בשנת 2021 ממשלת ישראל קיבלה את החלטה 550: תכנית "תק'דום", התקדמות בשפה הערבית, תוכנית כלכלית לצמצום פערים חברתיים וכלכליים בחברה הערבית עד לשנת 2026.
אולם נכון לפברואר 2025, כשלוש שנים מיום קבלת ההחלטה ועל רקע המלחמה, אנו עדות לנסיגה חברתית כלכלית בחברה הערבית בכלל ובקרב נשים ערביות בפרט.
הנסיגה שאנו עדות לה איננה גזירת גורל, אלא היא תולדה של מדיניות מכוונת של הזנחה, הקפאת תקציבים, יישום חלקי של החלטות ממשלה שנועדו "לצמצם פערים" – ואם לא די בכך, בשנת 2024, באמתלת המלחמה ולצורך מימון תקציבי עתק לביטחון, הוחלט על קיצוץ בתקציבי החלטה 550 בשיעור 15%, ולצד זה חל גם קיצוץ רוחבי של 5% בתקציבי משרדי הממשלה.
ואם לא די בכך, בשנת 2024, באמתלת המלחמה ולצורך מימון תקציבי עתק לביטחון, הוחלט על קיצוץ בתקציבי החלטה 550 בשיעור 15%, ולצד זה חל גם קיצוץ רוחבי של 5% בתקציבי משרדי הממשלה
ההפחתה בתקציבי החלטה 550 משמעותה הפחתה של כ- 900 מיליון שקל לשנה במשך שלוש שנים (בכל שנה בשנים 2026-2024).
נוסף לקיצוץ התקציבי בהחלטה 550, חל קיצוץ של 15% בהחלטה 549, שמטרתה המוצהרת הינה קידום תוכנית טיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בין השנים 2022-2026.
הקיצוץ בשתי החלטות אלו מחדד את ההרעה הכוללת במצבה של החברה הערבית ובפרט של נשים ערביות ואת ההתעלמות מהצרכים האקוטיים של החברה הערבית ושל הנשים הערביות בפרט.
מבט חטוף על הנתונים מספיק כדי להבין את חומרת המצב: רק בשנת 2024 נרצחו 239 בני אדם בחברה הערבית בישראל, עלייה מדאיגה ביותר לעומת שנים קודמות.
מבין כלל הנרצחים, 22 היו נשים, גידול של 37.5% לעומת השנה הקודמת. נתונים קשים אלה חושפים את היקף האלימות המשתוללת בחברה הערבית ואת הכישלון החמור בטיפול בתופעה, מה שהופך את חיי היום-יום של נשים רבות לסיוט מתמשך.
המאבק על הקצאת משאבים בין חברה לביטחון הוא עתיק יומין. אולם, הקיצוצים בתקציבים החברתיים, במיוחד אלו המיועדים לחברה הערבית, אשר נועדו "לצמצם פערים בחברה הערבית" בהגדרה, מעלים שאלות קשות על סדרי העדיפויות של הממשלה הנוכחית ועל דרך הטיפול בפערים הקיימים ונראה כי לא נוצרו בין לילה, אלא שהם תוצר של מדיניות הזנחה והדרה רבת שנים.
הקיצוצים בתוכנית תק'דום מהווים פגיעה קשה בחברה הערבית ומחריפים את הפערים החברתיים והכלכליים בינה לבין כלל החברה בישראל. הפגיעה ניכרת במיוחד בתחומים חינוך, בריאות ורווחה. זאת לצד העלייה בשיעורי הפשיעה והאלימות, שמעידה אף היא על התדרדרות במצב החברתי.
הקיצוצים בתוכנית תק'דום מהווים פגיעה קשה בחברה הערבית ומחריפים את הפערים החברתיים והכלכליים בינה לבין כלל החברה בישראל. הפגיעה ניכרת במיוחד בתחומים חינוך, בריאות ורווחה
כתוצאה מכך הנשים הערביות הן הקבוצה הפגיעה ביותר; הן אלו שסובלות מקשיים כלכליים, מחוסר שוויון ומאפליה מגדרית, הן אלו שסובלות מקשיים בתחום התעסוקה.
חרף יישום חלקי של תוכנית החומש בחברה הערבית, עדיין נרשמה עלייה באחוז תעסוקת נשים ערביות, שזינק מ-27.5% בשנת 2011 לכמעט 45% בסוף שנת 2023, זינוק שמהווה נדבך חשוב בדרך לצמצום פערים גם בתוך החברה הערבית עצמה, וגם לעומת כלל האוכלוסייה.
הדברים נאמרים במיוחד לנוכח העובדה כי השלכות הפגיעה בתוכנית "תק'דום" יהיו השלכות בטווח המיידי וגם בטווח הרחוק על תעסוקת נשים ערביות, זאת בין היתר עקב הבלימה בעלייה באחוז תעסוקת נשים ערביות והפגיעה בזכויותיהן כעובדות, בעקבות המלחמה.
תוכנית "תק'דום" הציגה חזון של שוויון והתקדמות, אולם בפועל, נכון לתחילת שנת 2025 ההחלטה אינה מיושמת במלואה, והקיצוצים בתקציבים החברתיים מערערים את יסודותיה.
יותר מזה, תוכנית תק'דום מהווה חלק משרשרת ההחלטות ש"הונחתו" על החברה הערבית ונראות לנציגי ממשל כמתאימות ומקדמות את החברה הערבית. אך בפועל, התוכנית לוקה בחסר, ואינה בהכרח משקפת את הצרכים של החברה הערבית ובטח שלא את צרכי הנשים הערביות. גם המעט הזה לא באמת מיושם, לא מקדם ולא משרת את המטרה המוצהרת הטמונה בחובו.
עם התגברות מקרי הרצח והנסיגה החברתית כלכלית בחברה הערבית בכלל ובקרב נשים ערביות בפרט, המסר שמועבר לחברה הערבית הוא שאינם זכאים לביטחון ושוויון, וגם לא ל"תק'דום".
הצעד המתבקש כעת הוא לבטל מיד את הקיצוצים בתוכניות המיועדות לחברה הערבית, קיצוצים אלו מחריפים את המצב הקיים ופוגעים ישירות בנשים אשר זקוקות לתמיכה וסיוע.
הצעד המתבקש כעת הוא לבטל מיד את הקיצוצים בתוכניות המיועדות לחברה הערבית, קיצוצים אלו מחריפים את המצב הקיים ופוגעים ישירות בנשים אשר זקוקות לתמיכה וסיוע
חובתנו כחברה היא לפעול למען הקצאת משאבים צודקת גם עבור הנשים הערביות. יתרה מכך, יש לשתף נשים ערביות באופן פעיל בתהליך בניית התוכניות והמדיניות הנוגעות לחייהן. שיתוף זה חיוני להבנת הצרכים הייחודיים שלהן וליצירת פתרונות יעילים.
הטמעת חשיבה מגדרית בכל תכנית ובכל החלטה היא לא רק עניין של צדק, אלא גם אינטרס של כלל החברה. חברה שבה נשים בטוחות ומשגשגות היא חברה טובה יותר עבור כולם.
נורה אשקר זהר היא עו"ד במרכז להטמעת חשיבה מגדרית בשלטון המקומי בעמותת איתך מעכי- משפטניות למען צדק חברתי. נורה מובילה את פרויקט "נשים בתק'דום" מטעם עמותת איתך-مَعَكِ, בשיתוף פעולה עם מרכז אדוה ושתיל - פרויקט להטמעת חשיבה מגדרית בתוכנית הממשלתית 550 ברשויות המקומיות הערביות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
חסר לי נטילת אחריות של החברה הערבית על הסיבות למצב העגום. חוסר תקציב הוא תירוץ. הקלות הבלתי נסבלת של נטילת חיי אדם כפי שהיא באה לביטוי בחברה הערבית, עבירות רכוש, נזקים בהקפים בלתי נתפסים מצריכים שינוי מהבית: חינוך לערכים ולכבוד הדדי לא צריך תקציב. חרדים למשל לא מקבלים תקציבים גדולים יותר. לא ראינו בחברה החרדית העניה אלימות כל שהיא. למה כי הם לומדים כל היום, בבית, בגן הילדים, בבית הספר, בישיבות. לומדים ערכי יהדות, מצוות, כבוד לזולת, ורכוש של האחר ולחייו. חשבתי מתוך הכותרת שהכתבה מדברת על נסיגה ערכית של החברה הערבית אבל התבדיתי. נטילת אחריות למצב, הסתכלות אמת פנימה, זה מה שחסר לך.