התבטאות מזעזעת של ראש ממשלתנו בנימין נתניהו עברה כנראה תחת הרדאר ולא גררה גל תגובות זועמות. וכך הוא אמר השבוע בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני בדיון על השלב הבא של החזרת החטופים:
"הנהגה צריכה לדעת לשים את האינטרס הלאומי לפני הצער האישי".
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
כלומר, לשיטתו, הטרגדיה של החטופים ובני משפחותיהם מתנגשת באינטרס הלאומי. איך תוסבר השתיקה הרועמת סביב אותה התבטאות מקוממת כל כך? כנראה שכבר שבענו מהגילויים הקשים על שקרנותו של נתניהו, נכלוליו ותחמנותו, ונראה שהתגובות על הגילויים הללו קהו.
איך תוסבר השתיקה הרועמת סביב אותה התבטאות מקוממת כל כך? כנראה שכבר שבענו מהגילויים הקשים על שקרנותו של נתניהו, נכלוליו ותחמנותו, ונראה שהתגובות על הגילויים הללו קהו
זה מתקשר בעיניי לאמירה של שולמית ארנון מתוך רשימתה שפורסמה כאן, בזירת הבלוגים של "זמן ישראל". לדבריה, חדשות רעות בנוגע לאונס ולשימוש באותה מילה בהקשרים שונים האיצו בה בעבר לכתוב פוסטים. ואילו היום:
"הרעות מזמן רעות יותר מכל המילים הרעות שאני יכולה להפיק".
ברקע האמירה של נתניהו שצוטטה לעיל, מהדהדים דבריו המטרידים של שר הביטחון לשעבר יואב גלנט בשיחה עם נדב אייל, שפורסמה במוסף "שבעה ימים" של "ידיעות אחרונות":
"אני חושב שממשלת ישראל לא עשתה הכול כדי להשיב את החטופים".
והעיתונאי הידען רונן ברגמן ציטט השבוע ב"ידיעות אחרונות" "גורם מדיני בכיר הבקיא מאוד בעסקת החטופים":
"בכל פעם שחושבים שאי אפשר לרדת יותר נמוך, לא עם השקרים ולא עם ההיפוך המושלם בסדר העדיפויות – קודם פוליטיקה ואחר כך חיי חטופים, מתברר לך שטעית. שדווקא כן אפשר, ושיש עוד הרבה יותר נמוך ממה שהאנשים האלו מוכנים לעשות כדי להשיג את המטרות הפוליטיות על חשבון חיי החטופים".
* * *
האמירה השערורייתית של ראש ממשלתנו משקפת את התפיסה הגורמת להשתלחויות עוינות ונבזיות בבני משפחות של חטופים, שמסרבים להרפות מהמאבק העיקש להחזרת יקיריהם.
האמירה השערורייתית של ראש ממשלתנו משקפת את התפיסה הגורמת להשתלחויות עוינות ונבזיות בבני משפחות של חטופים, שמסרבים להרפות מהמאבק העיקש להחזרת יקיריהם
לפי אותה תפיסה מעוותת אכן קיים ניגוד עניינים בין האינטרס הלאומי לבין "הצער האישי" – כביטויו של נתניהו. כלומר, הטרגדיה של החטופים ובני משפחותיהם אינה עניינו של עם ישראל כולו.
כאילו נתניהו אינו יודע שהפקרת החטופים פוגעת בנו-כולנו ומערערת כליל את האתוס הלאומי של סולידריות וערבות הדדית. את קוד ההתנהגות הישראלי, שבבסיסו קדושת חיי אדם והכרה בזכותו של כל אזרח להגנה ולביטחון.
האם נתניהו באמת לא מבין שהפקרת חיי החטופים פוגעת באתוס המכונן של החברה הישראלית? אפשר לומר עליו דברים רבים, אבל קשה לחשוד בנתניהו בטמטום. לעומת זאת גובר החשד שלא האינטרס הלאומי מנחה אותו אלא השאיפה לשימור שלטונו והישרדותו הפוליטית בכל מחיר שיעלה על הדעת.
"מר הפקרה" – כך כינה אותו דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט מניר-עוז. ברשימתו שפורסמה בעיתון "הארץ" בסופשבוע האחרון, דני אלגרט הגדיר במילים בוטות ומדויקות את משמעותה הלאומית ש/ל הפקרת חטופים:
"חיסול החטופים בעזה יביא לתבוסה ערכית ומוסרית הגדולה ביותר בתולדות העם היהודי…הפקרת החטופים למוות תפרום לגמרי את המרקם החברתי שנתניהו טרח בשנות שלטונו לפורר. כאשר ערך קדושת החיים יחולל, ישראל תהיה באמת ל'ארץ אוכלת יושביה'. זה יהי ההפסד המוחלט".
שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו