא לא נטבח בינתיים, אולי הוא יוכל לספק את האריחים הדרושים".

צלחות בסגנון ארמני בירושלים (צילום: הדס פרוש פלאש 90)
צלחות בסגנון ארמני בירושלים (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

בדרך נס, אוהנסיאן שרד. הוא פגש את סייקס בדצמבר 1918 לאחר שנמלט מזוועות רצח העם והגיע לדמשק. סייקס ועמיתיו הסדירו את נסיעתו של אמן הקרמיקה לירושלים, וזמן קצר לאחר מכן אוהנסיאן חזר לקוטהיה, כדי לגייס אמני קרמיקה נוספים להצטרף אליו לירושלים ולהתחיל בשיקום כיפת הסלע.

הבריטים הזמינו ממנו שלטי רחוב באנגלית, בערבית ובעברית עבור 46 רחובות, שכל אחד מהם עשוי מ-12 אריחים. אוהנסיאן צייר אותיות שחורות על אריחים לבנים, שסביבם מסגרת בצבעי כחול וטורקיז

אולם האדריכל הטורקי שהוביל את הפרויקט החליט שאמני קרמיקה מוסלמים הם שצריכים לייצר את 45,000 האריחים שנדרשו לשיקום המבנה המונומנטלי, אז אוהנסיאן פיתח מלאכה אחרת: הבריטים הזמינו ממנו שלטי רחוב באנגלית, בערבית ובעברית עבור 46 רחובות, שכל אחד מהם עשוי מ-12 אריחים. אוהנסיאן צייר אותיות שחורות על אריחים לבנים, שסביבם מסגרת בצבעי כחול וטורקיז.

בעקבות זאת הגיעו הזמנות נוספות לעבודות, ובתוך כמה שנים, האריחים שייצרו אוהנסיאן והמשפחות האחרות מקוטהיה הפכו לחלק מהמארג של העיר.

סאטו מוגליאן (צילום: צילום: Courtesy)
סאטו מוגליאן (צילום: צילום: Courtesy)

דרישת שלום מסבא

לדברי מוגליאן, במשפחתה כמעט לא דיברו על רצח העם, אבל זה "טען את האווירה" בבית ילדותה והיה מקור לשתיקות כואבות. כמי שגדלה בניו ג'רזי לצד יהודים רבים, היא החלה להבין כיצד זוועות מועברות מדור לדור.

"רצח העם לא רק קרע אותנו מהאדמה שהזינה אותנו, אלא גם שלל מאיתנו את החומרים הילידיים שמהם עיצבנו את המוצרים הייחודיים שלנו", היא כותבת בספר שלה. "הרגשתי תחושה הולכת ומעמיקה של אהבה וכבוד למסירות הנחושה של סבי למסורת שלו ולדרך שבה הוא יצר מחדש את האמנות שלו בסביבה גאולוגית שהיו חסרים בה כמעט כל החומרים שהיו נחוצים ליצירתה".

שולחנות בסגנון ארמני בחצר מלון אמריקן קולוני, 2003, ארכיון, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: פלאש 90)
שולחנות בסגנון ארמני בחצר מלון אמריקן קולוני, 2003, ארכיון, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: פלאש 90)

"הרבה מהסיפורים המשפחתיים נמסרו בעל פה מדור לדור, לפעמים על פני מאות שנים. זה היה לפני שהמשפחה שלי הייתה אוריינית", היא אומרת.

מוגליאן מעולם לא פגשה את סבה, אבל לקראת סוף המחקר שהיא ערכה עבור הספר היא גילתה שאחת מעבודותיו בארצות הברית נמצאת בכנסייה בניו יורק.

"הופעתי באקדמיה למוזיקה בברוקלין אינספור פעמים במהלך הקריירה שלי כמוזיקאית. בכל פעם שיצאתי מהתחתית, צעדתי במרחק כמה מטרים מעבודת האמנות של סבא. היא הייתה ממש מעבר לקיר, מבלי שידעתי"

בתום שנים של מחקר היא מצאה אותה לבסוף על המזבח של קפלת בית לחם בכנסייה המתודיסטית המאוחדת המרכזית בהנסון פלייס שבברוקלין – מבנה שהיא חלפה על פניו כמעט מדי שבוע בדרכה להופעה באזור.

"כיפת הסלע" והאריחים המכסים את המסגד (צילום: Sliman Khader/Flash90)
"כיפת הסלע" והאריחים המכסים את המסגד (צילום: Sliman Khader/Flash90)

"הופעתי באקדמיה למוזיקה בברוקלין אינספור פעמים במהלך הקריירה שלי כמוזיקאית. בכל פעם שיצאתי מהתחתית, צעדתי במרחק כמה מטרים מעבודת האמנות של סבא. היא הייתה ממש מעבר לקיר, מבלי שידעתי", אומרת מוגליאן.

"כשהסבים וההורים שלנו מתים, אנשים אומרים דברים כמו, 'הם תמיד יהיו איתך'. לא הבנתי עד כמה זה נכון", היא אומרת.

עוד 1,301 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 18 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"ביבי השתתף בקמפיין שלנו, לא אנחנו בקמפיין שלו"

השעייתו של אראל סג"ל מתאגיד השידור הציבורי הגיעה אתמול, כך נראה, לסיומה הסביר ● הפרשייה עצמה הצליחה להזריק מעט אדרנלין למערכת הבחירות המתישה והמיותרת בתולדות המדינה ● רגע לפני שהסיפור גווע ונשכח, סג"ל עצמו מסכם את מסקנותיו בשיחה עם אמיר בן-דוד ● "הכוונה שלנו הייתה להרים את הדבר הזה, לנו, בשבילנו. פנינו לכל מיני פוליטיקאים. גם אם היינו מצטלמים עם בני גנץ או עם יאיר לפיד היינו פועלים באותו אופן בדיוק״

עוד 637 מילים

ספינות המשלוחים החיים עלולות להיות מחוללות הקורונה הבאה

כששמעתי על התפרצות הקורונה בשוק החיות למאכל בעיר הוואן, ראיתי את הכלובים של בעלי החיים הלכודים בהם ועיניהם מביעות ייאוש ותחושה של מה שצפוי להם, לא יכולתי שלא לחשוב שזו דרכו הצינית של הטבע להחזיר במטבע קשה ואכזרי למי שרואים בכל יצור ביולוגי שהוא לא בן אדם – חומר למאכל.

כששמעתי על התפרצות הקורונה בשוק החיות למאכל בעיר הוואן, וראיתי את הכלובים של בעלי החיים הלכודים בהם ואת היאוש בעיניהם, חשבתי שזו דרכו הצינית של הטבע להחזיר במטבע קשה ואכזרי למי שרואים בכל יצור ביולוגי שאינו אדם – חומר למאכל

שנים שפעילים למען זכויות בעלי חיים מעלים צילומים מחרידים מפסטיבל יולין  בסין, בו נהנים החוגגים מאכילת בשר כלבים בליצ'י. הטענה של חובבי הפסטיבל הזה כי אכילת בשר אינה שונה מאכילת פרה, חזיר או כבש והאמת שהצדק עימם.

בעיני  ובעיני כל מי שנפרד מאכילת בשר, אין שום הבדל בנטילת חיים מבעל חי לשם אכילתו. האכזריות, תהליך ההובלה ואימת המוות, השחיטה, הדם, צרחות החיה ופרפורי המוות שלה- אינם שונים בין כלב, עגל, חזיר ותרנגולת.

ספינת התענוגות המושבתת ביפן ועליה אלפי נוסעים בהסגר מבודד, היא חלום בלהות של מי שחשבו לצאת לטיול נפלא ומצאו עצמם לכודים בתופת ומחכים להוראות בלי לדעת מה ילד יום.

שנים שפעילים למען זכויות בעלי חיים מעלים צילומים מחרידים מפסטיבל יולין  בסין, בו נהנים החוגגים מאכילת בשר כלבים בליצ'י. לטענת חובבי הפסטיבל – אכילת בשר אינה שונה מאכילת פרה, חזיר או כבש, והאמת שהצדק עימם

למשמע הדיווחים אודות מצב האנשים הסגורים בספינת התענוגות, ללא ידיעה מה ילד יום, לא יכולתי שלא לשוטט במחשבותי לספינות המשלוחים החיים עמוסות הצאן והבקר הדחוסים ושרויים בהפרשותיהם. חום הקיץ המבשל יצורים חיים למוות. הרעב, האכזריות והניתוק המוחלט משדה המחיה השגרתי, גם אם הוא בית גידול לא טבעי.

מחלון ביתי המשקיף אל נמל חיפה, אני רואה את הספינות הללו מגיעות לנמל המספנות ושם הן פורקות את הסחורה החיה שלהן. פעילי ופעילות בעלי החיים מתעדים מעת לעת את המהלך המלווה באכזריות של עובדי הספינה, המכים את החיות האומללות והמבוהלות, בועטים בהן כדי שיזדרזו לעלות על המשאיות המובילות אותם למפטמות ולתהליך הסופי בו ישחטו.

את הפגרים והחולים השליכו בלב ים והם מגיעים לפעמים כגוויות נפוחות ומיוסרות לחופי ישראל, המשמשות תזכורת לאכזריות האינסופית בתעשיית הבשר.

למשמע הדיווחים אודות מצב האנשים הסגורים בספינת התענוגות, ללא ידיעה מה ילד יום, לא יכולתי שלא לשוטט במחשבותי לספינות המשלוחים החיים עמוסות הצאן והבקר, הדחוסים ושרויים בהפרשותיהם. עם חום הקיץ המבשל יצורים חיים למוות

אניות אלו הן כר בלתי נדלה לוירוסים וחיידקים, להתפרצות קשה של תופעות בלתי צפויות, ולמפגש ביניהם לבין עובדים מהדרג הכי נמוך ומבוזה בידי מי ששוכרים אותם לעבודה כל כך קשה בה אין מקום לחמלה ולצלם אנוש.אין לדעת מה הם נושאים עימם ואם עברו בדיקות המונעות העברת חיידקים בין בני אדם לחיות.

האוניות הופכות למצבור זוהמה, שפכים, הפרשות וכל מיני דברים שלעולם לא נוכל לצפות אותם. כשם שלא צפינו את הקורונה, לפניה את הסארס, ואת מחלת הפרה המשוגעת, שפרצה בעקבות האכלת חיות משק המיועדות לשחיטה וחלב בקמח העשוי מבשר מבעלי חיים חולים – בקר או כבש. רצו לחסוך באוכל וכפו מעין קניבליות על בעלי חיים האוכלים את בני מינם ובדרכו הצינית הטבע הראה מה קורה כשפועלים באופן כל כך לא הגיוני.

מי שנפגעים בסוף הם בעלי החיים התמימים שהומתו בהמוניהם, אבל האיום על בני האדם התרחש והמחיש כמה האדם הוא מסוכן לעולם, לטבע ובראש ובראשונה- לעצמו.

האוניות הן כר לוירוסים וחיידקים, מצבור זוהמה, שפכים, הפרשות ודברים שלא נוכל לצפות. כשם שלא צפינו את הקורונה, לפניה את הסארס, ואת מחלת הפרה המשוגעת, שפרצה בעקבות האכלת חיות משק בקמח העשוי מבשר בע"ח חולים

שפעת העופות התפשטה בקרב עופות הלול, המוחזקים בתנאי צפיפות קשים שנועדו לחסוך עלויות גידול. פגרי עופות מתים ועופות חולים הנמצאים במחיצת עופות בלולים אינם מחזה נדיר, והנושא תועד רבות כולל רמת הזיהום הקשה בלולים אלו.

מעבר לפגיעה ביצורים הנתונים בידי בני האדם ומקבלים בהכנעה את גורלם, נפגעים בני אדם והדבר קרה גם בשפעת העופות שגבתה מחיר של חיי בני אדם ברחבי העולם.

יכול  להיות שהחיפוש אחר תרופה למגפה המאיימת יניב בסופו של יום פיתרון ויבלום לעת עתה את הקורונה, שמעולם לא שמענו עליה לפני כן. כמו שנבלמו מגפות אחרות, אולם מי ערב לנו שלא תתפרץ מגפה נוספת?

שפעת העופות התפשטה בקרב עופות הלול, המוחזקים בתנאי צפיפות קשים כדי לחסוך עלויות גידול. מעבר לפגיעה ביצורים הנתונים בידי האדם, נפגעים בני אדם, וגם בשפעת העופות נגבה מחיר של חיי אדם ברחבי העולם

מתי תתבסס ההבנה שלתאוות הבשר הבלתי נתפסת בהיקפה יש מחירים קשים ומי שמשלמים אותם הם לא רק החיות אלא בני האדם?

לא רק בחיידקים ובמגפות אלא בשעבוד המרחב הגלובלי, כריתת יערות המובילים לשרפות, דלדול החמצן, גזי חממה, זיהום סביבתי  רחב של אדמה ומים – לטובת גידול והובלת בעלי החיים הללו לסופם במשחטות ובשווקי הבשר.

בינתיים ספינות המשלוחים החיים שטות להן לארצות היעד, כשהן מגיעות לישראל, אין לדעת אלו נגיפים רדומים נמצאים עליהם כתוצאה מהחיבור של בעלי חיים מעונים הנמצאים בתת תנאים, טובלים בצואה ושתן, במגע צמוד עם פגרי חיות שמתו כמהלך המסע, במגע צמוד עם בני אדם שאין לדעת אלו נגיפים הם נושאים עליהם וכל זאת הוא כר להתפרצות של מגפה שתקבל שם ומאפיינים ותגבה את המחירים שלה. ברמת הפרט  וחיי אדם ובהשפעה על כלכלת העולם.

מתי תתבסס ההבנה שלתאוות הבשר הבלתי נתפסת בהיקפה יש מחירים קשים ומי שמשלמים אותם הם לא רק החיות אלא בני האדם? לא רק בחיידקים ובמגפות אלא בשעבוד המרחב הגלובלי

גם אם קריאה זו אינה יוצאת בדרג ממשלתי, זו חובתם של כל ראשי ערי הנמל שלשטח השיפוט שלהם מגיעה פצצה מתקתקת בדמות ספינות משלוחים חיים, לבלום ולאסור את הגעתן וכך לשמור על חיי תושבי ערי הנמל ותושבי מדינת ישראל בכלל. לא מחמלה על בעלי החיים אלא מדאגה אמיתית לשלומם של בני אדם שיפלו קורבן לפוטנציאל המחלות המסוכנות שיש במשלוחים אלו ועלול להתפרץ בכל רגע נתון. כמו שקרה עם הקורונה.

גילה לבני זמיר, חיפאית, יוצרת וכותבת תוכן, יועצת תקשורת וקידום מדיניות ציבורית. הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים: הסרת חיץ הרכבת בחזית הים בחיפה, המאבק במפעלים המזהמים, הבית ברחוב חיים, שינוי המציאות הפוליטית בחיפה ועוד. בוגרת המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית ויצ"ו חיפה, BA בתקשורת, רוח וחברה. יו"ר תנועת ״יאללה חיפה״. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-2.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 894 מילים

השרים אלקין ושטייניץ נפגשו הבוקר והחליטו: ישראל לא תיתן יותר רשיונות לחיפוש והפקת נפט מבטן האדמה ● המדובר בהישג לאחד המאבקים הסביבתיים המשמעותיים שהתנהלו בעשור האחרון, נגד הליך אגרסיבי שפוגע בסביבה וכרוך בפליטות של גזים מזהמים ● מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "אין הגיון שמדינה שיש לה גז, שנפרדת מהפחם ושהולכת לכיוון אנרגיות מתחדשות, תמשיך להפיק פצלי שמן" ● ועדיין, בימים אלה מקודם בדרום מפעל פצלי שמן שקיבל רשיון לא מזמן

עוד 550 מילים

משפט נתניהו יתחיל ב-17 במרץ במחוזי בירושלים

איילת שקד לחקלאים: נבטל פנסיה לעובדים זרים שלא מקבלים אותה בארץ המוצא ● נדחתה עתירה נגד אפליקציית "אלקטור" ● נתניהו: לחשוף עכשיו את כל המידע על אשכנזי ● אולמרט ביקש מחיקת רישום פלילי ● עובדת הוראה שהשליכה תפוח לעבר נתניהו זומנה לבירור במשרד החינוך ● שחקני קט-רגל הוזהרו, שאם ייעדרו מאירוע בהשתתפות נתניהו, יורחקו מהליגה

עוד 20 עדכונים

להחתים את חברי ועדות הקלפי על "תצהיר אמונים" שהכין דן אריאלי

פרסום ראשון התנועה לטוהר המידות פנתה לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה להחתים את בעלי התפקידים בקלפיות על התחיייבות אישית לדווח על הפרת נהלי הבחירות ● בתצהיר שהכין פרופסור דן אריאלי נכתב: ״אני מתחייב לשמור על החוק, ולעשות הכול במסגרת תפקידי על מנת לשמור על טוהר הבחירות״

התנועה לטוהר המידות פנתה אתמול (יום שני) לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה להחתים את המזכירים וחברי ועדת הקלפי וכן את המשקיפים בקלפיות על מסמך שבו יתחייבו ויצהירו באופן אישי על מחויבותם לשמור על טוהר הבחירות ולדווח על זיופים ואי-סדרים בקלפי.

הבקשה הגיעה על רקע מידע המעלה חשש לזיופים נרחבים בבחירות הקרובות במרץ, כפי שנחשף אתמול בזמן ישראל.

"מהתנהלות ועדת הבחירות עולה שהיא לא ממהרת לחייב באופן אישי את בעלי התפקידים בקלפיות באחריות על הנעשה שם", אמר לזמן ישראל אמיר חרמוני, פעיל התנועה לטוהר המידות שיזם את המהלך.

"גם התלונה שהגשנו למשטרה על עבירות פליליות בבחירות קודמות לא טופלה. לכן פניתי לפרופסור דן אריאלי, שהכין את 'הצהרת האמונים' הזאת, שאם תתקבל תחייב אישית את בעלי התפקידים בקלפיות. אם היוזמה לא תתקבל אנחנו נשקול לעתור לבג״ץ״.

יו״ר ועדת הבחירות ניל הנדל (צילום: Hadas Parush/Flash90)
יו״ר ועדת הבחירות ניל הנדל (צילום: Hadas Parush/Flash90)

במסמך שנשלח ליו"ר ועדת הבחירות השופט ניל הנדל ולמנכ"לית הוועדה אורלי עדס נכתב:

"ידוע לי כי טוהר הבחירות הינו אבן יסוד של הדמוקרטיה וכי עבירה על טוהר הבחירות מנוגדת לחוק. אני מתחייב לשמור על החוק, ולעשות הכול במסגרת תפקידי על מנת לשמור על טוהר הבחירות.

"אני מתחייב כי אדווח לממונים עלי על כל הפרה של החוק או כוונה להפר את החוק על ידי אחרים, בכל הקשור לתפקידי במערכת הבחירות. ידוע לי כי במידה ולא אבצע את תפקידי כיאות ואם אפר את החוק או לא אדווח על הפרת החוק או אפגע בטוהר הבחירות, אהיה צפוי לעד חמש שנות מאסר וקנס כספי".

לכל הסעיפים הללו אמורים בעלי התפקידים לצרף את שמם המלא וחתימתם.

קלפי (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
קלפי (צילום: Aharon Krohn/Flash90)

כפי שנחשף אתמול בזמן ישראל בבחירות הקרובות צפויות להיות מאות קלפיות שבהן לא תהיה נציגות לאופוזיציה. יצוין כי בבחירות הקודמות התגלתה בקלפיות שבהן לא היתה נציגות לאופוזיציה אי-התאמה חריגה בין נתונים שונים.

עוד נחשף כי המשטרה סגרה אחרי ארבעה ימים בלבד תלונה על זיופי בחירות במאות קלפיות, וכי בוועדת הבחירות מסרבים לאפשר לפעילי "משמר הבחירות" לצלם את ספירת הקולות ואת הפרוטוקולים של הוועדות, ומתעלמים משורת דרישות לתיקון ליקויים שהתגלו בבחירות קודמות.

מוועדת הבחירות המרכזית נמסר בתגובה: "הפונים יקבלו תשובה כמקובל ללא מתווכים".

עוד 306 מילים

למקרה שפיספסת

כשאתה אומר "Electability", למה אתה מתכוון?

כל מי שעוקב אחרי הפריימריז הדמוקרטיים שמע את המושג הזה – "Electability" – שוב ושוב. תרגום מסוגנן לעברית יהיה אולי "בחירות", אבל המשמעות היא אותה משמעות – "האם המועמד יכול להיבחר?"

בוחרים דמוקרטיים רבים אומרים באופן מפורש שהתכונה הכי חשובה להם בקרב המועמדים הדמוקרטיים לנשיאות היא היכולת להביס את הנשיא טראמפ. כיוון שהם רואים בנשיא ה-45 של ארה"ב לא רק מדינאי גרוע אלא אדם מסוכן ממש, שיכול לפרק את היסודות הדמוקרטיים של ארצות הברית, רבים מוכנים להתפשר בבואם לבחור את האיש או האישה שיתמודדו מולו בנובמבר.

בוחרים דמוקרטיים רבים אומרים במפורש שהתכונה הכי חשובה להם בקרב המועמדים הדמוקרטים לנשיאות היא היכולת להביס את טראמפ. כיוון שהם רואים בו לא רק מדינאי גרוע אלא אדם מסוכן ממש, הם מוכנים להתפשר בבחירת המתמודד מולו

כמובן, כמו פוליטיקאים טובים, המועמדים קוראים את המפה ואת השטח, וכל אחד מהם מנסה לבסס תזה שתסביר מדוע דווקא הוא יכול לנצח את הנשיא. בפוסט הזה אני מנסה לקחת את התזות המובילות, לסדר אותן מבחינה לוגית על החוזקות והחולשות של כל אחת, ו"להצמיד" כל תזה למועמד שמקדם אותה.

1

היונים מול הנצים
בשלוש מערכות הבחירות האחרונות בארה"ב התמודד מועמד אחד נצי – תקיף בזירה הבינלאומית ותומך התערבות ברחבי העולם – ומועמד אחד יוני – סקפטי יותר לגבי התוחלת שבפעלתנות בינלאומית ומעדיף להטות את המשאבים האמריקניים לזירה הפנימית.

Embed from Getty Images

בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, המועמד היוני ניצח: אובאמה וטראמפ אולי שונים זה מזה בסגנונם ובאישיותם, אבל הם קראו היטב את הרתיעה הבסיסית בארה"ב מהקזת דם ברחבי העולם. בהתאם, שניהם אימצו מדיניות חוץ שבה יש להם הרבה יותר במשותף ממה שנראה לעין (כמובן שיש ביניהם גם מחלוקות: אובאמה האמין בחשיבות של בריתות וטראמפ הוא חסיד של פעולות חד-צדדיות, למשל).

בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, המועמד היוני ניצח: אובאמה וטראמפ אולי שונים זה מזה בסגנונם ובאישיותם, אבל הם קראו היטב את הרתיעה הבסיסית בארה"ב מהקזת דם ברחבי העולם

התזה הזו גורסת שעל מנת לנצח, על הדמוקרטים להעמיד בראש מועמד שיבטיח שלא יגרור את ארה"ב למלחמות מיותרות. הבעיה של הדמוקרטים בהקשר זה היא שטראמפ הוא בעצמו יונה (התבטאויות כמו "בסוריה אין כלום חוץ מחול ומוות", או הנכונות המופלגת שלו להיכנס למו"מ עם אויבים כמו מנהיג צפון קוריאה קים, משקפות זאת היטב), וגם הסמנים השמאליים ביותר במפלגה כמו הסנאטור ברני סנדרס יתקשו לעקוף אותו בנושא זה.

2

"הראויים" מול "המתאימים"
מאז סוף המלחמה הקרה, העמידה המפלגה הדמוקרטית חמישה מועמדים לנשיאות. לאל גור, ג'ון קרי והילארי קלינטון היה הרבה במשותף – וותיקים, יקירי הממסד, בעלי שנים רבות של "ניסיון וושינגטון" שנתפסו כבחירה ה"ראויה", כמעט במובן הנורמטיבי של המילה, למועמדות לנשיאות ולתפקיד הנשיא. הדבר הנוסף שיש להם במשותף הוא ששלושתם הפסידו.

לאל גור, ג'ון קרי והילארי קלינטון היה הרבה במשותף – וותיקים, יקירי הממסד, בעלי שנים רבות של "ניסיון וושינגטון" שנתפסו כבחירה ה"ראויה" לתפקיד הנשיא. הדבר הנוסף שיש להם במשותף הוא ששלושתם הפסידו

זו התזה האהובה על פיט בוטג'ג': ראש עיריית סאות' בנד לשעבר בן ה-38 רואה עצמו – וטורח להציג את עצמו – כבן דמותם של שני המועמדים האחרים שהעמידה המפלגה, ביל קלינטון וברק אובאמה. כמוהו, הם היו אנונימיים למדי טרם הפריימריז; הם היו צעירים (קלינטון נבחר בגיל 46, אובאמה בגיל 47); והיה להם ניסיון מועט. בכל זאת הם ניצחו מועמדים וותיקים ורבי ניסיון. לא משום שנתפסו כ"ראויים" לתפקיד – ואולי בגלל זאת.

במקום, הם בנו את עצמם כמי שהפרספקטיבה החדשה, החוץ ממסדית, שהם מביאים הופכת אותם ל"מתאימים" לרגע המדויק בהיסטוריה האמריקנית: כך, קלינטון מיצב עצמו כמי שיוביל את אמריקה לקראת האלף החדש והעידן החד-קוטבי ואובאמה הבטיח לשקם את הכלכלה האמריקאית שנפגעה במשבר. בוטג'ג', בתורו, טוען שיוכל לאחות את הקרעים של עידן טראמפ ולהוביל את אמריקה להתמודד עם האתגרים המחכים לה, מאוטומציה ועד שינויי אקלים.

3

"הממקסמים"
איך מנצחים בחירות? התשובה פשוטה – מקבלים יותר קולות (או, במקרה האמריקאי, יותר אלקטורים). השאלה האמתית היא איך מקבלים יותר קולות?

כאן, בגדול, יש שתי אסטרטגיות – הראשונה מדברת על "מקסום פוטנציאל הצבעה", במסגרתה המועמד פועל להגדיל את אחוזי ההצבעה בקרב תומכיו, לרוב ע"י פנייה לאיזשהו "בייס" מיתולוגי (בהקשר הישראלי, זו האסטרטגיה האהובה על נתניהו).

במסגרת אסטרטגיית "מקסום פוטנציאל הצבעה" – המועמד פועל להגדיל את אחוזי ההצבעה בקרב תומכיו, לרוב ע"י פנייה לאיזשהו "בייס" מיתולוגי (בהקשר הישראלי, זו האסטרטגיה האהובה על נתניהו)

ביסוד האסטרטגיה הממקסמת עומדת התפיסה שלפיה לגרום לבוחרים לשנות את דעתם זה קשה ומורכב, ולכן עדיף לגרום לבייס לנהור לקלפיות. בארה"ב, הצד הפרוגרסיבי של המפלגה – בהובלת סנדרס, ועם הסנאטורית אליזבת וורן ככינור שני – הוא הדוגל המרכזי באסטרטגיה זו, בטענה ש"הרעיונות הנועזים" של הפרוגרסיביים יגרמו למספיק אנשים לצאת להצביע.

הקושי באסטרטגיה הזו, שעם ההתחזקות של סנדרס הולך ונראה כקושי מציאותי יותר ויותר, הוא שרעיונות נועזים לרוב מעוררים התנגדות בצד השני, וטראמפ יוכל בקלות יחסית להניע את בוחריו ללכת להצביע (ואליהם עשויים להצטרף בוחרי מרכז שחוששים מהמדיניות הפרוגרסיבית של סנדרס).

4

"הממירים"
האסטרטגיה השנייה פועלת בדיוק בכיוון ההפוך – למרות הקושי, היא מבוססת על "המרת" קולות מהמחנה השני. התפיסה הבסיסית מאחוריה היא שיש דבר כזה "בוחר מתנדנד" ושקיימים אנשים שמשנים את דפוסי ההצבעה שלהם בין סבב בחירות אחד למשנהו.

האסטרטגיה השנייה פועלת הפוך – למרות הקושי, היא מבוססת על "המרת" קולות מהמחנה השני. התפיסה מאחוריה היא שיש דבר כזה "בוחר מתנדנד" ושקיימים אנשים שמשנים את דפוסי הצבעתם בין סבבי בחירות

כיוון שבארה"ב "המנצח לוקח הכל" ומספיק לנצח מספר קטן של מדינות מפתח גם בהפרש זעום, אם יצליח המועמד הדמוקרטי "להמיר" מספיק "מאוכזבי טראמפ" באוהיו, מישיגן, פנסילבניה, ויסקונסין ופלורידה – זה יהיה מספיק כדי להגיע ל-270 האלקטורים הנכספים.

סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן והכוכבת העולה הסנאטורית איימי קלובאשר הם חסידיה של אסטרטגיית ההמרה. הם שמרנים למדי מבחינה כלכלית ובעלי רקורד עשיר בעבודה עם רפובליקנים, ובהתאם משוכנעים שיוכלו לגנוב מצביעים שנתנו את קולם לטראמפ ב-2016.

את החשש המובנה באסטרטגיית הטריפה – לפיו מדיניות מרכזית מדי תגרום להם לאבד קולות שמאליים – הם מפיגים לאור הססמא הפושטת בקרב דמוקרטים ברשתות החברתיות: Vote Blue, No Matter Who.

ג'ו ביידן והסנאטורית איימי קלובאשר הם חסידי אסטרטגיית ההמרה. הם שמרנים למדי מבחינה כלכלית ובעלי רקורד עשיר בעבודה עם רפובליקנים, ובהתאם משוכנעים שיוכלו לגנוב מצביעים שנתנו את קולם לטראמפ

ביידן וקלובאשר בטוחים שגם מצביעים פרוגרסיביים שהיו מעדיפים את "הנשיא סנדרס" או "הנשיאה וורן" יצאו להצביע להם במטרה להביס את טראמפ, ולא יסתכנו בלהישאר בבית או בלהצביע למפלגה שלישית.

5

להביס את טראמפ במגרשו
הקלף החזק של טראמפ הוא הכלכלה – ב-2016 הוא מיתג את עצמו כאיש עסקים מצליח שבהתאם יוכל להצעיד את הכלכלה האמריקאית קדימה, ובארבע השנים שחלפו מאז הקמפיין הכלכלה האמריקאית אכן חזקה ויציבה (אמנם כרגע סימני מיתון הולכים ומתקדרים כמו עננים באופק, וכן ישנה גם השאלה עד כמה תרמה מדיניות טראמפ לצמיחה הכלכלית – שני נושאים שלא אגע בהם הפעם).

בהתאם, קיימת התפיסה שעל מנת לנצח את טראמפ יש להתעמת איתו דווקא על הנושא שנחשב למגרשו הביתי, ולהציג איך הכלכלה האמריקאית רחוקה מלהיטיב עם האזרחים האמריקאיים.

קיימת התפיסה, שעל מנת לנצח את טראמפ יש להתעמת איתו דווקא על הנושא שנחשב למגרשו הביתי, ולהציג איך הכלכלה האמריקאית רחוקה מלהיטיב עם האזרחים האמריקאיים

המיליארדר טום סטאייר, שנחשב מועמד חסר סיכוי, הוא ממייסדיה של התזה הזו – בניגוד לטראמפ הוא לא ירש דולר מהוריו אלא בנה את עצמו במו ידיו, ובהתאם טוען שיוכל להתעמת איתו בנושא הכלכלי.

מייקל בלומברג בתורו, שהולך וצובר תאוצה כמועמד מרכזי, לקח את התזה של סטאייר והעלה אותה הילוך: הוא לא רק עשיר בהרבה מטראמפ (הונו של בלומברג מוערך ב-60 מיליארד דולר) ובעל ניסיון פוליטי רב כראש עיר, אלא גם בעל סגנון רטורי תקיף כמו של טראמפ, כולל נכונות להיכנס לעימותים חריפים בטוויטר. בלומברג מקווה שהבוחרים יתרשמו, שבשביל להביס את הניו-יורקי העשיר והתקיף על במת העימות הנשיאותי – ובקלפיות – צריך להציב מולו ניו-יורקי עשיר ממנו ותקיף לפחות כמוהו.

רותם אורג הוא חוקר פוליטיקה ומדיניות חוץ אמריקאית, יוצא אגף המודיעין בצה"ל, סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים ומחבר הספר "לב ארי".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,169 מילים

תגובות אחרונות

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תצילו אותי!

בלעדי במשך תשע שנים, "בנימין פיליפ" עבד, לדבריו, עבור המוסד וסייע לו במלחמה נגד חיזבאללה ● לטענתו, הוא אף גייס עבור המוסד לוחם לשעבר ב"כוח רדואן", יחידת העילית של חיזבאללה, אשר סיפק מידע מודיעיני מכריע ● עכשיו פיליפ ניצב בפני גירוש ללבנון, וישראל אינה עונה ● גורם ביטחוני: "זה עולם קר שם בחוץ" ● במשרד ראש הממשלה סירבו להגיב

עוד 3,520 מילים

שקד: סבבי הבחירות החוזרים - בגלל כתבי האישום של נתניהו

בחוג בית באורנית, הדפה שקד טענות נגד שיטת הבחירות והצהירה: "אנחנו נמצאים במצב אנומלי בגלל כתבי האישום של ראש הממשלה. אם לנתניהו לא היו כתבי אישום, הוא היה מרכיב בשנייה קואליציה" ● היא האשימה את ליברמן בתיקו הפוליטי אבל לא פסלה ממשלת אחדות בהשתתפות ימינה ● ובעיקר נראתה מודאגת כשכמה ממשתתפי הערב העידו כי הם מתלבטים דווקא בין כחול-לבן לימינה

עוד 1,182 מילים ו-1 תגובות

נתניהו מציג: אריזה חדשה להבטחות בחירות מ-2015

ברקת הציג את החזון הכלכלי שלו ליום אחרי הבחירות שכלל הוזלה דרסטית במחירי המזון, השקעות ענק בנגב, מתן תמריצים לעסקים קטנים, וכמובן שחרור סיטונאי של אדמות מדינה כדי להוריד את מחיר הדיור ● ומאיפה יגיעו עשרות המיליארדים שיממנו את כל הטוב הזה, במדינה שבה הגירעון בשמיים? ● בשלב הזה עלה נתניהו לבמה והסביר שהכסף יגיע מ״צמיחה צמיחה וצמיחה״ ● מה שהוא לא סיפר זה שהכלכלה הישראלית חיה על חובות שלקחו על עצמם משקי בית, ואלה תורגמו לצריכה, שיצרו גרפים של צמיחה ● פרשנות

עוד 631 מילים

תלונות טויוחו, חשש לזיופי ענק בבחירות הקרובות

בדיקת זמן ישראל תלונה שארגון "משמר הבחירות" והתנועה לטוהר המידות הגישו למשטרה על מאות זיופי בחירות נסגרה אחרי ארבעה ימים ● מכתב שנשלח לפני שבוע לוועדת הבחירות המרכזית עם התראות ממוקדות על פוטנציאל לזיופים לא נענה ● ב-333 קלפיות לא יהיו נציגים של מפלגות המרכז והשמאל ● פעילים למען טוהר הבחירות: "הזייפנים יודעים שלא יעשו להם כלום, למה שלא יזייפו?"

עוד 1,851 מילים

מיכל הלפרין, המקורבות והחשש לניגוד עניינים במיזוג הבנקים

הממונה על התחרות מיכל הלפרין התעקשה לייצג את הציבור במיזוג של אגוד ומזרחי אף על פי שבתחילת התהליך נמנעה להתערב בשל הסדר ניגוד עניינים ● הלפרין ניצבה מול מי שעבדה תחתיה בעבר והובסה בסוף ללא קרב ● את פרוטוקול ההחלטה היא מסרבת לפרסם

עוד 1,044 מילים

בוועדת הבחירות בוחנים כיצד יצביעו אזרחים שיהיו בבידוד עם שובם ממזרח אסיה

ברוב של 62 תומכים מול 43 מתנגדים אישרה הכנסת את בקשת החסינות של חיים כץ; עתירה נגד ההחלטה הוגשה לבג"ץ ● נתניהו הפר את התחייבותו להתקזז עם תמר זנדברג והצביע במליאה ● הוועדה לבדיקת מח"ש תתכנס רק לאחר הבחירות ● גבי אשכנזי על חשיפת שיחותיו כרמטכ"ל: "אין בהקלטות האלה שום דבר חדש" ● הסתיימה השעייתו של אראל סג"ל מתאגיד השידור כאן

עוד 61 עדכונים

ליברמן דורש להדיח את הראשון לציון, ויש לזה תקדים

יו״ר ישראל ביתנו הגיש אתמול עתירה לבג״ץ בדרישה לחייב את שר המשפטים לפתוח בהליך הדחה נגד הרב הראשי יצחק יוסף, בעקבות שורה של התבטאויות גזעניות נגד יוצאי בריה״מ לשעבר ● אפשר לחשוד בעתירה שהיא נגועה במניעים פוליטיים, אבל זה לא אומר שאין לדרישה שליברמן מעלה בסיס משפטי מוצק ● פרשנות

עוד 916 מילים

"בבל"ד תופסים את ישראל כביריון חסר גבולות"

מומחים לפוליטיקה הערבית בישראל סבורים כי למרות דברי יזבק, היא וחברי מפלגתה אינם תומכי טרור, ולכן המהלכים לפסילתם הם "משחק באש" ● לצד זאת הם מבקרים את הבדלנות של בל"ד, שהובילה אותה להיחלשות ושקיעה ● "מצביעי בל"ד חוששים מישראליזציה, והאיימניזם הפך למיינסטרים", אומר החוקר אמיר פאח'ורי

עוד 1,751 מילים

"ללא תכנית המאה, ישראל תשגשג והפלסטינים יסבלו"

ראיון ג'ייסון גרינבלט נחלץ להגנת תכנית המאה - שלא התקבלה בהתלהבות בעולם ● בראיון מיוחד לזמן ישראל הוא מדגיש את יתרונותיה עבור הפלסטינים אך קובע כי הסכסוך יוכל להיפתר רק במשא ומתן ישיר בין הצדדים ● הוא גם נערך לאפשרות שהדמוקרטים יחזרו לבית הלבן, וימהרו להיפטר מהחזון המדיני שהיה שותף מרכזי לניסוחו

עוד 1,325 מילים

ניכור הורי מעל 30 אלף ילדים לא בקשר עם אבא או אמא

זו אחת מתופעות הלוואי הכואבות והמושתקות של סכסוכי גירושים ● עשרות אלפי ילדים בוחרים לנתק קשר עם אחד ההורים, לעתים בלחץ ההורה האחר ● המדינה מתקשה להתמודד עם התופעה, וחלק מההורים המוחרמים נקלעים למשברים קשים ● עמותה הנאבקת בתופעה: "הניכור ההורי פוגע בכולם: גברים, נשים, דתיים, חילוניים, יהודים, ערבים, פרופסורים ופועלים. אף אחד לא חסין"

עוד 1,763 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה